תסמונת התפס במפרק הירך
תסמונת התפס במפרק הירך

תסמונת התפס במפרק הירך

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


תסמונת התפס במפרק הירך היא אחת הסיבות להתפתחות נזקים וכאבים מקומיים במפשעה וברקמות סביב לה. על פניו פרק זה בגלל היותו סינוביאלי כדורי אמור היה לאפשר לנו תנועה חלקה ונרחבת ביותר וברוב המכריע של המקרים הוא אכן עושה זאת.

טווח התנועה המרהיב של מפרק הירך נותר גדול למרות העובדה שמעל 50% מהראש של עצם ראש הירך הכדורי (העלי) נמצאים בתוך המכתש (המרחשת). עם זאת כאשר קיים ליקוי הגורם לחוסר התאמה בין המכתש והעלי נוצרת צביטה חוזרנית של רקמות וכתוצאה מכך נזקים, מגבלות תנועה וכאבים בירך ובמפשעה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



תסמונת התפס במפרק הירך – רקע

תסמונת התפס בירך או הצביטה במפרק הירך מתפתחת כאשר רקמה בתוך המפרק או מחוץ לו נתפסת או נצבטת, משבשת את מהלך התנועה התקין של המפרק ופוגעת באופן הדרגתי ברקמה הנצבטת. תחושה של תפס בירך עלולה להגרם בגלל תסמונת הירך הנוקשת (Snapping hip syndrome) שבה גידים הנמצאים מחוץ למפרק כמו הגיד של שריר הכסל והמותניים (Iliopsoas) או הגיד של שביל הכסל והשוקה (Iliotibial band) מקפצים מעל זיז גרמי בירך וגם בגלל (Femoroacetabular-impingement-syndrome) שבה שינויים מבניים ו/או ניווניים בראש עצם הירך הכדורי (Femoral head) ו/או במרחשת (Acetabulum) גורמים לצביטה חוזרנית ונזק של רקמות בתוך המפרק. מאמר זה מתמקד בתסמונת האחרונה הזאת

אנטומיה בסיסית של הירך

מפרק הירך המחבר את האגן לגפה התחתונה הוא מפרק סינוביאלי המסווג כמפרק כדורי דמוי מכתש ועלי. מבנה זה כאשר הוא תקין מעניק לו מחד יכולת תנועה רחבה אך אינו פוגע ביכולת של המפרק לעמוד בעומסים המושתים עליו בעמידה ריצה קפיצה ועוד. נקודות המפגש בין העלי למכתש של המפרק מכוסים בשכבת סחוס עבה המגנה על העצמות ומאפשרת לתנועה להיות חלקה יותר. סביב המכתש ממוקם לברום (Labrum)  – רצועה היקפית שמטרתה העמקה של המכתש וכתוצאה מכך שיפור האחיזה בעלי וצמצום הסיכון לפריקתו.

מספר רצועות חזקות אוחזות ומייצבות את המפרק. קופסית מפרק (Capsule) חזקה עוטפת את המפרק ותורמת אף היא לייצובו. בתוך הקופסית נמצאת רקמה סינוביאלית (Synovial membrane) שתפקידה לסוכך את המפרק באמצעות נוזל סינוביאלי שהיא מפרישה. מספר שקי (אמתחות) בורסה (Bursa) מרפדים ומגוננים על המפרק מפני עומסים חיצוניים. כלי דם עורקיים וורדיים מובילים דם אל המפרק ומהמפרק. סיבי עצב שמקורם בצמה העצבית מותנית – עצה (Lumbosacral plexus) מעצבבים את המפרק ומאפשרים לנו את היכולת לשלוט בו מוטורית, לחוש מגוון תחושות כולל כאב, לחץ, מגע, טמפרטורה ותחושת מיקום. שרירים גדולים וחזקים פועלים על מפרק הירך ובכך מאפשרים לנו לבצע את מגוון התנועות הרב האופייניות לו כולל כפיפה, פשיטה ותנועות סיבוביות. שרירים אלו גם תורמים ליציבות של המפרק.

 תסמונת התפס במפרק הירך – מה זה?

כאמור חוסר התאמה מכנית הנוצרת בגלל סיבות מולדות, טראומטיות או ניווניות מובילות ללכידה או צביטה של רקמות במפרק. ישנם שלושה סוגים בסיסיים של ליקויים שעלולים להוביל להתפתחות תסמונת התפס:

  • תסמונת התפס בירך מסוג cam impingement נגרמת בגלל דפורמציה של צוואר ראש עצם הירך – העלי (הדפורמציה מודגמת בתמונה הראשית בראש המאמר). במצב הזה השכיח יותר בקרב צעירים פעילים גופנית כפיפות עמוקות של המפרק כמו במצב של רכיבת אופניים, או גריבת גרביים עלולה לגרום להתנגשויות חוזרנית בין העלי למכתש.
  • תסמונת התפס מסוג pincer impingement נגרמת בגלל דפורמציה במכתש. במצב זה השכיח יותר בקרב נשים בוגרות ופעילות גופנית, שולי המכתש בולטים ומכסים חלק גדול מידי של ראש עצם הירך (מודגם בדימות CT למטה). כתוצאה מכך בכפיפה עמוקה של הירך נוצרת התנגשות חוזרנית בין שולי המכתש עם צוואר ראש הירך. התנגשות זאת יוצרת נזקים ברקמות מקומיות.
  • הליקוי המבני השכיח ביותר (מעל 80%) הגורם לתסמונת התפס הוא למעשה “תסמונת תפס מעורבת בירך” (Mixed femoroacetabular impingement) – שילוב של שני הסוגים הקודמים Cam ו Pincer.

סימנים ותסמינים

תסמונת התפס במפרק הירך
תסמונת התפס במפרק הירך

התלונות העיקריות של אנשים הסובלים מתסמונת זאת הן כאב עמוק במפשעה, בחלק החיצוני של הירך ולעתים גם בישבן. לעתים יושלך הכאב הללו במורד הירך עד למפרק הברך. החולה עלול להתלונן גם על מגבלות תנועה, נוקשות, רעשים הבוקעים מהמפרק, נעילה של המפרק ועוד. התסמינים הללו יכולים להופיע באופן חד לאחר פציעה או לאחר מאמץ חוזרני ממושך או באופן הדרגתי בעקבות ביצוע של מאמצים חוזרניים. ברוב המקרים הבעיה אכן מתפתחת באופן הדרגתי וללא רקע של פציעה. החולה ידווח שפעילות חוזרנית נושאת משקל כגון הליכה, ריצה, משחקי כדור ממושכים מחמירים את כאביו. במצב מתקדם יותר הכאבים יוחמרו גם בישיבה ובוודאי כאשר מדובר בישיבה מזרחית או כאשר הישבה הזאת נעשית עם רגליים משוכלות. שכיבה פרקדן או ישיבה על כיסא גבוה עשויים להקל.

גורמים וגורמי סיכון

הגורמים להתפתחות תסמונת התפס בירך כוללים בעיקר עומסים חוזרניים או פציעה של מפרק הירך. עומסים חוזרניים של מפרקי הירך מאפיינים את פעילותם של אתלטים רבים כולל כדורגלנים, שחקני כדור סל, שחקני טניס, רקדנים ועוד. יחד עם זאת תסמונת זאת לא אמורה להתפתח ללא שינויים מבניים מוקדמים בצוואר ראש הירך ו/או במכתש של הירך. ועל כן עיוותים מבניים מולדים או נרכשים של צוואר הירך ו/או של המרחשת מהווים גורם הסיכון העיקרי להתפתחות תסמונת זאת. השילוב של עומסים חוזרניים יחד עם הליקויים המולדים הללו מגדילים את החיכוך במפרק, גורמים לצביטת רקמות חוזרנית ובעקבותיה גם לנזקים בלברום ובסחוס התוך מפרקי.

בעיות מולדות נוספות שעלולות לגרום להתפתחות תסמונת התפס כוללות גם את “החלקת ראש עצם הירך” (Slipped Capital Femoral Epiphysis) בקרב ילדים מתבגרים. כאמור גם פתולוגיות נרכשות עלולות על ציר הזמן ליצור את שינויים בחלקי המפרק ולהוביל להתפתחות התסמונת. שינויים כאלה עלולים להיות תוצאה של דלקת פרקים ניוונית, שינויים מבניים עלולים להתפתח לאחר טראומה (למשל שבר בצוואר הירך) או לאחר נמק בעצם ראש הירך.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן