תסמונת התעלה הקוביטלית: אבחון וטיפול

תסמונת התעלה הקוביטלית: אבחון וטיפול הניתנים ללא דיחוי עשויים למנוע התדרדרות במצב וצורך בניתוח. בתסמונת התעלה הקוביטלית (CuTS) נלכד ונצבט עצב הגומד (האולנרי – Ulnar) בתעלה, באזור המרפק. עצב הגומד יחד עם עצב התווך (Median) ועצב החישור (Radial) הם העצבים המרכזיים בגפה העליונה. הפרעה זאת מתבטאת בכאב, נימול, עקצוצים ולעיתים חולשת שרירים בפיזור האולנרי (אצבע 5 ומחצית אצבע 4). הגורם לתסמונת התעלה הקוביטלית הוא לרוב גירוי ישיר או עקיף של עצב הגומד (Ulnar) בתוך התעלה הקוביטלית. ברוב המקרים הגירוי הזה הוא תוצאה של עומסים חוזרניים הנוצרים בגלל, כיפוף מרפק ממושך.

תסמונת לכידת עצב פריפרי זאת מוגדרת כשכיחה אך שכיחותה נמוכה מזאת של תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome). בתסמונת האחרונה הזאת נלכד עצב התווך בתעלה הקרפלית. אבחון מוקדם יאפשר טיפול יעיל בתסמונת, ימנע את הנזקים הכרוכים בהפיכת הבעיה לכרונית ואף עשוי למנוע צורך בניתוח לצורך שחרור העצב (Anderson, 2022; Kooner, 2019; Shah, 2013). טיפול שמרני יעיל יכלול ושילוב של חינוך והדרכה תפקודית, תרגול נוירודינמי, סד לילה קשיח וטיפול כירופרקטי מותאם. במאמר "תסמונת התעלה הקוביטלית: אבחון וטיפול" נדון בנושא בהרחבה.

תסמונת התעלה הקוביטלית: אבחון וטיפול – רקע

תסמונת התעלה הקוביטלית (Cubital Tunnel Syndrome – CuTS) היא הנוירופתיה הפריפרית השנייה בשכיחותה בגפה העליונה, לאחר תסמונת התעלה הקרפלית. היא נגרמת כתוצאה ללחץ או מתיחה של עצב הגומד (Ulnar nerve) באזור המרפק. מאמר זה סוקר את האנטומיה והפתופיזיולוגיה של התסמונת, מפרט את הכלים האבחוניים העדכניים (כולל אולטרסאונד ברזולוציה גבוהה וקריטריונים אלקטרודיאגנוסטיים), ומציג גישה טיפולית היררכית. דגש מיוחד מושם על הטיפול הכירופרקטי והשמרני, תוך התייחסות למודל "המעיכה הכפולה" (Double Crush Syndrome) וטכניקות לגיוס רקמות רכות ונוירודינמיקה, כחלופה או כהכנה להתערבות כירורגית.

1) ה"עצם המצחיקה" שאינה מצחיקה כלל

תסמונת התעלה הקוביטלית מתבטאת לרוב בתחושת נימול, עקצוץ וכאב באצבעות הקטנות של כף היד (הזרת ומחצית הקמיצה), ולעיתים בחולשה מוטורית ודלדול שרירים בכף היד. שכיחות התסמונת באוכלוסייה הכללית מוערכת בכ-30 מקרים לכל 100,000 איש בשנה, והיא נפוצה יותר בקרב גברים (Dy & Ring, 2013; Staples & Calfee, 2017).

בעוד שבעבר הטיפול המקובל היה ניתוחי בשלבים מוקדמים, הספרות הרפואית של העשור האחרון (2015-2025) מצביעה על יעילות גבוהה של טיפול שמרני מובנה, הכולל שינוי הרגלים, סדים וטיפול ידני (Manual Therapy). הגישה הכירופרקטית לתסמונת זו היא ייחודית בכך שהיא בוחנת את השרשרת הקינמטית כולה – מעמוד השדרה הצווארי, דרך הכתף ועד למרפק ולכף היד – כדי לאתר ולטפל בגורמים התורמים ללכידת העצב (Bova & Sergent, 2013).

2) אנטומיה קלינית וביומכניקה של הפגיעה

העצב הגומד יוצא ממקלעת הזרוע, חולף באספקט המדיאלי של הזרוע, נכנס ב”מנהרה” צרה מאחורי האפיקונדיל המדיאלי שנקראת התעלה הקוביטלית. העצב עוזב את התעלה וממשיך באמה אל כף היד דרך תעלת גיאון (Guyon's canal). בין תפקידיו של עצב הגומד נציין:

• הענקת תחושה לאצבע החמישית ולמחצית מהאצבע הרביעית (זרת ומחצית מהקמיצה) ולכף היד בהמשך.
• שליטה ברוב השרירים הקטנים בכף היד כולל של האצבעות הרביעית והחמישית. שרירים אלה אחראים על ביצוע תנועות מעודנות. הפעלת שרירי האמה שמסייעים באחיזה.

לאורך מסלולו עובר העצב במספר מקומות כולל במרפק ובשורש כף היד שבהם הוא נתון ללחצים וגירויים. בתעלה הקוביטלית נמצא העצב במצב פגיע במיוחד ללחץ חיצוני/כיפוף ממושך בגלל היותו תת-עורי. הלכידה גורמת לשינויים תחושתיים (נימול, ירידה בתחושה והירדמות) וכן לשינויים מוטוריים (חולשה-בעיקר בשרירים הבין־גרמיים ובשרירי האגודל האולנריים), ולעיתים דפורמציה אופיינית: יד טופר (“clawing”) באצבעות 4-5 בשל חולשת שרירי התולעת (lumbricals) (Anderson, 2022).

2.1 אתרי הלכידה הקריטיים של תסמונת התעלה הקוביטלית

הלחץ על העצב יכול להתרחש במספר נקודות אנטומיות סביב המרפק, המכונות "חמשת אתרי הקומפרסיה":

1. הקשת ע"ש סטרות'רס (Arcade of Struthers): רצועה פאסציאלית הממוקמת כ-8 ס"מ מעל המרפק (קיימת בכ-70% מהאוכלוסייה).
2. הספטום הבין-שרירי המדיאלי (Medial Intermuscular Septum): עיבוי של רקמת החיבור המפרידה בין מדורי הזרוע.
3. האפיקונדיל המדיאלי (Medial Epicondyle): העצב עובר מאחורי זיז גרמי זה. במצבים של "Valgus" (זווית מרפק גדולה), העצב נמתח על הזיז כמו מיתר כינור.
4. רצועת אוסבורן (Osborne’s Ligament): גג התעלה הקוביטלית. רצועה זו נמתחת ולוחצת על העצב בעת כיפוף המרפק.
5. אפונרוזה של שריר ה-FCU: הכניסה לאמה, בין שני הראשים של שריר כופף שורש היד הגומדי (Flexor Carpi Ulnaris) (Boone et al., 2015).

2.2 גורמים וגורמי סיכון נוספים

תסמונת התעלה הקוביטלית יכולה להיגרם על ידי גורמים וגורמי סיכון שונים. אלה כוללים בין היתר ( Anderson, 2022):

• כיפוף מרפק חוזר (דיבור בטלפון/שינה עם מרפק כפוף).
• השענות/לחץ ישיר על המרפק (משטח קשה/קצה שולחן).
• טראומה במרפק.
• דלקת פרקים.
• זיז גרמי במרפק (אוסטיאופיטים).
• גידולים סרטניים במרפק.
• וריאציות אנטומיות של העצב או המנהרה.
• תת־יציבות/קפיצת העצב האולנרי מעל האפיקונדיל.

2.3 הדינמיקה של הכיפוף

הגורם הביומכני העיקרי לפגיעה בעצב הגומד במרפק והתפתחות תסמונת התעלה הקוביטלית הוא כיפוף מרפק ממושך. בעת כיפוף המרפק, מתרחשים שלושה תהליכים מזיקים:

• עליית לחץ: הלחץ בתוך התעלה עולה מ-7 מ"מ כספית (ביישור) ל-30-60 מ"מ כספית (בכיפוף), מה שגורם לאיסכמיה (חוסר אספקת דם) לעצב.
• מתיחה: העצב נדרש להתארך בכ-4.7 עד 8 מ"מ.
• הקטנת נפח: נפח התעלה קטן בכ-55% (Assmus et al., 2011).

3) אבחון קליני ודימות

האבחנה של תסמונת התעלה הקוביטלית  נשענת על היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית/נוירולוגית, ולעיתים בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות והדמיה:

3.1 היסטוריה רפואית

בשלב הזה נברר מתי ואיך התחיל:

עומסים חוזרים? תנוחות עבודה? הרגלי שינה? טראומה במרפק? מחלות רקע מפרקיות? תסמינים צוואריים/כתפיים? מקצוע (נהיגה, הקלדה), ספורט (אופניים, חדר כושר), ותחביבים שמערבים כיפוף/לחץ מרפק (Kooner, 2019).

3.2 תסמינים (Symptomatology) של תסמונת התעלה הקוביטלית

המטופל יתלונן לרוב על רדימות בזרת ובקמיצה, המוחמרת בשיחות טלפון (Cell phone elbow), בשינה עם מרפקים כפופים, או בהישענות על המרפקים. כאב במרפק הפנימי הוא נפוץ אך לא תמיד קיים. בשלבים מתקדמים יופיעו קשיים מוטוריים, כמו "בריחת" הזרת הצידה (Wartenberg's sign) או חולשה באחיזת דף נייר (Froment's sign) (Staples & Calfee, 2017).

3.3 מתי לחשוד שזאת תסמונת התעלה הקוביטלית?

הסימנים והתסמינים של תסמונת זאת יופיעו במרפק ובכף היד ובאצבעות המעוצבבות על ידי עצב הגומד. אלה עלולים להיות חריפים ולכלול:

• נימול/עקצוצים באצבע 5 וחלק האולנרי של אצבע 4, לעיתים גם בגב־כף־היד האולנרי.
• כאב נוירופתי לאורך הצד האולנרי של האמה ועד לכף היד.
• חולשה ביד: קושי בצביטה, פירוק/קירוב אצבעות (interossei), ירידה בכוח אחיזה-במיוחד בשל שריר מתוויך האגודל (Adductor pollicis) והשרירים הבין גרמיים (interossei).
• החמרה בהחזקת מרפק כפוף (נהיגה, שיחות טלפון, שינה).
• במקרים מתקדמים מופיעים ניוון שרירים ויד טופר (clawing) ועלולים להתפתח נזקים בלתי הפיכים אם לא מטפלים (Anderson, 2022).

3.5 בדיקה גופנית פרובוקטיבית

הבדיקה הגופנית של תסמונת התעלה הקוביטלית כוללת:

1. תצפית: סימני נפיחות/רגישות מדיאלית, במצב חמור ”clawing”.
2. מישוש לאורך התעלה הקוביטלית-כאב/עקצוץ בפיזור האולנרי.
3. בדיקות פרובוקטיביות:
4. סימן טינל (Tinel’s Sign): ניקוש קל על העצב. חיובי אם מופיע "זרם" לאצבעות.
5. מבחן כיפוף ולחץ (Flexion-Compression Test): כיפוף המרפק למקסימום תוך הפעלת לחץ ידני על העצב למשך 60 שניות. זהו המבחן הרגיש ביותר (רגישות של כ-91%) (Novak et al., 1994).
6. Pressure Provocation על העצב בכפיפה-החמרת תחושת נימול.

מחקרים מראים כי שילוב של מבחנים מעלה את הרגישות האבחנתית

3.6 בדיקה נוירולוגית

הבדיקה הנוירולוגית של תסמונת התעלה הקוביטלית כוללת:

1. תחושה באצבע 5 וחצי אצבע 4.
2. חולשה של שריר מתוויך האגודל (Adductor pollicis), השרירים הבין גרמיים (interossei) ושרירי התולעת (lumbricals).
3. רפלקסים שמורים (Anderson, 2022).

3.7 דימות ואלקטרודיאגנוסטיקה

רוב המקרים של תסמונת התעלה הקוביטלית ניתנים לאבחון באופן קליני וללא צורך בדימות או אלקטרודיאגנוסטיקה. כאשר נוצר צורך כזה נפנה לאחת או יותר מהבדיקות הבאות:

• EMG/NCS: בדיקת הולכה עצבית נחשבת לסטנדרט הזהב לאימות האבחנה ולקביעת חומרת הנזק (האטה בהולכה באזור המרפק) (Landau et al., 2008).
• אולטרסאונד (US): כלי אבחוני שתפס תאוצה משמעותית בשנים האחרונות (2020-2025). מדידה של שטח החתך (CSA) של העצב הגדולה מ-10 מ"מ רבוע מעידה על בצקת ולכידה. היתרון הגדול של ה-US הוא היכולת לזהות סובלוקסציה (פריקה) של העצב בזמן תנועה דינמית (Omejec et al., 2015; Gruber et al., 2021).

3.8 סיווג חומרה (McGowan Grading)

הסיווג המקובל של תסמונת התעלה הקוביטלית לשלוש דרגות חומרה כולל (McGowan, 1950):

• דרגה I: תחושתי בלבד (נימול לסירוגין).
• דרגה II: חולשה מוטורית ודלדול שרירים קל.
• דרגה III: שיתוק ודלדול שרירים ניכר.

3.9 אבחנה מבדלת של תסמונת התעלה הקוביטלית

מגוון רחב של הפרעות בריאותיות עלולות לגרום להתפתחות סימנים ותסמינים דומים לאלו של תסמונת התעלה הקוביטלית. בין ההפרעות שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע אבחנה מבדלת נציין:

• רדיקולופתיה צווארית (C8-T1).
• תסמונת מוצא בית החזה (Thoracic Outlet Syndrome).
• תסמונת התעלה הקרפלית או תסמונת פרונטור.
• לכידת העצב האולנרי בתעלת גיאון.
• פתולוגיות מרפק אחרות (מרפק גולף, OA, שבר/פריקה ישנים). (Anderson, 2022; Kooner, 2019).

4) תסמונת התעלה הקוביטלית: טיפול

הטיפול בהתפתחות תסמונת התעלה הקוביטלית עשוי להיות שמרני או פולשני, בהתאם לחומרת הסימנים והתסמינים. יעדי הטיפול כוללים (Kooner, 2019; Poenaru, 2022):

• הפחתת לחץ מכני על העצב.
• שיפור גלישה (mobility) של העצב והסביבה הנוירודינמית.
• שיקום תפקוד היד.
• מניעת פגיעה אקסונלית בלתי הפיכה.

4.1 טיפול שמרני: “חלון זהב” למניעת ניתוח

למי זה מתאים? חולים עם תסמינים קלים-בינוניים, ללא חולשה מתקדמת/ניוון שרירים.
משך ניסיון טיפולי: 6-12 שבועות ברוב הפרוטוקולים (Kooner, 2019).

מרכיבי התכנית:

• חינוך והפחתת עומסים.
• הימנעות מהשענות ממושכת על המרפק; ריפוד משטחים קשיחים.
• הפחתת זמן בכפיפת מרפק (העדפת דיבורית/אוזניה בטלפון, שינוי תנוחת שינה).
• התאמות עמדת עבודה (מנח מקלדת/משענות)-הכול להורדת לחץ בתעלה (Anderson, 2022; Kooner, 2019).
• סד לילה קשיח – מחקר פרוספקטיבי הראה שסד לילה קשיח + שינוי פעילות ב-3 חוד׳ הפחיתו תסמינים ושיפרו מדדי תפקוד-גישת קו ראשון יעילה למניעת ניתוח במקרים קלים-בינוניים (Shah, 2013).
• תרופות – NSAIDs לכאב/דלקת סביב העצב; זריקות סטרואידים סביב העצב תוארו במספר עבודות אך הראיות מוגבלות ושנויות במחלוקת, ויש לבצען תחת US ובהתוויות מתאימות (Poenaru, 2022; Shelke, 2023).
• פיזיותרפיה ותרגול נוירודינמי (Neurodynamics) – תרגילי גלישה/מתח של העצב האולנרי ושיקום חגורת כתפיים/פרק שורש כף-יד מיועדים לשפר תנועתיות עצבית, להוריד רגישות מכאנית ולכוון העמסה הדרגתית. ראיות קליניות והמלצות עדכניות מציעות לשלב NDM כחלק מפרוטוקול שמרני, אם כי איכות הראיות בינונית-מוגבלת, ובחלקן נסמכת על סדרות מקרה/ניסויי פיזיותרפיה כלל־עצביים (Anderson, 2022; Poenaru, 2022).

5) הגישה הכירופרקטית והטיפול השמרני

הכירופרקטיקה מציעה מודל טיפולי הוליסטי, המתייחס לא רק למרפק אלא למערכת העצבים כולה.

5.1 תיאוריית "המעיכה הכפולה" (Double Crush Syndrome)

תיאוריה זו גורסת כי לחץ קל על שורש העצב בצוואר (למשל, עקב בלט דיסק ב-C8-T1 או מתח בשרירי הסקלן) פוגע בזרם האקסופלזמי לאורך העצב, ובכך הופך את החלק המרוחק שלו (במרפק) לפגיע יותר ללחץ. מחקרים קליניים תומכים בכך שטיפול בעמוד השדרה הצווארי יכול לשפר סימפטומים של לכידות פריפריות (Upton & McComas, 1973; Bova & Sergent, 2013).

5.2 פרוטוקול טיפול כירופרקטי משולב

הטיפול השמרני בהתפתחות תסמונת התעלה הקוביטלית יעיל במיוחד בדרגות I ו-II (קל עד בינוני). הפרוטוקול כולל:

• מניפולציה שדרתית (Spinal Manipulation): שחרור חסימות (סובלוקסציות) בחוליות הצוואר התחתונות (C7-T1) ובבית החזה העליון, במטרה לשפר את התפקוד העצבי ולהפחית את הרגישות המרכזית (Central Sensitization).
• טכניקות רקמות רכות (Soft Tissue Therapy):
• Active Release Technique (ART): טכניקה ידנית מתקדמת לשחרור הידבקויות (Adhesions) בין העצב לבין הרקמות הסובבות אותו, במיוחד באזור שריר ה-FCU והספטום המדיאלי. המטפל מפעיל לחץ על הרקמה בעוד המטופל מבצע תנועה אקטיבית של המרפק (Sluiter et al., 2022).
• IASTM (Graston): שימוש בכלי נירוסטה לטיפול ברקמה צלקתית ופשיאלית סביב המרפק.
• מוביליזציה עצבית (Neurodynamics / Nerve Flossing): תרגילים עדינים שמטרתם "להחליק" את העצב בתוך התעלה, לשפר את זרימת הדם אליו ולהפחית בצקת. מחקרים עדכניים (2022-2024) מדגישים את חשיבות המוביליזציה העדינה (Gliding) על פני מתיחה אגרסיבית (Tensioning) שעלולה להחמיר את המצב (Coppieters et al., 2021).
• קיבוע לילי (Night Splinting): שימוש בסד או במגבת מגולגלת המונעת כיפוף מרפק מעבר ל-45 מעלות בזמן השינה. התערבות פשוטה זו הוכחה כיעילה מאוד בהפחתת הלחץ התוך-תעלתי ושיפור איכות השינה (Shah et al., 2013).
• ארגונומיה: התאמת עמדת העבודה, שימוש בדיבורית בטלפון, והימנעות מהישענות על המרפקים ("תנוחת הוגה הדעות").

5.3 ראיות קליניות ליעילות הטיפול הכירופרקטי

תיאורי מקרה ומחקרים קליניים הדגימו תוצאות חיוביות לטיפול משולב. במקרה שתואר על ידי Bova & Sergent (2013), מטופלת בת 41 עם סימפטומים של תסמונת התעלה הקוביטלית טופלה באמצעות מניפולציות, ART ותרגילי יציבה, והשיגה החלמה מלאה לאחר 11 טיפולים. סקירה שיטתית משנת 2022 (Sluiter et al.) איששה כי שילוב של טיפול ידני, חינוך למטופל ותרגילים הוא אסטרטגיה יעילה ובטוחה.

5.4 תסמונת התעלה הקוביטלית: תרגילים לעצב אולנרי

התרגילים המרכזיים לטיפול שמרני מתמקדים ב"החלקה" של העצב (Nerve Gliding) כדי לשחרר את הלחץ עליו ולשפר את זרימת הדם. להלן התרגילים המומלצים הנפוצים:

• תרגיל ה"משקפיים" (Nerve Gliding)

זהו התרגיל הקלאסי והיעיל ביותר לעצב האולנרי:

1. עמדו או שבו זקוף.
2. הרימו את היד הצידה בגובה הכתף, כשהמרפק כפוף וכף היד פונה כלפי מעלה.
3. געו עם האגודל והאצבע המורה (יצירת צורת "O" או "משקפיים").
4. סובבו את כף היד לכיוון הפנים והניחו את ה"משקפיים" על העין, כך שהאצבעות האחרות מונחות על הלחי והסנטר.
5. החזיקו מספר שניות וחזרו על הפעולה 5-10 פעמים.

• מתיחת הטיית הראש (Head Tilt)

1. הושיטו את היד הפגועה הצידה, בגובה הכתף, עם כף יד פתוחה כלפי מעלה.
2. הטו את הראש לצד הנגדי (הרחק מהיד המושטת) עד להרגשת מתיחה קלה.
3. כדי להגביר את המתיחה, ניתן לכופף מעט את שורש כף היד לאחור.
4. בצעו את התנועה בעדינות ובאיטיות.

• תרגיל ה"החלקת המרפק"

1. הרימו את היד ישר לפני הגוף.
2. כופפו ויישרו את המרפק באיטיות, תוך הקפדה ששורש כף היד נשאר במצב ניטרלי (ישר).
3. ניתן לשלב הטיה של שורש כף היד לאחור בזמן שהמרפק כפוף כדי להוסיף מתח מבוקר.

• דגשים חשובים לביצוע:

1. אין לבצע את התרגילים אם הם מעוררים כאב חזק או החמרה משמעותית בנימול.
2. החלקת עצב צריכה להיעשות בתנועה זורמת ולא במתיחה סטטית חזקה.
3. התחילו עם מספר חזרות קטן והעלו בהדרגה.

6) התערבות כירורגית: מתי ואיך?

כאשר הטיפול השמרני נכשל (לרוב לאחר 3-6 חודשים), או כאשר קיימת פגיעה מוטורית משמעותית (דלדול שרירים), יש לשקול ניתוח.

6.1 האפשרויות הניתוחיות

קיימת מחלוקת מקצועית לגבי השיטה המועדפת, אך מטה-אנליזות עדכניות (2020-2026) מצביעות על מגמה ברורה:

שחרור פשוט (In-Situ Decompression): חיתוך רצועת אוסבורן ללא הזזת העצב. זוהי הפרוצדורה הנפוצה ביותר כיום, עם אחוזי הצלחה גבוהים ומיעוט סיבוכים. ניתן לביצוע בשיטה פתוחה או אנדוסקופית (זעיר-פולשנית) (Caliandro et al., 2020; Zlowodzki et al., 2007).

העברת העצב (Anterior Transposition): העברת העצב אל מחוץ לתעלה, אל החלק הקדמי של המרפק (תת-עורית או תת-שרירית). שיטה זו שמורה בדרך כלל למקרים של סובלוקסציה (פריקה) של העצב, עיוותים גרמיים במרפק, או כישלון של ניתוח קודם. היא כרוכה בחתך גדול יותר וזמן החלמה ארוך יותר (Caliandro et al., 2020).

7) מניעה: הרגלים קטנים, תועלת גדולה

הפחיתו את העומסים המוטלים על המרפק ובכך תצמצמו את הסיכוי להתפתחות תסמונת התעלה הקוביטלית:

• הימנעו או צמצמו את ההישענות על המרפק.
• רפדו את המשטחים שעליהם אתם מניחים את המרפק.
• השתמשו בתומך מרפק ארגונומי.
• צמצמו את פרקי הזמן שבהם אתם שוהים עם מרפק כפוף. הפסקות תנועה והנעת מרפק/כתף
• שימוש באוזניה/דיבורית במקום הצמדת מרפק כפוף
• הפחיתו תנועות חוזרניות ומטלות חוזרות הגורמות לריבוי עומסים דומים על המרפק.
• צמצמו את השימוש בכוח שאתם עושים לצורך ביצוע מטלות שונות עם המרפק.
• אימון יציבתי של חגורת כתפיים והחזרתיות מתונה.
• בעבודה-התאמות גובה משענת ומקלדת. (Anderson, 2022; Kooner, 2019).

8) תסמונת התעלה הקוביטלית: אבחון וטיפול – סיכום

תסמונת התעלה הקוביטלית היא פתולוגיה נפוצה המצריכה אבחון מדויק המבדיל אותה מבעיות צוואריות. הגישה הכירופרקטית, המשלבת טיפול בעמוד השדרה, ברקמות הרכות של הגפה ושינוי אורחות חיים, מהווה קו טיפולי ראשון יעיל ובטוח. שיתוף פעולה בין כירופרקטורים לאורתופדים, תוך שימוש בכלי הדמיה מתקדמים בעת הצורך, מבטיח למטופל את הטיפול האופטימלי ואת הסיכוי הטוב ביותר להחלמה מלאה.

References:

Anderson D, Woods B, Abubakar T, Koontz C, Li N, Hasoon J, Viswanath O, Kaye AD, Urits I. A Comprehensive Review of Cubital Tunnel Syndrome. Orthop Rev (Pavia). 2022 Sep 15;14(3):38239. doi: 10.52965/001c.38239. PMID: 36128335; PMCID: PMC9476617.

Kooner S, Cinats D, Kwong C, Matthewson G, Dhaliwal G. Conservative treatment of cubital tunnel syndrome: A systematic review. Orthop Rev (Pavia). 2019 Jun 12;11(2):7955.

Shelke S, Ambade R, Shelke A. From Conservative Measures to Surgical Interventions, Treatment Approaches for Cubital Tunnel Syndrome: A Comprehensive Review. Cureus. 2023 Dec 29;15(12):e51262. 

Assmus, H., Antoniadis, G., & Bischoff, C. (2011). Carpal and cubital tunnel and other, rarer nerve compression syndromes: A guideline from the German Society for Neurology. Deutsches Ärzteblatt International, 108(1-2), 1-8.

Boone, S., Gelberman, R. H., & Calfee, R. P. (2015). The management of cubital tunnel syndrome. The Journal of Hand Surgery, 40(9), 1897-1904.

Bova, J. A., & Sergent, A. (2013). Chiropractic management of a patient with arm and hand numbness and who was suspected to have ulnar nerve compression. Journal of Chiropractic Medicine, 12(2), 102-107.

Caliandro, P., La Torre, G., Padua, R., Giannini, F., & Padua, L. (2020). Treatment for ulnar neuropathy at the elbow. Cochrane Database of Systematic Reviews, (7).

Coppieters, M. W., Hough, A. D., & Dilley, A. (2021). Different nerve-gliding exercises induce different excursions of the median nerve in the carpal tunnel: A cadaveric study. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 32(6), 472-478.

Dy, C. J., & Ring, D. (2013). Epidemiology of cubital tunnel syndrome in the US active military population. The Journal of Hand Surgery, 38(10), 1916-1921.

Gruber, L., Loizides, A., Peer, S., & Gruber, H. (2021). Ultrasonography of the peripheral nerves of the forearm, wrist and hand: definition of landmarks, anatomical correlation and clinical implications. Rofo, 193(05), 527-536.

Landau, M. E., Campbell, W. W., & Klingman, J. (2008). Electrodiagnostic Criteria for Ulnar Neuropathy at the Elbow. AAEM Practice Parameter.

McGowan, A. J. (1950). The results of transposition of the ulnar nerve for traumatic ulnar neuritis. The Journal of Bone and Joint Surgery. British volume, 32(3), 293-301.

Novak, C. B., Lee, G. W., Mackinnon, S. E., & Lay, L. (1994). Provocative testing for cubital tunnel syndrome. The Journal of Hand Surgery, 19(5), 817-820.

Omejec, G., Podnar, S., & Neuromuscular Ultrasound Study Group. (2015). Ultrasound and electrodiagnostic sensitivity in ulnar neuropathy at the elbow. Muscle & Nerve, 51(3), 365-371.

Poenaru D, Ojoga F, Sandulescu M, Cinteza D. Conservative therapy in ulnar neuropathy at the elbow (Review). Exp Ther Med. 2022 Jun 15;24(2):517.

Sluiter, C., van de Ven, P., & Coppieters, M. W. (2022). The Effects of Physiotherapy in the Treatment of Cubital Tunnel Syndrome: A Systematic Review. Journal of Clinical Medicine, 11(14), 4247.

Shah, C. M., Calfee, R. P., Gelberman, R. H., & Goldfarb, C. A. (2013). Outcomes of rigid night splinting and activity modification in the treatment of cubital tunnel syndrome. The Journal of Hand Surgery, 38(6), 1125-1130.

Staples, J. R., & Calfee, R. (2017). Cubital tunnel syndrome: current concepts. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, 25(10), e215-e224.

Upton, A. R., & McComas, A. J. (1973). The double crush in nerve entrapment syndromes. The Lancet, 302(7825), 359-362.

Zlowodzki, M., Chan, S., Bhandari, M., Kalliainen, L., & Schubert, W. (2007). Anterior transposition compared with simple decompression for treatment of cubital tunnel syndrome. A meta-analysis of randomized, controlled trials. The Journal of Bone and Joint Surgery. American volume, 89(12), 2591-2598.