כאב בחזה בזמן נשימה, תנועה או מאמץ: מה זה יכול להיות? כאב בחזה המופיע או מחמיר בזמן נשימה, תנועה או מאמץ גופני הוא תסמין שכיח המעורר בצדק דאגה רבה, ועשוי להצביע על מגוון רחב של סיבות רפואיות. מאחר שחלל בית החזה מכיל איברים חיוניים, אופי הטריגר שמפעיל את הכאב משמש כרמז קליני מרכזי לאבחון מקור הבעיה. כאשר הכאב מתגבר במאמץ פיזי ומוקל במנוחה, החשד המיידי מתמקד במערכת הקרדיווסקולרית, כגון תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) הנובעת מזרימת דם לקויה לשריר הלב.
לעומת זאת, כאב דוקר או חד שמחמיר דווקא בעת נשימה עמוקה, שיעול או עיטוש, מכוון לרוב לבעיה במערכת הנשימה. מצב זה עשוי להעיד על דלקת בקרום הריאה (פלאוריטיס), זיהום נשימתי, או במקרים חמורים יותר – תסחיף ריאתי מסכן חיים. כאשר הכאב מושפע באופן ישיר מתנועות ספציפיות של פלג הגוף העליון או מנגיעה מקומית, המקור הוא בדרך כלל במערכת השריר-שלד, כמו מתיחת שריר בין-צלעתי או דלקת בסחוס הצלע (קוסטוכונדריטיס). למרות השכיחות הגבוהה של גורמים שאינם לבביים, כל כאב חדש או חריג בחזה מחייב שלילת מצבי חירום רפואיים.
כאב בחזה בזמן נשימה, תנועה או מאמץ: מה זה יכול להיות? – רקע
כאב בחזה הוא תסמין שדורש זהירות
כאב בחזה הוא אחד התסמינים החשובים ביותר לאבחון נכון, משום שהוא יכול לנבוע ממגוון רחב של מקורות: לב, ריאות, שרירים, צלעות, סחוסים, עמוד השדרה החזי, מערכת העיכול, מערכת העצבים ואף חרדה. ברוב המקרים, כאב שמופיע בזמן תנועה, נשימה עמוקה או לחיצה מקומית עשוי להיות קשור למערכת השריר־שלד, אך אסור להניח זאת מראש בלי לשלול מצבים דחופים.
העיקרון החשוב הוא פשוט: קודם שוללים סכנה, אחר כך מחפשים מקור מכני. הנחיות AHA/ACC לכאב חזה מדגישות הערכת סיכון מסודרת, זיהוי תסמינים חשודים ושימוש מושכל בבדיקות לפי רמת הסיכון של המטופל (Gulati, 2021). לכן כאשר הכאב חדש, חריג, מופיע במאמץ, מלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילה, עילפון, חולשה, כאב ללסת או ליד, או תחושת לחץ כבדה – יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה.
כאב בחזה בזמן נשימה: מה המשמעות?
כאב שמחמיר בשאיפה עמוקה, שיעול, עיטוש או צחוק מכונה לעיתים כאב פלאוריטי. מקורו יכול להיות בדופן בית החזה, בשרירים בין־צלעיים, בצלעות, בסחוסים, אך גם בקרום הריאה, בתסחיף ריאתי, בדלקת ריאות, בפנאומוטורקס או בפריקרדיטיס. לכן כאב שמופיע עם נשימה אינו אומר אוטומטית “שריר תפוס”.
סקירה קלינית על כאב פלאוריטי מציינת שתסחיף ריאתי הוא אחד הגורמים המסוכנים החשובים שיש לשקול בכאב מסוג זה, במיוחד כאשר הכאב מלווה בקוצר נשימה, דופק מהיר, שיעול דמי, עילפון, נפיחות ברגל או גורמי סיכון לקרישי דם (Reamy, 2017). כלומר, כאשר הכאב חד ומחמיר בנשימה, האבחון צריך להבחין בין כאב דופן בית החזה לבין מקור ריאתי או לבבי.
כאב בחזה בזמן תנועה: מתי זה נשמע שריר־שלדי?
כאב שמחמיר בסיבוב גו, הרמת יד, שינוי תנוחה, התכופפות, לחיצה על נקודה מסוימת או נשימה עמוקה עשוי להגיע ממערכת השריר־שלד. המקור יכול להיות שריר בין־צלעי, מפרק צלע־חוליה, מפרק צלע־סטרנום, סחוס צלעי, עמוד שדרה חזי, עצב בין־צלעי או עומס באזור השכמה והכתף.
כאב שריר־שלדי בחזה אינו נדיר. מטה־אנליזה על פונים לחדרי מיון העריכה שכאב חזה ממקור שריר־שלד מהווה חלק משמעותי ממקרי כאב החזה, אם כי קיימת שונות גדולה בין מחקרים ומערכות בריאות (Mandrekar, 2021). גם במרפאה ראשונית, כאב דופן בית החזה הוא אבחנה שכיחה לאחר שנשללים מצבים מסוכנים (Ayloo, 2013).
כאב בחזה בזמן מאמץ: סימן שאסור להתעלם ממנו
כאב שמופיע במאמץ ונרגע במנוחה דורש התייחסות זהירה במיוחד, משום שהוא יכול להתאים לתעוקה לבבית. תעוקה אינה תמיד כאב חד. לעיתים היא מורגשת כלחץ, כובד, שריפה, מחנק, אי־נוחות במרכז החזה, קוצר נשימה, כאב בצוואר, בלסת, בגב, בכתף או ביד. אצל חלק מהאנשים התסמינים פחות “קלאסיים”, ולכן אי אפשר להסתמך רק על תחושת הכאב.
הנחיות ESC לתסמונות כליליות חריפות מדגישות שכאב חזה ממושך, חוזר או כזה שמלווה בתסמינים מערכתיים דורש הערכה רפואית מהירה (Byrne, 2023). אם הכאב מופיע בזמן ריצה, עלייה במדרגות, אימון, לחץ נפשי או מאמץ יומיומי – במיוחד אם הוא חדש או מחמיר – אין להסתפק בהנחה שמדובר בשריר.
גורמים לבביים לכאב בחזה
תעוקת חזה והתקף לב
כאשר אספקת הדם לשריר הלב אינה מספיקה, עלול להופיע כאב או לחץ בחזה. הכאב יכול להקרין לזרוע, כתף, גב, צוואר, לסת או בטן עליונה. הוא יכול להופיע במאמץ, במנוחה או לאחר לחץ רגשי. לעיתים יש גם קוצר נשימה, בחילה, הזעה, חולשה או תחושת חרדה חריגה.
כאב לבבי לא תמיד מוחמר בלחיצה על בית החזה, אך קיום כאב בלחיצה אינו שולל בעיה לבבית. לכן כאשר יש גורמי סיכון כמו עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, היסטוריה משפחתית, השמנה, גיל מבוגר או כאב במאמץ – יש להיבדק.
פריקרדיטיס
פריקרדיטיס היא דלקת בקרום העוטף את הלב. היא יכולה לגרום לכאב חד בחזה שמחמיר בשכיבה או בנשימה עמוקה ולעיתים מוקל בישיבה קדימה. לעיתים מופיעים חום, חולשה או כאב לאחר מחלה ויראלית. בגלל הדמיון האפשרי למצבים לבביים אחרים, אבחון פריקרדיטיס דורש בדיקה רפואית, אק”ג, בדיקות דם ולעיתים הדמיה (Reamy, 2017).
גורמים ריאתיים לכאב בחזה בזמן נשימה
תסחיף ריאתי
תסחיף ריאתי מתרחש כאשר קריש דם מגיע לכלי הדם בריאות. הוא עלול לגרום לכאב חד שמחמיר בנשימה, קוצר נשימה פתאומי, דופק מהיר, שיעול דמי, עילפון או חולשה. גורמי סיכון כוללים חוסר תנועה ממושך, טיסה ארוכה, ניתוח, פציעה, הריון, שימוש בתרופות הורמונליות מסוימות, סרטן או היסטוריה של קרישי דם.
הנחיות ESC ממליצות להשתמש בהערכת סיכון קלינית וכללים מאומתים כדי להחליט על בדיקות כמו D-dimer או CT אנגיוגרפיה, ולא לבדוק כל אדם באותה דרך (Konstantinides, 2020). מבחינת המטופל, המסר החשוב הוא שכאב חזה עם קוצר נשימה פתאומי אינו מצב שממתינים איתו.
דלקת ריאות, פלאוריטיס ופנאומוטורקס
דלקת ריאות יכולה לגרום לכאב בחזה שמחמיר בשיעול או נשימה, בדרך כלל לצד חום, שיעול, ליחה, חולשה או קוצר נשימה. פלאוריטיס היא דלקת בקרום הריאה ויכולה ליצור כאב חד מאוד בזמן נשימה. פנאומוטורקס, כלומר אוויר בחלל שבין הריאה לדופן בית החזה, יכול לגרום לכאב חד פתאומי וקוצר נשימה, במיוחד אצל צעירים גבוהים ורזים או לאחר חבלה.
בכל מצב של כאב חד ופתאומי בחזה עם קושי לנשום, יש צורך בבדיקה דחופה. כאב כזה אינו מתאים לטיפול עצמי או לטיפול ידני לפני בירור רפואי.
כאב דופן בית החזה: הסיבה השריר־שלדית השכיחה
כאב דופן בית החזה כולל קבוצה רחבה של מצבים שבהם מקור הכאב הוא בצלעות, בשרירים, בסחוסים, במפרקים או בעצבים של בית החזה. הכאב יכול להיות חד, שורף, דוקר או עמום. הוא בדרך כלל מוחמר בתנועה, נשימה עמוקה, שיעול, הרמת ידיים, שכיבה על הצד או לחיצה על האזור.
המאפיין החשוב ביותר הוא שחזור הכאב בבדיקה: כאשר לחיצה על מפרק, צלע, סחוס או שריר מפיקה את הכאב המוכר למטופל, החשד למקור שריר־שלדי מתחזק. עם זאת, גם כאן חשוב לזכור: רגישות מקומית אינה שוללת לחלוטין מקור לבבי או ריאתי, ולכן ההקשר הקליני קובע (Wertli, 2013).
קוסטוכונדריטיס: כאב בסחוסי הצלעות
קוסטוכונדריטיס היא דלקת או רגישות באזור החיבור בין הצלעות לעצם החזה. היא מתבטאת לרוב בכאב קדמי בחזה, לעיתים בצד שמאל, שמוחמר בלחיצה על האזור, נשימה עמוקה, שיעול או תנועות מסוימות של הגו והידיים. בגלל המיקום, היא יכולה להבהיל מאוד ולחקות כאב לבבי.
אבחון קוסטוכונדריטיס הוא בעיקר קליני: סיפור מקרה מתאים, כאב שמוחמר במישוש האזור הפרה־סטרנלי ושלילת מצבים מסוכנים לפי הצורך (Mott, 2021). ברוב המקרים מדובר במצב שפיר, אך הוא יכול להימשך שבועות ואף לחזור. טיפול כולל בדרך כלל הפחתת עומס זמנית, חום מקומי, טיפול בכאב לפי המלצת רופא, תרגול נשימה ותנועה עדינה, ולעיתים טיפול ידני או פיזיותרפיה (Proulx, 2009).
תסמונת צלע מחליקה וכאב בצלעות התחתונות
כאב בחלק התחתון של בית החזה או בחיבור בין החזה לבטן יכול לנבוע מתסמונת צלע מחליקה. במצב זה קיימת תנועתיות יתר של אחת הצלעות התחתונות, הגורמת לגירוי מקומי או עצבי. הכאב יכול להיות חד, להופיע בסיבוב, כיפוף, שיעול או פעילות, ולעיתים מורגש כ”קליק” או תזוזה.
זהו מצב שדורש אבחון מיומן, משום שהוא יכול להידמות לכאב בטן, כאב שרירי, בעיה בצלע או בעיה עצבית. ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני: הימנעות זמנית מתנועות מחמירות, שיפור תנועתיות, חיזוק הדרגתי ושליטה בנשימה ובגו (Ayloo, 2013).
כאב בין־צלעי: שריר, עצב או עומס נשימתי?
השרירים הבין־צלעיים פועלים בכל נשימה ועוזרים לייצב את בית החזה. עומס עליהם יכול להופיע אחרי שיעול ממושך, אימון כוח, נפילה, תנועה חדה, הרמת משקל, חתירה, שחייה או עבודה פיזית. הכאב לרוב חד, מקומי, מוחמר בנשימה עמוקה או סיבוב, ולעיתים רגיש מאוד למגע.
כאשר הכאב מלווה בתחושת שריפה, רגישות לאורך מסלול צלעי או כאב חגורה סביב בית החזה, ייתכן גירוי עצבי בין־צלעי. אם מופיעה פריחה שלפוחיתית לאורך אזור הכאב, יש לחשוד בהרפס זוסטר ולפנות לרופא. כאב עצבי מסוג זה שונה מכאב שרירי ודורש גישה אחרת.
כאב שמקורו בעמוד השדרה החזי
עמוד השדרה החזי מחובר לצלעות, ולכן מגבלה או גירוי במפרקי החזה יכולים להקרין כאב לקדמת החזה. כאב כזה יכול להופיע בין השכמות, בצד בית החזה או סביב עצם החזה, ולהחמיר בסיבוב, נשימה עמוקה, ישיבה ממושכת או הרמת ידיים.
במצבים אלה, בדיקה של הצוואר, הגב העליון, השכמות, הצלעות והכתפיים חשובה מאוד. מקור הכאב לא תמיד נמצא במקום שבו מרגישים אותו. לעיתים הטיפול צריך להתמקד בשיפור תנועתיות עמוד השדרה החזי והצלעות, חיזוק שרירי הגב והשכמה, תרגילי נשימה ושינוי עומסים בעבודה או באימון.
כאב בחזה ממערכת העיכול
מערכת העיכול יכולה לגרום לכאב שמרגיש כמו כאב בחזה. רפלוקס קיבתי־ושטי יכול לגרום לצריבה, לחץ או כאב מאחורי עצם החזה, לעיתים אחרי ארוחה, בשכיבה או במאמץ. עווית ושטית יכולה לגרום לכאב חזק הדומה לכאב לבבי. לכן גם כאשר חושדים במקור עיכולי, אין לקבוע זאת בלי לשלול מקור לבבי כאשר התמונה מתאימה.
סקירה עדכנית על כאב חזה לא־לבבי מדגישה שרפלוקס הוא אחד הגורמים הוושטיים השכיחים, אך ההגדרה “לא־לבבי” נכונה רק לאחר שהמקור הלבבי נשלל באופן מתאים (Li, 2024). כלומר, טיפול בנוגדי חומצה אינו תחליף להערכה רפואית כאשר יש סימני אזהרה.
חרדה, התקף פאניקה וכאב בחזה
חרדה והתקפי פאניקה יכולים לגרום לכאב או לחץ בחזה, דופק מהיר, קוצר נשימה, רעד, הזעה, תחושת מחנק או פחד חזק. התסמינים אמיתיים, גם כאשר מקורם אינו לבבי. הבעיה היא שהם יכולים להידמות למצבים רפואיים דחופים, ולכן אבחון עצמי עלול להיות מסוכן.
מחקרים על כאב חזה לא־לבבי מצאו שכיחות גבוהה של הפרעות חרדה ופאניקה בקרב חלק מהמטופלים, במיוחד לאחר שנשלל מקור לבבי (Hamel, 2022). הטיפול יכול לכלול הסבר, נשימה, פעילות גופנית, טיפול פסיכולוגי ולעיתים טיפול רפואי. אך בפעם הראשונה שבה מופיע כאב חזה חריג – עדיף להיבדק ולא להניח שזה “רק לחץ”.
כאב בחזה אצל ילדים ובני נוער
אצל ילדים ובני נוער, כאב חזה הוא לרוב לא לבבי, ולעיתים קרובות קשור לשרירים, צלעות, קוסטוכונדריטיס, כאב חד קצר מסוג precordial catch, אסתמה, שיעול או חרדה. עם זאת, כאב במאמץ, עילפון, דפיקות לב חריגות, קוצר נשימה משמעותי, סיפור משפחתי של מוות פתאומי או מחלת לב ידועה מחייבים בדיקה רפואית.
סקירה עדכנית על כאב חזה בילדים מדגישה שרוב המקרים שפירים, אך יש חשיבות לזיהוי סימני אזהרה ולמניעת בדיקות מיותרות מצד אחד והחמצת מצבים נדירים מצד שני (Fogliazza, 2024).
סימני אזהרה בכאב בחזה
יש לפנות לבדיקה דחופה כאשר הכאב בחזה חדש, חזק, ממושך, מופיע במאמץ או מלווה בקוצר נשימה, הזעה קרה, בחילה, עילפון, חולשה חריגה, דופק לא סדיר, כאב שמקרין ללסת/יד/גב, שיעול דמי, חום גבוה, נפיחות ברגל, כאב לאחר חבלה משמעותית, או תחושת לחץ כבדה במרכז החזה.
גם כאב שמופיע בזמן אימון או ריצה ונעלם במנוחה דורש בדיקה. אין לנסות “לשחרר” את החזה, לבצע מניפולציות, עיסוי עמוק או אימון נוסף לפני שנשללה בעיה רפואית משמעותית. הכלל המעשי: אם יש ספק לגבי כאב בחזה – עדיף להיבדק.
איך מאבחנים את מקור הכאב?
האבחון מתחיל בסיפור המקרה: מתי הכאב התחיל, איפה הוא נמצא, האם הוא חד או לוחץ, האם הוא קשור לנשימה, תנועה, מאמץ, אוכל, שיעול או תנוחה, והאם יש תסמינים נלווים. לאחר מכן מבוצעת בדיקה גופנית: לב, ריאות, לחץ דם, דופק, חמצון, בית החזה, עמוד שדרה, צלעות, כתפיים ונוירולוגיה בסיסית לפי הצורך.
כאשר יש חשד לבבי או ריאתי, ייתכן צורך באק”ג, בדיקות דם, צילום חזה, בדיקת טרופונין, D-dimer, CT, אקו לב או בדיקות נוספות. כאשר התמונה מתאימה לכאב שריר־שלדי לאחר שלילת סכנה, האבחון מתמקד בשחזור הכאב, טווחי תנועה, נשימה, תנועת צלעות, עומסים, אימון, עבודה ויציבה דינמית.
טיפול בכאב חזה ממקור שריר־שלדי
כאשר אובחן מקור שריר־שלדי, הטיפול בדרך כלל שמרני. הוא יכול לכלול הפחתת פעילות מחמירה, חזרה הדרגתית לתנועה, חום או קור לפי תגובה, תרגילי נשימה, תרגילי תנועתיות לגב העליון ולצלעות, חיזוק שרירי גב ושכמה, עבודה על יציבה תפקודית וטיפול בכאב לפי הנחיית רופא.
בכאב קוסטוכונדריטי או בין־צלעי חשוב להימנע מהעמסה מהירה מדי: שכיבות סמיכה, לחיצות חזה, מתח, שחייה, חתירה או הרמת משקל יכולים להחמיר בשלב מוקדם. החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית, עם מעקב אחרי תגובת הכאב ביום שאחרי.
כירופרקטיקה וכאב בחזה ממקור שריר־שלד
כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר הכאב בחזה נובע ממקור שריר־שלדי, לאחר שנשללו מצבים לבביים וריאתיים דחופים. כירופרקט מוסמך יכול לבדוק את עמוד השדרה החזי, הצלעות, השכמות, הצוואר, הכתפיים ודפוסי הנשימה, ולזהות מגבלות תנועה או עומסים תפקודיים שתורמים לכאב.
הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה או מניפולציה עדינה ומתאימה לעמוד השדרה החזי או למפרקי הצלעות, טיפול ברקמות רכות, תרגילי נשימה, תרגילי תנועתיות, הדרכה לעבודה ולאימון וחזרה הדרגתית לעומס. מחקר אקראי על כאב חזה שריר־שלדי מצא יתרון קצר־טווח לטיפול כירופרקטי לעומת הדרכה עצמית בלבד, אך היתרון לא נשמר באופן ברור לאחר שנה (Stochkendahl, 2012). לכן נכון לראות בכירופרקטיקה חלק מתוכנית רחבה, לא פתרון יחיד.
מתי כירופרקטיקה אינה מתאימה?
כירופרקטיקה אינה מתאימה כקו ראשון כאשר הכאב בחזה חדש, חריף, לא מוסבר, מופיע במאמץ, מלווה בקוצר נשימה, עילפון, חום, שיעול דמי, דופק חריג, לחץ כבד או הקרנה ליד/לסת. במקרים אלה יש להפנות לבדיקה רפואית. טיפול ידני לפני שלילת מצבים מסוכנים עלול לעכב אבחון חשוב.
סקירה על התערבויות לא פולשניות לכאב בעמוד השדרה החזי ודופן החזה מציינת כי איכות הראיות בחלק מההתערבויות עדיין מוגבלת, ולכן יש חשיבות לבחירת מטופלים נכונה, אבחון מסודר ושילוב של טיפול ידני עם תרגול וחינוך (Southerst, 2015). סקירה רחבה יותר על כירופרקטיקה ומניפולציה עמוד־שדרתית מדגישה שהמקצוע משתלב בעיקר בטיפול בהפרעות שריר־שלד, עם צורך בהקפדה על בטיחות, אבחון והנחיות קליניות (Trager, 2024).
איך להפחית סיכון לכאב חזה שריר־שלדי חוזר?
מניעה מתחילה בזיהוי הגורם: שיעול ממושך, עומס אימון חד, עבודה ממושכת מול מחשב, הרמת משאות, שחייה, לחיצות חזה, ישיבה כפופה, מתח בשרירי נשימה או מגבלה בגב העליון. לאחר מכן מתאימים תוכנית: תרגילי נשימה, תנועתיות גב עליון, חיזוק גב ושכמה, חזרה הדרגתית לאימון, הפסקות תנועה ושיפור טכניקה.
העיקרון הוא לא “לשמור על יציבה מושלמת”, אלא לאפשר לבית החזה לנוע היטב. נשימה שטחית, ישיבה ממושכת וחוסר תנועה יכולים להגביר נוקשות ורגישות. לעומת זאת, תנועה מדורגת, חיזוק ושיפור עומסים עוזרים לרקמות להסתגל.
סיכום: כאב בחזה יכול להיות פשוט, אבל קודם צריך לשלול סכנה
כאב בחזה בזמן נשימה, תנועה או מאמץ יכול לנבוע ממקור שריר־שלדי כמו קוסטוכונדריטיס, שריר בין־צלעי, מפרקי צלעות, עמוד שדרה חזי או עצב בין־צלעי. עם זאת, אותו תסמין יכול להופיע גם במצבים לבביים, ריאתיים, עיכוליים או מערכתיים. לכן האבחון צריך להתחיל בזיהוי סימני אזהרה ובשלילת מצבים דחופים.
כאשר המקור הוא שריר־שלדי, הטיפול לרוב שמרני וכולל תנועה, נשימה, חיזוק, ניהול עומסים ולעיתים טיפול ידני. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול ובמניעה כאשר היא מבוססת על אבחון זהיר, שלילת מצבים רפואיים מסוכנים, טיפול מותאם והדרכה פעילה. בכאב חזה חדש, חזק, במאמץ או עם תסמינים נלווים – לא מחכים ולא מנחשים, פונים לבדיקה.
References:
Ayloo, A., Cvengros, T., & Marella, S. (2013). Evaluation and treatment of musculoskeletal chest pain. Primary Care: Clinics in Office Practice, 40(4), 863-887. DOI: 10.1016/j.pop.2013.08.007.
Byrne, R. A., Rossello, X., Coughlan, J. J., Barbato, E., Berry, C., Chieffo, A., Claeys, M. J., Dan, G.-A., Dweck, M. R., Galbraith, M., Gilard, M., Hinterbuchner, L., Jankowska, E. A., Jüni, P., Kimura, T., Kunadian, V., Leosdottir, M., Lorusso, R., Pedretti, R. F. E., … Ibanez, B. (2023). 2023 ESC Guidelines for the management of acute coronary syndromes. European Heart Journal, 44(38), 3720-3826. DOI: 10.1093/eurheartj/ehad191.
Fogliazza, F., Tezza, M., Galletti, S., & colleagues. (2024). Approaches to pediatric chest pain: A narrative review. Journal / indexed pediatric review.
Gulati, M., Levy, P. D., Mukherjee, D., Amsterdam, E., Bhatt, D. L., Birtcher, K. K., Blankstein, R., Boyd, J., Bullock-Palmer, R. P., Conejo, T., Diercks, D. B., Gentile, F., Greenwood, J. P., Hess, E. P., Hollenberg, S. M., Jaber, W. A., Jneid, H., Joglar, J. A., Morrow, D. A., … Shaw, L. J. (2021). 2021 AHA/ACC/ASE/CHEST/SAEM/SCCT/SCMR guideline for the evaluation and diagnosis of chest pain. Circulation, 144(22), e368-e454. DOI: 10.1161/CIR.0000000000001029.
Hamel, S., Denis, I., Turcotte, S., & colleagues. (2022). Anxiety disorders in patients with noncardiac chest pain: Association with health care utilization and quality of life. BMC Psychiatry / related indexed article.
Konstantinides, S. V., Meyer, G., Becattini, C., Bueno, H., Geersing, G.-J., Harjola, V.-P., Huisman, M. V., Humbert, M., Jennings, C. S., Jiménez, D., Kucher, N., Lang, I. M., Lankeit, M., Lorusso, R., Mazzolai, L., Meneveau, N., Ní Áinle, F., Prandoni, P., Pruszczyk, P., … Zamorano, J. L. (2020). 2019 ESC Guidelines for the diagnosis and management of acute pulmonary embolism developed in collaboration with the European Respiratory Society. European Heart Journal, 41(4), 543-603. DOI: 10.1093/eurheartj/ehz405.
Mandrekar, S., Venkatesan, P., & Nagaraja, R. (2021). Prevalence of musculoskeletal chest pain in the emergency department: A systematic review and meta-analysis. Scandinavian Journal of Pain, 21(3), 434-444. DOI: 10.1515/sjpain-2020-0168.
Mott, T., Jones, G., & Roman, K. (2021). Costochondritis: Rapid evidence review. American Family Physician, 104(1), 73-78.
Proulx, A. M., & Zryd, T. W. (2009). Costochondritis: Diagnosis and treatment. American Family Physician, 80(6), 617-620.
Reamy, B. V., Williams, P. M., & Odom, M. R. (2017). Pleuritic chest pain: Sorting through the differential diagnosis. American Family Physician, 96(5), 306-312.
Southerst, D., Marchand, A.-A., Côté, P., Shearer, H. M., Wong, J. J., Varatharajan, S., Randhawa, K., Sutton, D., Yu, H., Gross, D. P., Jacobs, C., Goldgrub, R., Stupar, M., Mior, S., Carroll, L. J., & Taylor-Vaisey, A. (2015). The effectiveness of noninvasive interventions for musculoskeletal thoracic spine and chest wall pain: A systematic review by the Ontario Protocol for Traffic Injury Management Collaboration. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 38(7), 521-531. DOI: 10.1016/j.jmpt.2015.06.001.
Stochkendahl, M. J., Christensen, H. W., Vach, W., Høilund-Carlsen, P. F., Haghfelt, T., & Hartvigsen, J. (2012). A randomized clinical trial of chiropractic treatment and self-management in patients with acute musculoskeletal chest pain: 1-year follow-up. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 35(4), 254-262. DOI: 10.1016/j.jmpt.2012.04.003.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. DOI: 10.3390/jcm13195668.
Wertli, M. M., Ruchti, K. B., Steurer, J., & Held, U. (2013). Diagnostic indicators of non-cardiovascular chest pain: A systematic review and meta-analysis. BMC Medicine, 11, 239. DOI: 10.1186/1741-7015-11-239.