כאב באיליו פסואס – טיפול יחל רק לאחר אבחון מדויק של הגורם לבעיה. טיפול מהיר עשוי למנוע נזקים כרוניים. שריר האיליו פסואס (שריר הכסל והמותניים) מרבה להיפצע אצל ספורטאים אך לא רק אצלם. הפציעות מתפתחות לרוב בגיד של השריר (Iliopsoas tendinitis) ובבורסה (Iliopsoas bursitis) המצויה מתחת לשריר. הגורם לפציעות הללו הוא לרוב עומסי יתר על רקע ביצוע כפיפות ירך חוזרניות. גורם אפשרי נוסף הם נזקי חבלה. חולה שסובל מדלקת בגיד ו/או בבורסה יתלונן לרוב על כאבים במפשעה ו/או ירך ולעתים גם על כאבי גב תחתון.
אבחון כאב באגן מתבסס על אבחנה מבדלת הלוקחת בחשבון את כלל ההפרעות שעלולות לגרום לכך. בין יתר ההפרעות שיש לשלול נמנה דלקת בירך, טרוכנטריק בורסיטיס, סקרואילאיטיס, כאב באיליו פסואס ועוד. בכל מקרה של כאב באיליו פסואס טיפול יחל רק לאחר שאבחנו שזו אכן הבעיה.
כאב באיליו פסואס טיפול – רקע
לצורך אבחון כאב בשריר הכסל והמותניים ניעזר בממצאים שנפיק:
- מהיסטוריה הרפואית
- מהבדיקה הגופנית הכוללת בדיקות מיוחדות ובדיקות נוירולוגיות
- ובמידת הצורך בבדיקות דימות ומעבדה
ההיסטוריה הרפואית של הפציעה ושל החולה
אבחון כאב בשריר הכסל והמותניים יחל בלמידת ההיסטוריה הרפואית של התפתחות הסימפטומים. עוד נלמד על ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית של החולה, מקצועו ותחביביו. בין היתר נשאל את החולה:
- מה הם הסימנים והתסמינים שמהם הוא סובל
- נלמד היכן הם ממוקמים
- נלמד מתי וכיצד החלו (חבלה, עבודה, ספורט, בית ועוד)
- נבקש את החולה לתאר את הכאב (שורף, חודר, פועם, קבוע, לסירוגין…)
- נלמד מה חומרת הכאב בסולם שבין 1 – 10 (מעיר משינה?)
- נבין מתי הכאב מטריד במיוחד (בוקר, ערב, לילה) והאם הוא מעיר משינה?
- נלמד האם מלבד כאבים החולה חש בסימנים ותסמינים נלווים נוספים. בין היתר נברר האם הוא סובל מנימול, הירדמות, חולשה, אובדן שליטה על הסוגרים ועוד
- נבקש מהחולה לציין אלו תנועות או מנחים מחמירים או מפחיתים את רמת הכאב. כולל: הליכה, ריצה, שכיבה, ישיבה, התכופפות, שיעול, התעטשות, אכילה, נהיגה, לחץ נפשי ועוד.
- נברר אלו טיפולים קיבל החולה והאם הם הועילו. כולל: טיפולי מגע, תרופות ו/או זריקות נגד כאב או נוגדי דלקת, ניתוחים?
- ננסה להעריך האם יש קשר בין מקצועו של החולה, הספורט שלו, הרגליו ותחביביו לבין הכאב.
- נעריך האם התלונות הנוכחיות קשורות לרקע הבריאותי של החולה ולנטיות הגנטיות שלו ושל משפחתו.
בדיקה גופנית
נערוך בדיקה הגופנית שמטרותיה:
- שיחזור הכאב ויתר הסימנים והתסמינים שעליהם מתלונן החולה
- איתור הרקמה הפצועה
- אומדן של חומרת הפציעה
במהלך הבדיקה הגופנית נתבונן על:
- מפרקי האגן
- הגב התחתון
- מפרקי הירך
נתבונן על אזורים אלו בעודם מבצעים פעילות מגוונת כולל עמידה, כפיפה לכיוונים שונים, הליכה, ריצה ואפילו קפיצה. ננסה לאתר ליקויים בולטים. נמשש של כול האזורים הללו ואת האזורים הסמוכים כדי לזהות נקודות כאב, נפיחות ועוד. מישוש של שריר הכסל והמותניים עמוק בתוך האגן יגרום במקרה הזה לכאב משמעותי.
נבדוק את טווחי התנועה של הגב התחתון, האגן ומפרק הירך. נבדוק את כוחם של השרירים שמתפקדים סביב האזורים הללו ובכלל זה:
- בדיקת הכוח של שריר הכסל והמותניים מול התנגדות. בדיקה זאת אמורה לגלות חולשה ביחס לשריר המקביל ולגרום לכאב.
שרירים אחרים שנעריך את כוחם כוללים את:
- שרירי העכוז
- השריר הארבע ראשי
- שריר מותח המחתלה הרחבה (Tensor fasciae late)
- שביל הכסל והשוקה (Iliotibial band) ועוד
נערוך מגוון בדיקות אורתופדיות כולל בין היתר נערוך את:
- מבחן טרנדלנבורג (Trendelenburg’s sign)
- את מבחן פבר (FABER)
- מבחן אובר (Ober’s)
- את מבחן תומאס (Thomas) ועוד
נערוך בדיקות נוירולוגיות שבמקרה הזה אינן צפויות למצוא דבר.
בדיקות דימות ומעבדה
בשלב הזה אמור להיות בידנו כול המידע שנזדקק שהזדקקנו לו כדי לאבחן את הבעיה. אם נותר ספק נפנה את החולה לביצוע בדיקות משלימות (דימות, מעבדה) שיאפשרו לשלול פתולוגיה אחרת או לאשש את האבחון שלנו. צילום רנטגן ו/או טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עשויים להועיל בזיהוי פתולוגיות וליקויים במיקום ובמבנה של האגן, ראש הירך והשקע האצטבולרי הכוללים שינויים ניווניים, נמק א-וסקולרי ונזקים גרמיים אחרים.
דימות תהודה מגנטית הנערך עם שימוש בחומר ניגודי למפרק (Magnetic Resonance Arthrography) יועיל יותר בזיהוי פתולוגיות של רקמות רכות ובכלל זה קרע לברום, נזקים לסחוס ועוד.
אבחנה מבדלת של כאבים המתפתחים בשריר האיליו פסואס
הסימנים והתסמינים של פציעה בשריר הכסל והמותניים עלולים להידמות לאלה המופיעים במצב של פגיעה אחרת במערכת שרירי ושלד או בגלל חולי של אחד מאיברים הפנימיים בחלל הבטן והאגן. בין יתר הפתולוגיות שעלולות ליצור תמונה קלינית דומה נציין:
- בלט או פריצת דיסק מותני
- פגיעה במפרק הירך
- פגיעה במפרקי העצה והכסל
- דלקת באמתחת תל הירך (Trochanteric Bursitis)
- דלקת פריפרית של עצב כמו בתופעה הקרויה מרלגיה פרסטטיקה
- פגיעה בשרירים ורקמות (קרע לברום?) הפועלים באזור האגן
- גידול סרטני או מחלה אחרת במעי הגס
- מחלה של הפרוסטטה
- דלקת חצוצרות
- אבנים בשופכן ועוד
אבחון ראוי חייב לכלול תהליך של אבחנה מבדלת. בהליך זה שולל הקלינאי את כול הגורמים הלא רלוונטיים שגורמים לסימנים והתסמינים דומים. מלאכת הסינון מתבססת על הממצאים שהופקו מההיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ומשאר הבדיקות.
שלבי הטיפול בכאב שנובע משריר האיליו פסואס
הטיפול השמרני בכאב בשריר הכסל והמותניים יכלול בשלב הראשוני הימנעות מתנועות, פעולות ושהייה במנחים שמחמירים את הכאב וכן טיפולים פסיביים שמטרתם ריפוי הדלקת כגון לייזר רך. בשלב מתקדם יותר נשלב טיפולים שמטרתם האצה בהליכי ההחלמה ושיפור איכות הרקמה הצלקתית.
הטיפולים בשלב הזה יכללו טיפולי מגע הכוללים עיסוי רקמות עמוק, טיפול בנקודות הדק בשריר והנעה של מפרק הירך, מפרקי עמוד השדרה המותני ומפרקי העצה והכסל. לאחר שוך הכאב נעבור לשלב השיקומי. בשלב הזה, נשפר את התפקוד של מפרק הירך ושל המפרקים האחרים לאורך השרשרת הקינמטית ובעזרת תרגילי מתיחה וחיזוק שיבצע החולה בביתו, נחזיר את האיזון לשרירים הפועלים באזור האגן מפרק הירך והגב התחתון. האיזון יכלול חיזוק של השרירים החלשים והארכת השרירים הקצרים.
מניעת הכאב בשריר האיליו פסואס
כדי למנוע כאב בשריר המותניים והכסל יש להימנע מלחשוף את מפרק הירך למגוון גורמי הסיכון להתפתחות כאב כזה. ראשית יש לזהות איפה בשגרה שלכם אתם חושפים את השריר לעומסי יתר. בין היתר תצטרכו לבצע:
- שינויים ארגונומיים ברמת הציוד שמקיף אותנו בבית, בעבודה או במהלך ביצוע פעילות גופנית ובאופן שבו אנו משתמשים בו כולל שינוי בגבהים של המסך, שולחן וכיסא ושינוי באופן הישיבה.
- במידת הצורך יש לבצע גם שינויים ארגונומיים באופן ביצוע העבודה, תחביבים או פעילות ספורטיבית כדי למנוע עומסים חוזרניים על השריר הזה.
- אין לשכוח לבצע חימום ראוי של הגוף לפני תחילת החלק העיקרי של הפעילות הגופנית
- חשוב לאפשר לגוף בכלל ולשריר הכסל והמותניים את האפשרות להתאושש מפעילות קודמת
- אין לשכוח שבכפוף לזמני התאוששות מספקים מלאכת התחזוקה של הגוף שלנו חייבת להימשך ללא הרף.
- הקפדה על שרירים חזקים וגמישים הפועלים בגב התחתון, סביב האגן ומפרקי הירך הם הסיכוי הטוב ביותר שלכם למנוע פציעה של שריר הכסל והמותניים או כול פציעה אחרת באזורים הללו.
