מאמץ חוזרני על התעלה הקרפלית עלול לגרום לדלקת ברקמות המרכיבות אותה ועוברות בתוכה. בין הרקמות הנמצאות הסיכון בגין מאמץ חוזרני על התעלה הקרפלית נמנה את סיב עצב התווך. מאמץ חוזרני על התעלה הקרפלית עלול לגרום גם לפציעה של שורש כף היד. צורת עבודה המתבססת על מאמץ חוזרני מהווה גורם מרכזי לפציעות בעבודה. מנגנון עבודה זה שכיח על פס הייצור בעבודה, מטלות ביתיות ואפילו בגלל פעילות בשעות הפנאי.
ביצוע מטלות המחייבות מאמץ נשנה ותנועות חוזרניות עלול לגרום נזקים לרקמות השונות:
- גידים (אצבע הדק)
- מתיחת שרירים
- שחיקת סחוסים
- פריצות דיסקים בין חולייתיים ועוד
מחקר שפורסם בארצות הברית הגיע למסקנה שעבודה חוזרנית עלולה לגרום לנזקים עצביים. עבודה חוזרנית גם עלולה לגרום, לדיכאון ובסיכומו של דבר להתפתחות "תסמונת העובד החולה". תסמונת זאת הכוללת פגיעה עצבית, עייפות ודיכאון עלולה לגרום למעביד לחשוב שמדובר בעובד רשלן. ולעתים המעביד עלול גם לפטר את העובד בשל כך. תנועות חוזרות ונשנות מהוות מרכיב בעבודתם של אנשי מחשבים, עובדים במפעלים ונגנים. גיוון העומסים כפי שמתבקש מעקרונות הארגונומיה מונע את התסמונת הקרפלית.
מאמץ חוזרני על התעלה הקרפלית – רקע
מאמץ חוזרני הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לתסמונת התעלה הקרפלית בשורש כף היד. תסמונת התעלה הקרפלית מתרחשת כאשר עצב התווך (median nerve). העצב הזה חודר מן האמה אל כף היד. מאמץ חוזרני על שורש כף היד עלול לגרום לצביטה של העצב בשורש כף היד. הצביטה עלולה להיווצר באמצעות לחץ ישיר או באמצעות דלקת ובצקתיות של הגידים המקיפים אותו. עצב התווך שולט:
- בתחושות בצד כף היד של האגודל והאצבעות
- כמו גם בהנעת מספר שרירים קטנים ביד המאפשרים לאצבעות ולאגודל לנוע
כאשר עצב התווך נדחס או נצבט אנו עלולים לסבול מחוסר תחושה, עקצוץ, כאב וחולשה ביד ובשורש כף היד. מאמץ חוזר יכול לנבוע מפעילויות הכרוכות בשימוש חוזר או ממושך ביד או בפרק כף היד, כגון:
- הקלדה, כתיבה, תפירה, סריגה, נגינה בכלי נגינה או שימוש בכלים רוטטים
פעילויות אלה עלולות לגרום לנפיחות, דלקת או הצטלקות של הרקמות בתעלה הקרפלית, לצמצם את החלל של עצב התווך ולהגדיל את הסיכון לצביטת העצב. מאמץ חוזר יכול להשפיע גם על היציבה והיישור של הצוואר והכתפיים, אשר יכול להשפיע על זרימת הדם ואותות עצביים לזרוע וליד.
המחקר בנושא מאמץ חוזרני
פציעות מהסוג הנגרם בגלל עבודה מונוטונית ומאמץ חוזרני הן בגדר מגפה המקיפה מאות אלפי אמריקאים. בארצות הברית פציעות מסוג זה נחשבות לשכיחות ביותר וליקרות ביותר. העלויות של הטיפול בפציעות אלה, אובדן הפריון בעבודה והפיצויים המשולמים מוערכים בעשרות מיליארדי דולרים לשנה.
על פי המחקר (J Neuroimmunol. 2005 Oct;167(1-2):13-22) שנערך על עכברים, חלבון (Cytokine) המופרש מן העצב הניזוק מופיע כבר לאחר שלושה שבועות מתחילת הנזק לעצב ועלול לגרום בין היתר לתסמינים המאפיינים "תסמונת העובד חולה" (sick worker syndrome) של דיכאון, עייפות והתרשלות בביצוע מטלות.
לאחר מספר שבועות נוספים כאשר אותו חלבון מגיע לרמה גבוהה בדם, העכברים התכרבלו ונרדמו תכופות בין המטלות שהוטלו עליהם. החוקרים סבורים שתפקידו של אותו חלבון הוא לגרום לנו להאט ואולי אף לנוח לנוכח הנזק שמתחיל להצטבר בעצב. דוגמה לנזק עצבי הנובע גם מביצוע מאמץ חוזרני הוא נזק הנגרם לעצב התווך (Median nerve) החוצה את שורש כף היד. גירוי של עצב זה מוביל לשורה של סימנים ותסמינים המוגדרים תחת השם "תסמונת התעלה הקרפלית".
תסמונת התעלה הקרפלית. מה זה?
תסמונת התעלה הקרפלית מהווה אוסף של סימנים וסימפטומים הנגרמים בגין היצרות של התעלה בשורש כף היד והלחץ הנגרם עקב כך על עצב התווך שעובר בה. התעלה הקרפלית היא למעשה מרווח אנטומי בשורש כף היד שנוצר מעצמות כף היד (רצפת התעלה) והרצועה הרחבה הקרפלית החוצה מעל (תקרת התעלה). בתוך התעלה הצרה הזאת אנו מוצאים מלבד עצב התווך גם את גידי האצבעות וכלי הדם.
התעלה הצנועה הזאת אינה מותירה מרווח מיותר ולמעשה כול פגיעה בשורש כף היד עלולה לגרום להתפתחות דלקתית ובעקבותיה להיווצרות בצקת, לחץ ישיר על העצב ופגיעה בתפקודו. מנגנון נוסף ושכיח אף יותר להתפתחות תסמונת זאת הוא עומס יתר על אחד או יותר מהגידים העוברים בתוך התעלה בסמיכות לעצב התווך. עומס יתר על הגידים עלול להוביל להתפתחות דלקתית בגיד, היווצרות לחץ על העצב ופגיעה בתפקודו.
מנגנון פציעה זה קרוי גם פציעת מאמץ חוזרני והוא מאפיין סוגי עבודה רבים בעידן המודרני ובכלל זה: הקלדה ועבודה עם עכבר. גם פעילות גופנית כמו טניס, גולף ועוד יוצרים עומסים חוזרים ונשנים על מספר מצומצם של שרירים וגידים.
תסמונת התעלה הקרפלית תסמינים
הסימפטומים בגין תסמונת התעלה הקרפלית באים לידי ביטוי באגודל ושלושת האצבעות הצמודות (ללא האצבע הקטנה). אלה חלקי היד המעוצבבים על ידי עצב התווך. הסימפטומים כוללים:
- כאבים בכף היד (גם כאבי לילה) שעלולים להקרין לזרוע ולאמה.
- נפיחות
- נימול ודגדוגים
- שינויי גוונים של העור בכף היד
- בשלבים מתקדמים: חולשת שרירי כף היד. (נפילת חפצים מהידיים)
חשיבותו של המחקר הנ"ל בכך שהוא מדגיש את הצורך להקשיב לגופנו. הנזק המהיר שנוצר בשל תנועות מונוטוניות החוזרות על עצמן מחייב אבחון וטיפול מהירים.
מניעת תסמונת התעלה הקרפלית
תסמונת התעלה הקרפלית ניתנת למניעה או לטיפול על ידי הימנעות או שינוי פעילויות הגורמות למאמץ חוזר על היד או פרק כף היד. אמצעי מניעה מסוימים כוללים:
- לקיחת הפסקות תכופות ממשימות חוזרות
- מתיחה ותרגול של שרירי היד ושורש כף היד
- שימוש במכשירים ארגונומיים כגון מקלדות, עכברים או משענות שורש כף היד
- התאמת הגובה והמיקום של תחנות עבודה וכיסאות
- חבישת סדים לתמיכה בפרק כף היד
אם תסמונת התעלה הקרפלית נמשכת או מחמירה, ייתכן שיהיה צורך בטיפול רפואי. זה עשוי לכלול תרופות אנטי דלקתיות, זריקות סטרואידים, פיזיותרפיה, או ניתוח כדי להפחית את הלחץ על עצב התווך.
