דלקת בברך – גורמים ותסמינים אופייניים יעניקו לקלינאי המאבחן את הרמזים הדרושים לזיהוי מקור הבעיה. הופעה של סימנים ותסמינים במפרק הברך ובכלל זה כאבים בברך מהווים בעיה שכיחה ביותר. רוב בני האדם ללא הבדל גיל, מגדר או גזע חשופים להתפתחות סימנים ותסמינים במפרק הזה. הגורמים לכך כוללים בעיקר שימוש יתר חוזרני במפרק הברך בעקבות עיסוק בספורט או עבודה. גורם סיכון נוסף כולל מגוון מחלות פרקים כגון דלקת פרקים ניוונית, דלקת פרקים שגרונית ועוד. אין לשכוח גם דלקת בברך הנגרמת בגלל נזקי חבלה על רקע נפילה, תאונת דרכים, פציעת ספורט ועוד.
הסיכוי לסבול מהתפתחות דלקת הכוללת בין היתר כאבים בברך עולים ככול שאנו מתבגרים. האשם העיקרי לדלקת בברך כאשר אנו מתבגרים היא דלקת פרקים ניוונית. הקפדה על התנהלות נכונה במהלך שגרת חיינו יכולה לחסוך לנו את הבלאי הצפוי בברכיים ואת עוגמת הנפש הנלוות לה. מה גורם לדלקת בברכיים, מה גורמי הסיכון להתפתחותה ומה הם תסמונות הכאב השכיחות בברכיים, על כך במאמר הבא: דלקת בברך גורמים ותסמינים.
דלקת בברך גורמים ותסמינים – רקע
כאבי ברכיים הם סיבה שכיחה לביקור אצל הרופא שלכם. אורח החיים המודרני המעודד מחד אורח חיים יושבני ומנוון ומאידך גורם לאנשים לפצות על ידי פעילות גופנית מוגזמת חושף אותם לפגיעות ברכיים וכאבים. כאבי ברכיים מתפתחים כאשר אחת מהרקמות בברך נפגעת כולל עצמות הברך, הסחוסים, הרצועות, הגידים, השרירים, הבורסה ועוד. כאבים בברך יכולים להופיע גם כאשר רקמה מרוחקת (עצב בגב?) בעלת יכולת להשליך כאב לברך נפגעת.
הגורמים לנזקים ברקמות הברך כוללים:
- עומסים ותהליכים ניווניים שגורמים לנזקים מצטברים יכולים לגרום "סתם" כאבי שרירים או לנזקים קשים יותר. פעילות גופנית שאינה הדרגתית טומנת בחובה את הסיכון לפציעות של עומס יתר.
- נזקי חבלה בשל תאונה נפילה פציעות ספורט ועוד
- נזקי מחלות כולל דלקת פרקים ועוד
מפרק הברך מהווה ציר חשוב ומרכזי בתנועה שלנו. עובדה זאת חושפת אותו לדלקת פרקים ניוונית ובכלל זה שחיקת סחוס בברך. התוצאה היא שחלק נרחב מאוכלוסיית העולם המבוגרת סובל מדלקת ניוונית בברכיים. במחקר שביצע משרד הבריאות האמריקאי בשנת 2008 הוערך שעד גיל 85 כ-46% מהציבור האמריקאי צפוי לסבול מדלקת פרקים ניוונית לפחות בברך אחת. ישנה חשיבות רבה באבחון מדויק של מקור התסמינים בברך. הליך של אבחנה מבדלת יועיל בכך. בלי אבחון לא ניתן לטפל ביעילות במקור הבעיה. במאמר "דלקת בברך גורמים ותסמינים" נדון בנושא בהרחבה.
אנטומיה של הברך
הברך הוא מבנה אנטומי מורכב הנתון במהלך שגרת חיינו, לעומסים גדולים ובעיקר עומסים חוזרניים ועל כן חשוף לפגיעות. מפרק הברך הוא המפרק הגדול ביותר בגוף. מפרק זה מורכב למעשה משני מפרקים שונים.
- המפרק הראשון מהמפגש בין החלק התחתון של עצם הירך (Femur) לחלק העליון של השוק (Tibia) כדי ליצור את מפרק ירך שוק (Tibiofemoral joint)
- המפרק השני נוצר מהמפגש בין פיקת הברך (Patella) לבין שקע המצוי בעצם הירך כדי ליצור את מפרק ירך-פיקה (Patellofemoral joint).
במפרק ירך-שוק ישנן שתי כריות סחוסיות הקרויות מיניסקוס (Meniscus). למיניסקוס צורת סהר ותפקידו לבלום זעזועים. עם הזמן נוטה המיניסקוס להישחק ולהיקרע בעיקר בקרב ספורטאים. אספקת הדם הטובה יחסית תאפשר ריפוי לקרע המצוי בחלק הפריפרי של המיניסקוס.
מעטפת המפרק (קפסולה)
המפרק עטוף ברקמה סיבית עבה הקרויה קפסולה (Capsule) שתפקידה לייצב ולהגן על המפרק. בתוך הקפסולה ישנה רקמה הקרויה ממברנה סינוביאלית (Synovial membrane) שתפקידה לסוכך את חלקי המפרק. חלקים אחרים כוללים את שכבת השומן מתחת לפיקת הברך (Infrapatellar fat pad) והאמתחות השונות (Bursa) שתפקידן לרפד, לשכך ולהגן על הברך מכוחות חיצוניים.
רצועות
הקפסולה של המפרק מחוזקת על ידי רצועות. הרצועות העיקרים שחלקן מהווה גורם שכיח לפציעות וכאבים כוללות את:
- ACL – רצועה צולבת קדמית
- PCL – רצועה צולבת אחורית
- MCL – רצועה קולטרלית פנימית
- LCL – רצועה קולטרלית חיצונית
- פופליטאל אלכסוני (Oblique popliteal)
- ארקואט פופליטאל (arcuate popliteal)
- רצועת הפיקה (Patellar)
- הרצועות הרטינקולריות (Retinaculum) חיצונית ופנימית
כלי דם
כלי הדם הגניקולארים מתפצלים לעורק פופליטאל (Popliteal) ולעורק הירך (Femoral) אשר מוסיפים להתפצל ולספק דם עשיר בחמצן לרקמות הברך השונות. הוורידים המקבילים אוספים את הדם הרווי בפחמן דו-חמצני וחומרי פסולת מטבולית ומובילים אותו אל הלב. קצות העצמות, בנקודות המפגש שלהן לצורך יצירת המפרקים, מכוסות בסחוס שתפקידו לאפשר תנועה חלקה.
שרירים
השרירים אחוזים לעצמות באמצעות גידים תפקידם להניע את המפרק. בין השרירים בברך נמנה:
- שרירים שתפקידם כפיפת הברך כוללים את השריר הדו-ראשי, הסמיממברנוס והסמיטנדינוס (Semimembranosus, Semitendinosus, Biceps)
- שרירים שתפקידם יישור הברך כוללים את השריר הארבע ראשי (Quadriceps)
- השרירים שתפקידם הוא רוטציה פנימה כוללים את הפופליטאל, הסמיממברנוס והסמיטנדינוס (Semimembranosus, Semitendinosus, Popliteal)
- שריר שתפקידו רוטציה חיצונית נקרא דו ראשי פמורלי (Biceps femoris).
העצבים המעצבבים את הברך מקורם בעמוד השדרה המותני. הצמה העצבית הנקראת לומבו סקרל פלקסוס (Lumbosacarl plexus) עושה דרכה במורד הרגל, מעצבבת את הרקמות ומאפשרת:
- שליטה מוטורית על השרירים
- תחושות כאב, מגע, לחץ, טמפרטורה ותחושת מיקום לאורך הרגל
בין העצבים ניתן למצוא ענף של עצב הסותם (Obturator), עצב הירך (Femoral) ועצב השת (Sciatic).
דלקת בברך תסמינים אפשריים
התסמינים האופייניים במצב של דלקת בברך וחומרתם תלויים בחומרת הנזק, מיקום הנזק וסוג הרקמה שנפגעה. המיקום וחומרת התסמינים עשויים להועיל בהגעה לאבחון מקור הנזק בברך. בין התסמינים נמנה כאבים בברך:
- כאבים חריפים או קלים
- כאב שמתפתח באופן חד ומהיר או באופן הדרגתי
- הכאב חודרני או שטחי פועם או מתמשך
- כאב מופיע בחלק האחורי של הברך
- הכאבים מתפתחים בחלק הקדמי של הברך
- כאבי באחד מצדי הברך ועוד
סימנים ותסמינים נוספים עלולים לכול:
- עיוות של הברך (דלקת פרקים ניוונית, קרע רצועות בברך)
- שטפי דם או אובדן צבע (פריקה, נזק טראומטי אחר)
- נעילה של הברך (קרע מיניסקוס, אוסטאוכונדריטיס דיסקנס)
- קושי לעלות במדרגות או קושי לקום מישיבה (שחיקת סחוס, דלקת פרקים ניוונית)
- קשיים בכפיפה מלאה של הברך (נזק תוך ברכי, ציסטה על שם בייקר)
- קושי ללכת (נזק טראומטי או ניווני תוך ברכי, דלקת פרקים ניוונית)
- נפיחות קשה (נזק טראומטי תוך ברכי כמו קרע מיניסקוס ו/או קרע רצועות)
- חוסר יציבות של הברך (קרע רצועות)
- פיקת הברך רועשת (שחיקת סחוס תת פיקה, תסמונת פטלו – פמורל)
- נוקשות בוקר (דלקת פרקים ניוונית) ועוד.
אם יש גם פגיעה עצבית עלולים להתפתח סימנים ותסמינים נוירולוגיים ובכלל זה:
- תחושת שריפה
- נימול והירדמות של חלק או כל הרגל
- חולשת שרירים בגפה התחתונה. חשוב לזכור שחולשת שרירים בגפה התחתונה עלולה לנבוע גם מחוסר שימוש בברך. חוסר שימוש בברך נובע לרוב מניסיון להימנע מכאבים.
סימנים ותסמינים שמתנופף מעליהם דגל אדום ומחייבים הפנייה דחופה לחדר מיון ו/או טיפול מקצועי. בין יתר הסימנים והתסמינים נמנה:
- כאבים בברך המלווים בחום, אדמומיות מקומית, מפרק חם למגע ובצקת עלולים להצביע על דלקת זיהומית
- כאבי ברכיים שאליהם נלווה אובדן משקל בלתי מוסבר
- כאב קשה בברך שמופיע לאחר טראומה
- חוסר יציבות של הברך
- עיוות קשה של המפרק
מה עלול לגרום דלקת במפרק הברך?
אורח החיים המודרני המתאפיין בחוסר פעילות גופנית מספקת לא העלים את היכולת המדהימה של הגוף שלנו לספוג זעזועים ועומסים, להחלים מהנזקים שנוצרים ולהמשיך לתפקד באופן מופלא. אך מתברר שגם ליכולות הללו יש גבול שאנו עוברים שוב ושוב. עומסי יתר על רקע חבלה או בגלל שהייה במנחים לקויים או בגלל ביצוע תנועות ומטלות חוזרניות גורמים לעתים קרובות לנזקים שהגוף אינו יכול לספוג ולהמשיך הלאה. הגורמים המרכזיים להתפתחות כאב במפרק הברך כוללים:
חבלה חדה
נזקי חבלה לברך יכולים להתרחש בעקבות תאונת דרכים, נפילה או פציעת ספורט. כאבים במפרק הברך עלולים להתעורר כתוצאה של מתיחה או קריעה של אחת הרקמות הרכות בברך ובכללן בורסות, רצועות, גידים ושרירים או בגלל שבר באחת מהעצמות או בעקבות נקיעה או פריקה של הברך או פיקת הברך.
כל נזק מהסוג הזה יחולל דלקת, כאב בברך המעורבת ומגבלה ביכולת תנועה. טראומה יכולה גם לגרום לנזקים לעצבים פריפריים ולגרום לחסרים נוירולוגיים או לכלי דם ולגרום לדימום נפיחות וכאב ולנמק. פציעות טראומטיות שכיחות הגורות דלקת וסימנים ותסמינים נוספים בברך כוללים: בורסיטיס בברך (Knee bursitis), קרע במיניסקוס (Torn meniscus), קרע רצועות בברך (ACL injury.), דלקת בגיד של פיקת הברך (Patellar tendinitis). לעתים קרובות שתי הפציעות האחרונות מתרחשות יחדיו.
עומסי יתר או עומס יתר חוזרני
הברכיים חשופות לעומסי יתר בעיקר בגלל ביצוע תנועות ומטלות חוזרניות. עומסים אלו גורמים לבלאי ולנזקים מצטברים ברקמות הברך השונות. בין היתר עלול להתפתח קרע מיניסקוס ניווני באחד או בשתי הברכיים, עלולה להתרחש שחיקת סחוסים איטית במפרק הירך-שוק ו/או במפרק ירך-פיקה (Patellofemoral) המהווה בעיה שכיחה גם בקרב ספורטאים וגם בקרב האוכלוסייה הכללית. פגיעה נוספת על רקע עומסי יתר היא דלקת באחת הבורסות בברך או בסביבתה והתפתחות בורסיטיס או דלקת בבורסה.
מחלות למיניהן
כמו המפרקים האחרים בגוף גם מפרק הברך חשוף להתפתחות כאבים על רקע של דלקות פרקים בעיקר דלקת פרקים ניוונית, גידולים סרטניים ועוד. דלקת פרקים ניוונית (אוסטיאוארטריטיס). דלקת פרקים ניוונית היא דלקת הפרקים השכיחה ביותר בגוף האדם בכלל ובברך בפרט. הסיבה העיקרית לשכיחות דלקת פרקים ניוונית בברך היא היות מפרק זה חשוף לעומסים חריגים. למעשה, מאז המעבר של האדם להליכה על שתיים גדלו באופן חד העומסים שהוטלו על הברכיים כמו גם על כלל המפרקים של הגפה התחתונה ועל עמוד השדרה.
דלקת פרקים ניוונית גורמת לשחיקה של הסחוס התוך מפרקי ולנזקים נוספים בתוך המפרק. מלבד כאבי ברכיים דלקת פרקים ניוונית עלולה גם לגרום:
- להגבלה משמעותית בתנועה
- לצליעה
- לרעשים וחריקות הבוקעים מהברך בעת תנועה ועוד
כאבי ברך יכולים להיווצר בגין מגוון גדול של מחלות פרקים שאינן ניווניות ובכללן:
- דלקת פרקים ראומטית
- מחלת פרקים פסוריאטית
- דלקת פרקים זיהומית
- שיגדון (גאוט)
- זאבת ועוד
מחלות נוספות שעלולות לפגוע בברך כוללות את נמק העצם בברך על רקע פגיעה בכלי דם שמזינים את המפרק. הנמק עלול לגרום נזק קשה לעצם התת סחוסית ולסחוס עצמו ולהוביל אפילו להחלפת המפרק בהליך כירורגי. גם נוירופתיה, דלקת של עצב פריפרי – לאחר שעזב את חוט השדרה- עלולה לגרום לכאבים שנחוש בברך. דוגמה טובה לכך היא לכידה של עצב הירך באגן שגורמת לתופעה הקרויה מרלגיה פרסטטיקה ולסימנים ותסמינים שונים שמופיעים בין היתר באזור הברך.
הקרנת כאב מנזק בגב תחתון
נזקים בגב התחתון וכמובן כאבי גב תחתון יכולים לגרום להקרנות כאב אל הברך. תסמונת פצטלית מותנית, דלקת במפרקי העצה והכסל וכמובן דלקת בשורש עצב מותני עלולים להשליך כאב לברכיים. לחץ על אחד משורשי עצבי העצב הסיאטי יכול לגרום לדלקת (סיאטיקה) ולכאב שיכול להופיע בברך. מלבד הכאב יתכנו גם שינויים נוירולוגיים לאורך הרגל ובכללם חולשה, הירדמות אובדן מסת שריר וירידה ברפלקסים.
גורמי סיכון
ישנם גורמי סיכון רבים המעלים את הסבירות להתפתחות כאב במפרקי הברכיים. את הגורמים הללו אנו מחלקים לשני סוגים: גורמים שאינם נתונים לשליטתנו וגורמים אחרים שנתונים לשליטתנו ויש ביכולתנו לצמצמם:
גורמים מסכנים שאין לנו שליטה עליהם
גורמי סיכון שאין לנו שליטה עליהם להתפתחות דלקת בברכיים כוללים:
- גיל – עם השנים עולה גם הסיכון
- גנטיקה – אם במשפחה סובלים מבעיות בברכיים סביר שגם אתם תסבלו מהם
- פציעה או ניתוח קודמים בברך (דלקת פרקים לאחר פציעה)
- ליקוי מבני מולד כגון ברכי X או ברכי O (עומסי יתר דלקות פרקים ופציעות). ליקויים מבניים אלו בברכיים עלולים לשנות את תפקודם ולגרום לשחיקה ודלקת פרקים ניוונית מוקדמת.
- עיוות מבני של כפות הרגלים יכולים גם הם להשפיע באופן דומה על הברכיים. מחקר שפורסם בארצות הברית בשנת 2011 (Arthritis Care & Research) מצא שכפות רגליים שטוחות גורמות, במצב של הליכה או ריצה לרוטציה פנימית בברכיים. ליקוי זה בתפקוד הביו מכני של הברכיים גורם להן לנזקים ולדלקת פרקים ניוונית מוקדמת.
- מחלות רקע כגון דלקת פרקים ועוד.
גורמים מסכנים שיש לנו שליטה עליהם
גורמי סיכון שיש לנו שליטה עליהם כוללים בין היתר:
- יותר מידי פעילות גופנית (עומסי יתר ופציעות)
- פעילות גופנית לא נכונה (פציעות)
- עודף משקל או השמנה (עומסי יתר פציעות ודלקת פרקים ניוונית)
- עישון (פגיעה באספקת הדם, ניוון)
- ארגונומיה לקויה (עומסי יתר ופציעות)
- עומסים הנובעים ממקצוע (ישיבה או עמידה ממושכים, מנח עבודה לא תקין, הרמת משאות תכופה)
- חוסר בפעילות גופנית פוגעת באיכות הרקמות וביכולת שלהן לתמוך בתפקוד תקין של המפרקים. שינויים ניווניים ותפקודים אלו חושפים את הברכיים לפגיעות ממאמצים מינוריים. כך למשל עלייה במדרגות עלולה לגרום לשחיקת סחוס מנוון בקלות רבה. מחקר שפורסם בירחון ארטריטיס וראומטיזם ב 01/2009 מצא שחוזקו של השריר הארבע ראשי מהווה גורם חשוב בתפקוד מפרק הברך ובכך במניעת שחיקת הסחוס מתחת לפיקה.
