פציעות ספורט בקרב בני נוער

פציעות ספורט בקרב בני נוער היא תופעה שכיחה. כל שנה מיליוני בני נוער ברחבי העולם נפצעים מפעילות גופנית. בארצות הברית פציעות ספורט מהווים את הסיבה השנייה בשכיחותה להגעת בני נוער וילדים לחדרי מיון:

• מיליוני ילדים ובני נוער בארצות הברית מטופלים כל שנה בגלל פציעות ספורט.

בין יתר הפציעות נמנה קרע ברצועה הצולבת בברך, שבר מאמץ ועוד. לרוב, הסיבה העיקרים לפציעות הללו היא חוסר הקפדה על כללי האימון הנכונים. שני כללים שמופרים לעתים קרובות הם אי הקפדה על ציוד מגן ומגרש משחקים ראויים. גורם אפשרי נוסף הן היכולות הפיזיות המתנוונות של ילדנו.

פציעות ספורט בקרב בני נוער – רקע

חלק ניכר מבני הנוער בישראל עוסקים בספורט. חלקם מבצע מעט פעילות גופנית ורק במסגרת השיעורים לחינוך גופני בבית ספר. חלק אחר מוסיף לכך גם פעילות גופנית במתנסים ובמגרשי הספורט הציבוריים. חלק קטן מבני הנוער עוסק בספורט תחרותי ואינטנסיבי. ספורט הוא דבר חשוב שנושא עמו פירות רבים:

• ספורט משפר את גופם של הילדים ובני הנוער. הוא מחזק רקמות, משפר את תפקוד הלב וכלי הדם, משפר את היציבה ועוד.
• ספורט נושא עמו גם יתרונות קוגניטיביים ומנטליים.

היתרונות של פעילות גופנית לבני הנוער לא צריכים להסיח את דעתנו מהסיכון לפציעות. הסוגים הנפוצים ביותר של פציעות ספורט הם נקעים ומתיחות, ואחריהם שברים, חבלות, שפשופים וזעזועי מוח. השכיחות של פציעות ספורט בקרב מתבגרים היא דאגה משמעותית לבריאות הציבור.

הפציעות הללו יכולות להפריע להתפתחותם הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית. פציעות ספורט יכולות לנבוע מגורמים שונים, כמו למשל סוג, עצימות, תדירות ומשך הפעילות הגופנית, רמת המיומנות והאימונים, השימוש בציוד מגן, התנאים הסביבתיים והמאפיינים האישיים של המשתתפים.

השכיחות של פציעות ספורט בקרב נוער

שכיחות פציעות הספורט משתנה בהתאם לסוג הספורט והתנאים הסביבתיים. על-פי הקמפיין הלאומי לילדים בטוחים והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים:

• יותר מ-3.5 מיליון ילדים בגילאי 14 ומטה נפגעים מדי שנה כשהם עוסקים בספורט או משתתפים בפעילויות פנאי בארה"ב.
• פעילויות ספורט ופנאי תורמות לכ-21% מכלל פגיעות המוח הטראומטיות בקרב ילדים אמריקאים.

מחקר חתך המבוסס על המחקר הלאומי להתנהגות גופנית לילדים ומתבגרים (LIITU בפינית) שנערך בשנים 2014 ו-2016 מצא כי:

• שכיחות הפציעות הייתה גבוהה יותר בפעילויות מועדוני ספורט (46%) מאשר בפעילות גופנית בשעות הפנאי (30%) או בפעילות גופנית מבוססת בית ספר (18%) בקרב מתבגרים פיניים בגילאי 11 עד 15 שנים.
• המחקר דיווח גם על עלייה בשכיחות הפציעות בכל שלוש המסגרות בין 2014 ל-2016, מה שמצביע על צורך באסטרטגיות יעילות יותר למניעת פציעות.

מחקר אחר שניתח דפוסי פציעות ספורט אצל ילדים ומתבגרים לפי קבוצת הגיל שלהם (6-9 שנים, 10-13 שנים ו-14-17 שנים) מצא:

• שבקבוצות גיל מבוגרות יותר היו שיעורים גבוהים יותר של פציעות, במיוחד בענפי ספורט מגע כמו כדורגל, כדורסל ורוגבי.
• המחקר מצא גם כי פציעות בגפיים התחתונות היו שכיחות יותר מפציעות בגפיים העליונות בכל קבוצות הגיל, וכי פציעות שימוש יתר היו שכיחות יותר מפציעות אקוטיות בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר.

פציעות בנים ופציעות בנות

• לבנים שכיחות פציעות גבוהה ממשחקי הכדור ובעיקר בכדורסל ובכדורגל, מנפילה מאופניים או מגלגליות.
• לבנות שכיחות פציעות גבוהה מכדורעף, התעמלות וריקוד.
• פציעות ברכיים שכיחות עד פי 9 אצל נערות לעומת בנים. הסיבה לכך היא אנטומית זווית (Q) גדולה בברכיים וסיבות הורמונליות.

השלכות אפשריות של הפציעה על הנער

לחלק מהפציעות הללו בקרב בני הנוער ישנה השלכה על התפתחות הפיזית והמנטלית שלהם וגם על עתידם. חשוב לזכור שמבנה גופו של הנער ותכונותיו הגופניות שונים מהותית מזה של המבוגר. בני נוער נוטים ליפול בין היתר משום שהקואורדינציה והביומכניקה שלהם זקוקים עדיין לאימון וליטוש. נערים חשופים לפגיעה בלוחות הגדילה (Growth plate) המצויות בשני הקצוות של העצמות המוארכות.

פגיעה בלוחות הגדילה עלולה לגרום לשיבוש בגדילה ולליקויים מבניים (רגל קצרה?) וביו מכניים בהמשך החיים. ליקויים מבניים וביו מכניים מהווים קרקע פורייה להתפתחות פציעות ספורט, דלקות וכאבים גם בעתיד. כך למשל מפרק שנפצע בילדותכם במהלך משחק כדור סל או כדורגל עלול לגרום לבעיות גדילה והתפתחות של הרגל ובעתיד להתפתחות מוקדמת של דלקת פרקים ניוונית בברך.

פציעות ספורט בקרב בני נוער – מה עושים?

ראשית חשוב להבדיל בין פציעות חריפות או טראומטיות לפציעות שנובעות ממאמץ חוזר.

הקפדה על כללי אימון נכונים

כול סוג של פעילות גופנית ובכלל זה פעילות המבוצעת על ידי בני נוער מוגדרת כטובה כול עוד היא מתבצעת באופן נכון על פי הכללים כדי למנוע פציעות ספורט בקרב בני נוער. בין יתר הכללים שיש להקפיד עליהם נכלול:

• חימום לפני תחילת האימון.
• סרגל מאמצים הדרגתי.
• הקפדה על זמני מנוחה והתאוששות.
• שתייה.
• ציוד הגנה מתאים.
• הקפדה על חוקי המשחק ועוד.
• התמדה בספורט, כיצד?

רצוי לעזור לנער לבחור פעילות גופנית שגורמת לו הנאה. פעילות מהנה מעלה את הסיכוי להתמדה. דוגמאות לפעילות שעשויה לגרום לנער שלכם כייף כוללות:

• משחקי כדור כגון כדורגל וכדורסל.
• רכיבת אופניים.
• שחייה ועוד.

עודדו את הילד להשתלב בחוגים כמו טניס והגנה עצמית. עם זאת וודאו שהמדריך מבין את המגבלות הגופניות של נערים בגיל הזה. וודאו שהוא לא שואף להפוך את הילד שלכם לברוס לי תוך חודשיים.

למנוע פציעות טראומטיות בקרב בני נוער

פציעות טראומטיות נגרמות לרוב בגלל תאונות, התנגשות עם שחקן יריב, נפילה ועוד. בין יתר הפציעות החריפות השכיחות נמנה:

• קרע של הרצועה הצולבת הקדמית (Anterior cruciate ligament).
• קרע מיניסקוס (Meniscal tear).
• שבר תלישה באגן (Pelvic avulsion fractures) ועוד.

כדי למנוע פציעות טראומטיות הנער צריך לשפר את כול מרכיבי הכושר הגופני:

• סיבולת לב ריאה.
• כוח ושיווי משקל.

אלה ישפרו את היכולת של הנער לתמרן ולהימנע מנפילות והתנגשויות עם שחקן יריב. כדי לשפר את מרכיבי הכושר הגופני וגם כדי לשמור על משקל גוף מאוזן יש לעודד את הנער לאכול נכון ולבצע כול יום לפחות שעה של פעילות גופנית ברמת קושי עולה. אבל לא להגזים.

מניעת פציעות מצטברות בקרב בני נוער

כלל חשוב שנער שעוסק בספורט חייב להקפיד עליו הוא הימנעות מפעילות גופנית הגורמת לכאב. כדי למנוע פציעות ממאמץ חוזרני  הנער חייב לעצור כול פעילות כאשר הכאב צץ לראשונה. דוגמאות לפציעות מאמץ חוזרני כוללות:

• שבר מאמץ (Stress fracture) בעמוד השדרה (ספונדילוליזיס).
• שין ספלינט (Shin splints).
• מרפק טניס.
• כתף שחיינים (Swimmer’s shoulder).
• אוסגוד שלטר (Osgood Schlatter syndrome).
• חוסר יציבות של מפרק פיקה-ירך (Patellofemoral instability).
• מרפק טניס (Tennis elbow) ועוד.

ברוב המקרים ההורים דוחפים את הילד לבצע פעילות גופנית. להתנתק מהמחשב או מהטלוויזיה ולצאת החוצה לשחק עם החברים. אך ישנם גם מקרים אחרים שבהם הילדים מזיקים לגופם בגלל עודף ספורט. ההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד עלול להגזים בפעילות גופנית ולהיות מוכנים להציב גבולות.

טיפול בפציעות ספורט בקרב בני נוער

הטיפול בפציעות ספורט בקרב בני נוער תלוי כמובן בסוג הפציעה. באופן כללי ניתן לומר שהמרכיבים המרכזיים לטיפול בפציעות ספורט בקרב קבוצת גיל זאת כולל מנוחה מפעולות שגורמות לכאב, שינוי סוג הפעילות והמאמצים שאליהם נחשף הנער, הגבלות תנועה, שימוש באמצעים מתקדמים לריפוי דלקות כולל לייזר רך. עם שוך הכאב יש להקפיד על שיקום וחזרה הדרגתית לפעילות גופנית.

מניעת פציעות ספורט בקרב ילדים ובני נוער

חלק מהאסטרטגיות המומלצות למניעת פציעת ספורט בקרב ילדים ובני נוער כוללות:

• קידום אוריינות גופנית ופיתוח מיומנויות מוטוריות.
• מתן פיקוח ואימון מתאימים.
• אכיפת כללים ומשחק הוגן.
• הקפדה על ציוד ומתקנים מתאימים.
• שינוי כללי ספורט ופורמטים בהתאם לגיל ולרמת מיומנות.
• יישום תוכניות חימום.
• עידוד תקופות התאוששות ומנוחה.
• חינוך ספורטאים.
• הורים ומאמנים על גורמי סיכון לפציעות ושיטות מניעה.
• הקלה על גילוי מוקדם וניהול של פציעות.

References:

Emery CA. Risk factors for injury in child and adolescent sport: a systematic review of the literature. Clin J Sport Med. 2003;13(4):256-68.

Caine D, Maffulli N, Caine C. Epidemiology of injury in child and adolescent sports: injury rates, risk factors, and prevention. Clin Sports Med. 2008;27(1):19-50.

Räisänen AM, Kokko S, Pasanen K, Leppänen M, Rimpelä A, Villberg J et al. Prevalence of adolescent physical activity-related injuries in sports club activities, leisure time physical activity and school-based physical activity: The National Physical Activity Behaviour Study for Children and Adolescents. BMC Musculoskelet Disord. 2018;19(1):58.

Lopes AD, Hespanhol Junior LC, Yeung SS et al. Sports injuries patterns in children and adolescents according to their age group: a systematic review with meta-analysis. BMC Sports Sci Med Rehabil. 2022;14(1):3.

Ardern CL, Ekås GR, Grindem H et al. 2018 International Olympic Committee consensus statement on prevention, diagnosis and management of paediatric anterior cruciate ligament (ACL) injuries. Br J Sports Med. 2018;52(7):422-38.

Finch CF. A new framework for research leading to sports injury prevention. J Sci Med Sport. 2006;9(1-2):3-9.

Emery CA, Roy TO et al. Neuromuscular training injury prevention strategies in youth sport: a systematic review and meta-analysis. Br J Sports Med. 2015;49(13):865-70.

Jayanthi NA, LaBella CR et al. Sports-specialized intensive training and the risk of injury in young athletes: a clinical case-control study. Am J Sports Med. 2015;43(4):794-801.

Kerr ZY, Collins CL et al. Epidemiology of severe injuries among United States high school athletes: 2005-2007. Am J Sports Med. 2008;36(9):1790-800.