דורבן בעקב: מדרסים או טיפול בגלי הלם – מה עדיף? גלי הלם ומדרסים הם שני דרכי טיפול אפשריות בדורבן בכף הרגל. מדרסים מפחיתים מעט ובאופן זמני את סימפטומים הנובעים מ"דורבן" ובכלל זה כאבים בעקב ומגבלות תנועה ותפקוד. לעומת זאת, מחקרים שונים מצביעים על היעילות של טיפול עם גלי הלם בהפרעה זאת. עקב יעילותו, טיפול באמצעות מכשיר גלי הלם מוגדר בחברות ביטוח רבות כטיפול מחליף ניתוח.
אחד הגורמים השכיחים לכאבים בכף הרגל הוא פציעה, לרוב באזור העקב, המכונה "דורבן". הכינוי דורבן נובע מכך שבחלק מהמקרים מודגם זיז גרמי שנראה היטב בצילומי רנטגן. אין קשר בין הזיז לבין הסימפטומים או חומרת הסימפטומים. לעתים קרובות נזהה באקראי זיז בעקב שלא נלווים אליו סימפטומים. הגורמים לדורבן הם בעיקר עומסים חוזרניים על כפות הרגליים הנובעים מהליכות, ריצות או עמידה. רצוי לטפל בדורבן בהקדם האפשרי כדי למנוע מההפרעה להיות כרונית.
דורבן בעקב: מדרסים או טיפול בגלי הלם – מה עדיף? – רקע
מהו דורבן בעקב ומה הקשר לפלנטר פשיאיטיס? “דורבן בעקב” הוא שם עממי לכאב באזור תחתית העקב, ולעיתים גם לזיז גרמי קטן הנראה בצילום רנטגן בעצם העקב. בפועל, ברוב המקרים הכאב אינו נובע מהזיז עצמו, אלא מתהליך עומס כרוני ברצועה הפלנטרית – רקמת חיבור חזקה שמחברת בין עצם העקב לאצבעות ותומכת בקשת כף הרגל. לכן בשפה מקצועית משתמשים כיום יותר במונחים כמו כאב עקב פלנטרי, פלנטר פשיאיטיס או פלנטר פשיאופתיה. המונח “פשיאופתיה” מדגיש שלא תמיד מדובר בדלקת חריפה, אלא לעיתים בשינוי ניווני־עומסי של הרקמה (Riel, 2017).
האם הזיז הגרמי הוא באמת מקור הכאב?
צילום שמראה “דורבן” אינו מוכיח שהדורבן הוא מקור הכאב. סקירת הדמיה מצאה שאנשים עם כאב עקב פלנטרי נוטים יותר להציג דורבן בצילום, אך הדגישה שמדובר בקשר סטטיסטי ולא בהכרח בסיבה ישירה לכאב (Drake, 2022). במילים פשוטות: אפשר לסבול מכאב עקב בלי דורבן, ואפשר לראות דורבן בצילום בלי כאב. לכן ההחלטה בין מדרסים לגלי הלם לא צריכה להתבסס רק על צילום, אלא על משך הכאב, חומרתו, מבנה כף הרגל, עומסי העבודה או הספורט, בדיקה גופנית והתגובה לטיפול קודם.
שכיחות דורבן בעקב וכאב פלנטרי
כאב עקב פלנטרי הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לכאב בכף הרגל אצל מבוגרים. הנחיות קליניות וסקירות עדכניות מתארות אותו כגורם המרכזי לכאב תחתון בעקב, ולעיתים מציינות שהוא אחראי לכ־80% ממקרי כאב העקב הפלנטרי ומופיע בכ־4% – 7% מהאוכלוסייה הכללית (Alnefaie, 2025). מחקרים אחרים מציינים שכ־10% מהאוכלוסייה יחוו את התופעה בשלב כלשהו בחיים, במיוחד אנשים בגילאי 40 – 60, אנשים עם עומס עמידה ממושך, רצים ואנשים עם עודף משקל (Pabón-Carrasco, 2024).
מי נמצא בסיכון מוגבר?
גורמי הסיכון כוללים עלייה במשקל, עמידה ממושכת, הליכה או ריצה בנפח גבוה, שינוי חד בעומס פעילות, נוקשות בשרירי השוק, הגבלה בכיפוף הקרסול, חולשת שרירי כף הרגל והשוק, נעליים לא מתאימות ולעיתים גם מבנה כף רגל שמשנה את חלוקת העומסים. מחקרי אוכלוסייה מצאו קשר בין גיל, השמנה, חולשת שרירי שוק ועמידה ממושכת לבין שכיחות גבוהה יותר של פלנטר פשיאיטיס (Khired, 2022). לכן טיפול יעיל צריך להתייחס לא רק לכאב, אלא גם לסיבה שהרקמה בעקב קיבלה עומס גבוה מדי לאורך זמן.
תסמינים אופייניים לדורבן בעקב
התסמין הקלאסי הוא כאב חד או צורב בצד הפנימי־תחתון של העקב, בעיקר בצעדים הראשונים בבוקר או לאחר ישיבה ממושכת. לעיתים הכאב משתפר לאחר כמה דקות הליכה, אך חוזר בסוף יום עבודה, לאחר ריצה או לאחר עמידה ממושכת. חלק מהמטופלים מתארים תחושה של “מסמר בעקב”, “אבן בנעל” או כאב שמונע דריכה מלאה. הכאב יכול להיות נקודתי מאוד, אך לעיתים הוא מתפשט לאורך קשת כף הרגל.
מתי הכאב פחות מתאים לדורבן רגיל?
כאב שמלווה בנימול, שריפה חזקה, חולשה, כאב לילי חריג, נפיחות משמעותית, חום מקומי, כאב לאחר חבלה, או כאב שאינו קשור כלל לדריכה – מחייב חשיבה רחבה יותר. אבחנות אפשריות אחרות כוללות שבר מאמץ בעקב, לכידת עצב, דלקת מפרקים, בעיית גיד אכילס, כאב ממקור גב תחתון או בעיה מערכתית. לכן לפני שבוחרים מדרסים או גלי הלם, חשוב לוודא שהאבחנה אכן מתאימה לכאב עקב פלנטרי.
אבחון לפני טיפול: למה לא להתחיל ישר במדרסים או גלי הלם?
האבחון מתחיל בתשאול ובבדיקה גופנית. המטפל בודק מיקום כאב, כאב בצעד ראשון, רגישות בנקודת החיבור של הרצועה הפלנטרית לעקב, טווח תנועה בקרסול, גמישות שוק, מבנה כף רגל, דפוס הליכה, נעליים, עומסי עבודה וספורט. במקרים רבים אין צורך בצילום או MRI כדי להתחיל טיפול שמרני. הדמיה נשקלת כאשר הכאב לא משתפר, כאשר התמונה אינה אופיינית או כאשר יש חשד לפציעה אחרת.
תפקיד האולטרסאונד וההדמיה
אולטרסאונד יכול להראות עיבוי של הרצועה הפלנטרית, שינוי במרקם הרקמה או ממצאים נלווים. סקירה שיטתית מצאה שעיבוי רצועה פלנטרית מעל 4 מ”מ ומראה היפואקוגני באולטרסאונד שכיחים יותר אצל אנשים עם כאב עקב פלנטרי (Drake, 2022). עם זאת, גם ממצא הדמייתי צריך להתפרש לפי הסיפור והבדיקה. אדם יכול להראות עיבוי ברצועה ועדיין הכאב שלו ינבע מגורם נוסף, כמו עומס עצבי, גיד אכילס או כאב מוקרן.
מדרסים לדורבן בעקב: איך הם אמורים לעזור?
מדרסים נועדו לשנות את חלוקת העומסים בכף הרגל. הם יכולים לתמוך בקשת, להפחית עומס ישיר על נקודת הכאב בעקב, לרכך את אזור הדריכה, לשפר את מנח כף הרגל בתוך הנעל ולהפחית מתיחה חוזרת של הרצועה הפלנטרית. יש מדרסים מוכנים, מדרסים בהתאמה אישית, עקביות סיליקון, רפידות תומכות קשת ונעליים עם תמיכה מובנית. השאלה אינה רק “האם מדרסים עובדים?”, אלא למי, באיזה שלב, עם איזה סוג מדרס, ובשילוב עם אילו תרגילים.
מה המחקר אומר על מדרסים?
מחקר אקראי גדול מצא שמדרסים מוכנים ומדרסים בהתאמה אישית נתנו יתרון קטן בטווח הקצר בתפקוד, אך לא הראו יתרון משמעותי ארוך טווח לעומת מדרס דמה, וההשפעה של מדרסים מוכנים ומותאמים אישית הייתה דומה יחסית (Landorf, 2006). סקירה ומטא־אנליזה מאוחרת יותר מצאה שמדרסים אינם עדיפים באופן ברור על מדרסי דמה או על טיפולים שמרניים אחרים בשיפור כאב ותפקוד, אם כי ייתכן שיש תועלת בינונית לחלק מהמטופלים בטווח מסוים (Rasenberg, 2018). המשמעות המעשית: מדרסים יכולים לעזור, אך הם אינם פתרון קסם.
מדרסים מוכנים או מדרסים בהתאמה אישית?
רבים מניחים שמדרס בהתאמה אישית תמיד עדיף. המחקר אינו תומך בכך באופן גורף. במחקר של Landorf נמצא שמדרסים מוכנים ומותאמים אישית היו בעלי יעילות דומה יחסית בפלנטר פשיאיטיס (Landorf, 2006). לכן במקרים רבים אפשר להתחיל ממדרס איכותי מוכן, נעל תומכת או רפידת עקב, במיוחד בשלבים ראשוניים. מדרס בהתאמה אישית עשוי להיות רלוונטי יותר כאשר יש מבנה כף רגל חריג, כאב דו־צדדי עקשני, עיוות משמעותי, סוכרת, הבדל בין הרגליים, כישלון של פתרונות פשוטים או צורך תפקודי מיוחד.
החיסרון של הסתמכות רק על מדרסים
מדרס מפחית עומס, אך אינו תמיד משנה את יכולת הרקמה לשאת עומס. אם הכאב נובע מעלייה חדה בריצה, חולשת שרירי שוק, קיצור שרירי התאומים או עמידה ממושכת ללא התאוששות – מדרס לבדו עלול לתת הקלה חלקית בלבד. לכן מדרסים עובדים טוב יותר כאשר הם משולבים עם הדרכה, שינוי עומסים, תרגילי מתיחה וחיזוק, התאמת נעליים ולעיתים טיפול ידני.
טיפול בגלי הלם לדורבן בעקב: מה זה אומר?
טיפול בגלי הלם, או ESWT, הוא טיפול לא ניתוחי שבו מכשיר מעביר גלי אנרגיה מכניים לאזור הכאב. קיימים שני סוגים עיקריים: גלי הלם ממוקדים וגלי הלם רדיאליים. מטרת הטיפול היא להשפיע על כאב, זרימת דם מקומית, רגישות עצבית ותהליכי ריפוי ברקמה. בדרך כלל מדובר בסדרה של כמה טיפולים, ולעיתים ההשפעה מורגשת בהדרגה במשך שבועות. הטיפול נפוץ במיוחד בכאב עקב כרוני שלא השתפר מספיק לאחר טיפול שמרני בסיסי.
מה המחקר אומר על גלי הלם?
מטא־אנליזה של מחקרים אקראיים מצאה שגלי הלם ממוקדים עשויים להפחית כאב בפלנטר פשיאיטיס כרונית ומהווים אפשרות טיפולית רלוונטית כאשר טיפול שמרני לא הספיק (Sun, 2017). סקירה נוספת מצאה שגלי הלם עדיפים על אולטרסאונד טיפולי בכמה מדדי כאב ותפקוד בפלנטר פשיאיטיס (Al-Siyabi, 2022). במחקר אקראי קצר טווח נמצא שגלי הלם הובילו לשיפור מהיר יותר מאשר יונטופורזיס, אם כי שתי השיטות שיפרו כאב לאורך תקופת המעקב הקצרה (Pabón-Carrasco, 2024).
מדרסים או גלי הלם: מה עדיף?
התשובה המקצועית היא: תלוי בשלב המחלה, באופי הכאב ובמה שכבר נוסה. במקרים חדשים יחסית, שבהם הכאב נמשך שבועות עד חודשים בודדים, הגיוני להתחיל בטיפול שמרני בסיסי: הדרכה, הורדת עומס, נעליים מתאימות, מדרס או רפידת עקב לפי צורך, מתיחות וחיזוק. לעומת זאת, בכאב כרוני שנמשך מעל שלושה עד שישה חודשים ולא מגיב היטב לטיפול בסיסי, גלי הלם מקבלים מקום משמעותי יותר.
מדרסים כטיפול קו ראשון
מדרסים מתאימים במיוחד כאשר הכאב קשור לדריכה ממושכת, נעליים לא תומכות, עמידה בעבודה, עומס עקב או צורך בהפחתת עומס מיידית. הם נוחים לשימוש יומיומי, אינם פולשניים, ובדרך כלל בטוחים. הם יכולים לספק “חלון הזדמנות” שבו הכאב יורד מספיק כדי להתחיל תרגול וחזרה הדרגתית לפעילות. עם זאת, בגלל שהשפעתם המחקרית אינה תמיד גדולה, חשוב לא לבנות עליהם כתוכנית יחידה.
גלי הלם כטיפול לכאב עיקש
גלי הלם מתאימים יותר כאשר הכאב הפך כרוני, כאשר טיפול שמרני בסיסי לא הספיק, כאשר יש כאב נקודתי עיקש בעקב, או כאשר רוצים להימנע מזריקות או ניתוח. הנחיות וסקירות עדכניות תומכות בגישה מדורגת שבה טיפול בסיסי כולל חינוך, טייפינג, מתיחות וניהול עומסים, וגלי הלם נשקלים כאשר אין שיפור מספק (Morrissey, 2021; Koc, 2023). לכן, עבור מטופל עם דורבן כרוני, גלי הלם עשויים להיות עדיפים על רכישת עוד ועוד מדרסים ללא תוכנית שיקום.
שילוב מדרסים וגלי הלם: האם זו האופציה הטובה ביותר?
במקרים רבים, השאלה אינה “מדרסים או גלי הלם”, אלא “איך משלבים טיפול להפחתת כאב עם טיפול לשיפור עומס ותפקוד”. מדרס יכול להפחית עומס בזמן הליכה ועמידה, וגלי הלם יכולים לעזור בכאב כרוני עיקש. כאשר מוסיפים תרגול הדרגתי, מתיחות שוק, חיזוק שרירי כף רגל ושינוי עומסי פעילות – הסיכוי לשיפור עולה. כלומר, מדרסים וגלי הלם אינם בהכרח מתחרים; הם כלים שונים בתוך תוכנית אחת.
למה תרגול חייב להיות חלק מהתוכנית?
מחקר אקראי הראה שאימון כוח בעומס גבוה, בשילוב מדרסים, שיפר תוצאות אצל מטופלים עם פלנטר פשיאיטיס בהשוואה לגישה שכללה מדרסים ומתיחות בלבד, במיוחד בטווחים מסוימים של מעקב (Rathleff, 2015). הרעיון הוא שהרקמה הפלנטרית והשרירים סביב כף הרגל צריכים ללמוד לשאת עומס מחדש. הורדת כאב חשובה, אך ללא בניית יכולת עומס, הכאב עלול לחזור כשחוזרים להליכה ארוכה, ריצה או עמידה ממושכת.
כירופרקטיקה ודורבן בעקב: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית רחבה לדורבן בעקב, בעיקר כאשר המטפל בוחן את כל השרשרת התנועתית: כף הרגל, קרסול, ברך, ירך, אגן וגב תחתון. טיפול כירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציות למפרקי כף הרגל והקרסול, טיפול ברקמות רכות, שיפור טווחי תנועה, הדרכה לעומסים, תרגול תנועתי והתאמת הרגלי הליכה או פעילות. הכוונה אינה “לשבור את הדורבן” – זה לא מה שקורה – אלא להפחית עומסים, לשפר תנועה ולתמוך בשיקום.
מה אומר המחקר על טיפול ידני?
מחקר אקראי שהשווה טיפול ידני, מדרסים מותאמים ושילוב של השניים מצא שכל הגישות שיפרו כאב ותפקוד, ובמחקר זה הטיפול הידני הראה יתרון יחסי בחלק מהמדדים בטווח המעקב שנבדק (Grim, 2019). סקירה על טיפול ידני בכאב עקב פלנטרי מצאה שטכניקות של מוביליזציה, טיפול רקמות רכות ותרגול עשויות לתרום לשיפור, אך איכות המחקרים משתנה ויש צורך בפרשנות זהירה (Pollack, 2018). לכן כירופרקטיקה יכולה להיות גורם מועיל, אך רצוי שתהיה חלק מתוכנית הכוללת גם תרגול, התאמת נעליים וניהול עומסים.
מתי להעדיף מדרסים?
מדרסים עשויים להיות הבחירה הראשונית כאשר הכאב חדש יחסית, כאשר יש כאב בדריכה ממושכת, כאשר הנעליים אינן תומכות, כאשר המטופל עומד שעות רבות בעבודה, כאשר יש צורך בפתרון זמין ולא פולשני, או כאשר רוצים להפחית עומס כדי לאפשר התחלת תרגול. מדרסים מתאימים גם למי שמרגיש הקלה ברורה עם נעל תומכת לעומת הליכה יחפה.
למי מדרסים פחות יספיקו?
מדרסים פחות צפויים להספיק כאשר הכאב כרוני מאוד, כאשר הכאב חוזר למרות החלפת מדרסים, כאשר יש כאב חזק בצעד ראשון במשך חודשים, כאשר יש עומס אימונים גבוה, או כאשר קיימת חולשה משמעותית בשוק ובכף הרגל. במצבים אלה יש צורך להוסיף טיפול פעיל, ולעיתים לשקול גלי הלם או הערכה נוספת.
מתי להעדיף גלי הלם?
גלי הלם עשויים להתאים כאשר הכאב נמשך יותר משלושה עד שישה חודשים, כאשר טיפול שמרני בסיסי לא עזר מספיק, כאשר הכאב נקודתי ומפריע לתפקוד, או כאשר רוצים להימנע מטיפול פולשני יותר. הם עשויים להתאים גם לספורטאים או אנשים פעילים שצריכים לשפר כאב ותפקוד אך אינם יכולים להסתמך רק על מנוחה.
למי גלי הלם פחות מתאימים?
גלי הלם אינם מתאימים לכל אחד. יש להיזהר במצבים כמו הפרעות קרישה, שימוש במדללי דם מסוימים, היריון באזור הטיפול, זיהום מקומי, גידול, פגיעה עצבית משמעותית או חשד לשבר. כמו כן, אם מקור הכאב אינו פלנטר פשיאופתיה אלא שבר מאמץ, לכידת עצב או מחלה דלקתית, גלי הלם עלולים להיות בחירה לא נכונה. לכן אבחון קודם לטיפול הוא קריטי.
דרכי מניעה לאחר שיפור הכאב
מניעה מתחילה בהבנה שהכאב חוזר כאשר העומס שוב עולה מהר מדי. חשוב לחזור להליכה, ריצה או עבודה ממושכת בהדרגה. מומלץ להשתמש בנעליים נוחות ותומכות, להימנע מהליכה יחפה ממושכת על משטח קשה בתקופה רגישה, לבצע תרגילי שוק וכף רגל, לשפר טווח תנועה בקרסול, ולנהל עומסי אימון או עבודה. אצל רצים, שינוי נפח ריצה צריך להתבצע בהדרגה, ולא בקפיצות חדות.
תרגילים בסיסיים למניעה
תרגול יכול לכלול מתיחת תאומים וסולאוס, גלגול עדין של כף הרגל על כדור, תרגילי קיצור כף הרגל, הרמות עקב הדרגתיות, חיזוק אצבעות, תרגול שיווי משקל והעמסה הדרגתית של הרצועה הפלנטרית. אין צורך לבצע את כל התרגילים לכל מטופל. התוכנית צריכה להיות מותאמת לכאב, גיל, משקל, פעילות, עבודה ומטרות.
טעויות נפוצות בטיפול בדורבן בעקב
טעות נפוצה היא לקנות מדרס יקר בלי אבחון ובלי תוכנית תרגול. טעות שנייה היא לבצע גלי הלם מוקדם מדי לפני שנוסו צעדים בסיסיים. טעות שלישית היא להפסיק פעילות לחלוטין למשך זמן רב ואז לחזור בבת אחת לעומס מלא. טעות רביעית היא להתמקד רק בעקב ולהתעלם מקרסול, שוק, ירך, נעליים ועומסי חיים.
למה “כואב פחות” לא תמיד אומר “הבעיה נפתרה”?
כאב יכול לרדת לפני שהרקמה חזרה ליכולת עומס מלאה. אם חוזרים מהר מדי לריצה, עמידה ממושכת או נעליים לא מתאימות, הכאב עלול לחזור. לכן גם אחרי שיפור עם מדרסים או גלי הלם, חשוב להשלים תהליך שיקום הכולל חיזוק, הדרגתיות ותכנון עומסים.
אז מה עדיף: מדרסים או גלי הלם?
בכאב חדש או בינוני, מדרסים איכותיים, נעליים מתאימות, תרגול והפחתת עומס הם לרוב התחלה הגיונית. בכאב כרוני ועיקש, במיוחד אם טיפול בסיסי לא הספיק, גלי הלם עשויים להיות אפשרות יעילה יותר להפחתת כאב. עבור רבים, השילוב הוא הבחירה הטובה ביותר: מדרס להפחתת עומס יומיומי, גלי הלם כאשר הכאב כרוני, ותרגול כדי לבנות עמידות ולמנוע חזרה.
השורה התחתונה
מדרסים אינם תמיד עדיפים על גלי הלם, וגלי הלם אינם תמיד עדיפים על מדרסים. מדרסים מתאימים בעיקר להפחתת עומס ולתמיכה יומיומית, במיוחד בתחילת הדרך. גלי הלם מתאימים יותר למצבים כרוניים שלא השתפרו מספיק. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא משלבת טיפול ידני, שיפור תנועה, תרגול וניהול עומסים. ההחלטה הטובה ביותר מתקבלת לאחר אבחון, ולא לפי צילום שמראה “דורבן”.
References:
Al-Siyabi, Z., Al-Habori, M., Al-Kindy, S., Al-Wahaibi, A., & Al-Hashmi, K. (2022). Extracorporeal shockwave therapy versus ultrasound therapy for plantar fasciitis: A systematic review and meta-analysis. Cureus, 14(1), e21571. doi:10.7759/cureus.21571.
Asokumaran, I., Gan, J. Z. Z., Noor, N. A., & Malik, N. A. (2024). Acupuncture therapy in treating plantar fasciitis: A network meta-analysis. Cureus, 16(9), e68959. doi:10.7759/cureus.68959.
Cho, B. W., Choi, J. H., Han, H. S., Choi, W. Y., & Lee, K. M. (2022). Age, body mass index, and spur size associated with patients’ symptoms in plantar fasciitis. Clinics in Orthopedic Surgery, 14(3), 458-465. doi:10.4055/cios21263.
Drake, C., Whittaker, G. A., Kaminski, M. R., Chen, J., Keenan, A. M., Rathleff, M. S., & Landorf, K. B. (2022). Medical imaging for plantar heel pain: A systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 15, 4. doi:10.1186/s13047-021-00507-2.
Grim, C., Engelhardt, M., Moser, O., & Hotfiel, T. (2019). Manual therapy, customised foot orthoses and combined therapy in the management of plantar fasciitis: A randomized controlled trial. Sports, 7(6), 128. doi:10.3390/sports7060128.
Khired, Z., Najmi, M. H., Akkur, A. A., Mashhour, M. A., Bakri, K. A., Ali, W. M., & others. (2022). The prevalence and risk factors of plantar fasciitis amongst the population of Jazan. Cureus, 14(9), e29434. doi:10.7759/cureus.29434.
Koc, T. A., Jr., Bise, C. G., Neville, C., Carreira, D., Martin, R. L., & McDonough, C. M. (2023). Heel pain-plantar fasciitis: Revision 2023. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(12), CPG1-CPG39. doi:10.2519/jospt.2023.0303.
Landorf, K. B., Keenan, A. M., & Herbert, R. D. (2006). Effectiveness of foot orthoses to treat plantar fasciitis: A randomized trial. Archives of Internal Medicine, 166(12), 1305-1310. doi:10.1001/archinte.166.12.1305.
Morrissey, D., Cotchett, M., Said J’Bari, A., Prior, T., Griffiths, I. B., Rathleff, M. S., Gulle, H., Vicenzino, B., & Barton, C. J. (2021). Management of plantar heel pain: A best practice guide informed by a systematic review, expert clinical reasoning and patient values. British Journal of Sports Medicine, 55(19), 1106-1118. doi:10.1136/bjsports-2019-101970.
Pabón-Carrasco, M., Castro-Méndez, A., Palomo-López, P., Coheña-Jiménez, M., Becerro-de-Bengoa-Vallejo, R., & Losa-Iglesias, M. E. (2024). Comparison of the short-term effect between iontophoresis and radial extracorporeal shockwave therapy in the treatment of plantar fasciitis: A randomized controlled trial. Journal of Clinical Medicine, 13(15), 4490. doi:10.3390/jcm13154490.
Pollack, Y., Shashua, A., & Kalichman, L. (2018). Manual therapy for plantar heel pain. The Foot, 34, 11-16. doi:10.1016/j.foot.2017.08.001.
Rasenberg, N., Riel, H., Rathleff, M. S., Bierma-Zeinstra, S. M. A., & van Middelkoop, M. (2018). Efficacy of foot orthoses for the treatment of plantar heel pain: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 52(16), 1040-1046. doi:10.1136/bjsports-2017-097892.
Rathleff, M. S., Mølgaard, C. M., Fredberg, U., Kaalund, S., Andersen, K. B., Jensen, T. T., Aaskov, S., & Olesen, J. L. (2015). High-load strength training improves outcome in patients with plantar fasciitis: A randomized controlled trial with 12-month follow-up. Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports, 25(3), e292-e300. doi:10.1111/sms.12313.
Riel, H., Cotchett, M., Delahunt, E., Rathleff, M. S., Vicenzino, B., Weir, A., & Landorf, K. B. (2017). Is “plantar heel pain” a more appropriate term than “plantar fasciitis”? Time to move on. British Journal of Sports Medicine, 51(22), 1576-1577. doi:10.1136/bjsports-2017-097519.
Sun, J., Gao, F., Wang, Y., Sun, W., Jiang, B., & Li, Z. (2017). Extracorporeal shock wave therapy is effective in treating chronic plantar fasciitis: A meta-analysis of randomized controlled trials. Medicine, 96(15), e6621. doi:10.1097/MD.0000000000006621.