כיצד משפיע עלינו השימוש במחשב? מחשבים הם מפגע בטיחותי. סקר שנערך באתרנו ושאל כיצד משפיע עלינו השימוש במחשב? העלה שישנה מודעות ציבורית נרחבת לכך שאכן השימוש במחשב מסוכן לבריאות שלנו. המחשבים הפכו להיות חלק אינטגרלי מסדר היום האנושי. אנו נעזרים בו לעבודה, לקשרים חברתיים, ללמידה והתעדכנות ולבידור.
עם זאת, השימוש במחשבים כרוך גם בנזקים גופניים ואחרים. מגוון פתרונות ארגונומיים מנסים לצמצם את הנזקים הכרוכים בעבודה עם מחשב. בין הפתרונות הארגונומיים שקיימים נציין:
- עמדת העבודה על שולחן עמידה
- עמדות עבודה המותקנות על הליכון
- ואפילו עמדת עבודה שמותקנות בה דוושות אופניים
כיצד משפיע עלינו השימוש במחשב – רקע
מחשבים הפכו לכלי חיוני להיבטים רבים של חיי היומיום שלנו. לדוגמה, מחשבים מאפשרים לנו לתקשר עם חברים ומשפחה באמצעות דואר אלקטרוני, מדיה חברתית ושיחות וידאו. המחשב גם מאפשר לנו גישה לכמות עצומה של מידע באינטרנט, כגון חדשות, מאמרים, ספרים וסרטונים. באמצעות מחשבים וקורסים מקוונים אנו רוכשים מיומנויות וידע חדשים. המחשבים יכולים גם להקל על העבודה והפרודוקטיביות שלנו, כגון עיבוד תמלילים, ניתוח נתונים ועיצוב.
עם זאת, למחשבים יש גם כמה חסרונות שיש לקחת בחשבון לפני השימוש בהם. חלק מהחסרונות של שימוש במחשבים הם:
- אנו מבלים יותר זמן בישיבה מול מסכים ופחות זמן בתנועה ופעילות גופנית. המסקנה היא שמחשבים יכולים להפחית את הפעילות הגופנית ולפגוע בבריאות שלנו.
- מחשבים יכולים גם לחשוף אותנו לאיומי סייבר וסיכונים, כגון פריצה, דיוג ותוכנות זדוניות.
- מחשב עלול גם ליצור בידוד חברתי ובדידות. הסיבה לכך היא שאנו מסתמכים יותר על אינטראקציות וירטואליות ופחות על מגע פנים אל פנים.
- המחשבים יכולים גם להשפיע על הבריאות הנפשית והרווחה הנפשית שלנו. מתברר למשל שמחשבים מעלים את הסבירות למתח, חרדה, דיכאון והתמכרות.
אף אחד לא חזה בשנות השבעים שהכניסה של המחשב האישי לחיים שלנו תשנה אותם לעד. נכון להיום ישנם מעט מאוד בתים בעולם המערבי שאין בהם מחשב אחד לפחות. בהרבה בתים ניתן למצוא מחשב לכול ילד ולכל בוגר. אנו נביט באופן חיובי בילדים שמשחקים עם מחשב במקום לצפות בטלוויזיה אך האם זה מה שקורה?
חשוב להשתמש במחשבים בצורה אחראית ומאוזנת. יש במקביל לבצע גם פעילויות אחרות שיכולות לשפר את הבריאות הפיזית, החברתית והרגשית שלנו.
ההשפעות של עבודה עם מחשב על האנשים
מחשבים נמצאים בשימוש נרחב בתחומים שונים, כגון חינוך, עסקים, בריאות ובידור. עם זאת, השימוש האינטנסיבי במחשבים המאפיין את העידן שלנו כרוך גם בנזקים גופניים, נפשיים, חברתיים, סביבתיים, אינטלקטואליים ועוד. חלק מהחסרונות של שימוש במחשבים הם:
נזקים הנגרמים מאורח חיים יושבני וחוסר פעילות גופנית
ילדים רבים מידי מוותרים על פעילות גופנית ועל פעילות חינוכית אחרת כדי לשחק עם מחשב. מחקרים שונים מעלים טענות שונות בנושא חלק מהמחקרים טוענים שילד שמשחק עם מחשב צופה פחות בטלוויזיה. מחקרים אחרים טוענים ששעות הצפייה בטלוויזיה נותרות זהות ומתווספות לשעות שבהן הילד משחק במחשב. בכל מקרה שימוש מתמשך במחשב מעלה את הסיכוי שאתם והילדים שלכם תנהלו אורח חיים פסיבי יושבני. אורח חיים זה מוביל בסבירות גבוהה:
- לעודף משקל וחמור יותר להשמנה. עודף משקל והשמנה הוא גורם סיכון מרכזי למגוון רחב של מחלות בחלקן קטלניות.
נזקים גופניים רבים ובכלל זה:
- פרכוסים אפילפטיים
- דלקות גידים בידיים ובאצבעות
- דלקות בעצבים פריפריים
- כאבי שרירים
- דלקת פרקים ניוונית
- שחיקות סחוסים
- בלט או פריצת דיסק בין חולייתי בעמוד השדרה ובשל כך לחץ על השק התקלי שורשי עצבים או חוט השדרה
- כאבי גב תחתון, כאבי צוואר, כאבי ראש ועוד
- שינוי יציבה
- כאבי כתפיים
- כאבים בעיניים
- יובש בעיניים
- עייפות של מערכת הראייה ועוד.
משחקים אלימים התנהגות אלימה
ילדים העושים שימוש אינטנסיבי במחשבים לצורך משחקים אלימים מעלים את הסיכוי שלהם להתנהלות אלימה ועבריינית, לצריכה של אלכוהול, לשימוש בסמים, להתנהלות גזענית ולפגיעה ביכולת להבדיל בין טוב ורע. ישנם גם משחקים חינוכיים אחרים שבהם הילד מתוגמל כאשר הוא מבצע מעשה טוב וכיוצא בזה אך הפופולריות של משחקים אלו אינה גבוהה. נכון להיום יותר מ- 80% מהמשחקים המופקים ומשווקים כוללים התנהלות אלימה.
התנתקות חברתית
אחד הגורמים האפשריים לבידוד חברתי הוא שימוש מופרז במחשב ובמכשירים דיגיטליים אחרים, אשר יכול להפחית את הזמן וההזדמנויות לתקשורת פנים אל פנים ופעילויות חברתיות. בעוד שמחשבים וטכנולוגיה יכולים להציע יתרונות ונוחות רבים, הם יכולים גם ליצור תחושה של ניתוק וניכור מהעולם האמיתי ומהאנשים סביבנו. משחקי מחשב מתבצעים לעתים קרובות לבד מול המסך. הילד או המבוגר המבלה את זמנו מול המסך עושה זאת הרבה פעמים על חשבון חיים חברתיים שעשויים היו להיות לו.
בידוד חברתי הוא מצב של ניתוק מאחרים, היעדר אינטראקציות חברתיות משמעותיות ומערכות יחסים. לבידוד החברתי יכולה להיות השפעה שלילית על הבריאות הפיזית והנפשית של האדם. בין יתר הנזקים האפשריים במצב הזה נציין:
- סיכון מוגבר לדיכאון, חרדה, בדידות, ירידה קוגניטיבית ומחלות לב וכלי דם.
האדם הוא בבסיסו חיה חברתית. לכן, חשוב לאזן בין השימוש במחשב ובטכנולוגיה לבין תחומי חיים אחרים, כגון תחביבים, פעילות גופנית, התנדבות, משפחה וחברים. על ידי כך, אנו יכולים לשפר את הרווחה שלנו, אושר וקשרים חברתיים.
בזבוז זמן במחשב
מחשבים יכולים להיות ממכרים ומסיחי דעת, מה שמוביל לאובדן פרודוקטיביות ויעילות. אנשים עשויים לבלות יותר מדי זמן במדיה חברתית, משחקים או פעילויות מקוונות אחרות, להזניח את עבודתם או לימודיהם.
האבטלה גוברת
מחשבים יכולים להחליף עבודה אנושית במשימות רבות, כגון הזנת נתונים, חשבונאות, ייצור ושירות לקוחות. זה יכול לגרום לאובדן מקומות עבודה עבור עובדים רבים, במיוחד אלה עם מיומנויות נמוכות או השכלה. יתר על כן, מחשבים יכולים ליצור פער דיגיטלי בין אלה שיש להם גישה אליהם לבין אלה שאין להם, וליצור אי שוויון ובעיות חברתיות.
אובדן פרטיות אישית
עולם הסייבר הפך לחלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים. עם זאת, עולם הסייבר מציב גם אתגרים וסיכונים שונים בפני אנשים. בין היתר נציין פשיעת סייבר, בריונות ברשת, טרור סייבר, לוחמת סייבר והתמכרות לסייבר. מחשבים יכולים לאחסן ולהעביר כמויות גדולות של מידע אישי, כגון שמות, כתובות, מספרי טלפון, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, רשומות רפואיות והיסטוריית גלישה. מידע זה יכול להיפרץ, להיגנב או להיות מנוצל לרעה על ידי אנשים או ארגונים זדוניים. הדבר עלול לפגוע באבטחה ובפרטיות המשתמשים ולחשוף אותם להונאה, הטרדה או סחיטה. לנושאים אלה יכולות להיות השפעות שליליות על:
- בריאותם הנפשית של אנשים, רווחתם הפיזית, פרטיותם, ביטחונם וזהותם
חשוב להיות מודע לסכנות האפשריות של עולם הסייבר ולנקוט באמצעים הגנה מתאימים. חלק מהדרכים האפשריות לעשות זאת הן:
- שימוש בסיסמאות חזקות והצפנה כדי לאבטח נתונים אישיים ומכשירים
- הימנעות מלחיצה על קישורים חשודים או פתיחת קבצים מצורפים לא ידועים
- דיווח על כל אירוע של התעללות ברשת או הטרדה לרשויות או למבוגרים מהימנים
- פנייה לעזרה מקצועית אם חווים סימפטומים של התמכרות לסייבר או מתח
- חינוך עצמי ואחרים על ההשלכות האתיות והמשפטיות של התנהגות מקוונת
- איזון פעילויות מקוונות ולא מקוונות ושמירה על יחסים בריאים עם בני משפחה וחברים
מחשבים משפיעים על חיי הסטודנטים
מחשבים יכולים להועיל לתלמידים במונחים של למידה ומחקר. עם זאת, הם יכולים גם להשפיע באופן שלילי על הביצועים האקדמיים וההתנהגות. לדוגמה, מחשבים יכולים להסיח את דעתם של התלמידים מלימודיהם בכך שהם מספקים להם אפשרויות בידור או מדיה חברתית. מחשבים יכולים גם להפחית את היצירתיות ואת כישורי החשיבה הביקורתית על ידי מתן תשובות או פתרונות מוכנים. יתר על כן, מחשבים יכולים להשפיע על התקשורת והכישורים החברתיים שלהם על ידי הפחתת האינטראקציות שלהם פנים אל פנים עם עמיתיהם ומוריהם.
השפעות מחשבים על הסביבה
מחשבים צורכים הרבה אנרגיה ומשאבים בייצורם ובתפעולם. הם גם מייצרים הרבה פסולת אלקטרונית המכילה חומרים רעילים כגון עופרת, כספית, קדמיום וארסן. חומרים אלה עלולים לזהם את הסביבה ולפגוע בבריאותם של בני אדם ובעלי חיים. בנוסף, מחשבים תורמים להתחממות כדור הארץ על ידי פליטת גזי חממה כגון פחמן דו חמצני.
References:
Alzahrani A., Al-Khalifa H., Al-Barrak A., Al-Rakhami M., (2017). The impact of using computer on the academic achievement among preparatory year students at King Saud University: An empirical study using structural equation modeling approach. International Journal of Information Technology & Decision Making 16(1), 5-28.
Bawden D., Robinson L., (2009). The dark side of information: overload anxiety and other paradoxes and pathologies. Journal of Information Science 35(2), 180-191.
Chou C., Condron L., Belland J.C., (2005). A review of the research on Internet addiction. Educational Psychology Review 17(4), 363-388.
Davenport T.H., Beck J.C., (2001). The attention economy: Understanding the new currency of business. Harvard Business School Press.
Frey C.B., Osborne M.A., (2017). The future of employment: How susceptible are jobs to computerisation? Technological Forecasting & Social Change 114(C), 254-280.
Greenfield S., (2014). Mind change: How digital technologies are leaving their mark on our brains. Random House.
Kirschner P.A., De Bruyckere P., (2017). The myths of the digital native and the multitasker. Teaching & Teacher Education 67(C), 135-142.
Lohr S., (2015). Data-ism: The revolution transforming decision making consumer behavior and almost everything else. Harper Business.
O’Neil C., (2016). Weapons of math destruction: How big data increases inequality and threatens democracy. Crown Publishing Group.
Wajcman J., (2014). Pressed for time: The acceleration of life in digital capitalism. University Of Chicago Press.
