טריגר פינגר מה גורם לזה? "אצבע הדק" (Trigger finger) היא תופעה שכיחה. באופן נורמלי הגיד נע בחופשיות, בתוך השרוול האנטומי בו הוא מצוי. במצב של "אצבע הדק" האצבע נותרת כפופה והתיישרותה מתאפשרת רק במאמץ. לפעמים נדרש להפעיל כוח חיצוני על האצבע הכפופה כדי לישר אותה. ההתיישרות של האצבע תתרחש אז באופן פתאומי ולעתים קרובות יתלוו לשחרור גם צליל אופייני (קליק). סימנים ותסמינים נוספים שעלולים להתפתח כוללים גם כאבים בכף היד ובעיקר באצבע המעורבת.
טריגר פינגר מתפתח לרוב בגלל נזקים ושינויים במבנה הגיד ו/או השרוול העוטף אותו. אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע ניתוח. טיפול באמצעות גלי הלם בטריגר פוינט נחשב לטיפול יעיל. במאמר הנוכחי "טריגר יינגר מה גורם לזה" נרחיב על הנושא ונדון בדרכי הטיפול בתופעה הזאת?
טריגר פינגר מה גורם לזה – רקע
טריגר יינגר היא תסמונת כאב שכיחה שעלולה להתפתח באחת או יותר מאצבעות בכף היד. תסמונת זאת מובילה להיתפסות או נעילה של האצבע. הגורם להתפתחות הפרעה בריאותית זאת היא דלקת בגיד של האצבע המעורבת. הגיד המחבר את השריר לעצם מורכב מסיבים של רקמת חיבור סיבית חזקה ועמידה. תכונות אלה מסייעות לעמוד בעומסים המופעלים עליו בעת התכווצות השריר וביצוע מטלות עם אצבעות כף היד. אספקת הדם לגיד מאוד דלה ומכאן הקושי שלו להתחדש והקושי שלנו לרפא אותו לאחר פציעה.
הגיד נע בתוך שרוול שבצדו הפנימי מכוסה בקרום סינוביאלי. הקרום הסינוביאלי מפריש חומרי סיכה שמאפשרים תנועה חלקה של הגיד בתוך השרוול. גירוי דלקתי של השרוול הזה עלולה לגרום להתעבותו, ללכידה של הגיד ולהתפתחות טריגר פינגר. במצב הזה כאשר אנו מכופפים את האצבע נוצרת תנועה של הגיד בתוך השרוול המוצר. בנקודת ההיצרות הגדולה ביותר אנו נתקלים במחסום. מעבר המחסום גורמים לרעש אופייני.
ברוב המקרים הסימנים והתסמינים של טריגר פינגר או אצבע הדק יחלפו תוך ימים עד שבועות בודדים גם ללא טיפול. ביתר המקרים יש להתייעץ עם איש מקצוע בתחום ולטפל בבעיה. ללא טיפול עלול האצבע עלולה להיוותר כפופה באופן קבוע, הכאבים יחמירו והמצב יהפוך לכרוני. לעתים רק ניתוח יכול "לשחרר" את האצבע.
אנטומיה של אצבע הדק
הגיד הוא כבל חזק, ללא גמישות, המורכב מרקמת חיבור קולגן, שמחבר את השריר אל העצם ומתפקידו להעביר כוח מהשריר אל העצם לצורך ביצוע תנועה. חלק מהגידים עטופים בתוך רקמה סינוביאלית בצורת מנהרה (Synovium). רקמה זו תפקידה להגן על הגיד ולייצר נוזל סיכה שמאפשר תפקוד חלק של הגיד. המנהרה והגיד בתוכה אחוזים לעצם באמצעות רצועות המעוגלות (Pulleys). קיימות 5 רצועות שנקראות A1 עד A5.
ברוב המקרים הגורם ללכידה של הגיד והתפתחות טריגר פינגר היא הגלגלת הראשונה A1 באזור המפרק שבין עצמות המסרק והעצמות הגליליות המקורבות (
גורמים וגורמי סיכון לאצבע הדק
לא תמיד ניתן להצביע על הגורם המדויק להתפתחות טריגר פינגר או אצבע הדק. התאוריה המקובלת היא שאצבע הדק נגרמת בעקבות התפתחות דלקת בגיד ו/או והתעבות בשרוול של הגיד ו/או דלקת ברצועות המעוגלות – גלגלות (Pulleys) שאוחזות בשרוול שהגיד נע בתוכה. דלקת זו גורמת להיצרות התעלה ולקושי להניע את האצבע. ברוב המקרים מיקום ההיצרות בתעלה תהייה בגלגלת A1.
הגורם העיקרי לדלקת הזו הוא לרוב שימוש יתר ועומסי יתר על הגידים ועל שרוולי הגידים. טריגר פינגר שייכת למשפחת הפציעות מתנועות ומאמץ חוזר. פציעות מסוג זה הקרויות גם פציעות ממאמץ נשנה, הפכו בשנים האחרונות למגפה וזאת עקב השימוש האינטנסיבי במחשבים, בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות אחרות אשר השימוש בהן מחייב ביצוע תנועות חוזרות.
גורמי סיכון להתפתחות טריגר פינגר כוללים על כן עבודה או פעילות ספורטיבית הכרוכה בעומסים חוזרניים על כפות הידיים והאצבעות. כך למשל אנשים שנדרשים במסגרת עבודתם להבריג ממושכות, להקליד או לתפעל מכשיר כלשהו באופן חוזר ונשנה באמצעות האצבעות חשופים לסוג זה של פגיעה. גורמי סיכון נוספים כוללים גם דלקת פרקים שגרונית, סוכרת, תת פעילות בלוטת התריס ועוד.
סימנים ותסמינים אופייניים
הסימנים והתסמינים העיקריים בגין טריגר פינגר כוללים אצבע כפופה, מגבלות ביכולת ליישר או לכופף לאחר שהצלחתם ליישר את האצבע, וכאבים מקומיים ברמות חומרה שונות. יחד עם זאת אצבע הדק עלולה לגרום, בדומה לבעיות בריאות כרוניות אחרות, גם לתחושת תסכול.
אבחון טריגר פינגר
אבחון טריגר פינגר נעשה בעיקר על סמך לקיחת ההיסטוריה הרפואית ובדיקה פיזית של האצבע. הקשבה זהירה למידע שימסור החולה יצביע לרוב על מנגנון הפציעה. במהלך לקיחת ההיסטוריה ננסה להבין:
- מהו מיקום הכאב
- מתי וכיצד החל
- מהו סוג הכאב
- מה מקל ומה מחמיר את הכאב
- האם הכאב מעיר אתכם משנתכם
- נלמד את ההיסטוריה הרפואית הקודמת של הידיים (פציעות ומחלות קודמות…)
- האם הבעיה ביד קשורה לעבודה שלכם
- נעריך האן יש קשר בין הבעיה באצבע לפעילות גופנית אותה אתם מבצעים
לאחר מכן נמשיך בבדיקה פיזית. הבדיקות הגופניות תכלולנה:
- תצפית על האופן שבו אתם מניעים את האצבע המעורבת באופן אקטיבי
- מישוש של חלקי האצבע במטרה לאתר נקודות כאב ונפיחות
- נבצע בדיקות טווח תנועה
- נערוך בדיקות אורתופדיות ובדיקות נירולוגיות על מנת לשלול פתולוגיות אחרות
במהלך הבדיקה הפיזית ננסה לשחזר את הכאב ואת המגבלות שלכם. בתום הבדיקה הפיזית נוכל להצביע על הגיד שנפגע ולהעריך את חומרת הפגיעה. במידת הצורך ואם קיים ספק בנוגע לאבחנה, נשתמש בבדיקות מתקדמות כולל אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה.
טיפול בטריגר פינגר
לא תמיד נדרש טיפול להפרעה הקרויה טריגר פינגר. התופעה הקלינית של טריגר פינגר יכולה גם לחלוף מעצמה (כרבע מהמקרים). בשלב הראשוני, ניתן להסתפק מנוחה של האצבע המעורבת עד לריפוי הדלקת והשתחררות האצבע. יש להישמר לא להיכנס למצב של אצבע הדק כרוני שהוא בהכרח קשה יותר לטיפול. ישנם מספר אפשרויות טיפול שמרניות, לא חודרניות וללא שימוש בתרופות באצבע הדק. לטיפולים אלו הכוללים גלי הלם, לייזר רך ואולטרה סאונד יש אחוזי הצלחה טובים. במקרים קיצוניים יתכן שיהיה צורך בקבלת זריקות על בסיס סטרואידים ואף בכירורגיה. מחקרים עדכניים שבים ומאשרים את היעילות של הטיפול באמצעות גלי הלם באצבע הדק.
טריגר פינגר – מניעה
הגורם העיקרי להתפתחות טריגר פינגר ושאר נזקים לגידי הידיים הוא ביצוע תנועות חוזרניות וביצוע מטלות באופן חוזר ונשנה בתכיפות שאינה מאפשרת לגיד זמן התאוששות. שינויים באופן ביצוע העבודה עשוי להיות הדבר היחידי שעליכם לעשות כדי להימנע מאצבע הדק. הימנעו מאחיזת חפצים בכוח מוגזם לאורך זמן. כאשר אתם מבריגים, נסו לא לאחוז במברג בכוח רב מידי, כך גם לגבי אחיזה בפטיש, במחבט טניס או בכידון של אופניים.
אחיזה חזקה מידי ושימוש מתמשך מידי עלולים לגרום לעומס יתר גידי ולגרום להתפתחות של אצבע הדק. מאמץ גופני הדרגתי אשר מתחשב בזמני ההתאוששות הנדרשים לגיד עשוי לחזק את הגיד, לשפר את הסיבולת שלו ואת יכולתו לעמוד בעומסים. גיד שנתחשב בו הוא גיד שאנו מאטים את תהליך ההתנוונות שלו ואת סיכויי הפגיעה.
