כאבי רגליים אבחון עצמי
כאבי רגליים אבחון עצמי

כאבי רגליים אבחון עצמי

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבי רגליים? אבחון עצמי ובמידת הצורך אבחון מקצועי מהיר יאפשרו טיפול מהיר ומניעת נזק בלתי הפיך. מיחושים בגפה התחתונה יכולים להתפתח בגלל ליקוי בזרימת דם, בעיות נוירולוגיות, דלקות זיהומיות אך ברוב המקרים הגורם יהיה עומס יתר, פציעה ו/או שחיקה ובלאי המתפתחים עם הגיל. 

 לרוב יחלפו הכאבים ברגליים תוך זמן קצר גם אם לא טיפלתם בהם. בחלק קטן מהמקרים ידרשו אבחון מהיר וטיפול יעיל בכאבי הרגליים כדי למנוע החמרה והפיכת הבעיה לכרונית. כאבים ברגליים מהווים בעיה שכיחה רוב האוכלוסייה צפויה לסבול מיחושים באזור זה או אחר בגפה התחתונה. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



כאבי רגליים אבחון עצמי – רקע

כאבי רגליים יכולים להתפתח בעקבות נזקים בכול אחת מהרקמות המרכיבות אותן: עצמות, מפרקים, שרירים, רצועות, גידים, מיניסקוסים, סחוסים, רקמות חיבור, כלי דם, עצבים ועור. המפרק הפגיע ביותר לכאבים בגפה התחתונה הוא מפרק הברך לאחריו מפרק הירך ולבסוף מפרק הקרסול. כאבים ברגל יכולים לעתים קרובות להיות מטופלים בבית באופן עצמי. יחד עם זאת במידה והכאבים חריפים במיוחד, מתפתחים באופן מהיר ונלווים אליהם סימנים ותסמינים נוספים כגון חולשה ונימול ברגל יש לפנות לעזרה מקצועית. זיהוי מהיר ומדויק של הרקמה שניזוקה תאפשר טיפול יעיל ותפחית את העלויות הכלכליות ועוגמת הנפש הכרוכה בפציעה.

אבחון עצמי של כאבי רגליים

כאב ברגל שהחל בעקבות נפילה או חבלה

האם ישנה נפיחות במקום הכאב? האם שמעתם קול קריעה או רעש חריג אחר מהאזור הכואב? האם התפתחה דפורמציה במקום הכאב? האם יש שטף דם באזור הכאב? האם יש לכם קושי לנוע על הרגל? האם ישנם שינויים תחושתיים ברגל כמו נימול או חולשה?

במידה והתשובות לכול השאלות הללו הן שליליות אז סביר להניח שאתם סובלים ממתיחה או קרע זעיר של שריר ברגל. הטיפול הרצוי במצב הזה הוא בעיקר הימנעות ממאמצים הגורמים לגירוי של הפציעה. תשובה חיובית לאחת מהשאלות הללו מחייבת פניה לעזרה מקצועית.

כאב החל לאחר פעילות גופנית

האם הכאב מופיע לאחר פעילות גופנית או בשלבים הראשונים של פעילות המשלבת ריצות או קפיצות? האם לאחר הפעילות או במהלכה אתם חשים בנפיחות קלה וחום מקומי בחלק הפנימי של עצם השוק או מאחור בשריר התאומים? האם לאחר הפעילות או בשלבי הפעילות הראשוניים אתם חשים כאב בשריר הירך האחורי או בשריר הארבע ראשי לפנים? האם למרות הכאבים הללו לא נגרמת לכם צליעה?

במידה והתשובות על שאלות אלו הן חיוביות אז סביר להניח שאתם סובלים משין ספלינט קל או ממתיחה קלה בשריר התאומים או בשריר הירך האחורי או בשריר הארבע ראשי. הקפידו על מנוחה והימנעו מפעילות המגרה את התסמינים שלכם. במידה ואתם עונים בשלילה על שאלות אלו או חלקן פנו לעזרה רפואית. במידה והכאבים אינם משתפרים לאחר טיפול עצמי פנו לעזרה מקצועית.

כאב שמקורו בכלי דם

האם אתם מזהים במקום הכאב ברגל ורידים בולטים ומפותלים? האם עמידה או ישיבה ממושכת מחמירים את הכאב וגורמים להתכווצות שרירים בשוק? תשובות חיוביות מצביעות בסבירות גבוהה על דליוּת (Varicose veins) ברגליים. השתמשו בגרביים אלסטיות והתנהלו באופן שאינו מכאיב. פנו לעזרה מקצועית במידה והורידים נעשים אדומים והכאבים הללו ממשיכים להטריד או מחמירים.

אבחון מקצועי של כאבי רגליים

היסטוריה הרפואית אישית ומשפחתית ובדיקה גופנית כללית הכוללת בדיקה מדוקדקת של הגפה התחתונה תסייע לנו במלאכת האבחון. במידת הצורך נעזר באמצעי הדמיה ו/או בדיקות מעבדה.

היסטוריה רפואית

בהיסטוריה הרפואית נגלה בין היתר האם יש למתלונן רקע תורשתי של מחלות פרקים כדוגמת שיגדון, דלקת פרקים או מחלות מטבוליות כגון סוכרת. נלמד מתי החל הכאב, כיצד החל הכאב (טראומה?), מה המיקום המדויק של הכאב, מה סוג הכאב (כאב מתמשך, כאב פועם….), האם קיימות מגבלות תנועה? נלמד אלו פעולות, מאמצים ו/או מנחים מחמירים או לחילופין מפחיתים את הכאב ברגליים. כך למשל אם כאב ברגליים שהנגרם בגלל הליכה ונעלם ברגע שהתיישבנו מצביע בסבירות גבוהה על קלאודיקציה ספינלית על רקע היצרות תעלת השדרה המותנית. נשאל אם קיימים סימנים ותסמינים נוספים מלבד כאבי הרגליים כולל בין היתר חום, עייפות, אובדן תיאבון, אובדן משקל בלתי מוסבר, דליות בוורידי הרגליים, חולשה, נימול ועוד.

בדיקה גופנית

כאבי רגליים אבחון עצמילאחר מכן נעבור לבדיקה הגופנית. מטרת הבדיקה הגופנית היא זיהוי הרקמה שניזוקה ואומדן חומרת הנזק. לצורך כך ננסה במהלך הבדיקה הגופנית לשחזר את הכאב שלכם. הבדיקה הגופנית תכלול תצפית על הרגל כולל חיפוש סימנים לקיום דליות (varicose veins), התבוננות על האופן שבו מתנהלת הרגל על חלקיה השונים במהלך הליכה, עמידה וריצה ואם אפשר גם בקפיצה.

נמשש את חלקי הרגל השונים ונחפש מוקדים של כאב. נבדוק את זרימת הדם. נערוך בדיקות טווחי תנועה של המפרקים השונים לאורך הגפה התחתונה, נערוך בדיקות אורתופדיות ובדיקות נוירולוגיות.  הבדיקות תתמקדנה ברגליים עצמן אך תשומת לב תוקדש גם לחלקי גוף אחרים כמו הגב התחתון והאגן שעלולים לגרום לכאבים ברגליים. 

בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה

היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית תקנה לנו, ברוב המקרים, מספיק מידע על מנת לקבוע את האבחנה הרפואית. רק כאשר יש ספק לגבי האבחון או כאשר מתעורר הצורך לאשר את האבחון שלנו או לשלול קיום של פתולוגיה אחרת נפנה את החולה לבדיקות נוספות. בין הבדיקות שאנו עשויים להיעזר בהן נכלול בדיקות דימות (צילומי רנטגן, CT או MRI) ו/או בדיקות מעבדה.

דגלים אדומים וצהובים

נוכחות של סימנים ותסמינים כגון חום, אובדן משקל בלתי מוסבר, קושי לנשום, אובדן שליטה על הסוגרים ועוד מעלים את הסבירות שהגורם לכאבים ברגליים אינו מכני. סימנים ותסמינים אלו מהווים דגל אדום ומקרים אלו יופנו לבירור רפואי מעמיק נוסף. נוכחות של סימנים ותסמינים כגון חרדות, דיכאון ומצב נפשי ירוד אחר מהווים דגל צהוב. סימנים ותסמינים אלו עלולים להאט את קצב ההחלמה ואף לבלום אותה. 

אבחנה מבדלת

טרם ביצוע האבחון חייב הקלינאי לקחת בחשבון את מגוון הבעיות שעלולות לעמוד בבסיס הכאבים ברגליים. בין הפגיעות השכיחות במערכת שריר ולשד שעלולות לגרום לכאבי רגליים נמנה שברי מאמץ, שברים, נזקים טראומטיים אחרים לעצמות, שין ספלינט, תסמונת המדור בשוק, שחיקת סחוסים, כיווץ שרירים לילי (Muscle cramp), מתיחה או קרע שריר ברגל, קרע מיניסקוס, דלקות בשקי הבורסות (בורסיטיס), דלקות בגידים, נזקים מצטברים הנובעים מעומס יתר לסחוסים, שרירים, מיניסקוסים, בורסות וגידים,  מחלות פרקים, נזקים בעמוד השדרה המותני הגורמים להקרנת כאב לרגל (פריצת דיסק), ועוד.

פציעות ספורט ברגליים

בעיות שמקורן בכלי הדם עלולות להיות הגורם לכאבי רגליים. בין הבעיות נמנה פקקת ורידים עמוקה (Deep Vein Thrombosis) שבה נוצר קריש דם בוורידי הרגליים, מחלת כלי דם היקפיים (Peripheral Vascular Disease) היצרות טרשתית בעורקים הגדולים והבינוניים ברגליים, דליות (Varicose veins)  ועוד. כמובן שבאופן לא שכיח כאבי הרגליים יכולים להיגרם גם בגלל מחלות קשות כמו גידולים סרטניים, דלקות זיהומיות באחת מהרקמות ברגל, מחלות נוירולוגיות ועוד.

כול אחת מהפתולוגיות הללו מביאה אתה סימנים ותסמינים שונים בחלקם ולעיתים ייחודיים לפתולוגיה עצמה. בהתבסס על המידע המופק מההיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ומהבדיקות המתקדמות כולל מהדימות ומהמעבדה, על הקלינאי להחליט מהי הבעיה המונחת לפניו. עליו לזהות את הפתולוגיות מסכני החיים ולהפנותם במהירות לטיפול ובירור רפואי ומאידך להעניק במקרים המתאימים טיפול וניהול מהירים ויעילים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן