אבחון של כאבים בגפיים התחתונות

אבחון של כאבים בגפיים התחתונות יהוו בסיס לטיפול יעיל ולמניעת נזקים ותסמינים כרוניים. כאב בגפיים התחתונות הוא בעיה בריאותית נפוצה ורב-גורמית. רוב האוכלוסייה ללא הבדל גיל או מגדר צפויה לסבול מהם בשלב כלשהו בחייהם. מגוון רחב של גורמים וגורמי סיכון ומחלות מעלים את הסבירות להתפתחות כאב בגפה התחתונה. כאבים בגפיים התחתונות עשויים לנבוע מפציעות שרירים ושלד, הפרעות בכלי הדם, מצבים נוירולוגיים, זיהומים או מחלות מערכתיות.

לרוב, מקור הכאב בגפיים התחתונות הוא נזק שולי לרקמה רכה וצפוי לחלוף תוך ימים אחדים. בחלק קטן מהמקרים הכאבים הללו נובעים מנזק משמעותי. במקרים אלו אבחון מדויק וטיפול מוקדם חיוניים למניעת סיבוכים כרוניים ולשיפור איכות החיים. הליך של אבחנה מבדלת עשוי לעזור בהגעה לאבחון נכון. במאמר "אבחון של כאבים בגפיים התחתונות" נרחיב בנושא.

אבחון של כאבים בגפיים התחתונות – רקע

כאבים בגפיים התחתונות הם אחת התלונות השכיחות ביותר ברפואה ראשונית, כירופרקטיקה, אורתופדיה, רפואת ספורט, נוירולוגיה ורפואה דחופה. האתגר המרכזי אינו למצוא שם לכאב במהירות, אלא לבצע מיון אבחנתי. כלומר, להבדיל בין מצבים שכיחים ולא-דחופים (למשל עומס-יתר, דלקות גידים, אוסטאוארתריטיס) לבין מצבים מסכני גפה/חיים (כמו איסכמיה חריפה, תסמונת מדור חריפה, זיהום מפרקי, פקקת ורידים עמוקה).

גישה שיטתית-המבוססת על זמן התפתחות, דפוס הכאב, מיקום אנטומי, בדיקה גופנית נוירו-וסקולרית ומבחני עזר ממוקדים-משפרת משמעותית את דיוק האבחנה ומצמצמת בדיקות מיותרות (Bunt, 2018; Chamberlain, 2021; Davidson, 2024). יש לזכור שהמאמר "אבחון של כאבים בגפיים התחתונות" מיועד להעמקה וללמידה, ולא מחליף הערכה רפואית אישית.

1) מסגרת חשיבה: מה סוג הכאב? לפני מה האבחנה?

א. ציר הזמן: אקוטי מול כרוני

1. אקוטי (שעות-ימים): טראומה, שבר, קרע גיד/רצועה, זיהום מפרקי, DVT, איסכמיה חריפה, תסמונת מדור (Davidson, 2024; Linnemann, 2024).
2. תת-אקוטי/כרוני (שבועות-חודשים): אוסטאוארתריטיס, תסמונות עומס-יתר/שברי מאמץ, כאב רדיקולרי, היצרות תעלת השדרה, מחלת עורקים היקפית, נוירופתיה סוכרתית (Gornik et al., 2024; Munakomi, 2023; RACGP, 2025).

ב. דפוס הכאב: מכני, נוירופתי או וסקולרי?

1. מכני/שרירי-שלדי: מוחמר בעומס או בתנועה ספציפית, משתפר במנוחה, רגישות מקומית, ירידה בטווח תנועה או כאב במבחנים פרובוקטיביים (Chamberlain, 2021; Bunt, 2018).
2. נוירופתי/רדיקולרי: הקרנה דּרמטומלית, נימול/שריפה, החמרה בשיעול/ולסלבה, שינויים ברפלקסים/חולשה, SLR או Lasègue מסייעים באבחון רדיקולופתיה מותנית (Lumbosacral Radiculopathy).
3. וסקולרי: כאב במאמץ עם תבנית קבועה (קלאודיקציה), קור/שינוי צבע, ריפוי איטי של פצעים, או כאב במנוחה עם סימני איסכמיה מתקדמת (Gornik et al., 2024; ESC, 2024).
4. דלקתי/זיהומי: נפיחות/אודם/חום, כאב לילה, חום/צמרמורות, רגישות מפרקית משמעותית, הגבלה ניכרת בתנועה (SEIMC-GEIO, 2024; Momodu, 2023).

2) היסטוריה קלינית ממוקדת: שאלות שמכוונות אבחנה מבדלת

כדי לצמצם את ההליך של אבחנה מבדלת בצורה יעילה, רצוי לנגן על כמה צמתים קבועים:

1. מיקום מדויק (מפשעה/ירך לטרלית/עכוז, קדמת ברך, שוק קדמית, שוק אחורית/שוק עמוקה, כף רגל/עקב). כאב בברך יכול להיות מושלך מהירך. כאב בשוק יכול להיות וסקולרי/מדורי/שבר מאמץ (Chamberlain, 2021; Hoenig et al., 2022).
2. התחלה: פתאומי ללא טראומה מעלה חשד ל-DVT, איסכמיה, זיהום מפרקי או קרע משמעותי, הדרגתי עם עומס-יתר מתאים לגידים/שברי מאמץ/פאסיה פלנטרית (Linnemann, 2024; Hoenig et al., 2022; Koc et al., 2023).
3. מה מקל ומה מחמיר: כאב שמוקל בישיבה/כיפוף קדימה ומוחמר בהליכה בעמידה יכול להתאים לקלאודיקציה נוירוגנית (Munakomi, 2023). כאב שמופיע לאחר מרחק הליכה קבוע ומוקל במנוחה-even בעמידה-מכוון ל-PAD (Gornik et al., 2024).
4. תסמינים נלווים: חוסר תחושה, חולשה, ירידה בכוח קפיצה/דחיפה, שינוי צבע, נפיחות חד-צדדית, חום, ירידה במשקל, כאב לילה, פצעים שלא מחלימים (Gornik et al., 2024; SEIMC-GEIO, 2024).
5. גורמי סיכון: עישון/סוכרת/CKD (PAD), ניתוח/אי-ניידות/גלולות/סרטן (DVT), אימון עצים/עלייה מהירה בנפח (שברי מאמץ/CECS), דיכוי חיסוני (זיהומים) (Gornik et al., 2024; Linnemann, 2024; Dean et al., 2024; RACGP, 2025).

3) בדיקה גופנית: נוירו-וסקולרי קודם, ואז מכני – גופני

הבדיקה בגפה כואבת צריכה להתחיל בשני דברים שלא מפספסים:

א. בדיקה וסקולרית

דפקים פריפריים, מילוי קפילרי, טמפרטורה, צבע, והערכת פצע/אולקוס. חשד ל-PAD דורש לעיתים מדידת ABI במרפאה/מעבדה (Gornik et al., 2024; ESC, 2024).

ב. בדיקה נוירולוגית

תחושה לפי דרמטומים/עצב פריפרי, רפלקסים, כוח גס, ומבחנים נוירודינמיים למשל יישור רגל ישירה (Straight Leg Raise – SLR) לאבחון רדיקולופתיה מותנית (Lumbosacral Radiculopathy).

ג. לאחר מכן עוברים לשכבות מכאניות:

הליכה/צליעה, טווחי תנועה, רגישות נקודתית, מבחנים פרובוקטיביים (מקמריי/לכמן בהתאם לסיפור, ירך-מבחני אימפינג’מנט/גלוטאוס, קרסול-קריטריונים לצילום) (Bunt, 2018; Chamberlain, 2021; Stiell, 1996).

4) אדומים בוהקים: מצבים דחופים שחייבים לשלול

א. איסכמיה חריפה של הגפה (ALI)

תמונה של כאב חריף, קור, חיוורון, ירידה בתחושה/כוח, היעלמות דופק-היא מצב חירום. בהקשר של חשד ל-ALI או CLTI יש לפעול במהירות לאבחון והפניה דחופה (Gornik et al., 2024).

ב. פקקת ורידים עמוקה (DVT)

נפיחות חד-צדדית, כאב בשוק, רגישות לאורך ורידים, גורמי סיכון טרומבואמבוליים. ההמלצות המודרניות מדגישות שימוש בהסתברות קלינית + D-dimer + אולטרסאונד ורידי לפי זמינות (Linnemann, 2024; British Columbia Ministry of Health, 2024).

ג. תסמונת מדור חריפה (ACS)

כאב לא פרופורציונלי, כאב בהנעה פסיבית, מדור נוקשה/עצי למישוש, ובהמשך חסר תחושתי/חולשה. האבחנה בעיקר קלינית עם סף נמוך למדידת לחצים/הפניה דחופה (Davidson, 2024).

ד. זיהום מפרקי (Septic arthritis) / אוסטאומיאליטיס

מפרק חם, כואב מאוד, תנועה מוגבלת, לעיתים חום/CRP/ESR מוגברים. האבחנה נשענת על ניקור מפרקי והערכת נוזל סינוביאלי-והטיפול דחוף (SEIMC-GEIO, 2024; Momodu, 2023).

5) אבחנה מבדלת לפי מיקום אנטומי

א. ירך/מפשעה/עכוז

1. תוך-מפרקי: דלקת מפרקים ניוונית, FAI, קרע לברום (צעירים), שבר מאמץ צוואר ירך, AVN. צילום אגן/ירך הוא לרוב בדיקת פתיחה, אבל MRI נדרש כשיש חשד לשבר מאמץ/AVN או כשצילום תקין והחשד נשאר גבוה (Chamberlain, 2021).
2. לטרלי: GTPS (גלוטאוס מדיוס/בורסיטיס/ITB) (Chamberlain, 2021).
3. אחורי: כאב מושלך מהגב (סטנוזיס או סיאטיקה), דיפ גלוטיאל סינדרום ועוד (Chamberlain, 2021).

ב. ירך קדמית/פמור

קרע שריר, המטומה, שבר מאמץ, כאב מושלך מהירך או עמוד שדרה. שבר מאמץ חשוד במיוחד אם יש כאב נקודתי שמתגבר בעומס והיסטוריה של עומס מתגבר-MRI הוא זהב באבחון מוקדם (Hoenig  et al., 2022; Lu et al., 2025).

ג. ברך

הערכה ראשונית צריכה להדגיש שלילת דחיפות (זיהום/שבר/נעילה חריפה/פגיעה נוירו-וסקולרית), ואז להבחין בין:

• פגיעות טראומטיות: קרע רצועה בברך ACL/PCL/MCL/LCL, קרע מניסקוס, נקע פיקה.
• דגנרטיבי: דלקת מפרקים ניוונית והחמרה בסוף יום/בעומס, לעיתים נוקשות (Bunt, 2018).
• דלקתי/זיהומי: הופעה חריפה עם נפיחות וחום (Momodu, 2023).

מבחינת הדמיה: נתיבים קליניים עדכניים מדגישים לא להזדרז ל-MRI במצבים דגנרטיביים כשצילום כבר מראה OA, כי לרוב אין תוספת ניהולית משמעותית (Alberta Health Services, 2025).

ד. שוק/שוק-אחורית/שוק-קדמית

זה אזור מבלבל כי הוא יושב על התפר בין הפרעות מכניות ניווניות, כלי דם ופציעות ספורט:

• וסקולרי (PAD): כאב מאמץ צפוי, מרחק הליכה קבוע, דפקים ירודים, ABI כלי מרכזי (Gornik et al., 2024).
• נוירוגני (היצרות תעלת השדרה): כאב מאמץ עם הקלה בישיבה/כיפוף (Munakomi, 2023).
• תסמונת מדור מאמץ כרונית (CECS): כאב במאמץ שחולף יחסית מהר במנוחה, לעיתים תחושת לחץ/נימול, האבחון קלאסית באמצעות מדידת לחצי מדור, אם כי קיימת ספרות על כלים חלופיים והטרוגניות בשיטות (Dean et al., 2024).
• שברי מאמץ/פציעת מאמץ בעצם (Bone Stress Injury): כאב נקודתי בעומס, רגישות גרמית, צילום יכול להיות שלילי בתחילה, MRI רגיש יותר (Hoenig et al., 2022).
• DVT: נפיחות/רגישות שוקית חד-צדדית, במיוחד עם גורמי סיכון (Linnemann, 2024).

ה. קרסול/כף רגל

• טראומה (נקע או שבר): שימוש בכללי החלטה מפחית צילומי רנטגן מיותרים. כלל אוטאווה לקרסול/כף רגל הוא נקודת מוצא מוכרת (Stiell, 1996).
• כאב עקב (פאסיה פלנטרית/אבחנה מבדלת): ההנחיות הקליניות המעודכנות מדגישות גם לבדוק אבחנות אחרות כשדפוס התסמינים לא קלאסי (Koc et al., 2023).
• נוירופתיה/סיבוכי סוכרת: ירידה בתחושה מגינה, כאב נוירופתי, סיכון לפצעים, בדיקות סקר שנתיות כוללות מונופילמנט 10g, הערכת תחושת כאב/טמפ’ ורטט (RACGP, 2025). חשוב גם לדעת שמונופילמנט אינו מושלם באוכלוסיות מסוימות ולכן שילוב מבחנים מעלה רגישות (Hazari et al., 2024).

6) מחקים שכיחים: איך מבדילים בין וסקולרי, נוירוגני ומכני?

PAD לעומת היצרות תעלת השדרה

• PAD: כאב מאמץ תלוי-מרחק, משתפר במנוחה גם בעמידה, דפקים יכולים להיות ירודים, ABI לרוב אבחנתי (Gornik et al., 2024).
• היצרות תעלת השדרה (ספינל סטנוזיס): הכאב קשור לתנוחה. הטבה בישיבה/כיפוף. לעיתים דו-צדדי, MRI עשוי לאשר היצרות כאשר יש תמונה תומכת (Munakomi, 2023).

שבר מאמץ לעומת שין ספלינט

• שבר מאמץ נוטה להיות כאב נקודתי יותר עם רגישות גרמית ממוקדת, שין ספלינט (MTSS) מפושט יותר לאורך טיביה. MRI מחדד כשיש ספק או כשצילום תקין (Hoenig et al., 2022).

DVT לעומת קרע שריר/ציסטת בייקר

• ב-DVT יש הקשר טרומבוטי והדגשה על מסלול אבחוני מבוסס הסתברות קלינית, D-dimer ואולטרסאונד (Linnemann, 2024; British Columbia Ministry of Health, 2024). בקרע שריר/בייקר-הסיפור הוא לרוב מכני עם טריגר מקומי (Bunt, 2018).

7) בדיקות עזר: לבחור בדיוק מה שצריך

מעבדה

• חשד לזיהום/דלקת סיסטמית: CBC, CRP, ESR, תרביות דם לפי צורך, אבל אבחנה סופית בזיהום מפרקי נשענת על ניקור (SEIMC-GEIO, 2024; Momodu, 2023).
• חשד ל-DVT: D-dimer רק במטופלים עם הסתברות לא סבירה/נמוכה לפי מסלולים מקובלים, בהסתברות גבוהה עוברים ישר להדמיה (British Columbia Ministry of Health, 2024; Linnemann, 2024).

הדמיה

• רנטגן: טוב כשיש טראומה/חשד שבר/דגנרציה, אך עלול להיות שלילי בשברי מאמץ מוקדמים (Hoenig et al., 2022).
• אולטרסאונד: יעיל ל-DVT ולממצאים שטחיים/נוזלים, בברך-לעיתים בייקר/תפליט, אך לא תמיד מומלץ שגרתי (Alberta Health Services, 2025).
• MRI: רגיש לסטנוזיס/שברי מאמץ/פתולוגיות רכות, בברך לרוב נשמר למצבים שבהם החלטה ניתוחית/כשל טיפול שמרני (Bunt, 2018; Alberta Health Services, 2025).

בדיקות תפקוד

• ABI ל-PAD כבדיקת מפתח באבחון (Gornik et al., 2024).
• סקר נוירופתיה בסוכרת: שילוב בדיקות תחושה, כולל מונופילמנט ורטט, לפי הנחיות (RACGP, 2025).

8) אוכלוסיות מיוחדות: אותו כאב-משמעות אחרת

• מבוגרים/ריבוי מחלות: יותר PAD, OA, סטנוזיס, שברי אי-ספיקה. סף נמוך יותר לבדיקת כלי דם, להערכה נוירולוגית ולהדמיה כאשר יש כאב לילה/ירידה תפקודית מהירה (Gornik et al., 2024; Munakomi, 2023).
• ספורטאים/עומסים גבוהים: שברי מאמץ, CECS, טנדינופתיות-היסטוריה של קפיצה בנפח אימון היא רמז חזק (Hoenig et al., 2022; Dean et al., 2024).
• סוכרת: שילוב של נוירופתיה + PAD + סיכון לזיהומים בכף רגל. לכן כאב/חוסר כאב אינם מדדים אמינים לחומרה-יש לבדוק תחושה, עור, דפקים ופצעים באופן שיטתי (RACGP, 2025; Gornik et al., 2024).

סיכום

אבחון ואבחנה מבדלת של כאבים בגפיים התחתונות דורשים תהליך שיטתי:

• סיווג לפי זמן ודפוס (מכני/נוירופתי/וסקולרי/דלקתי).
• שלילה מוקדמת של מצבי חירום (ALI, DVT, ACS, septic arthritis).
• מיקוד לפי אנטומיה עם בדיקה נוירו-וסקולרית מלאה.
• שימוש מושכל בבדיקות עזר לפי הסתברות קלינית, ולא רפלקס בדיקות.

כך מתקבל איזון נכון בין בטיחות (לא לפספס דחוף) ליעילות (להימנע מהדמיות/מעבדות מיותרות), תוך התאמה לאוכלוסייה ולגורמי הסיכון.

אבחון כירופרקטי של כאבים בגפיים התחתונות

כירופרקטים משמשים לעתים קרובות כקו ראשון של מאבחני שרירים ושלד. אבחון כירופרקטי משלב גישות כגון:

1. הערכה ביומכנית.
2. בדיקה של הרקמות רכות.
3. ניתוח יציבה והליכה.
4. במידת הצורך הפניה להדמיה.

אבחון כירופרקטי לכאבים בגפיים התחתונות מתחילים באנמנזה ממוקדת: טראומה, דפוס זמן, טריגרים, קרינה, נימול וחולשה, והיסטוריה של מחלות כלי־דם/סוכרת. בבדיקה משלבים הערכה גופנית ותפקודית (טווחי תנועה, פרובוקציות לירך/ברך/קרסול), ובדיקה נוירולוגית (כוח, רפלקסים, תחושה ומבחני נוירודינמיקה כגון SLR) כדי לזהות כאב רדיקולרי או נוירופתיה.

במקביל מבצעים סקר דגלים אדומים וסימנים וסקולריים (דפקים, צבע, טמפ’) להפניה דחופה בעת חשד ל-DVT, איסכמיה, זיהום או שבר. החלטות הדמיה נשענות על הנחיות ייעודיות לכירופרקטים. לאחר מכן מנסחים אבחנה מבדלת בין מקור מקומי (גיד, רצועה, שבר מאמץ), כאב מושלך מהגב או מהירך, והפרעה תפקודית. התאמת טיפול ושיקום נקבעת לפי ממצאים אובייקטיביים וניטור תגובה לאורך זמן קבוע.

מסקנה

גורמים רבים והפרעות רבות עלולות להיות הגורם לכאב ברגל שלכם. מומלץ לאבחן ובמידת הצורך לטפל ולנהל באמצעות קלינאי מוסמך כל כאב שהוא חמור מספיק, וממושך מספיק. היכולת לבדוק את הסימפטומים שלכם באינטרנט, היא לרוב מחכימה ומאפשרת לקבל החלטות מושכלות עם זאת אתם עלולים לטעות.

הסיכוי שלכם לפספס באמצעות ד"ר גוגל את האבחון הנכון הוא גבוה משמעותית משל כירופרקט למשל. המשמעות של אבחון שגוי עלולה להיות טעויות בהתנהלות, החמרת הפציעה והתפתחות תסמינים כרוניים. כאבים בגפיים התחתונות דורשים גישה הוליסטית ושיטתית לאבחון. בעוד שכלים מקוונים מציעים הדרכה ראשונית, קלינאי מוסמך חיוני לזיהוי גורמים חמורים או כרוניים ולגיבוש אסטרטגיית טיפול. עיכובים באבחון או אי דיוקים עלולים להוביל להחמרה בפתולוגיה או לתסמינים כרוניים.

References:

Alberta Health Services. (2025, June). Provincial knee primary care clinical pathway (Updated June 2025).

Benito, N., Martínez-Pastor, J. C., Lora-Tamayo, J., Ariza, J., Baeza, J., Belzunegui Otano, J., Cobo, J., del-Toro, M.-D., Fontecha, C. G., Font-Vizcarra, L., Horcajada, J. P., Morata, L., Murillo, O., Nolla, J. M., Núñez-Cuadros, E., Pigrau, C., Portillo, M. E., Rodríguez-Pardo, D., Sobrino-Díaz, B., … Saavedra-Lozano, J. (2024). Executive summary: Guidelines for the diagnosis and treatment of septic arthritis in adults and children, developed by the GEIO (SEIMC), SEIP and SECOT. Enfermedades Infecciosas y Microbiología Clínica (English Edition), 42(4), 208-214.

Bunt, C. W., Jonas, C. E., & Chang, J. G. (2018). Knee pain in adults and adolescents: The initial evaluation. American Family Physician, 98(9), 576-585.

Bussières, A. E., Taylor, J. A. M., & Peterson, C. (2007). Diagnostic imaging practice guidelines for musculoskeletal complaints in adults-An evidence-based approach. Part 1. Lower extremity disorders. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 30(9), 684-717.

Chamberlain, R. (2021). Hip pain in adults: Evaluation and differential diagnosis. American Family Physician, 103(2), 81-89.

Davidson, A. L., Sutherland, M. A., Siska, R. C., & Janis, J. E. (2024). Practical review on the contemporary diagnosis and management of compartment syndrome. Plastic and Reconstructive Surgery Global Open, 12(3), e5637.

Dean, R. S., Farley, K. X., Waterman, B. R., Guettler, J., & Bicos, J. (2024). Chronic exertional compartment syndrome is frequently diagnosed through static compartment pressure measurements and managed with fasciotomy: A systematic review. J ISAKOS: Joint Disorders & Orthopaedic Sports Medicine, 9(1), 71-78.

Devillé, W. L. J. M., van der Windt, D. A. W. M., Dzaferagic, A., Bezemer, P. D., & Bouter, L. M. (2000). The test of Lasègue: Systematic review of the accuracy in diagnosing herniated discs. Spine, 25(9), 1140-1147.

Finucane, L. M., Downie, A., Mercer, C., Greenhalgh, S. M., Boissonnault, W. G., Pool-Goudzwaard, A. L., Beneciuk, J. M., Leech, R. L., & Selfe, J. (2020). International framework for red flags for potential serious spinal pathologies. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 50(7), 350-372.

Genevay, S., & Atlas, S. J. (2010). Lumbar spinal stenosis. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 24(2), 253-265.

Globe, G., Farabaugh, R. J., Hawk, C., Morris, C. E., Baker, G., Whalen, W. M., Walters, S., Kaeser, M., Dehen, M., & Augat, T. (2016). Clinical practice guideline: Chiropractic care for low back pain. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(1), 1-22. 

Gornik, H. L., Aronow, H. D., Goodney, P. P., Arya, S., Brewster, L. P., Byrd, L., Chandra, V., Drachman, D. E., Eaves, J. M., Ehrman, J. K., Evans, J. N., Getchius, T. S. D., Gutiérrez, J. A., Hawkins, B. M., Hess, C. N., Ho, K. J., Jones, W. S., Kim, E. S. H., Kinlay, S., … Wilkins, L. R. (2024). 2024 ACC/AHA/AACVPR/APMA/ABC/SCAI/SVM/SVN/SVS/SIR/VESS guideline for the management of lower extremity peripheral artery disease: A report of the American College of Cardiology/American Heart Association Joint Committee on Clinical Practice Guidelines. Journal of the American College of Cardiology, 83(24), 2497-2604.

Guidelines & Protocols Advisory Committee. (2024). Venous thromboembolism: Diagnosis and management (Effective February 29, 2024). Government of British Columbia.

Hazari, A., Mishra, V., Kumar, P., & Maiya, A. (2024). The accuracy of 10 g monofilament use for clinical screening of diabetes peripheral neuropathy among Indian population. PLOS ONE, 19(2), e0297110.

Hoenig T, Ackerman KE, Beck BR, Bouxsein ML, Burr DB, Hollander K, Popp KL, Rolvien T, Tenforde AS, Warden SJ. Bone stress injuries. Nat Rev Dis Primers. 2022 Apr 28;8(1):26. 

Koc, T. A., Jr., Bise, C. G., Neville, C., Carreira, D., Martin, R. L., & McDonough, C. M. (2023). Heel pain – Plantar fasciitis: Revision 2023. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(12), CPG1-CPG39.

Linnemann, B., Beyer-Westendorf, J., Espinola-Klein, C., Mühlberg, K. S., Müller, O. J., & Klamroth, R. (2024). Management of deep vein thrombosis: An update based on the revised AWMF S2k guideline. Hamostaseologie, 44(2), 97-110.

Mathews, C. J., Weston, V. C., Jones, A., Field, M., & Coakley, G. (2010). Bacterial septic arthritis in adults. The Lancet, 375(9717), 846-855.

Mazzolai, L., Gimelli, A., Ricco, J.-B., Arbelo, E., Behrendt, C.-A., Böhm, M., Borger, M. A., Brida, M., Buccheri, S., Buchanan, G. L., Christersson, C., de Borst, G. J., De Carlo, M., Gottardi, R., Hanna, L., Hinterbuchner, L., Ibanez, B., Ikonomidis, I., James, S., … Sokolov, M. (2024). 2024 ESC guidelines on peripheral arterial diseases and aortic diseases. European Heart Journal, 45(36), 3538-3700.

Stiell, I. G., McKnight, R. D., Greenberg, G. H., McDowell, I., Nair, R. C., Wells, G. A., Johns, C., & Worthington, J. R. (1995). Implementation of the Ottawa ankle rules. BMJ, 311(7005), 594-597.

Suri, P., Rainville, J., Kalichman, L., & Katz, J. N. (2010). Does this older adult with lower extremity pain have the clinical syndrome of lumbar spinal stenosis? JAMA, 304(23), 2628-2636.