אנטומיה וביומכניקה של המרפק
אנטומיה וביומכניקה של המרפק

אנטומיה וביומכניקה של המרפק

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


אנטומיה וביומכניקה של המרפק מהווים בסיס איתן לביצוע אבחון פגיעה במפרק הזה. מדובר במפרק מורכב המספק יכולת תנועה לגפה העליונה. פגיעה ביכולות פוגמת משמעותית ביכולת התפקודית של האדם. המפרק אחוז, נתמך ומונע על ידי מגוון רקמות שחשוב להכיר.

מפרק המרפק מהווה נקודת מפגש לשלוש עצמות ולשלושה מפרקים. קופסית המפרק מחוזקת באמצעות מספר רצועות. המרפק מבצע כפיפה, פשיטה ותנועה סיבובית. שריר הזרוע התלת-ראשי (triceps) הוא השריר העיקרי לפשיטה של המרפק. שריר הזרוע הדו ראשי או שריר הקיבורת (biceps) יחד עם שריר הזרוע (brachialis) הממוקם תחתיו הם השרירים העיקריים בכפיפה של המפרק הזה. בניגוד למה שניתן לחשוב דווקא שריר הזרוע הוא החזק והדומיננטי מבין שני השרירים לצורך פעולה זאת. את יכולות התנועה הסיבובית של הפרק הזה מעניקים לו שריר הגבן (supinator) ושרירי הכפן המרובע והעגול (pronator teres and pronator quadratus).

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



אנטומיה וביומכניקה של המרפק – רקע

כאבים במרפק הם עניין שכיח בכלל האוכלוסייה אך בעיקר בקרב ספורטאים ועובדי תעשייה. הגורם לפציעות וכאבים במפרק זה הוא עומסי היתר המוטלים עליו, היותו חשוף לנזקי חבלה מפציעות ספורט או תאונות וכמובן מחלות ודלקות מערכתיות הפוגעות בו. פציעות שכיחות במרפק כוללות בעיקר פציעות גידים (מרפק טניס ומרפק גולף) ופגיעה באמתחת (בורסה) של המרפק הממוקמת בחלק האחורי של המפרק. ההכרה של כול אחת מהרכיבים האנטומיים במרפק וכול אחת מהרקמות הפועלות סביבו וההכרה של תפקידן ואופן פעולתם עשוי להועיל לנו כאשר נידרש לאבחן פציעה כזו או אחרת במרפק.

אנטומיה של המרפק

מפרק המרפק המחבר את עצם הזרוע אל עצמות האמה מכיל למעשה שלושה מפרקים שונים. מפרקים אלו מאפשרים לו מגוון תנועות מוגבל יחסית.

עצמות ומפרקים

אנטומיה וביומכניקה של המרפק
אנטומיה וביומכניקה של המרפק

אנטומיה וביומכניקה של המרפק מתחילה בעצמות ובמפרקים המרכיבים את המרפק. מפרק המרפק מהווה נקודת מפגש עבוד שלוש עצמות שונות: החלק התחתון של עצם הזרוע (Humerus) עם החלק העליון של עצם החישור (Radius) ועצם הגומד (Ulna). במפרק פועלים גם שלושה מפרקים שונים בקופסית אחת. מפרק אחד נוצר בין עצם הזרוע והגומד (humeroulnaris) מפרק שני בין עצם הזרוע והחישור (humeroradialis) ומפרק שלישי בין עצם החישור והגומד המקורב (radioulnaris proximalis).

קופסית, רצועות, סחוס, אמתחת

חתך אנטומי של המרפק שלושת המפרקים עטופים בקופסית משותפת שלה תפקיד בייצוב המפרק. הקופסית והמפרק נתמכים על ידי רצועות (Ligaments). הרצועה העקיפה הגומדית (Ulnar collateral), הרצועה העקיפה החישורית (Radial collateral) והרצועה הטבעתונית (Annular). קצות העצמות, בנקודות המפגש שלהן לצורך יצירת המפרקים, מכוסות בסחוס שתפקידו לאפשר תנועה חלקה. בחלק האחורי של המרפק ישנה אמתחת הקרויה בורסה – אולקרנון בורסה (Olecranon Bursa).

שרירים עיקריים

השרירים אחוזים לעצמות באמצעות גידים תפקידם להניע את המרפק. שרירים חשובים בתנועת המרפק המבצעים כפיפה כוללים את השריר הדו-ראשי (Biceps), שריר הזרוע (Brachialis) הדומיננטי יותר ושריר הזרוע והחישור (Barchioradialis). שרירים המבצעים פשיטה כוללים את השריר התלת ראשי (Triceps) ואנקוניאוס (Aconeus). שרירים המבצעים סיבוב מטה כוללים את שריר הכפן העגול (Pronator terez) ואת שריר הכפן המרובע (Pronator quadratus). השריר שמבצע סיבוב מעלה הינו שריר הגבן (Supinator) ושריר הזרוע הדו ראשי (Biceps).

עצבים וכלי דם עיקריים

העצבים המעצבבים את מפרק המרפק בוקעים מחוט השדרה הצווארי, מהצמה העצבית הברכיאלית (Brachial plexus). מהצמה הזאת הם עושה דרכם במורד היד ומעצבבים את הרקמות השונות. העצבוב מאפשר שליטה מוטורית ותחושות כולל כאב, מגע, לחץ, טמפרטורה ותחושת המיקום לאורך היד. בין סיבי העצבים ניתן למצוא עצב השריר והעור (Musculocutaneous), את עצב החישור (Radial), עצב הגומד (Ulnar ) ואת עצב התווך (Median).כלי הדם העיקרי ביד הוא העורק הזרוע (Brachial). עורק זה הוא המשכו של עורק בית השחי (Axillary). עורק הזרוע על כול ענפיו מספק דם עשיר בחמצן לרקמות היד השונות. הווריד הבסיליק (Basilic) יחד עם הווריד הספאליק (Cephalic) אוספים את הדם מהיד הרווי בפחמן דו-חמצני וחומרי פסולת מטבולית ומובילים אותו אל הלב.

ביומכניקה של המרפק

אנטומיה וביומכניקה של המרפק
אנטומיה וביומכניקה של המרפק

המרפק נועד לשרת את הגפה העליונה. מבחינה ביומכנית הוא מהווה נקודת קישור בשרשרת הקינטית של הגפה העליונה ומאפשר את הייצור ואת העברת הכוחות דרך שרשרת זאת. המרפק מעניק ליד יכולת תנועה במרחב בכך שהוא מקצר או מאריך על פי דרישה את הגפה העליונה.

בכול הנוגע למגוון התנועות, המרפק יכול לבצע תנועת כיפוף ופשיטה בת 0-140 מעלות את תנועות הכפיפה והפשיטה מבצע המרפק באמצעות המפרק שבין עצם הזרוע לעצם הגומד כאשר ציר התנועה עובר דרך הסליל (Trochlea). קבוצת השרירים מכופפת המרפק כוללת השריר הדו ראשי (כופף חזק במיוחד כאשר המפרק ב90 מעלות), שריר הזרוע (כופף חזק בכול זווית) ושריר הזרוע והחישור (כופף במצב ביניים). קבוצת השרירים הפושטת את המרפק כוללת את השריר התלת ראשי שפושט גם את הכתף.

המרפק גם מאפשר לסובב את האמה ואת וכף היד קדימה (Supination) ואחורה (Pronation) באמצעות המפרק שבין עצם החישור לעצם הגומד. ציר התנועה עובר בין ראש עצם החישור לראש עצם הגומד. תנועות סיבוביות מיטביות מושגות כאשר המרפק נמצא ב90 מעלות.

זויות חשובות במרפק

זווית נשיאה (Carrying Angle) של המרפק היא הזווית הנוצרת בין הזרוע לאמה כאשר המרפק במנח פשיטה. הזווית הזאת המאפשרת הרחקת אובייקטים מהגוף בזמן נשיאתם. הזווית הנורמאלית אצל גברים היא 5 מעלות ואצל נשים בגלל אגן רחב יותר היא 10 מעלות. זווית גדולה יותר קרויה קוביטל ולגוס (Cubitus valgus) זווית קטנה יותר קרויה קוביטל ורוס (Cubitus varus). לזוויות אלה משמעות קלינית. זווית גדול או קטנה מידי יוצרת שינויים באופן העברת הכוחות במפרק ובכך חושפת אותו לעומסי יתר ופציעות אפשריות.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן