סיווג פגיעות מפעילות גופנית
סיווג פגיעות מפעילות גופנית

סיווג פגיעות מפעילות גופנית

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


סיווג פגיעות מפעילות גופנית מהווה חלק חשוב מהתהליך האבחוני. פגיעה מפעילות גופנית נחלקת לרוב לשני סוגים: פגיעה מחבלה או ממאמץ חוזרני. האופן שבו נטפל ונשקם כול אחת מהפגיעות הללו תלויה בין היתר גם בחומרתה. האפשרויות הן טיפול וניהול עצמי או טיפול וניהול מקצועי. 

פציעות ספורט גורמות לתגובה דלקתית. התהליך הדלקתי הוא למעשה התגייסות של המערכת החיסונית לנוכח הנזק שנגרם ומהווה את השלב הראשון במהלך הריפוי העצמי של הגוף. מטרת התהליך הוא תיקון וריפוי של הנזק. לעתים קיים קושי לזהות מתי ניתן לטפל לבד בפציעה ומתי היא מחייבת התייחסות מקצועית.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



סיווג פגיעות מפעילות גופנית – רקע

תחת הקטגוריה פציעות ספורט אנו כוללים את מגוון החבלות והנזקים שעלולים להתרחש בגין פעילות ספורטיבית כולל בין היתר: פציעות עור וציפורניים, דימומים, פציעות שרירים, פציעות של גידים ורצועות, פציעות מפרקים, פציעות של רקמות רכות, פציעות של בורסות, פציעות של עצבים, שברים, התייבשות, מכת שמש ואובדן חום גוף, זעזוע מוח ועוד.

פציעות מפעילות גופנית נחלקות לשני סוגים עיקריים הסוג הראשון הן הפגיעות הנגרמות בגלל טראומה ואילו הסוג השני נגרמות ממאמצים חוזרניים. פגיעות טראומטיות מתאפיינות בכך שרגע אחד השחקן במצב גופני נהדר, וברגע הבא מיד לאחר הטראומה הושא שוכב מתפתל מכאבים. יחד עם זה הסוג השכיח יותר הוא זה הנגרם בגלל פציעות ממאמץ נשנה או מתנועות חוזרניות. פציעות מסוג זה שכיחות בקרב העוסקים בפעילות גופנית הכרוכה בביצוע תנועות חוזרניות כמו בגולף, טניס, באולינג ועוד. לפני שנדבר על הסיווג של פציעות ספורט כדאי שנבין בקצרה כיצד מגיב הגוף שלנו במצב של פציעת ספורט.

bicycle-ridersתגובה דלקתית

כול פגיעה פיזית כרוכה בנזק לתאים ברקמה. התאים הפגועים מפרישים חומרים כימיים מתווכי דלקת (היסטמין, סרוטונין, ברדיקינינס, פרוסטגלנדיס) אשר מתחילים שרשרת של פעולות הקרויות “התגובה הדלקתית”. ככלל, ככל שהתגובה הדלקתית חריפה יותר סביר להניח שהנזק שנגרם גדול יותר וההחלמה תהייה ממושכת יותר. ריפוי הגוף מפציעה נעשה בתהליך מדהים של תיאום, יעילות ומהירות. בכול שלב תאים שונים מבצעים פעולות שונות במקביל תוך הפרשות של גורמים כימיים והורמונים לצורך תקשורת ושליטה. תהליך הריפוי מתבצע למעשה בשני אופנים מרכזיים:

החלפת התאים שנפגעו בתאים חדשים או בתיקון התאים הפגועים על ידי רקמה צלקתית. יכולת מופלאה זאת המתבססת על אינטליגנציה אבולוציונית מולדת המעבירה את מסריה בין היתר מהמוח וממערכת העצבים דרך חוט השדרה לכל מערכות הגוף והאיברים עד לתא האחרון. מסרים אלו שולטים, מווסתים ומבקרים באופן ישיר את כל תפקודי הגוף כולל את תפקידי הריפוי. 

סיווג

נהוג לחלק את פציעות הספורט לשני סוגים עיקריים וזאת על פי הסיבה לגרימתן: פציעות חבלה ופציעות ממאמץ נשנה או מביצוע תנועות חוזרות. להלן תיאור של כול אחד מהסוגים הללו.

פציעות חבלה

חלק ניכר מפציעות הספורט נגרמות בגין פציעות חבלה טראומטיות המתרחשות במגרשי הספורט. לרוב נראה פציעות כאלה אצל אחרים בטלוויזיה. אך לעיתים אנו חשים פציעות כאלה על בשרנו. פציעות חבלה מתאפיינות בכך שרגע אחד אתה במצב גופני טוב, בריא ומשולהב ובמשנהו אתה כולך פצע וחבורה. פציעות טראומטיות הן עניין שכיח בעיקר בספורט הכרוך עם מגע כגון: כדור רגל, כדור סל, רוגבי אומנויות לחימה, אגרוף וכיוצא בזה. הפציעות בגין טראומה יכולות לכלול החל משטפי דם קלים, שריטות ומתיחות שריר ועד לשברים, פריקות וחבלות ראש ועמוד שדרה קשות. לעיתים מסתיימות פציעות אלו גם במוות. חומרתן של הפגיעות נקבעות על פי רמת הנזק לרקמה, סוג הרקמה שנפגעה, מיקום הפגיעה וגילו של הפצוע.

רובן של הפציעות הטראומטיות הן בגין פגיעה ברצועות (ligaments) ובשרירים. הרצועות הן הרקמה אשר תומכת בפרקים השונים. פציעות חמורות יותר הכוללות שברים, פריקות של פרקים ונזקים קשים לעמוד השדרה והראש הינן נדירות יותר. פגיעה ברצועה נקראת (Sprains) נקע. פגיעה בשריר או בגיד נקראת מתיחה (Strains). נקעים ומתיחות קורים לעתים קרובות בפרקי הקרסול, הברך והכתף. מתיחות ונקעים יכולים להתרחש גם בפרקי חוליות עמוד השדרה. בגלל שחוט השדרה והעצבים היוצאים ממנו עלולים להיות ניזוקים מפגיעה בחוליות עמוד השדרה הרי שפציעה כזו עלולה להיות רצינית.

פציעות חבלה

פציעות ממאמץ נשנה או מתנועות חוזרניות

העומסים שאנו מטילים על גופנו במהלך פעילות ספורט היא גדולה. הרצון להשיג, להגיע, לנצח דוחף אותנו אל מעבר לרצוי. המגוון של סוגי העומסים שאנו מייצרים במהלך רוב סוגי הספורט הוא מצומצם. השילוב הזה של עומסים גבוהים מחד עם חוסר גיוון בעומסים מאידך, חושף אותנו לנזקים ממאמץ חוזר. הפציעות ממאמץ נשנה או משימוש יתר הופכות שכיחות בקרב העוסקים בענפי ספורט כגון גולף, טניס, באולינג וכל פעילות אחרת המחייבת ביצוע חוזר של אותן פעולות. גם ברכיבה על אופניים או בהליכה וריצה, בעיקר על הליכון, קיים מרכיב של פעילות חוזרת אשר עלולה לגרום לפציעות. 

פעילות חוזרת מובילה לתופעה של אגירת נזק לרקמה בעיקר לשריר ולגיד. בתחילה לא נחוש דבר. מאוחר יותר יחלו סימפטומים קלים שכוללים כאב קל ונוקשות שחולפת עם תחילת המאמץ. רק כאשר הרקמה אגרה מספיק נזק מתחיל הגוף את התהליך הדלקתי. יחד עם הדלקת מופיעים הסימפטומים האחרים שכוללים: כאב, נפיחות, מוגבלות תנועה, רגישות למגע ועוד. דוגמה לפציעה כרונית הנובעת מתנועות חוזר ומשימוש יתר של גידי היד ומפרק כף היד היא תסמונת התעלה הקרפלית. הכאב, נוקשות, מוגבלות, חולשה ונימול של כף היד מתרחשים כאשר השרירים, הגידים והרקמות האחרות המצויות בתעלת כף היד עוברות שינויים שלא מאפשרים המשך פעילות נורמאלי.

שברי מאמץ, דלקות בגידים ודלקות בלוחות הגידול של העצמות הן דוגמאות לפציעות נפוצות כתוצאה ממאמץ חוזר. פציעה ממאמץ חוזר תתרחש כאשר ישנה אגירה איטית של נזק לשריר, לגיד או לעצם מפעולה לפעולה עד לגרימת שינויים ונזק משמעותי הגורמים לנו לכאב ומגבלה. מנגנון פציעה זה אופייני לגבי ספורטאים, בעיקר בקרב אלו המשחקים גולף (מרפק גולף), טניס (מרפק טניס), באולינג, שחייה, ריצה (בייחוד על הליכון) זריקות כדור עם כתף מורמת, וכל ספורט אחר המחייב חזרה על אותה פעילות בתדירות גבוהה. פציעות ממאמץ חוזר מהוות בעיה חריפה לא רק בספורט.

פציעות ממאמץ נשנה

פציעות ממאמץ נשנה שכיחות יותר אך מצטלמות פחות טוב מפציעות טראומטיות

 פציעות ממאמץ נשנה. מגפה!

עם כניסת המחשב לחיינו הפכו הפציעות ממאמץ חוזר לנפוצות מאוד. השימוש האינטנסיבי במקלדת ובעכבר הפכו פציעות מסוג זה למגפה. מידי יום מגיעים למרפאתי קורבנות כואבים של חוסר התיאום בין האדם למחשב. כאורך שעות העבודה שלנו מול המחשב כך עולה הסיכון להיפגע. אדם הפועל 20 שעות בשבוע מול מחשב מוגדר כעובד מחשבים. 

אך מי בארצנו עובד 20 שעות בשבוע? ממוצע שעות העבודה מול מחשב של אנשי מחשבים בישראל גבוה הרבה יותר. על כן לא פלא שפציעות בגין עבודת מחשב לקויה הפכו בשנים האחרונות למגפה. עובדי התעשייה, עובדי המשרד, נגנים למיניהם וכל העובדים והספורטאים שעיסוקם מחייב אותם ביצוע פעולות חוזרות ונשנות ללא הפסקה וללא גיוון חשופים לאותו סוג פגיעה ממאמץ חוזר. עובדי המחשב בשימוש החוזר שהם עושים במקלדת ובעכבר ועובדי מפעלי הרכבה המרכיבים את אותם חלקים באותו אופן שיגרתי ורוכבי האופניים או שחקני הטניס כולם חשופים לאותם נזקים. 

הפציעות הנפוצות בגין מאמץ חוזר כוללות פגיעה במערכות עצב שריר ושלד: בשרירים, בעצבים, בגידים, ברצועות, בפרקים, בדיסקים הבין חולייתיים וכמובן בסחוסים. הסימפטומים האפשריים: עייפות שרירית, כאבים או תחושת שריפה, נוקשות בפרקים, נימול או הירדמות של אחד מאיברי הגוף. במצבים חמורים יותר: ירידה בטווח תנועה, ירידה בכוח של היד (אחיזה) או הרגל (טיפוס על מדרגה), אובדן מיומנות מסוימת, אובדן שיווי משקל, עיוות של הגוף, נפיחות, עוויתות שריריות, אדמומיות (לא בלחיים) או אובדן צבע.

אחיזה לקויה בידיות האופניים מזיקה כמו שימוש לקוי במקלדת!

סיווג קליני

פציעה חריפה (Acute-Injury)

כאבים מופיעים מהר ורמתם גבוהה. לרוב מדובר בפציעה טראומטית עם גורם ברור. הסימפטומים והסימנים חריפים ועלולים לכלול כאבים חמורים, נפיחות, מגבלות תנועה, אדמומיות ורגישות למגע.

פציעה תת חריפה (Sub-acute-Injury)

לרוב מספר ימים לאחר תחילת הפציעה. הסימפטומים פחות חריפים אך עדין מציקים. תחול ירידה בכאב, בנפיחות וברגישות למגע. יחול שיפור בטווח תנועה של האזור הפגוע.

פציעה כרונית (Chronic-Injury)

פציעה זו מתאפיינת באגירת נזק איטית. עומס יתר המתרחש בגין פעולות חוזרות או שהיות במנחים קבועים. עומס יתר זה מוביל לנזק הדרגתי, לדלקת וכאב. פציעה כרונית יכולה להיות גם פציעה חריפה שלא החלימה לאחר שלושה חודשים או פציעה חוזרת בגין חוסר טיפול או טיפול שאינו מספק.

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לפציעות ספורט ומה הם השלבים הנכונים לטיפול וניהול של פציעות אלו.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן