סיווג של פציעות ספורט

סיווג של פציעות ספורט מהווה חלק חשוב מההליך האבחוני. כאן המקום לציין שלא כל כאב המופיע אחרי פעילות גופנית מייצג פציעה. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בכאבים טובים המייצגים שיפור יכולות. פציעה הנגרמת מפעילות גופנית נחלקת לרוב לשני סוגים:

• פגיעה על רקע טראומטי
• פגיעה הנובעת ממאמץ חוזרני

האופן שבו נטפל ונשקם את הפגיעה תלויים בין היתר בסוג הפציעה, בסוג הרקמה ובחומרת הפגיעה. אפשרויות הטיפול כוללות טיפול וניהול עצמי או טיפול וניהול מקצועי.

פציעות ספורט בדומה לנזקים גופניים מסיבות אחרות גורמות לתגובה דלקתית. התהליך הדלקתי הוא למעשה התגייסות של המערכת החיסונית לנוכח הנזק שנגרם. התגובה הדלקתית מהווה את השלב הראשון במהלך הריפוי העצמי של הגוף. מטרת התהליך הדלקתי הוא תיקון וריפוי של הנזק. לעתים קיים קושי לזהות מתי ניתן לטפל לבד בפציעה ומתי היא מחייבת התייחסות מקצועית. אבחון יסודי יכלול סיווג של פציעות ספורט המתבסס על מנגנון גרימת הפציעה, אומדן של חומרת הנזק ועוד.

סיווג של פציעות ספורט – רקע

תחת הקטגוריה פציעות ספורט אנו כוללים את מגוון החבלות והנזקים שעלולים להתרחש בגין פעילות ספורטיבית כולל בין היתר:

פציעות עור וציפורניים, דימומים, פציעות שרירים, פציעות של גידים ורצועות, פציעות מפרקים, פציעות של רקמות רכות, פציעות של בורסות, פציעות של עצבים, שברים, התייבשות, מכת שמש ואובדן חום גוף, זעזוע מוח ועוד.

ניתן לסווג פציעות ספורט לפי קריטריונים שונים, כגון מנגנון הפציעה, מקום הפציעה, סוג הרקמה המושפעת וחומרת הפציעה. סיווגים אלה מסייעים לקלינאים לאבחן, לטפל ולמנוע פציעות ספורט בצורה יעילה יותר. פציעות ספורט נחלקות לשני סוגים עיקריים:

• פציעות חריפות המתרחשות באופן פתאומי עקב טראומה ישירה או עקיפה
• פציעות כרוניות המתפתחות בהדרגה לאורך זמן עקב שימוש יתר

סיווג נוסף מתבצע על פי סוג הרקמה שניזוקה:

• פגיעות ברקמות קשות המשפיעות על העצמות או הסחוס, כגון שברים, נגעים אוסטאוכונדרליים ואוסטאיטיס
• פגיעות ברקמות רכות המשפיעות על השרירים, הגידים, הרצועות, הבורסה או העצבים, כגון קרעים בשרירים, קרעים בגידים, נקעים ברצועות, בורסיטיס ולכידה עצבית.

לפני שנדבר על הסיווג של פציעות ספורט כדאי שנבין בקצרה כיצד מגיב הגוף שלנו במצב של פציעת ספורט.

תגובה דלקתית

כל פגיעה פיזית כרוכה בנזק לתאים ברקמה. התאים הפגועים מפרישים חומרים כימיים מתווכי דלקת (היסטמין, סרוטונין, ברדיקינין, פרוסטגלנדין) אשר מתחילים שרשרת של פעולות הקרויות "התגובה הדלקתית". ככלל, ככל שהתגובה הדלקתית חריפה יותר סביר להניח שהנזק שנגרם גדול יותר וההחלמה תהייה ממושכת יותר. ריפוי הגוף מפציעה נעשה בתהליך מדהים של תיאום, יעילות ומהירות. בכל שלב תאים שונים מבצעים פעולות שונות במקביל תוך הפרשות של גורמים כימיים והורמונים לצורך תקשורת ושליטה. תהליך הריפוי מתבצע למעשה בשני אופנים מרכזיים:

החלפת התאים שנפגעו בתאים חדשים או בתיקון התאים הפגועים על ידי רקמת צלקת. יכולת מופלאה זאת המתבססת על אינטליגנציה אבולוציונית מולדת המעבירה את מסריה בין היתר מהמוח וממערכת העצבים דרך חוט השדרה לכל מערכות הגוף והאיברים עד לתא האחרון. מסרים אלו שולטים, מווסתים ומבקרים באופן ישיר את כל תפקודי הגוף כולל את תפקידי הריפוי.

סיווג של פציעות ספורט – שני סוגים עיקריים:

נהוג לחלק את פציעות הספורט לשני סוגים עיקריים וזאת על פי הסיבה לגרימתן:

פציעות ספורט חריפות

פציעות המתרחשות באופן פתאומי עקב טראומה ישירה או עקיפה לרקמה, כגון נקעים, מתחים, שברים, נקעים וחבלות. פגיעות טראומטיות מתאפיינות בכך שרגע אחד השחקן במצב גופני נהדר, וברגע הבא מיד לאחר הטראומה הוא שוכב מתפתל מכאבים.

חלק ניכר מפציעות הספורט נגרמות בגין פציעות חבלה טראומטיות המתרחשות במגרשי הספורט. לרוב נראה פציעות כאלה אצל אחרים בטלוויזיה. אך לעיתים אנו חשים פציעות כאלה על בשרנו. פציעות חבלה מתאפיינות בכך שרגע אחד אתה במצב גופני טוב, בריא ומשולהב ובמשנהו אתה כולך פצע וחבורה. פציעות טראומטיות הן עניין שכיח בעיקר בספורט הכרוך עם מגע כגון: כדור רגל, כדור סל, רוגבי אומנויות לחימה, אגרוף וכיוצא בזה. הפציעות בגין טראומה יכולות לכלול החל משטפי דם קלים, שריטות ומתיחות שריר ועד לשברים, פריקות וחבלות ראש ועמוד שדרה קשות. לעיתים מסתיימות פציעות אלו גם במוות. חומרתן של הפגיעות נקבעות על פי רמת הנזק לרקמה, סוג הרקמה שנפגעה, מיקום הפגיעה וגילו של הפצוע.

רובן של הפציעות הטראומטיות הן בגין פגיעה ברצועות (ligaments) ובשרירים. הרצועות הן הרקמה אשר תומכת בפרקים השונים. פציעות חמורות יותר הכוללות שברים, פריקות של פרקים ונזקים קשים לעמוד השדרה והראש הנן נדירות יותר. פגיעה ברצועה נקראת (Sprains) נקע. פגיעה בשריר או בגיד נקראת מתיחה (Strains). נקעים ומתיחות קורים לעתים קרובות בפרקי הקרסול, הברך והכתף. מתיחות ונקעים יכולים להתרחש גם בפרקי חוליות עמוד השדרה. מכיוון שחוט השדרה והעצבים היוצאים ממנו עלולים להיות ניזוקים מפגיעה בחוליות עמוד השדרה הרי שפציעה כזו עלולה להיות רצינית.

סימנים ותסמינים של פציעה מחבלה

פציעת ספורט טראומטית הנגרמת בשל נפילה, התנגשות עם שחקן יריב או ביצוע תנועה "לא טובה" תוביל לסימנים ותסמינים חריפים. אלה עלולים לכלול תלוי ברקמה שניזוקה ובחומרת הנזק:

• כאבים חריפים, מגבלות תנועה קשות, קשיי תנועה, רגישות למגע, שטף דם, אדמומיות ועוד. הסימנים והתסמינים התפתחות באופן מהיר (שוב, תלוי בחומרת הזנק).

פציעות ספורט כרוניות

מדובר בפציעות המתפתחות בהדרגה לאורך זמן עקב שימוש יתר או לחץ חוזר על הרקמה, כגון גידים, שברי מאמץ, חוסר יציבות כרונית ודלקת מפרקים ניוונית. הפציעות הללו נגרמות לרוב ממאמצים חוזרניים והן שכיחות בקרב העוסקים בפעילות גופנית הכרוכה בביצוע תנועות חוזרניות כמו בגולף, טניס, באולינג ועוד.

העומסים שאנו מטילים על גופנו במהלך פעילות ספורט היא גדולה. הרצון להשיג, להגיע, לנצח דוחף אותנו אל מעבר לרצוי. המגוון של סוגי העומסים שאנו מייצרים במהלך רוב סוגי הספורט הוא מצומצם. השילוב הזה של עומסים גבוהים מחד עם חוסר גיוון בעומסים מאידך, חושף אותנו לפציעות ממאמץ חוזר. הפציעות ממאמץ נשנה או משימוש יתר הופכות שכיחות בקרב העוסקים בענפי ספורט כגון גולף, טניס, באולינג וכל פעילות אחרת המחייבת ביצוע חוזר של אותן פעולות. גם ברכיבה על אופניים או בהליכה וריצה, בעיקר על הליכון, קיים מרכיב של פעילות חוזרת אשר עלולה לגרום לפציעות.

סימנים ותסמינים של פציעה ממאמץ חוזרני

פעילות חוזרת מובילה לתופעה של אגירת נזק לרקמה בעיקר לשריר ולגיד. בתחילה לא נחוש דבר. מאוחר יותר יחלו סימפטומים קלים שכוללים כאב קל ונוקשות שחולפת עם תחילת המאמץ. רק כאשר הרקמה אגרה מספיק נזק מתחיל הגוף את התהליך הדלקתי. יחד עם הדלקת מופיעים הסימפטומים האחרים שכוללים:

• כאב, נפיחות, מוגבלות תנועה, רגישות למגע ועוד. דוגמה לפציעה כרונית הנובעת מתנועות חוזר ומשימוש יתר של גידי היד ומפרק כף היד היא תסמונת התעלה הקרפלית. הכאב, נוקשות, מוגבלות, חולשה ונימול של כף היד מתרחשים כאשר השרירים, הגידים והרקמות האחרות המצויות בתעלת כף היד עוברות שינויים שלא מאפשרים המשך פעילות נורמלי.

דוגמאות לפציעות ממאמץ חוזרני

פציעה ממאמץ חוזר תתרחש כאשר ישנה אגירה איטית של נזק לשריר, לגיד או לעצם מפעולה לפעולה עד לגרימת שינויים ונזק משמעותי הגורמים לנו לכאב ומגבלה. מנגנון פציעה זה אופייני לגבי ספורטאים, בעיקר בקרב אלו המשחקים גולף (מרפק גולף), טניס (מרפק טניס), באולינג, שחייה, ריצה (בייחוד על הליכון) זריקות כדור עם כתף מורמת, וכל ספורט אחר המחייב חזרה על אותה פעילות בתדירות גבוהה. פגיעות ממאמץ נשנה מהוות בעיה חריפה לא רק בספורט.

פגיעות ופציעות שכיחות הנגרמות בגלל מאמץ חוזרני כוללות:

• שברי מאמץ
• דלקות בגידים
• ודלקות בלוחות הגידול של העצמות ועוד

 פציעות ממאמץ נשנה – מגפה!

עם כניסת המחשב לחיינו הפכו הפציעות ממאמץ חוזר לנפוצות מאוד. השימוש האינטנסיבי במקלדת ובעכבר הפכו פציעות מסוג זה למגפה. מידי יום מגיעים למרפאתי קורבנות כואבים של חוסר התיאום בין האדם למחשב. כאורך שעות העבודה שלנו מול המחשב כך עולה הסיכון להיפגע. אדם הפועל 20 שעות בשבוע מול מחשב מוגדר כעובד מחשבים.

אך מי בארצנו עובד 20 שעות בשבוע? ממוצע שעות העבודה מול מחשב של אנשי מחשבים בישראל גבוה הרבה יותר. על כן לא פלא שפציעות בגין עבודת מחשב לקויה הפכו בשנים האחרונות למגפה. עובדי התעשייה, עובדי המשרד, נגנים למיניהם וכל העובדים והספורטאים שעיסוקם מחייב אותם ביצוע פעולות חוזרות ונשנות ללא הפסקה וללא גיוון חשופים לאותו סוג פגיעה ממאמץ חוזר. עובדי המחשב בשימוש החוזר שהם עושים במקלדת ובעכבר ועובדי מפעלי הרכבה המרכיבים את אותם חלקים באותו אופן שיגרתי ורוכבי האופניים או שחקני הטניס כולם חשופים לאותם נזקים.

פציעות ממאמץ נשנה שכיחות יותר אך מצטלמות פחות טוב מפציעות טראומטיות

הפציעות הנפוצות בגין מאמץ חוזר כוללות פגיעה במערכות עצב שריר ושלד:

• פציעה של שרירים
• פגיעה בעצבים
• פציעה של גידים
• פגיעה ברצועות,
• פציעות פרקים
• נזקים לדיסקים הבין חולייתיים
• שחיקת סחוסים ועוד

סימנים ותסמינים אופייניים לסוג זה של פציעות כוללים בין היתר:

• עייפות שרירית
• כאבים או תחושת שריפה
• נוקשות בפרקים
• נימול או הירדמות של אחד מאיברי הגוף

במצבים חמורים יותר:

• ירידה בטווח תנועה
• ירידה בכוח של היד (אחיזה) או הרגל (טיפוס על מדרגה)
•  אובדן מיומנות מסוימת
• אובדן שיווי משקל
• עיוות של הגוף
• נפיחות
• עוויתות שריריות
• אדמומיות (לא בלחיים) או אובדן צבע

אחיזה לקויה בידיות האופניים מזיקה כמו שימוש לקוי במקלדת!

סיווג קליני של פציעות ספורט

פציעה חריפה (Acute-Injury)

כאבים מופיעים מהר ורמתם גבוהה. לרוב מדובר בפציעה טראומטית עם גורם ברור: נפילה, התנגשות עם שחקן יריב, תנועה לא טובה. דוגמאות לפציעה מסוג זה כוללות שברים קרעים של רקמות, זעזוע מוח ועוד. סימנים ותסמינים של פציעה חריפה כוללים:

• כאבים מידיים וחריפים
• נפיחות מידית
• קושי להניח משקל על החלק המעורב
• מגבלות תנועה קשות
• חולשה בגף המעורב
• אדמומיות
• רגישות למגע
• עיוות חיצוני אם קיימת פריקה או שבר

פציעה תת חריפה (Sub-acute-Injury)

לרוב מספר ימים לאחר תחילת הפציעה. הסימפטומים פחות חריפים אך עדין מציקים. תחול ירידה בכאב, בנפיחות וברגישות למגע. יחול שיפור בטווח תנועה של האזור הפגוע.

פציעה כרונית (Chronic-Injury)

פגיעה כרונית מתאפיינת בנזק מצטבר בגלל עומסי יתר ופעולות חוזרניות או שהיות במנחים קבועים. פציעה כרונית יכולה להיות גם פציעה חריפה שלא החלימה לאחר שלושה חודשים. פציעה כרונית עלולה להיות פציעה חוזרת שנגרמת בגלל שלא טופלה כראוי. דוגמאות לפציעות שנוטות להיות כרוניות נמנה:

• מרפק טניס או מרפק גולף
• שברי מאמץ
• דורבן בעקב
• ברך רצים
• דלקת בעצם הזנב
• דלקת גידים בכתף ועוד

. הגורם לסוג זה של פציעות כולל בין היתר:

• טכניקת אימון או משחק לקויים
• שימוש בציוד הגנה לא תקין או לא מתאים
• אי הקפדה על סרגל מאמצים הדרגתי ועוד

סימנים ותסמינים של פציעה כרונית כוללים:

• כאבים במהלך פעילות
• רגישות או כאב קל בלבד במצב של מנוחה
• נפיחות קלה לאחר פעילות

References:

Sport Injury Classification – Physiopedia https://www.physio-pedia.com/Sport_Injury_Classification

Injury Type and Classification in Sport – Physiopedia https://www.physio-pedia.com/Injury_Type_and_Classification_in_Sport

Sports Injuries: Types, Treatments, Prevention, and More – Healthline https://www.healthline.com/health/sports-injuries

Sports Injuries – Acute, Chronic & Common Injuries | NIAMS https://www.niams.nih.gov/health-topics/sports-injuries

How are sports injuries classified and managed? – HSC PDHPE https://www.pdhpe.net/wp-content/uploads/2016/10/How-are-sports-injuries-classified-and-managed.docx

Brukner P & Khan K (2012). Clinical Sports Medicine. 4th ed. McGraw-Hill Australia.

Verhagen E et al. (2010). The Consensus Statement on Injury Definitions and Data Collection Procedures for Studies of Injuries in Rugby Union. British Journal of Sports Medicine. 44(3):159-171.

Engebretsen L et al. (2012). The IOC Manual of Sports Injuries: An Illustrated Guide to the Management of Injuries in Physical Activity. Wiley-Blackwell.

Fuller CW et al. (2006). Consensus Statement on Injury Definitions and Data Collection Procedures in Studies of Football (Soccer) Injuries. British Journal of Sports Medicine. 40(3):193-201.

Orchard J et al. (2005). The Orchard Sports Injury Classification System (OSICS) Version 10. Clinical Journal of Sports Medicine.