כאבי רגליים בילדים: האם מדובר בכאבי גדילה? כאבי גדילה מתפתחים לרוב בשרירי הרגליים של ילדים בגילים 3 – 12 שנים. לעתים רחוקות גם שרירי הידיים עשויים להיות מעורבים. מדובר למעשה בסוג הכאב השכיח ביותר בקרב ילדים. הכאבים יופיעו לרוב בערב או בלילה וייעלמו עד הבוקר. כאבים אלו עלולים להיות חריפים ואף להעיר את הילד משנתו. הגורם המדויק לכאבים אלו אינו ידוע. חוקרים העלו סברה שכאבים אלו נובעים מעומסי יתר על השרירים במשך היום. חוקרים אחרים טוענים שעל כאבים מסוג זה מתלוננים בעיקר ילדים עם סף כאב נמוך.
חשוב לדעת, כאבי גדילה אינם פוגעים במפרקים ועל כן לא יוצרים מגבלות תנועה או הפרעות אחרות. המסר החשוב ביותר להורים נובע מהתובנה הזאת: כאבים ברגליים בקרב ילדים מהווים לרוב מטרד חולף וחסר השפעה ממשית על יכולתו הפיזית הנוכחית או העתידית של הילד שלכם. אם כאביו של ילדכם אכן אובחנו ככאלה תוכלו לנסות להקל עליו אך הסירו דאגה, ברוב המקרים הם ייעלמו כלעומת שבאו בלי להותיר כול נזק גם לא עתידי. הטיפול בכאבי גדילה מתבסס על אבחון שבו נשלול גורמים אחרים ומשמעותיים יותר לכאבים כאלה.
כאבי רגליים בילדים: האם מדובר בכאבי גדילה? – רקע
כאבי רגליים בילדים הם אחת התלונות השכיחות שמדאיגות הורים. ילד שמתעורר בלילה, בוכה מכאב בשוקיים או בירכיים, ואז בבוקר רץ כרגיל לגן או לבית הספר, מתאים לעיתים לתמונה שמכונה “כאבי גדילה”. עם זאת, הביטוי “כאבי גדילה” עלול להטעות. הכאב אינו בהכרח נובע מקפיצת גדילה, ואין כיום הוכחה ברורה לכך שהכאב עצמו נגרם ישירות מהתארכות העצמות. לכן בשנים האחרונות חוקרים ואנשי מקצוע מדגישים שיש להתייחס לכאבי גדילה כאל תבנית קלינית של כאבים חוזרים בגפיים, בדרך כלל שפירים, אך רק לאחר שנשללו סימנים מחשידים למחלה אחרת (O’Keeffe, 2022).
כאבי גדילה הם לרוב כאבים דו־צדדיים, לא מפרקיים, שמופיעים בעיקר בערב או בלילה, חולפים עד הבוקר, ואינם גורמים לצליעה, נפיחות, חום או ירידה בתפקוד. כאשר התמונה אינה מתאימה לדפוס הזה – למשל כאב חד־צדדי קבוע, כאב שמחמיר ביום, צליעה, נפיחות, חולשה, חום או ירידה במשקל – חשוב לא להסתפק באבחנה כללית של “גדילה” ולפנות לבדיקה רפואית.
שכיחות כאבי רגליים בילדים וכאבי גדילה
כאבי רגליים בילדים הם תופעה נפוצה, אך השכיחות המדויקת תלויה מאוד בהגדרה. סקירת היקף עדכנית מצאה שהספרות הרפואית אינה אחידה בהגדרת כאבי גדילה, ולכן דיווחי השכיחות משתנים מאוד – בערך מ־3.5% ועד 36.9% לפי מדינה, אוכלוסייה ושיטת מחקר (O’Keeffe, 2022). המשמעות היא שכאבי גדילה שכיחים מספיק כדי להיות מוכרים לכל רופא ילדים, אך אינם אבחנה שאפשר לתת באופן אוטומטי לכל ילד עם כאב ברגליים.
כאבי שריר־שלד בילדים אינם נדירים
כאבי שריר־שלד בילדים ובני נוער נפוצים יותר מכפי שנהוג לחשוב. מטה־אנליזה עדכנית על כאב כרוני בילדים ובמתבגרים העריכה שכ־20.8% מהילדים והמתבגרים חווים כאב כרוני כלשהו, וכאב שריר־שלד היה בין הקטגוריות השכיחות (Chambers, 2024). מחקר דני שעקב אחרי ילדים בגיל בית ספר מצא שכאבי גפה תחתונה הופיעו אצל שיעור משמעותי מהילדים לאורך שנות המעקב, ולעיתים נמשכו שבועות במהלך שנת לימודים (Fuglkjær, 2017).
מהם כאבי גדילה?
כאבי גדילה הם כאבים חוזרים בגפיים, בעיקר ברגליים, ללא סימני דלקת או מחלה מערכתית ברורה. הכאב מופיע לרוב בשוקיים, בירכיים, מאחורי הברכיים או סביב הרגליים, אך בדרך כלל אינו ממוקד בתוך מפרק אחד. ילדים מתארים אותו ככאב עמום, כאב “עמוק”, כאב לוחץ או כאב שמציק בעיקר בזמן מנוחה. ההורה עשוי לשים לב שהכאב מופיע אחרי יום פעיל, אך לא תמיד יש קשר ישיר לפעילות מסוימת.
למה השם “כאבי גדילה” מטעה?
השם מרמז שהכאב נובע מצמיחה מהירה של העצמות, אך המחקר אינו מוכיח זאת בצורה חד־משמעית. סקירה שיטתית על האטיולוגיה של כאבי גדילה מצאה שנבדקו הסברים רבים: סף כאב נמוך, עומס מכני, מבנה כף רגל, צפיפות עצם, ויטמין D, גורמים פסיכולוגיים, נטייה משפחתית, שינה ותסמונות כאב אחרות – אך אף מנגנון יחיד לא מסביר את כל המקרים (Pavone, 2019). לכן מדויק יותר לומר שמדובר בתסמונת כאב שפירה אופיינית בילדות, ולא במחלה שנגרמת בהכרח מגדילה.
מאפיינים קלאסיים של כאבי גדילה
כאב שמופיע בערב או בלילה
המאפיין המוכר ביותר הוא הופעה בערב או בלילה. הילד יכול להיות פעיל במשך היום, לשחק, לרוץ ולקפוץ, ורק מאוחר יותר להתלונן על כאבים. לעיתים הכאב מעיר משינה. בבוקר, בדרך כלל, הכאב נעלם והילד מתפקד כרגיל. דפוס זה חשוב מאוד, משום שכאב שממשיך בבוקר, גורם לצליעה או מחמיר בפעילות אינו מתאים באופן קלאסי לכאבי גדילה (Lehman, 2017).
כאב דו־צדדי ולא מפרקי
כאבי גדילה מופיעים לעיתים קרובות בשתי הרגליים, גם אם לא תמיד באותה עוצמה. הכאב בדרך כלל אינו ממוקד במפרק אחד, כמו ברך אחת או קרסול אחד, אלא באזורים שריריים יותר – שוקיים, ירכיים או סביב הברכיים. כאב חד־צדדי קבוע, כאב שממוקם בעצם אחת, או כאב שמלווה בנפיחות מפרקית דורשים בדיקה.
אין צליעה ואין ירידה בתפקוד ביום
ילד עם כאבי גדילה אמור ללכת רגיל בבוקר. הוא אינו אמור להימנע מדריכה, לגרור רגל, להתקשות במדרגות או להפסיק להשתתף במשחק בגלל כאב קבוע. כאשר יש צליעה, חולשה, ירידה בטווח תנועה או הימנעות מפעילות, יש לחשוב על אבחנות אחרות.
גורמים אפשריים לכאבי גדילה
סף כאב נמוך ורגישות מערכת העצבים
אחת ההשערות היא שילדים עם כאבי גדילה רגישים יותר לגירויי כאב. אין הכוונה שהכאב “דמיוני”; הכאב אמיתי, אך מערכת העצבים עשויה לפרש עומס או עייפות שרירית ככאב חזק יותר. מחקרים ישנים יותר, שנסקרו בעבודות עדכניות, מצאו אצל חלק מהילדים עם כאבי גדילה סף כאב נמוך יותר בהשוואה לילדים ללא כאבים (Pavone, 2019).
עומס פעילות ועייפות שרירים
הורים רבים מדווחים שהכאב מופיע יותר אחרי ימים פעילים במיוחד. ייתכן שילדים מסוימים מגיבים לעומס משחק, ריצה וקפיצה בכאב מאוחר יותר בערב. עם זאת, אין לראות בפעילות גופנית דבר שלילי. פעילות חשובה להתפתחות הילד. המטרה אינה למנוע משחק, אלא לזהות אם יש עומס חריג, חולשה, נעליים לא מתאימות, או דפוס תנועה שמייצר עומס חוזר.
מבנה כף רגל, מנח רגליים ויציבה
חלק מהמחקרים בחנו קשר בין כאבי גדילה לבין מנח כף הרגל, פיזור עומסים, גמישות יתר ומבנה רגליים. מחקר משנת 2025 שבדק התאמות פלנטריות בילדים עם כאבי גדילה מצא שייתכן שלתיקון עומסים בכף הרגל יש תרומה אצל חלק מהילדים, אך המחקר אינו מוכיח שכל כאב גדילה נובע מכף הרגל או שכל ילד צריך מדרסים (Ionita, 2025). לכן יש מקום לבדוק כפות רגליים, הליכה ונעליים, אך לא להפוך זאת להסבר אוטומטי.
נטייה משפחתית
בחלק מהמשפחות כמה ילדים או אחד ההורים מתארים היסטוריה של כאבי גדילה בילדות. במחקר קליני עדכני דווח ששיעור מסוים מהילדים עם כאבי גדילה הציגו היסטוריה משפחתית של כאבים דומים (Guo, 2026). ממצא כזה תומך באפשרות של רכיב גנטי או משפחתי, אך הוא אינו מחליף בדיקה רפואית כאשר קיימים סימנים חריגים.
האם כאבי גדילה קשורים לוויטמין D?
נמצא עניין מחקרי בקשר בין כאבי גדילה לבין רמות ויטמין D ומצב עצם. חלק מהמחקרים הציעו קשר אפשרי, אך הראיות אינן חד־משמעיות. סקירה שיטתית ציינה כי ויטמין D הוא אחד המנגנונים שנבדקו, אך אין עדיין הסכמה שהוא הסיבה המרכזית לכאבי גדילה (Pavone, 2019). לכן אין להתחיל תוספים ללא התייעצות רפואית ובדיקת צורך. כאשר קיים חשד לחסר תזונתי, כאבי עצמות מפושטים, עייפות חריגה או גורמי סיכון לחסר ויטמין D, רופא הילדים יכול לשקול בדיקות דם.
אבחנה: איך יודעים שמדובר בכאבי גדילה?
האבחנה היא קלינית – אבל בזהירות
אין בדיקת דם או צילום שמוכיחים “כאבי גדילה”. האבחנה מתבססת על תבנית הסימפטומים, גיל הילד, בדיקה גופנית תקינה והיעדר סימני אזהרה. סקירת היקף חשובה הדגישה שהספרות אינה מספקת הגדרה אחידה לחלוטין לכאבי גדילה, ולכן קלינאים צריכים להיזהר משימוש יתר באבחנה (O’Keeffe, 2022).
בפועל, אם הילד נראה בריא, גדל ומתפתח כרגיל, הכאבים מופיעים בערב או בלילה, בשתי הרגליים, חולפים בבוקר, אין נפיחות, אין צליעה, אין חום ואין ירידה בתפקוד – ניתן לחשוד בכאבי גדילה. לעומת זאת, כל סטייה מהדפוס הקלאסי מחייבת חשיבה רחבה יותר.
בדיקה גופנית בסיסית
בדיקה טובה כוללת הסתכלות על הליכה, בדיקת טווחי תנועה בירך, ברך וקרסול, מישוש אזורי כאב, בדיקת נפיחות, חום מקומי, רגישות בעצמות, כוח בסיסי, שיווי משקל ותפקוד כמו קפיצה, עמידה על רגל אחת או הליכה על קצות האצבעות והעקבים. אם הבדיקה תקינה לחלוטין והסיפור מתאים, לרוב אין צורך בבדיקות רבות.
סימני אזהרה בכאבי רגליים בילדים
מתי לא לקרוא לזה כאבי גדילה?
ישנם סימנים שמחייבים פנייה לרופא ילדים, אורתופד ילדים או הערכה דחופה, לפי חומרת המצב. כאב חד־צדדי קבוע, כאב שמופיע כל יום באותו מקום, כאב שמחמיר בהליכה, צליעה, נפיחות מפרקית, אודם, חום מקומי, חום גוף, ירידה במשקל, עייפות חריגה, הזעות לילה, כאב לאחר חבלה, כאב שמעיר משינה באופן קבוע ואינו חולף בבוקר, או ירידה ביכולת להשתתף בפעילות – אינם מתאימים לאבחנה פשוטה של כאבי גדילה.
במקרה של חשד לזיהום שריר־שלד, דלקת מפרק, אוסטאומיאליטיס או מצב חריף אחר, יש צורך בהערכה רפואית מסודרת. קווים מנחים לניהול זיהומי שריר־שלד בילדים מדגישים כי במקרים חשודים יש לשלב בדיקה קלינית, מדדי דלקת, תרביות והדמיה לפי הצורך, ולא להסתמך על אלגוריתם יחיד (Mitchell, 2023).
אבחנה מבדלת: מה עוד יכול לגרום לכאבי רגליים בילדים?
פציעות עומס וספורט
ילדים פעילים עלולים לפתח כאבי עומס: כאב עקב כמו Sever disease, כאב בקדמת הברך כמו Osgood-Schlatter, כאבי שוק, שברי מאמץ או כאבי גידים. כאבים אלה נוטים להופיע או להחמיר בפעילות, להיות ממוקדים יותר, ולעיתים להימשך גם ביום. הם אינם מתנהגים כמו כאבי גדילה קלאסיים.
דלקת מפרקים של גיל הילדות
דלקת מפרקים אידיופתית של גיל הילדות יכולה להתבטא בכאב, נפיחות, נוקשות בוקר, צליעה או ירידה בתנועה. נוקשות בוקר ממושכת אינה מאפיינת כאבי גדילה. אם הילד מתקשה “להתחמם” בבוקר, נמנע מדריכה או יש מפרק נפוח, נדרשת הערכה רפואית.
כאב ממקור עצבי או גב
לעיתים כאב ברגל בילד יכול להגיע מהגב, מהאגן או ממערכת העצבים. כאב שמלווה בנימול, חולשה, שינוי בהליכה, כאב גב משמעותי או בעיות שליטה בסוגרים אינו מתאים לכאבי גדילה ודורש בירור.
תסמונת רגליים חסרות מנוחה
יש ילדים שמתארים אי־נוחות ברגליים בלילה, צורך להזיז את הרגליים וקושי להירדם. מצב כזה יכול להידמות לכאבי גדילה, אך אינו זהה. סקירות בנושא מציינות חפיפה אפשרית בין תלונות מסוימות של כאבי גדילה לבין תסמונת רגליים חסרות מנוחה, ולכן תשאול על שינה, תנועה בלילה ותחושת אי־שקט ברגליים חשוב (Pavone, 2019).
טיפול בכאבי גדילה
הרגעה והסבר להורים ולילד
כאשר התמונה מתאימה לכאבי גדילה ואין סימני אזהרה, ההסבר עצמו הוא חלק מהטיפול. חשוב לומר לילד שהכאב אמיתי, אבל גם להרגיע שהבדיקה תקינה ושלא מדובר בהכרח בנזק. ילדים מגיבים טוב כאשר ההורים נשארים רגועים, מציעים מגע מרגיע, עיסוי עדין או חימום, ולא הופכים כל התקף כאב לאירוע מלחיץ.
עיסוי עדין, חימום ומתיחות קלות
רבים מהילדים משתפרים עם עיסוי עדין של השוקיים והירכיים, חימום מקומי קצר, אמבטיה חמימה או מתיחות עדינות לפני השינה. אין צורך לבצע מתיחות חזקות או כואבות. המטרה היא הרגעה, תחושת ביטחון והפחתת מתח שרירי. אם הילד מתנגד למגע או שהמגע מחמיר כאב, אין לכפות זאת.
פעילות גופנית מאוזנת
אין סיבה למנוע פעילות גופנית מילד עם כאבי גדילה קלאסיים. להפך, פעילות חשובה לבריאות, שינה, מצב רוח והתפתחות מוטורית. עם זאת, אם הכאבים מופיעים לאחר ימים עמוסים במיוחד, כדאי לבדוק האם יש עומס מוגזם, מעט מדי מנוחה, נעליים שחוקות, מעבר חד לספורט חדש או אימונים רבים מדי ביחס לגיל.
טיפול תרופתי
ברוב המקרים אין צורך בטיפול תרופתי קבוע. אם הכאב חזק ומופיע לעיתים רחוקות, רופא ילדים יכול להמליץ על משכך כאב מתאים לפי גיל ומשקל. אין לתת תרופות באופן קבוע או ממושך בלי התייעצות רפואית, במיוחד בילדים.
שיקום ותנועה: איך בונים רגליים חזקות ובריאות?
חיזוק ויכולת תנועה
כאשר הילד סובל מכאבי רגליים חוזרים, גם אם הם נראים כמו כאבי גדילה, כדאי לבדוק כוח, שיווי משקל, קואורדינציה, טווחי תנועה ודפוסי הליכה. ילדים עם חולשה יחסית, גמישות יתר, קריסה פנימה של הברכיים או כאב לאחר פעילות עשויים להרוויח מתוכנית תנועה פשוטה: משחקי שיווי משקל, קפיצות קלות, הליכה על קצות האצבעות, חיזוק שרירי כף הרגל, תרגילי ירך ומשחקי תנועה.
שינה, עומס ורגישות כאב
כאב בילדים מושפע גם משינה, מתח, חרדה, עומס בבית הספר ודפוסי פעילות. סקירה שיטתית על התערבויות לא תרופתיות בכאב כרוני בילדים מצאה שתוכניות הכוללות טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, כלים פסיכו־חינוכיים, היפנוזה, מוזיקה וכלים דיגיטליים יכולות לתרום להפחתת כאב ולשיפור איכות חיים במצבי כאב כרוני מסוימים (Nap-van der Vlist, 2024). כאבי גדילה רגילים אינם בהכרח כאב כרוני מורכב, אך כאשר התלונות תכופות ומשפיעות על שינה ותפקוד, כדאי להתייחס גם לממד הרגשי והמשפחתי.
כירופרקטיקה וכאבי רגליים בילדים
איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית וזהירה כאשר כאבי הרגליים קשורים לתפקוד מכני של הגפה התחתונה, האגן או הגב. כירופרקט שמטפל בילדים יכול לבדוק הליכה, מנח כף רגל, תנועת קרסול, ברך וירך, תנועתיות אגן ועמוד שדרה, גמישות יתר, חולשה שרירית ודפוסי עומס. במקרים מתאימים, הטיפול יכול לכלול הדרכה, תרגילים, עבודה עדינה על רקמות רכות, מוביליזציות קלות, התאמת עומסים והפניה לרופא כאשר קיימים סימני אזהרה.
התרומה החשובה ביותר של כירופרקטיקה בילדים אינה “לתקן גדילה”, אלא לסייע באבחנה תפקודית, להפחית עומס לא מאוזן ולתת תוכנית תנועה מותאמת. כאשר יש חשד לכאבי גדילה, כירופרקט אחראי צריך לוודא שהתמונה אכן שפירה, שאין צליעה, נפיחות או כאב ממוקד בעצם, ושאין סימנים שמחייבים בירור רפואי.
מה אומרת הספרות על טיפול ידני בילדים?
סקירה שיטתית על טיפול מנואלי בעמוד השדרה בילדים ומתבגרים מצאה שהראיות ליעילות טכניקות ספציפיות עדיין באיכות נמוכה מאוד, ושיש צורך במחקר איכותי יותר על בטיחות, יעילות והתאמה לגיל (Driehuis, 2019). סקירה עדכנית יותר בנושא טיפול מנואלי בילדים הדגישה את חשיבות סינון “דגלים אדומים”, התאמת הטכניקה לגיל ולמצב ההתפתחותי, וזהירות מיוחדת בגלל לוחות גדילה פתוחים וצפיפות עצם שונה אצל ילדים (Henderson, 2026).
לכן, כירופרקטיקה יכולה להיות גורם מסייע, אך לא תחליף לרופא ילדים במצבים חריגים. אצל ילדים, הטיפול צריך להיות עדין, שמרני, מוסבר להורים ולילד, ולשלב תרגול פעיל ולא רק טיפול פסיבי.
מתי לפנות לכירופרקט, פיזיותרפיסט או רופא?
פנייה לרופא ילדים
רופא ילדים הוא הכתובת הראשונה כאשר הכאב חדש, חזק, חד־צדדי, מלווה בצליעה, נפיחות, חום, ירידה במשקל, עייפות חריגה או שינוי בתפקוד. הרופא יכול להחליט אם נדרשות בדיקות דם, צילום, אולטרסאונד, MRI או הפניה לאורתופד ילדים או ראומטולוג ילדים.
פנייה לכירופרקט או פיזיותרפיסט
אם הילד נבדק ואין סימנים מסוכנים, אך הכאבים חוזרים, מופיעים אחרי פעילות, קשורים להליכה, גמישות יתר, מנח כף רגל, חולשה או קושי מוטורי – ניתן לשקול הערכה תפקודית אצל כירופרקט או פיזיותרפיסט עם ניסיון בילדים. המטרה היא לשפר עומסים ותנועה, ולא “להדביק” לילד אבחנה מפחידה.
מה הורים יכולים לעשות בבית?
לנהל יומן כאב קצר
יומן פשוט יכול לעזור מאוד. רושמים מתי הכאב הופיע, באיזו רגל, כמה זמן נמשך, מה הילד עשה באותו יום, האם היה חום, האם הייתה צליעה בבוקר, ומה עזר. אם הדפוס חוזר בערבים אחרי ימים פעילים, בלי סימנים חריגים, הדבר מחזק אפשרות של כאבי גדילה. אם היומן מראה כאב קבוע באותו מקום, החמרה או ירידה בתפקוד, יש לפנות לבדיקה.
לבדוק נעליים ועומס פעילות
נעליים קטנות, שחוקות או לא נוחות יכולות להחמיר כאבי רגליים. גם מעבר חד לאימוני ספורט, מחנה קיץ פעיל, טיולים ארוכים או משחקים אינטנסיביים יכולים לעורר כאב. כדאי לוודא שהילד ישן מספיק, שותה מספיק, נח בין פעילויות ושאינו מתאמן בכאב.
להקשיב בלי להלחיץ
ילדים צריכים להרגיש שמאמינים להם. הכאב אמיתי גם כאשר הבדיקה תקינה. מצד שני, תגובת חרדה חזקה של ההורים עלולה להגביר פחד ולהפוך כאב חולף למוקד לחץ משפחתי. המסר הנכון הוא: “אנחנו מאמינים שכואב לך, נבדוק שאין סימנים מדאיגים, ונעזור לגוף להירגע.”
טעויות נפוצות בהתייחסות לכאבי רגליים בילדים
לקרוא לכל כאב “כאבי גדילה”
זו הטעות החשובה ביותר. כאב עם צליעה, נפיחות, חום, ירידה בתפקוד או כאב חד־צדדי קבוע אינו כאב גדילה טיפוסי. אבחנה לא נכונה עלולה לעכב טיפול במחלות דלקתיות, זיהומיות, אורתופדיות או עצביות.
לבצע בדיקות מיותרות כאשר התמונה קלאסית
הטעות ההפוכה היא לבצע בירור רחב מאוד בילד עם תסמינים קלאסיים ובדיקה תקינה. בדיקות מיותרות עלולות להלחיץ את הילד והמשפחה. ההחלטה על בדיקות צריכה להתבסס על הסיפור, הבדיקה וסימני האזהרה.
לעצור פעילות לחלוטין
כאבי גדילה אינם סיבה להשבית ילד מפעילות. אם אין סימנים מדאיגים, יש לעודד תנועה רגילה, משחק ופעילות, לצד התאמת עומסים כאשר הכאב מופיע אחרי ימים קיצוניים.
סיכום: כאבי גדילה הם אפשרות – אבל לא אבחנה אוטומטית
כאבי רגליים בילדים יכולים להיות כאבי גדילה, אך רק כאשר הדפוס מתאים: כאב בעיקר בערב או בלילה, לרוב דו־צדדי, ללא נפיחות, ללא צליעה, ללא חום, ללא ירידה בתפקוד, ועם חזרה לתפקוד תקין בבוקר. המחקר העדכני מדגיש שהמונח “כאבי גדילה” אינו מוגדר בצורה אחידה לגמרי, ולכן יש להשתמש בו בזהירות (O’Keeffe, 2022).
ברוב המקרים המתאימים, הטיפול כולל הרגעה, עיסוי עדין, חימום, מתיחות קלות, שינה טובה וניהול עומסי פעילות. כאשר הכאב חוזר לעיתים קרובות או קשור לדפוסי הליכה, כף רגל, אגן או גב, כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית הכוללת בדיקה תפקודית, תרגול והדרכה. עם זאת, בכל סימן חריג – צליעה, נפיחות, חום, כאב חד־צדדי קבוע, חולשה או ירידה בתפקוד – יש לפנות לרופא ולא להסתפק באבחנה של כאבי גדילה.
References:
Akal, F., Batu, E. D., Sönmez, H. E., Karadağ, Ş. G., Demir, F., Ayaz, N. A., & Sözeri, B. (2022). Diagnosing growing pains in children by using machine learning: A cross-sectional multicenter study. Medical & Biological Engineering & Computing, 60(12), 3601-3614. doi:10.1007/s11517-022-02699-6.
Chambers, C. T., Dol, J., Tutelman, P. R., Langley, C. L., Parker, J. A., Cormier, B. T., Macfarlane, G. J., Jones, G. T., Chapman, D., Proudfoot, N., Grant, A., & Marianayagam, J. (2024). The prevalence of chronic pain in children and adolescents: A systematic review update and meta-analysis. Pain, 165(10), 2215-2234. doi:10.1097/j.pain.0000000000003267.
Driehuis, F., Hoogeboom, T. J., Nijhuis-van der Sanden, M. W. G., de Bie, R. A., & Staal, J. B. (2019). Spinal manual therapy in infants, children and adolescents: A systematic review and meta-analysis on treatment indication, technique and outcomes. PLOS ONE, 14(6), e0218940. doi:10.1371/journal.pone.0218940.
Fuglkjær, S., Dissing, K. B., Hestbæk, L., & Junge, T. (2017). Musculoskeletal extremity pain in Danish school children: How often and for how long? The CHAMPS Study-DK. BMC Musculoskeletal Disorders, 18, 492. doi:10.1186/s12891-017-1859-8.
Guo, X. Q., & Cang, Q. L. (2026). Clinical screening and factors influencing growing pain in children with recurrent lower limb pain: A controlled study. International Journal of General Medicine, 19, 1-12. doi:10.2147/IJGM.S565653.
Henderson, V. K., Dice, J., Dendy, D., & Brismée, J.-M. (2026). Screening for red flags and modifying manual therapy techniques for pediatric patients. Frontiers in Pediatrics, 14, 1751693. doi:10.3389/fped.2026.1751693.
Ilhan, E., Davies, L., Pacey, V., et al. (2024). Breadth and visibility of children’s lower limb chronic musculoskeletal pain: A scoping review. BMJ Open, 14(10), e082801. doi:10.1136/bmjopen-2023-082801.
Ionita, C., Tiron, S., Abdallah, S., Gheorghe-Simionesie, S.-A., & Simionesie, D. (2025). Evaluating plantar correction strategies in pediatric growing pains: A postural and pain analysis in 647 children. Journal of Medicine and Life, 18(5), 455-462. doi:10.25122/jml-2025-0084.
Lehman, P. J., & Carl, R. L. (2017). Growing pains. Sports Health, 9(2), 132-138. doi:10.1177/1941738117692533.
Mitchell, P. D., Hunt, D. M., Lyall, H., Nolan, M., & Nunn, T. R. (2023). Consensus guidelines on the management of musculoskeletal infection affecting children in the UK. The Bone & Joint Journal, 105-B(7), 815-821. doi:10.1302/0301-620X.105B7.BJJ-2022-1238.R1.
Nap-van der Vlist, M. M., van der Wal, R. C., Grosfeld, E. C. M., et al. (2024). Effectiveness of non-pharmacological interventions in the management of pediatric chronic pain: A systematic review. Children, 11(12), 1420. doi:10.3390/children11121420.
O’Keeffe, M., Kamper, S. J., Montgomery, L., Williams, A., Martiniuk, A., Lucas, B., Dario, A. B., Rathleff, M. S., Hestbæk, L., & Williams, C. M. (2022). Defining growing pains: A scoping review. Pediatrics, 150(2), e2021052578. doi:10.1542/peds.2021-052578.
Pavone, V., Vescio, A., Valenti, F., Sapienza, M., Sessa, G., & Testa, G. (2019). Growing pains: What do we know about etiology? A systematic review. World Journal of Orthopedics, 10(4), 192-205. doi:10.5312/wjo.v10.i4.192.
Zhang, W., Xu, X., Leng, H., Shen, Q., Lu, Q., & Zheng, X. (2024). An exploration of clinical features and factors associated with pain frequency and pain intensity in children with growing pains: A cross-sectional study from Chongqing, China. Pain Reports, 9(4), e1164. doi:10.1097/PR9.0000000000001164.