הפרעות במפרק הלסת: סימנים ותסמינים שחשוב להכיר

הפרעות במפרק הלסת: סימנים ותסמינים שחשוב להכיר מפרטים במאמר הנוכחי. הפרעות במפרק הלסת (TMD – Temporomandibular Disorders) מייצגות קבוצה מגוונת של ליקויים רפואיים המשפיעים על מפרק הלסת, על שרירי הלעיסה ועל הרקמות הסובבות אותם. מדובר במצב שכיח ביותר באוכלוסייה, אשר נע על פני ספקטרום רחב – החל מאי-נוחות קלה וחולפת ועד לפגיעה כרונית קשה באיכות החיים, הפוגעת בפעולות בסיסיות כמו דיבור, לעיסה, בליעה ואפילו פיהוק. בשל מורכבותו המבנית של המפרק, המשמש כציר דו-צדדי ייחודי בגוף, פגיעה בו עלולה להקרין לאזורים סמוכים ולבלבל הן את המטופלים והן את הצוותים הרפואיים באבחון הראשוני.

היכרות מוקדמת עם הסימנים והתסמינים של ההפרעה היא המפתח למניעת הידרדרות מבנית של המפרק. המאפיין הבולט ביותר הוא כאב, אשר יכול להופיע בלסת עצמה, אך לעיתים קרובות מתבטא ככאב ראש כרוני, כאב באזור האוזן, או נוקשות בשרירי הפנים והצוואר. תסמינים נפוצים נוספים כוללים רעשי קליק או חריקה בעת הנעת הלסת, הגבלה בטווח פתיחת הפה, ואף מצבים אקוטיים של "נעילת לסת". מאמר זה נועד לספק לכם את הכלים לזהות נורות אזהרה אלו, להבין את מקורן הפיזיולוגי, ולדעת מתי הסימפטומים דורשים פנייה לאבחון וטיפול מקצועי.

הפרעות במפרק הלסת: סימנים ותסמינים שחשוב להכיר – רקע

הפרעות במפרק הלסת, או Temporomandibular Disorders – TMD, הן קבוצה של מצבים המשפיעים על מפרק הלסת, שרירי הלעיסה, הדיסק המפרקי, הרצועות, העצבים והרקמות הסמוכות. הן יכולות להתבטא בכאב בלסת, קליקים, נעילות, קושי בפתיחת פה, כאבי ראש, כאבי אוזניים, כאבי צוואר, עייפות בלעיסה, חריקת שיניים ותסמינים נוספים. חשוב להבין ש־TMD אינו שם של מחלה אחת, אלא “משפחה” של הפרעות שריר־שלד ותפקוד באזור הפנים והלסת (Kapos, 2020).

המאמר מתמקד בסימנים ובתסמינים שחשוב להכיר: מה נחשב שכיח ולא מסוכן, מה עשוי להעיד על הפרעה שמצריכה טיפול, אילו תסמינים יכולים להטעות ולדמות בעיות אוזניים או שיניים, כיצד מאבחנים, ואיך כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול ובמניעה כחלק מגישה שמרנית, עדינה ורב־תחומית.

מהו מפרק הלסת ולמה הוא רגיש להפרעות?

מפרק הלסת מחבר בין הלסת התחתונה לבין עצם הרקה בגולגולת, ממש לפני האוזן. זהו מפרק מורכב משום שהוא גם מסתובב וגם מחליק קדימה בזמן פתיחת הפה. בין חלקי המפרק נמצא דיסק קטן שמסייע בתנועה חלקה ובפיזור עומסים בזמן לעיסה, דיבור, פיהוק ובליעה.

בגלל המיקום והתפקוד שלו, מפרק הלסת מושפע מגורמים רבים: מנח השיניים, שרירי הלעיסה, הרגלי הידוק וחריקה, סטרס, איכות שינה, תנועת הצוואר, יציבה ממושכת, פציעות, דלקת מפרקית, עומס לעיסה והרגלים כמו לעיסת מסטיק או נשיכת ציפורניים. לכן תסמין אחד, כמו קליק, אינו מספיק כדי להבין את הבעיה. צריך לבדוק את כל התמונה.

כמה שכיחות הפרעות במפרק הלסת?

הפרעות במפרק הלסת נפוצות יותר מכפי שרבים חושבים. מטה־אנליזה עולמית משנת 2025 העריכה שכמעט שליש מהאוכלוסייה עשוי לסבול מ־TMD לפי קריטריונים מחקריים, אך השכיחות משתנה לפי גיל, מגדר, אזור גיאוגרפי, שיטת אבחון והגדרת התסמינים. באותה סקירה, התסמינים השכיחים ביותר היו כאב שרירי, קליקים או רעשים מפרקיים וכאב מפרקי (Alqutaibi, 2025).

למה השכיחות לא אומרת שכל קליק דורש טיפול?

שכיחות גבוהה אינה אומרת שכל אדם עם קליק בלסת זקוק לטיפול. חלק מהאנשים חיים עם רעש מפרקי ללא כאב, ללא נעילה וללא מגבלה תפקודית. במקרים כאלה, לעיתים מספיק מעקב והפחתת עומסים. טיפול נדרש יותר כאשר מופיעים כאב, ירידה בתפקוד, קושי באכילה, נעילה, החמרה הדרגתית או תסמינים נלווים.

טבלת סימנים ותסמינים של הפרעות במפרק הלסת

כאב בלסת: התסמין המרכזי בהפרעות TMJ

כאב הוא אחד התסמינים המרכזיים בהפרעות מפרק הלסת. הוא יכול להיות ממוקם ממש לפני האוזן, באזור המפרק, או להתפשט ללחי, לרקה, לצוואר, לשיניים או לכתף. כאב מפרקי נוטה להופיע בזמן פתיחה, לעיסה, פיהוק או תנועות צד של הלסת. כאב שרירי יכול להיות עמום יותר, מפושט יותר ולעיתים מלווה בתחושת עייפות או לחץ בשרירי הלעיסה.

כאב שרירי לעומת כאב מפרקי

כאב שרירי ב־TMD קשור לעיתים לשרירי המסטר, הטמפורליס, הפטריגואידים ושרירי הצוואר. הוא יכול להחמיר אחרי הידוק שיניים, לעיסה ממושכת או יום מתוח. כאב מפרקי ממוקד יותר סביב המפרק עצמו, ולעיתים מלווה בקליקים, חריקות, נעילה או תחושת חוסר יציבות. קריטריוני DC/TMD מבחינים בין אבחנות כאב שריריות, כאב מפרקי והפרעות תוך־מפרקיות, ולכן אבחון טוב צריך להיות מדויק ולא להסתפק באמירה כללית של “בעיה בלסת” (Schiffman, 2014).

קליקים ורעשים במפרק הלסת

קליקים בלסת הם אחת הסיבות השכיחות לפנייה לבדיקה. קליק יכול להופיע בפתיחת פה, בסגירה, בתנועת צד או בזמן לעיסה. הסיבה הנפוצה היא תנועה לא מתואמת של הדיסק בתוך המפרק, במיוחד מצב הנקרא “העתקת דיסק עם חזרה”. במצב זה הדיסק זז ממקומו במנוחה אך חוזר במהלך פתיחת הפה, ולעיתים החזרה יוצרת קליק (Poluha, 2019).

מתי קליק אינו מדאיג?

קליק ללא כאב, ללא נעילה וללא ירידה ביכולת לפתוח את הפה אינו בהכרח מצב מסוכן. לעיתים הוא נשאר יציב שנים. עם זאת, אם הקליק הופך כואב, מופיע עם נעילה, מלווה בסטייה בפתיחת הפה או מפריע לאכילה, כדאי להיבדק.

חריקה או קרפיטציה

רעש של חריקה, גרגור או שפשוף שונה מקליק חד. הוא יכול להופיע במצבים של שינוי ניווני במפרק, עומס כרוני או חיכוך מפרקי. אם החריקה מלווה בכאב, נפיחות, הגבלה או החמרה, היא מצריכה בירור.

נעילת לסת והגבלת פתיחת פה

נעילה של הלסת היא תסמין שחשוב להתייחס אליו ברצינות. יש שני סוגים עיקריים: נעילה סגורה, שבה קשה לפתוח את הפה, ונעילה פתוחה, שבה קשה לסגור את הפה אחרי פתיחה רחבה. נעילה סגורה יכולה להופיע כאשר הדיסק אינו חוזר למקומו או כאשר השרירים סביב הלסת מכווצים מאוד. נעילה פתוחה יכולה להופיע לאחר פיהוק גדול או פתיחה רחבה במיוחד.

איך מזהים הגבלת פתיחה?

בדרך כלל אדם יכול לפתוח את הפה לרוחב של כשלוש אצבעות שלו, אם כי יש שונות אישית. סימנים מחשידים כוללים קושי להכניס מזון לפה, כאב בפיהוק, סטייה ברורה של הלסת לצד אחד בזמן פתיחה, או ירידה פתאומית בטווח הפתיחה. הגבלה חדשה, במיוחד אם היא מלווה בכאב או נעילה, דורשת בדיקה.

כאבי ראש, רקות ועורף

הפרעות במפרק הלסת יכולות להיות קשורות לכאבי ראש, במיוחד באזור הרקות. שריר הטמפורליס, שהוא אחד משרירי הלעיסה, נמצא בצידי הראש ויכול להקרין כאב לרקה ולמצח. בנוסף, יש קשר תפקודי ועצבי בין הלסת, הצוואר העליון ומערכת הכאב באזור הראש.

כאב ראש שמופיע יחד עם כאב בלסת, הידוק שיניים, רגישות בשרירי הלעיסה או החמרה בלעיסה עשוי להיות קשור ל־TMD. עם זאת, כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, כאב ראש עם חום, בלבול, חולשה, הפרעות ראייה או שינוי נוירולוגי אינו מתאים להסבר פשוט של מפרק לסת ודורש בדיקה רפואית.

תסמיני אוזניים: כאב, לחץ, טינטון ותחושת אטימות

אחד הדברים המבלבלים בהפרעות מפרק הלסת הוא שהכאב מורגש לעיתים כמו כאב אוזניים. הסיבה לכך היא הקרבה האנטומית של מפרק הלסת לאוזן והקשרים העצביים באזור. מטופלים יכולים לתאר כאב עמוק באוזן, תחושת לחץ, אטימות, טינטון או רגישות סביב האוזן. מחקרים מתארים תסמינים כמו כאב פנים, כאב סביב האוזן, הגבלת תנועת לסת, רעשי מפרק ולעיתים גם טינטון או כאבי ראש וצוואר אצל מטופלים עם הפרעות במפרק הלסת (TMD) (Cui, 2024).

למה חשוב לא לפספס בעיית אוזניים אמיתית?

לא כל כאב אוזן הוא מפרק לסת. אם יש ירידה פתאומית בשמיעה, הפרשה מהאוזן, חום, סחרחורת קשה, כאב אוזן חד או סימני זיהום, יש לפנות לרופא. TMD יכול לחקות תסמיני אוזניים, אבל אינו מחליף בדיקת אף־אוזן־גרון כאשר התמונה אינה ברורה.

כאבי צוואר, כתפיים ויציבה ממושכת

הלסת והצוואר עובדים יחד. כאשר הראש מוחזק קדימה זמן רב, למשל מול מחשב או טלפון, שרירי הצוואר והלעיסה יכולים להיות פעילים יותר. גם סטרס יכול לגרום לכיווץ כתפיים, נשימה שטחית והידוק שיניים. לכן אנשים עם TMD מדווחים לעיתים גם על כאבי צוואר, נוקשות עורפית, כאבי שכמות או תחושת עומס בכתפיים.

האם יציבה “גורמת” להפרעת לסת?

אין תנוחה אחת שמסבירה את כל מקרי ה־TMD. עם זאת, שהייה ממושכת באותה תנוחה, נשימה שטחית, עומס צווארי והידוק שיניים יכולים להחמיר תסמינים אצל חלק מהאנשים. לכן הטיפול אינו צריך להיות “לשבת ישר בכוח”, אלא לשלב הפסקות תנועה, נשימה, מודעות למנח הלסת ותנועת צוואר עדינה.

חריקת שיניים והידוק לסת

חריקת שיניים והידוק לסת יכולים להתרחש בשינה או בערות. אדם יכול להתעורר עם כאב בלסת, כאב ראש, רגישות בשיניים או תחושת עייפות בשרירי הלעיסה. במהלך היום, הידוק קורה לעיתים בזמן ריכוז, נהיגה, לימודים, משחק מחשב או לחץ רגשי. סקירה עדכנית על ברוקסיזם בשינה מדגישה שמדובר בהתנהגות שרירית מורכבת, שהקשר שלה לכאב, שינה והפרעות לסת משתנה בין אנשים (Kim, 2024).

סימנים אפשריים לברוקסיזם

שינוי במנשך ותחושת “השיניים לא נסגרות טוב”

חלק מהאנשים עם הפרעות במפרק הלסת מרגישים שהשיניים אינן נסגרות כפי שהיו נסגרות בעבר. זה יכול להיגרם מכיווץ שרירים, דלקת מפרקית, שינוי במנח הדיסק, טראומה, טיפול שיניים או שינוי אמיתי במפרק. תחושת מנשך משתנה אינה תמיד מצב מסוכן, אך אם היא הופיעה פתאום, מחמירה או מלווה בכאב ונעילה, כדאי להיבדק.

למה לא למהר לשייף שיניים?

טיפול בלתי הפיך במנשך, כמו שיוף שיניים, שינויי כתרים או שינויים אורתודונטיים, אינו קו ראשון לרוב הפרעות הלסת. ברוב המקרים מתחילים בגישה שמרנית והפיכה: הדרכה, תרגילים, טיפול ידני, סד לפי צורך ושינוי הרגלים. סקירות עדכניות מדגישות שהטיפול הראשוני ב־TMD צריך להיות לרוב שמרני ומותאם למטופל (Mauro, 2024; Sá, 2024).

כאב שיניים שאינו נובע מהשן

TMD יכול לגרום לכאב שמרגיש כמו כאב שיניים, במיוחד כאשר שרירי הלעיסה מקרינים כאב ללסת העליונה או התחתונה. עם זאת, כאב שיניים אמיתי, עששת, דלקת מוך השן, מחלת חניכיים או סדק בשן יכולים להרגיש דומים. לכן אם הכאב ממוקד בשן, מוחמר בחום/קור, מלווה בנפיחות או רגישות לנקישה, יש לפנות לרופא שיניים.

סימנים התנהגותיים ותפקודיים

הפרעות במפרק הלסת אינן מתבטאות רק בכאב. לעיתים התסמין המרכזי הוא שינוי בהרגלי אכילה: הימנעות ממזון קשה, לעיסה בצד אחד, חיתוך מזון לחתיכות קטנות, פחד מפיהוק או קושי לדבר זמן רב. יש אנשים שמתחילים “לבדוק” את הלסת שוב ושוב, לפתוח ולסגור כדי לשמוע אם הקליק קיים, וכך מגבירים את העומס.

סימני תפקוד שכדאי לשים לב אליהם

גורמים שמגבירים סיכון או מחמירים תסמינים

הגורמים להפרעות במפרק הלסת הם לרוב רב־גורמיים. הם כוללים גורמים ביולוגיים, מכניים, התנהגותיים ורגשיים. פציעה ישירה בלסת, טיפולי שיניים ממושכים עם פה פתוח, הרגלי הידוק, חריקה, סטרס, שינה ירודה, כאבי צוואר, עומס לעיסה, גמישות יתר ומחלות מפרקים יכולים כולם להשתתף בתמונה.

אבחון הפרעות במפרק הלסת

אבחון מתחיל בתשאול: איפה הכאב, מתי התחיל, האם יש קליקים, האם יש נעילה, מה מחמיר ומה מקל, האם יש כאבי ראש או אוזניים, האם יש חריקה, האם הייתה חבלה, והאם יש שינוי במנשך. לאחר מכן בודקים טווח פתיחה, סטייה בפתיחה, תנועות צד, כאב במפרק, רגישות בשרירי הלעיסה, מצב הצוואר וסימנים שמצריכים הפניה.

קריטריוני DC/TMD נחשבים למסגרת אבחונית מרכזית למחקר ולשימוש קליני, משום שהם משלבים בדיקה של אבחנות שריריות ומפרקיות יחד עם התייחסות לתפקוד, כאב והשפעות פסיכו־חברתיות (Schiffman, 2014).

מתי צריך הדמיה?

ברוב מקרי TMD אין צורך מיידי ב־MRI או CT. הדמיה נשקלת כאשר יש נעילה ממושכת, ירידה משמעותית בפתיחת פה, חשד לשינוי ניווני, כאב שאינו משתפר, חבלה, דלקת מפרקים, שינוי מנשך משמעותי או תכנון התערבות מורכבת. MRI מתאים יותר להערכת הדיסק והרקמות הרכות, בעוד CT או CBCT מתאימים יותר להערכת עצם.

למה לא כל קליק מצדיק MRI?

קליק יכול להופיע גם ללא כאב וללא פגיעה תפקודית. הדמיה עלולה למצוא ממצאים שאינם מסבירים את התסמינים, ולכן היא צריכה לענות על שאלה קלינית ברורה: האם התוצאה תשנה את הטיפול? במקרים רבים, בדיקה קלינית טובה והתחלת טיפול שמרני מספיקות.

מתי חייבים לפנות לבדיקה רפואית?

טיפול שמרני בהפרעות במפרק הלסת

רוב הפרעות הלסת מתחילות בטיפול שמרני, משום שהוא הפיך, בטוח יחסית ומכוון להפחתת עומס. הטיפול יכול לכלול הדרכה, הפחתת לעיסה מיותרת, הימנעות מפתיחה רחבה, תרגילי לסת, טיפול ידני, סד דנטלי במקרים מתאימים, טיפול בכאב לפי רופא, שיפור שינה וניהול סטרס. סקירת טיפולים משנת 2024 מצאה שטיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי וגישות לא פולשניות אחרות יכולים לתרום לכאב ולתפקוד, בעוד ניתוח שמור למקרים חמורים או עמידים (Mauro, 2024).

עקרונות טיפול ראשוניים

הקו הראשון כולל מנוחה יחסית של הלסת, לא מנוחה מוחלטת. מומלץ להימנע זמנית ממזון קשה, מסטיקים, פתיחות פה קיצוניות ונשיכת חפצים. במקביל, עובדים על תנועה עדינה ומבוקרת, נשימה, מודעות להידוק שיניים והחזרת תפקוד הדרגתית.

כירופרקטיקה והפרעות במפרק הלסת

כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית כאשר יש קשר בין הלסת, הצוואר, הכתפיים, היציבה, שרירי הלעיסה ותפקוד מערכת התנועה. כירופרקט מיומן יכול לבדוק את טווחי הצוואר, תנועת הלסת, שרירי הלעיסה, עומס יציבתי, נשימה, הרגלי עבודה מול מסך ותבניות כאב שמקרינות לראש או לאוזן.

מה יכול לכלול טיפול כירופרקטי?

טיפול כירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציות עדינות למפרק הלסת או לצוואר, עבודה על רקמות רכות בשרירי הלעיסה והצוואר, תרגילי פתיחה מבוקרת, תרגילי הרפיה, הדרכת יציבה דינמית, נשימה, ושינוי הרגלי עומס. סקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מצאה שטיפול ידני עשוי לשפר כאב, פתיחת פה ומוגבלות אצל אנשים עם TMD, בעיקר כאשר הוא משתלב עם התערבויות פעילות נוספות (Vieira, 2023).

מה חשוב לדעת על בטיחות?

במפרק הלסת לא מומלץ לבצע טיפול אגרסיבי או ניסיון “להחזיר את הלסת למקום” בכוח. טיפול נכון צריך להיות עדין, הדרגתי ומבוסס אבחון. כאשר יש נעילה, חבלה, שינוי מנשך, נפיחות, חום או חשד לבעיה רפואית אחרת, יש להפנות לרופא שיניים, מומחה כאבי פנים ולסת, כירורג פה ולסת או רופא מתאים.

תרגילים והרגלים שיכולים לעזור

תרגילים צריכים להיות עדינים ולא להחמיר כאב. תרגיל בסיסי הוא פתיחה מבוקרת מול מראה: מניחים את הלשון בעדינות על החך, פותחים את הפה לאט בלי סטייה לצד, עוצרים לפני כאב וסוגרים לאט. תרגיל נוסף הוא “מנח מנוחה”: שפתיים סגורות בעדינות, שיניים לא נוגעות, לשון רגועה על החך ונשימה שקטה דרך האף.

טעויות נפוצות שמחמירות הפרעות בלסת

טעות נפוצה היא לבדוק את הקליק שוב ושוב. פתיחה חוזרת רק כדי “לשמוע אם זה עדיין שם” יכולה לגרות את המפרק. טעות נוספת היא לעיסה ממושכת כדי “לחזק את הלסת”, כאשר בפועל היא עלולה להעמיס על המפרק והשרירים. גם ניסיון לפתוח בכוח בזמן נעילה עלול להחמיר כאב.

סיכום: אילו סימנים בהפרעות מפרק הלסת חשוב להכיר?

הפרעות במפרק הלסת יכולות להתבטא במגוון רחב של סימנים ותסמינים: כאב בלסת, קליקים, חריקות, נעילה, הגבלת פתיחה, כאב בלעיסה, כאבי ראש, כאבי אוזניים, טינטון, תחושת אטימות באוזן, כאבי צוואר, כאבי כתפיים, שחיקת שיניים, הידוק לסת, שינוי מנשך ופגיעה בתפקוד יומיומי. לא כל קליק דורש טיפול, אך כאב, נעילה, מגבלה או החמרה מצדיקים בדיקה.

הטיפול ברוב המקרים מתחיל בגישה שמרנית: הדרכה, שינוי עומסים, תרגול, טיפול ידני, סד דנטלי לפי צורך, ניהול סטרס ושיפור הרגלי שינה ותנועה. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בצורה מועילה כאשר היא מתייחסת לקשר בין הלסת, הצוואר, הכתפיים והיציבה, ומשלבת טיפול ידני עדין עם תרגול והדרכה. המפתח הוא אבחון נכון, טיפול מדורג והימנעות מהתערבויות מיותרות או אגרסיביות.

References:

Alqutaibi, A. Y., Alhammadi, M. S., & colleagues. (2025). Global prevalence of temporomandibular disorders: A systematic review and meta-analysis. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 39(2), 48-65. DOI: 10.22514/jofph.2025.025

Cui, Y., et al. (2024). Predicting temporomandibular disorders in adults using machine learning: A cross-sectional study. Frontiers in Public Health, 12, 1363638. DOI: 10.3389/fpubh.2024.1363638

González-Sánchez, B., García-Monterey, P., Del Valle, M. E., Garrido-Ardila, E. M., Rodríguez-Mansilla, J., & Jiménez-Palomares, M. (2023). Temporomandibular joint dysfunctions: A systematic review of treatment approaches. Journal of Clinical Medicine, 12(12), 4156. DOI: 10.3390/jcm12124156

Kapos, F. P., Exposto, F. G., Oyarzo, J. F., & Durham, J. (2020). Temporomandibular disorders: A review of current concepts in aetiology, diagnosis and management. Oral Surgery, 13(4), 321-334. DOI: 10.1111/ors.12473

Kim, H.-K., & Shin, H.-R. (2024). Sleep bruxism in adults: A comprehensive review of enduring but evolving issues for clinicians. Sleep Medicine Research, 15(3), 151-161. DOI: 10.17241/smr.2024.02258

Mauro, G., Verdecchia, A., Suárez, C., Nocini, R., Zerman, N., & colleagues. (2024). Temporomandibular disorders management—What’s new? A scoping review. Dentistry Journal, 12(6), 157. DOI: 10.3390/dj12060157

Poluha, R. L., De la Torre Canales, G., Costa, Y. M., Grossmann, E., Bonjardim, L. R., & Conti, P. C. R. (2019). Temporomandibular joint disc displacement with reduction: A review of mechanisms and clinical presentation. Journal of Applied Oral Science, 27, e20180433. DOI: 10.1590/1678-7757-2018-0433

Sá, M., Faria, C., & Pozza, D. H. (2024). Conservative versus invasive approaches in temporomandibular disc displacement: A systematic review of randomized controlled clinical trials. Dentistry Journal, 12(8), 244. DOI: 10.3390/dj12080244

Schiffman, E., Ohrbach, R., Truelove, E., Look, J., Anderson, G., Goulet, J. P., List, T., Svensson, P., Gonzalez, Y., Lobbezoo, F., Michelotti, A., Brooks, S. L., Ceusters, W., Drangsholt, M., Ettlin, D., Gaul, C., Goldberg, L. J., Haythornthwaite, J. A., Hollender, L., Jensen, R., John, M. T., De Laat, A., de Leeuw, R., Maixner, W., van der Meulen, M., Murray, G. M., Nixdorf, D. R., Palla, S., Petersson, A., Pionchon, P., Smith, B., Visscher, C. M., Zakrzewska, J., & Dworkin, S. F. (2014). Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders: DC/TMD for clinical and research applications. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 28(1), 6-27. DOI: 10.11607/jop.1151

Vieira, L. S., Pestana, P. R. M., Miranda, J. P., Soares, L. A., Oliveira, V. C., & Alburquerque-Sendín, F. (2023). The efficacy of manual therapy approaches on pain, maximum mouth opening and disability in temporomandibular disorders: A systematic review of randomised controlled trials. Life, 13(2), 292. DOI: 10.3390/life13020292