כאבים במרפק טיפול

כאבים במרפק: טיפול ושיקום

כאבים במרפק: טיפול ושיקום נדרשים כדי למנוע נזק כרוני. מפרק זה מהווה ציר מרכזי בגפה העליונה וככזה הוא נתון לעומסים חוזרניים בספורט, בעבודה ובחיים. בין היתר הוא עוזר לכם לחבק את בת הזוג שלכם, לאחוז במחבט הטניס שלכם, למסור כדור בספורט, לעבוד עם עכבר מחשב ועוד.לעתים כאבי מרפק נובעים מהפרעות משמעותיות יותר. הפרעות משמעותיות במרפק כוללות הקרנות כאב מלחץ על חוט השדרה הצווארי או על שורש עצב בצוואר או בגלל אוטם שרירי הלב. יש על כן לאבחן את מקור הכאב במרפק ולבחור את הטיפול הנכון בכאב הזה.

כמובן שסוג הטיפול תלוי בגורם לכאבים הללו. הטיפול בכאב חייב לכלול לפחות בתחילתו הפחתה משמעותית בעומסים החוזרניים המוטלים עליו. חשוב לזכור, כאשר יש כאבים במרפק: טיפול ושיקום איכותיים חייבים להתבסס על אבחון מדויק. אבחון כזה מחייב הבנה מדויקת של מה הם גורמי הסיכון להתפתחות כאב במרפק, מה גרם לכאב, מהי הרקמה שניזוקה, מה חומרת הנזק ומה מנגנון הפציעה. ללא מידע זה האבחון והטיפול מאבדים מסיכויי ההצלחה שלהם.

כאבים במרפק: טיפול ושיקום – רקע

המרפק הוא מפרק קטן יחסית אבל עמוס תפקידים: הוא מחבר בין כתף וכף-יד, מתווך כוח, דיוק ואחיזה, ומתפקד כמפרק ציר-סיבוב (כיפוף/יישור + סופינציה/פרונציה). לכן עומסים חוזרניים קטנים, בעבודה, בספורט, בטיפול בילדים, או אפילו בהרגלי מחשב, עלולים להפוך עם הזמן לכאב מתמשך שמגביל תפקוד. מה שמטעה הוא שלא תמיד מדובר ב“דלקת” פשוטה. במצבים שכיחים כמו כאב צידי במרפק (אפיקונדיליטיס לטרלי / מרפק טניס) התמונה לעיתים קרובות ניוונית יותר מאשר דלקתית, ולכן פתרונות שמכוונים רק להפחתת דלקת עשויים לעזור קצר-טווח אך להיכשל בשיקום ארוך-טווח (Lucado, 2022; Coombes, 2013; Sharma, 2024).

מאמר זה מציג גישה עדכנית ושיטתית לטיפול ושיקום בכאבי מרפק-מהשלב החריף ועד חזרה לעבודה ולספורט, תוך שילוב הכלים המקובלים בכירופרקטיקה, פיזיותרפיה ורפואה שיקומית. בפרק ייעודי נבהיר איך כירופרקטיקה משתלבת באופן מבוסס-ראיות, למי זה מתאים, ומה גבולות הבטיחות והיעילות (Herd, 2008; Dunning, 2024; Eapen, 2023).

עקרונות-על בטיפול: לא טיפול אחד, אלא מערכת החלטות

למרות שהאבחנות שונות, רוב תוכניות השיקום הטובות נשענות על חמישה עקרונות:

אבחון פונקציונלי + זיהוי דגלים אדומים

כאב לילה חריג, חום/אודם משמעותי, נפיחות חדה לאחר טראומה, נימול מתקדם, ירידה חדה בכוח או חסר נוירולוגי-דורשים הערכה רפואית מידית. במיוחד חשוב לא לפספס בורסיטיס זיהומית במרפק, שבה נדרשת התערבות ממוקדת (Darrieutort-Laffite, 2024).

ניהול עומס (Load Management) במקום מנוחה מוחלטת

מנוחה מוחלטת עלולה להחליש את הגידים והשרירים ולהאריך החלמה. לעומת זאת, התאמת עומס מדורגת-הפחתת גורמי החמרה + שמירה על תנועה/כוח בטווח נסבל-היא בסיס לשיקום (Lucado, 2022).

שיכוך כאב לשם תנועה ואימון, לא במקום אימון

משככי כאב/קירור/חבישה/טייפינג יכולים לפתוח חלון לתרגול, אך המנוע האמיתי לטווח ארוך הוא שיקום יכולת העמסה (Coombes, 2013; Sharma, 2024).

שיקום מקומי + שרשרת קינמטית

במרפק של ספורטאים ועובדי-ידיים, הבעיה לרוב אינה רק “בנקודה הכואבת”. ליקויים בכתף/שכמה, שליטה מוטורית, או עומסי אחיזה יכולים להזין את הכאב. תכנית טובה תשלב חיזוק מבוקר של האמה יחד עם כתף ושכמה (Lucado, 2022).

מעבר בין השלבים מבוסס קריטריונים (Criteria-Based) ולא רק לפי זמן

העלאת עומס נעשית לפי מדדים: כאב בזמן/אחרי אימון, שיפור אחיזה, סבילות לפעולות, ותפקוד. לא רק: עברו 6 שבועות אז נעבור לשלב הבא.

טיפול ושיקום לפי אבחנה שכיחה

1) כאב צידי במרפק (מרפק טניס/Lateral Elbow Tendinopathy)

אפיקונדיליטיס לטרלי (מרפק טניס) הוא הגורם השכיח ביותר לכאב מרפק בחיי היומיום, בעבודה ובספורט. פעמים רבות הכאב מופיע באחיזה, בהרמת חפצים עם כף-יד בפרונציה, בהקלדה ממושכת או בפעילות ספורטיבית עם חבטות/מחבט.

א. חינוך מטופל וניהול עומס

מטרת החינוך היא לפרק את מעגל “כואב-נמנע-נחלש-כואב”. במקום להפסיק הכול, מפחיתים זמנית פעולות שמעוררות כאב חד (למשל הרמה עם שורש כף-יד ביישור מלא), ומשנים מנחים: קרוב לגוף, אחיזה ניטרלית, חלוקת עומס לשתי ידיים, והפסקות קצרות תכופות.

ב. תרגול: עמוד השדרה של השיקום

הראיות תומכות בתרגול כוח כקו ראשון:

  • איזומטרי (כיווץ סטטי) יכול להוריד כאב ולאפשר התחלה בטוחה כשהרגישות גבוהה.
  • אימון התנגדות הדרגתי של מיישרי שורש כף-יד ואחיזה-מעבר מאיזומטרי לקונצנטרי/אקסצנטרי, ובהמשך עומסים כבדים-איטיים-מטרתו לשפר סבילות גידית ותפקוד (Lucado, 2022).
  • תרגול פרוקסימלי: כתף/שכמה והאמה יחד, כי בסוף היד עובדת כמערכת אחת.

מבחינה פרקטית, הרבה תוכניות מוצלחות בנויות על 3-4 אימונים קצרים בשבוע, עם כלל זהב: כאב בזמן התרגיל עד “נסבל” אפשרי, אך החמרה משמעותית ביום למחרת היא סימן להוריד עומס.

ג. טיפול ידני (Manual Therapy) ושילובו בתכנית

טיפול ידני אינו “מחליף” אימון, אלא משפר כאב וטווח כדי לאפשר תרגול איכותי. בגישה המודרנית משתמשים ב:

  • מוביליזציות למרפק/שורש-כף-יד/
  • טכניקות "Mobilization with Movement" (MWM), שפותחו על ידי בריאן מאליגן (Brian Mulligan), הן גישה טיפולית מתחום הטיפול הידני (מנואלי) בפיזיותרפיה. מדובר בטכניקה פשוטה אך יעילה המשלבת בין הנעה פסיבית של המפרק על ידי המטפל לבין תנועה אקטיבית ורצונית של המטופל, במטרה לשקם תפקוד ולהפחית כאב באופן מיידי. 
  • טכניקות עבודה על רקמות רכות ושרירים נלווים.

במישור המניפולטיבי-מנואלי, ספרות מצביעה על תועלת אפשרית בטכניקות מניפולציה/מניפולציה פריפרית כחלק מתכנית כוללת. עם זאת, האפקט תלוי באבחנה, במינון ובשילוב עם אימון, ואינו פתרון יחיד (Herd, 2008; Eapen, 2023; Struijs, 2003).

יש גם עבודות שמדגימות השפעה היפואלגזית מיידית לאחר מניפולציה צווארית במקרים מסוימים, אך זהו רכיב שיש לשקול בזהירות ובסלקציה קלינית מתאימה (Vicenzino, 1996).

ד. מחוכים/טייפינג ומודיפיקציות עזר

רצועת מרפק (counterforce brace) או טייפינג יכולים להפחית עומס מהאחיזה בתקופות רגישות-בעיקר כפתרון זמני שמאפשר להמשיך תפקוד תוך שיקום (Lucado, 2022).

ה. הזרקות וטיפולים רפואיים משלימים

כאן חשוב ההבדל בין קצר-טווח לארוך-טווח:

  • סטרואידים: משפרים לעיתים כאב מהר, אבל במחקרים איכותיים נמצאה נטייה ליותר חזרתיות/תוצאות פחות טובות בהמשך לעומת שיקום פעיל (Coombes, 2013; Sharma, 2024).
  • PRP: בסקירות ומטא-אנליזות עדכניות-תמונה שכיחה היא יתרון לסטרואיד בחודש הראשון, אך יתרון ל-PRP בחודשים 3-6 (Hohmann, 2023). יש שונות בין פרוטוקולים, ולכן חשוב תיאום ציפיות.
ו. דיקור יבש וטכניקות מחטיות

במחקר רב-מרכזי, הוספת דיקור יבש גידי ומניפולציות לתכנית רב-מודאלית הראתה שיפור לעומת תכנית רב-מודאלית בלבד בטווח הקצר-בינוני (Dunning, 2024). עדיין מדובר בהתערבות שנחשבת “מתקדמת”, הדורשת הכשרה וניטור תופעות לוואי.

ז. מתי שוקלים ניתוח?

רוב המקרים משתפרים שמרנית. ניתוח נשקל בדרך כלל לאחר חודשים רבים של טיפול שמרני איכותי ללא שיפור תפקודי משמעותי, או כאשר יש חשד לפתולוגיה אחרת/קרע משמעותי-בהחלטה אורתופדית.

2) כאב מדיאלי במרפק – מרפק גולף (Medial Epicondylalgia)

מרפק גולף (Golfer's Elbow), הידוע גם בשמו אפיקונדיליטיס מדיאלי (Medial Epicondylitis), הוא מצב שכיח המתאפיין בכאב בחלק הפנימי של המרפק. למרות שמו, מצב זה אינו מוגבל לשחקני גולף ויכול להופיע אצל כל אדם המבצע תנועות חוזרניות של כיפוף שורש כף היד וסיבוב האמה, במיוחד תחת עומס. מרפק גולף נגרם כתוצאה מעומס יתר חוזרני על הגידים של השרירים המכופפים של האמה (Flexor-pronator tendons), הנאחזים בבליטה הגרמית בצד הפנימי של המרפק (האפיקונדיל המדיאלי) היוצר קרעים מיקרוסקופיים,תהליך ניווני ולעיתים דלקת כרונית באזור.

טיפול

הטיפול הראשוני הוא לרוב שמרני וכולל:

  • ניהול עומס הכולל הימנעות מפעילויות המחמירות את הכאב.
  • תרגילים לחיזוק הדרגתי של השרירים המעורבים (מכופפים/פרונטורים) ושיפור טווחי תנועה.
  • עבודה על טכניקה (במיוחד בספורט זריקה/טניס) ושילוב כתף/שכמה.
  • שימוש בחבק מיוחד (brace) להפחתת עומס מהגידים.
  • במקרים עקשניים, ניתן לשקול טיפולים מתקדמים יותר כמו הזרקות PRP (פלזמה עשירה בטסיות דם), טיפול בגלי הלם, ולעיתים נדירות התערבות כירורגית.

ההבדל החשוב: באזור המדיאלי עוברים גם עצב אולנרי ומבנים רגישים, ולכן נימול באצבע 4-5 או כאב “חשמלי” מחייב חשיבה נוירולוגית.

3) תסמונת התעלה הקוביטלית (Cubital Tunnel Syndrome)

תסמונת התעלה הקוביטלית היא מצב נפוץ של גירוי/לחץ על העצב האולנרי סביב המרפק. מצב זה מתבטא בנימול/עקצוץ באצבעות 4-5, כאב מדיאלי ולעיתים ירידה בכוח אחיזה עדינה.

בגישה השמרנית מקובל לשלב:

  • הפחתת כיפוף מרפק ממושך, במיוחד בשינה.
  • סד לילה שמחזיק את המרפק בזווית נוחה.
  • תנועות החלקה עצבית (nerve glides) במינון עדין.
  • חיזוק והדרכה ארגונומית להפחתת הישענות על המרפק.

סקירה עדכנית מדגישה שיש מגוון שיטות ניתוחיות ושמרניות, וההחלטה תלויה בחומרת סימפטומים, ממצאים נוירולוגיים ומשך תלונות; במקרים עם חולשה מתקדמת/אטרופיה-סף ההתערבות הכירורגית יורד (Graf, 2022).

4) אולקרנון בורסיטיס (מרפק סטודנטים) – סטרילית מול זיהומית

בורסה מודלקת יכולה להיות תוצאה של לחץ חוזר (הישענות על מרפק), טראומה קטנה או-במקרים מסוימים-זיהום.

  • בורסיטיס סטרילית: לרוב ניהול עומס, הגנה מריפוד, וקיצור זמני של פעולות שמגבירות חיכוך/לחץ.
  • בורסיטיס זיהומית: חום מקומי, אודם משמעותי, כאב פועם, לעיתים חום גוף-דורשים הערכה רפואית. ההמלצות הצרפתיות (2023) מדגישות חשיבות אבחון מוקדם, תרבית/ניקוז לפי צורך, והתאמת אנטיביוטיקה. טיפול בבורסיטיס זיהומית כמו בבורסיטיס סטרילית עלול להחמיר מצב זיהומי (Darrieutort-Laffite, 2024).

במחקרים ראשוניים מרובים על אולקרנון בורסיטיס דנו בגישות שמרניות מול פולשניות ובשאלת הניקוז והזרקות, תוך הדגשה שההחלטה חייבת להבדיל היטב בין זיהומי לשאינו זיהומי (Kaur, 2023).

הגישה הכירופרקטית והטיפול המנואלי (Manual Therapy)

הגישה הכירופרקטית לניהול כאבי מרפק היא רב-תחומית (Multimodal), ומתבססת על התפיסה שהמרפק הוא חלק ממערכת שלד-שריר-עצב אינטגרטיבית. הטיפול משלב מניפולציות מפרקיות, טיפול ברקמות רכות, ושיקום תנועתי.

מניפולציות ומוביליזציות שדרתיות (Spinal Manipulation)

השימוש במניפולציות צוואריות וטורקליות (High-Velocity Low-Amplitude – HVLA) הוא אבן יסוד בטיפול הכירופרקטי בכאבי גפיים.

מנגנון הפעולה:

המניפולציה השדרתית יוצרת אפקט נוירו-פיזיולוגי מערכתי. היא מפעילה מסלולים מדכאי כאב יורדים (Descending Inhibitory Pathways) ממערכת העצבים המרכזית, המובילים להפחתת הרגישות לכאב (Hypoalgesia) בגפה העליונה כולה. בנוסף, היא משפרת את התפקוד הביומכני של הצוואר, ובכך מפחיתה עומס עצבי על שורשי העצבים המעצבבים את המרפק.

ראיות מחקריות:
  • Vicenzino et al.: הדגימו שמניפולציה צווארית (Cervical Lateral Glide) משפרת באופן מיידי את כוח האחיזה ללא כאב (Pain-free grip strength) אצל סובלים ממרפק טניס.
  • Cleland et al. (2004): במחקר רטרוספקטיבי, מצאו ששילוב טיפול צווארי יחד עם טיפול מקומי במרפק הוביל לתוצאות קליניות מוצלחות במספר טיפולים נמוך יותר משמעותית (ממוצע 5.6 טיפולים לעומת 9.7 טיפולים בטיפול מקומי בלבד).
  • טכניקת OTZ: מניפולציה ספציפית למפרק C0-C1 (האוקסיפוט-אטלס) הראתה שיפור במדדי בריאות כלליים והפחתת כאב שלד-שריר כרוני.

מוביליזציה עם תנועה (Mobilization with Movement – MWM)

טכניקה זו, שפותחה על ידי הפיזיותרפיסט הניו-זילנדי בריאן מוליגן, אומצה בחום על ידי כירופרקטורים בשל יעילותה המיידית. העיקרון: תיקון "תקלה במיקום" (Positional Fault) מינורית במפרק, המאפשרת תנועה ללא כאב (Vicenzino et al.,).

הטכניקה (Lateral Glide MWM):
  • המטופל שוכב או יושב.
  • המטפל מפעיל לחץ החלקה (Glide) לטרלי על האולנה הפרוקסימלית כנגד ההומרוס המיוצב.
  • תוך כדי שמירת הלחץ, המטופל מבצע את הפעולה המכאיבה (למשל, אגרוף כף היד או אחיזת חפץ).
  • הטיפול נחשב מוצלח רק אם הפעולה הופכת להיות ללא כאב לחלוטין במהלך ההחלקה.
  • מבצעים 6-10 חזרות, 3 סטים.

יעילות: מחקר ה-RCT המכונן של Bisset et al. (2006) הראה שפרוטוקול שכלל MWM ותרגילים היה יעיל יותר מגישת "המתן וראה" בטווח הקצר (6 שבועות) ויעיל משמעותית מזריקות קורטיקוסטרואידים בטווח הארוך (52 שבועות).

טיפול ברקמות רכות (Soft Tissue Therapies)

מטרת הטיפול ברקמות הרכות היא לטפל בהידבקויות (Adhesions), לשפר את האלסטיות של השריר והפאציה, ולעודד זרימת דם לאזור הניווני. טכניקות שכיחות (McEntyre et al., 2025):

Active Release Techniques (ART): טכניקה המתמקדת בשבירת רקמה צלקתית והידבקויות בין שכבות שריר (למשל בין ה-ECRB ל-EDC). המטפל מפעיל מתח ידני מדויק על הרקמה הפגועה כשהשריר במצב מקוצר, והמטופל מבצע תנועה אקטיבית להארכת השריר. מחקרי מקרה הראו שיפור בכאב ובתפקוד אצל ספורטאים ומטופלים כרוניים.

Graston Technique (IASTM): שימוש בכלי נירוסטה מעוצבים (כמו GT1 לכידון, GT4 קמור/קעור) לביצוע עיסוי עמוק וממוקד. הכלים מאפשרים זיהוי וטיפול ברקמה פיברוטית שאינה נגישה למגע יד רגיל.

  • מנגנון: יצירת מיקרו-טראומה מבוקרת המעוררת תגובה דלקתית מקומית רצויה, המגייסת פיברובלסטים ומעודדת סידור מחדש של סיבי הקולגן.
  • פרוטוקול: חימום הרקמה, סריקה עם הכלי, טיפול של 30-60 שניות באזור הפגוע (עד להופעת Petechiae – שטפי דם נקודתיים קלים), ומתיחות לאחר מכן.

דיקור יבש משולב חשמל (Electrical Dry Needling)

חידוש משמעותי בפרוטוקולי הטיפול הוצג במחקר רב-מרכזי אקראי (RCT) שפורסם ב-2024 על ידי Dunning et al. המחקר ערך השוואה בין טיפול פיזיותרפי משולב (תרגילים, מוביליזציות, אולטרסאונד) לבין אותו טיפול בתוספת דיקור יבש חשמלי ומניפולציות (Thrust).

  • התוצאות: הקבוצה שקיבלה את התוספת של דיקור ומניפולציות הראתה שיפור גדול ומשמעותי יותר במדדי נכות (PRTEE) וכאב לאחר 3 חודשים.
  • המשמעות הקלינית: שילוב דיקור יבש לגיד המשותף ולשרירים המעורבים, יחד עם גירוי חשמלי תוך-שרירי, מהווה כלי רב עוצמה לשבירת מעגל הכאב הכרוני ולעידוד ריפוי.

שיקום ופרוטוקולי תרגול מתקדמים

הטיפול הפסיבי (מנואלי) חייב להיות מלווה בשיקום אקטיבי כדי להבטיח תוצאות ארוכות טווח. הפילוסופיה השיקומית מבוססת על העמסה מדורגת (Progressive Loading).

מודל אלפרדסון ושיקום אקסצנטרי

תרגול אקסצנטרי (כיווץ השריר תוך כדי התארכותו) נחשב לגירוי המכני היעיל ביותר לשיקום גידים. הכוח המופעל על הגיד בשלב האקסצנטרי גבוה יותר מאשר בשלב הקונצנטרי, מה שמעודד יצירת קולגן מסוג 1 וארגון מחדש של המטריקס החוץ-תאי.

  • התרגיל: הנחת האמה על שולחן, הרמת המשקולת בעזרת היד הבריאה (או במצב פסיבי) והורדה איטית ומבוקרת של המשקולת עם היד הכואבת (Extension -> Flexion).
  • מינון: הפרוטוקול המקורי (Alfredson) דורש 3 סטים של 15 חזרות, פעמיים ביום, 7 ימים בשבוע למשך 12 שבועות.
  • כאב: כאב קל עד בינוני בזמן התרגול הוא צפוי ואף רצוי לגירוי התגובה הביולוגית.

תרגיל ה-Tyler Twist (עם FlexBar)

תרגיל זה, המשתמש במוט גומי גמיש (TheraBand FlexBar), הפך לסטנדרט טיפולי בשל פשטותו ויעילותו הגבוהה שהוכחה מחקרית. במחקר Page et al. (2010) הראו שקבוצה שביצעה את תרגיל ה-Tyler Twist שיפרה את רמות הכאב ב-81% ואת הכוח ב-79%, לעומת קבוצת ביקורת שקיבלה טיפול סטנדרטי בלבד. תרגיל הפיתול של טיילר (Tyler Twist) הוא תרגיל פיזיותרפיה ספציפי ויעיל ביותר, שתוכנן במיוחד לטיפול בהפרעת מרפק טניס (Lateral Epicondylitis).

התרגיל פותח על ידי הפיזיותרפיסט האמריקאי טים טיילר והוכח במחקרים קליניים כמפחית כאב באופן משמעותי ומגביר את כוח הגידים אצל מטופלים הסובלים ממרפק טניס.

פרוטוקול Tyler Twist (למרפק טניס):
  • אחיזה: החזק את ה-FlexBar בצורה אנכית ביד הפגועה (למטה), כששורש כף היד ביישור (Extension).
  • סיבוב: אחוז את הקצה העליון ביד הבריאה וסובב (Twist) את המוט תוך כדי כיפוף שורש כף היד הבריאה.
  • יישור: הושט את שתי הידיים קדימה עד ליישור מלא של המרפקים, תוך שמירה על המתח במוט. כעת היד הפגועה נמצאת במצב של יישור שורש כף יד תחת מתח.
  • שחרור אקסצנטרי: שחרר באיטיות את האחיזה ביד הפגועה, ואפשר לשורש כף היד להיכנס לכיפוף (Flexion) כנגד התנגדות הגומי.
  • חזרות: 3 סטים של 15 חזרות מדי יום.

חיזוק השרשרת הקינטית

שיקום מודרני אינו מתמקד רק במרפק. חולשה בשרירי מייצבי השכמה (Scapular Stabilizers) גורמת לפיצוי יתר של שרירי האמה. יש לשלב תרגילים לחיזוק ה-Lower Trapezius, Serratus Anterior וה-Rotator Cuff כחלק אינטגרלי מהפרוטוקול.

השוואה להתערבויות רפואיות אחרות

הדילמה של זריקות קורטיקוסטרואידים

כאבים במרפק: טיפול ושיקום
כאבים במרפק: טיפול ושיקום

במשך עשורים, זריקות סטרואידים היוו את קו הטיפול הראשון. אולם, ראיות מוצקות מהעשור האחרון מצביעות על נזק לטווח ארוך. המחקר של Bisset (2006)השווה בין פיזיותרפיה (MWM + תרגילים), זריקות סטרואידים, וגישת "המתן וראה".

  • תוצאות: בששת השבועות הראשונים, הזריקות היו היעילות ביותר בהפחתת כאב. אולם, לאחר שנה (52 שבועות), קבוצת הזריקות הראתה את התוצאות הגרועות ביותר, עם שיעורי החלמה נמוכים ושיעורי הישנות (Recurrence) גבוהים דרמטית (72% הישנות בזריקות לעומת 8% בפיזיותרפיה).
  • מסקנה: הסטרואידים מדכאים דלקת (שכאמור אינה המנגנון העיקרי) אך מחלישים את מבנה הגיד ומונעים את הריפוי הטבעי. השימוש בהם צריך להיות מוגבל ביותר.

טיפולים ביולוגיים וטכנולוגיים

  • PRP (Platelet-Rich Plasma): הזרקת טסיות דם מועשרות. מחקרים מראים עדיפות על פני סטרואידים לטווח הארוך, אך העדויות לגבי יתרון משמעותי על פני טיפול שמרני טוב (כמו דיקור יבש ותרגילים) עדיין מעורבות.
  • גלי הלם (Shockwave Therapy): טיפול המשתמש בגלי קול לגירוי מטבולי ופירוק הסתיידויות. יעיל בעיקר במצבים כרוניים עמידים, כתוספת לטיפול מנואלי (Alanazi et al., 2025).

בניית תכנית שיקום: מודל של 3 שלבים

שלב 1: הרגעה ושמירת יכולת (ימים-שבועות ראשונים)

  • התאמות עומס, הגנה זמנית (ברייס/טייפ), כיווץ איזומטרי, טווחי תנועה לא כואבים.
  • טיפול ידני עדין להפחתת כאב ושיפור תנועה לפי צורך (Lucado, 2022).

שלב 2: בניית סבילות לעומס (שבועות-חודשים)

  • חיזוק מתקדם (אקסצנטרי/כבד-איטי), הרחבת עבודה לשרשרת כתף-שכמה-אמה.
  • תרגול אחיזה ותפקוד ספציפי: הרמה, סחיטה, עבודה עם כלי עבודה/מחבט.
  • ניתן לשלב מניפולציות/דיקור יבש כמאיצים נקודתיים אם יש תקיעות (Eapen, 2023; Dunning, 2024).

שלב 3: חזרה לעבודה/ספורט ושימור

  • העלאת נפח ועצימות לפי קריטריונים: כאב נשלט, שיפור מדדי אחיזה/תפקוד, התאוששות טובה.
  • “תחזוקת עומס”: 1-2 אימוני כוח שבועיים למניעה, במיוחד בעובדים ובספורטאים.

מתי לשלב רפואה פולשנית ומתי להימנע?

  • אם הכאב חמור ומגביל עד כדי אי-יכולת לתרגל, לעיתים נשקלות התערבויות להפחתת כאב כדי לאפשר שיקום. אבל חשוב לבחור כלי שלא יפגע בתוצאות ארוכות-טווח.
  • הראיות מצביעות על יתרון קצר-טווח לסטרואידים, מול יתרון בינוני-ארוך לתכניות פיזיותרפיה/שיקום פעיל (Coombes, 2013; Sharma, 2024).
  • PRP עשוי להיות בעל יתרון מאוחר יותר (חודשים 3-6) ביחס לסטרואיד, אך ההטרוגניות גבוהה (Hohmann, 2023).

סיכום

טיפול יעיל בכאבי מרפק הוא פחות “טכניקה אחת” ויותר תהליך: אבחון נכון, ניהול עומס חכם, שיקום יכולת העמסה באמצעות תרגול מתקדם, ושילוב מושכל של טיפול ידני/כירופרקטי כדי להפחית כאב ולאפשר התקדמות. הזרקות או התערבויות מתקדמות יכולות לעזור בחלק מהמקרים-אבל כמעט תמיד, החזרה לתפקוד יציב תלויה בבניית כוח וסבילות לאורך זמן (Lucado, 2022; Coombes, 2013; Dunning, 2024).

References:

Alanazi, S. M. J., Sarrafan, S. & Alanazi, A. A. (2025). Advances in the Diagnosis, Management, and Rehabilitation of Lateral Epicondylitis: A Comprehensive Review of Recent Evidence. Journal of Pioneering Medical Sciences, 14(7), 35-39.

Bisset, L., Beller, E., Jull, G., Brooks, P., Darnell, R., & Vicenzino, B. (2006). Mobilisation with movement and exercise, corticosteroid injection, or wait and see for tennis elbow: randomised trial. BMJ, 333(7575), 939.

Coombes, B. K., Bisset, L., Brooks, P., Khan, A., & Vicenzino, B. (2013). Effect of corticosteroid injection, physiotherapy, or both on clinical outcomes in patients with unilateral lateral epicondylalgia: A randomized controlled trial. JAMA, 309(5), 461-469.

Cleland, J. A., Whitman, J. M., & Fritz, J. M. (2004). Effectiveness of manual physical therapy to the cervical spine in the management of lateral epicondylalgia: a retrospective analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 34(11), 713-724.

Darrieutort-Laffite, C., Coiffier, G., Aïm, F., Banal, F., Bart, G., Chazerain, P., Couderc, M., Coquerelle, P., Ducourau Barbary, E., Flipo, R.-M., Faudemer, M., Godot, S., Hoffmann, C., Lecointe, T., Lormeau, C., Mulleman, D., Piot, J.-M., Senneville, E., Seror, R., Voquer, C., Vrignaud, A., Guggenbuhl, P., & Salliot, C. (2024). 2023 French recommendations for diagnosing and managing prepatellar and olecranon septic bursitis. Joint Bone Spine, 91(2), 105664.

Dunning, J., Mourad, F., Bliton, P., Charlebois, C., Gorby, P., Zacharko, N., Layson, B., Maselli, F., Young, I., & Fernández-de-Las-Peñas, C. (2024). Percutaneous tendon dry needling and thrust manipulation as an adjunct to multimodal physical therapy in patients with lateral elbow tendinopathy: A multicenter randomized clinical trial. Clinical Rehabilitation, 38(8), 1063-1079.

Eapen, C., Rosita, R., Sohani, M. S., & Patel, V. D. (2023). A systematic review of the effectiveness of wrist manipulative therapy in patients with lateral epicondylitis. Journal of Hand Therapy, 36(3), 528-535.

Graf, A. (2022). Modern treatment of cubital tunnel syndrome: Evidence and controversy. Orthopedic Research and Reviews, 14, 285-295.

Herd, C. R., & Meserve, B. B. (2008). A systematic review of the effectiveness of manipulative therapy in treating lateral epicondylalgia. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 16(4), 225-237.

Hohmann, E., Tetsworth, K., & Glatt, V. (2023). Corticosteroid injections for the treatment of lateral epicondylitis are superior to platelet-rich plasma at 1 month but platelet-rich plasma is more effective at 6 months: An updated systematic review and meta-analysis of level 1 and 2 studies. Journal of Shoulder and Elbow Surgery, 32(9), 1770-1783.

Hsu, C.-Y., Lee, K.-H., Huang, H.-C., Chang, Z.-Y., Chen, H.-Y., & Yang, T.-H. (2016). Manipulation therapy relieved pain more rapidly than acupuncture among lateral epicondylalgia (tennis elbow) patients: A randomized controlled trial with 8-week follow-up: evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2016, 3079247.

Kaur, B., Sánchez-Ballester, J., & Selles, C. A. (2023). Utility of radiography in the management of superficial bursitis: A systematic review. Reumatología Clínica (English Edition), 19(9), 482-487.

McEntyre AS, Clohesy NC, Steven DJ. A Multimodal Chiropractic Approach to the Treatment and Management of Medial Elbow Injuries in Elite Javelin Throwers: A Case Series. Int J Sports Phys Ther. 2025 Mar 1;20(3):429-447.

Lucado, A. M., Day, J. M., Vincent, J. I., MacDermid, J. C., Fedorczyk, J., Grewal, R., & Martin, R. L. (2022). Lateral elbow pain and muscle function impairments. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(12), CPG1-CPG111.

Page, P. (2010). A new exercise for tennis elbow that works! North American Journal of Sports Physical Therapy, 5(3), 189.

Sharma, S., Berwal, P., Verma, N., Pandey, A. K., Saxena, S., & Gamad, N. (2024). Physical therapy intervention versus corticosteroid injection for lateral elbow tendinopathy. Does slow and steady win the race? A systematic review. Shoulder & Elbow, 16(1 Suppl), 59-73.

Struijs, P. A. A., Damen, P.-J., Bakker, E. W. P., Blankevoort, L., Assendelft, W. J. J., & van Dijk, C. N. (2003). Manipulation of the wrist for management of lateral epicondylitis: A randomized pilot study. Physical Therapy, 83(7), 608-616.

Vicenzino B. (2007). Physiotherapy for tennis elbow. BMJ Evidence-Based Medicine; 12:37-38.

Vicenzino, B., Collins, D., & Wright, A. (1996). The initial effects of a cervical spine manipulative physiotherapy treatment on the pain and dysfunction of lateral epicondylalgia. Pain, 68(1), 69-74.