דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת: גורמים, אבחון וטיפול נדונים כאן בהרחבה. דלקת ניוונית במפרק הלסת היא תופעה שכיחה. למעשה, אצל רוב בני האדם מתפתחים במהלך החיים שינויים ניווניים המאפיינים דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת (TMJ Osteoarthritis). בדומה למפרקים האחרים גם מפרקי הלסתות חשופים לעומסי יתר ונזקים. עומסי היתר נגרמים בין היתר בגלל הפעולות החוזרניות של לעיסה.
בעוד שברוב מפרקי הגוף השינויים הניווניים יגיעו עם התבגרותנו במפרק הלסת המצב שונה. השינויים הניווניים במפרק הזה יכולים להתרחש גם בלי קשר לגיל. לא נדיר לראות אדם צעיר עם שינויים ניווניים מתקדמים באחד או בשני מפרקי הלסת. גורמי הסיכון להתפתחות מוקדמת של דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת כוללים בין היתר טראומה, עומס יתר חריקת שיניים או הידוק לסתות ועוד.
דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת: גורמים, אבחון וטיפול – רקע
דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת, או TMJ Osteoarthritis, היא מצב ניווני־דלקתי של מפרק הלסת שבו מתרחשים שינויים הדרגתיים בסחוס, בעצם התת־סחוסית, בדיסק המפרקי וברקמות התומכות של המפרק. אף שהמילה “דלקת” מופיעה בשם, לא מדובר תמיד בדלקת חריפה כמו בזיהום, אלא בתהליך מורכב של שחיקה, עומס מכני, תגובה ביולוגית של הרקמות ולעיתים דלקת בדרגה נמוכה. התוצאה יכולה להיות כאב ליד האוזן, קושי בפתיחת הפה, רעשים במפרק, סטייה בתנועת הלסת ופגיעה בלעיסה, דיבור ופיהוק (Cardoneanu, 2023).
למה מפרק הלסת רגיש במיוחד?
מפרק הלסת הוא מפרק קטן אך פעיל מאוד. הוא משתתף באכילה, דיבור, בליעה, פיהוק והבעות פנים. בשונה ממפרקים רבים אחרים, הוא פועל בשני צדדים בו־זמנית: המפרק הימני והשמאלי צריכים לתאם תנועה אחת של הלסת התחתונה. בנוסף, בין ראש הלסת לבין עצם הגולגולת נמצא דיסק מפרקי, שמטרתו לפזר עומסים ולאפשר תנועה חלקה. כאשר הדיסק, השרירים, הסחוס או העצם אינם מתפקדים היטב, המפרק עלול להיכנס למעגל של עומס, כאב, הגבלה ושחיקה (Mélou, 2023).
שכיחות דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת והפרעות TMJ
הפרעות במפרק הלסת ובמערכת הלעיסה הן תופעה שכיחה יחסית. מטה־אנליזה עדכנית העריכה כי כמעט שליש מהאוכלוסייה עשוי לסבול מהפרעה כלשהי במפרק הלסת או בשרירי הלעיסה, אם כי השכיחות משתנה לפי גיל, מין, אוכלוסייה ושיטת אבחון (Alqutaibi, 2025). חשוב להבדיל בין TMD כללי לבין דלקת מפרקים ניוונית ספציפית במפרק הלסת. לא כל כאב בלסת הוא שחיקה מפרקית, ולא כל רעש במפרק מעיד על מחלה מתקדמת.
שכיחות של שינויים ניווניים
שינויים ניווניים במפרק הלסת נפוצים יותר עם העלייה בגיל, אך יכולים להופיע גם אצל צעירים, במיוחד כאשר קיימים עומסים חריגים, חבלה, הפרעה בדיסק המפרקי או מחלות רקע. במחקרי הדמיה נמצאו סימנים כמו השטחה של ראש הקונדיל, אוסטאופיטים, ארוזיות, ציסטות תת־סחוסיות והיצרות מרווח מפרקי (Görürgöz, 2023). מחקר פיילוט עדכני באוכלוסייה מעל גיל 40 הדגיש כי צילום פנורמי עשוי לזהות חלק מהסימנים הניווניים, אך CBCT מדויק יותר להערכת עצם המפרק (Betancor-Pérez, 2025).
גורמים לדלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת
עומס מכני ושחיקה הדרגתית
אחד הגורמים המרכזיים בדלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת הוא עומס מכני שאינו מאוזן. עומס כזה יכול להופיע בעקבות הידוק שיניים, חריקת שיניים, לעיסה חד־צדדית, חוסר יציבות תפקודית, חבלה ישירה או שינוי ממושך בדפוסי הלעיסה. כאשר העומס עולה על יכולת ההסתגלות של המפרק, תהליך הרימודלינג התקין עלול להפוך לתהליך ניווני. במצב כזה הסחוס מאבד חלק מתכונותיו, העצם התת־סחוסית משתנה, ולעיתים מופיעים כאב ונוקשות (Cardoneanu, 2023).
תפקיד הדיסק המפרקי
הדיסק המפרקי פועל כבולם זעזועים וכמתאם תנועה. כאשר הדיסק זז ממקומו, מאבד גמישות או אינו מתאם היטב את תנועת ראש הלסת, העומס על הסחוס והעצם עלול לגדול. לא כל תזוזת דיסק גורמת לשחיקה, ולא כל קליק הוא מסוכן, אך במקרים מסוימים תזוזה פנימית של הדיסק יכולה להשתלב עם כאב, הגבלה ושינויים ניווניים (Mélou, 2023). לכן באבחון חשוב להבדיל בין רעש מפרקי שאינו מפריע לבין מצב שמלווה בכאב, נעילה, ירידה בתפקוד או שינוי בהדמיה.
גיל, מין, הורמונים וגנטיקה
הספרות מתארת קשר בין דלקת מפרקים ניוונית לבין גיל, נטייה גנטית, גורמים הורמונליים, מחלות מטבוליות ומחלות אוטואימוניות. נשים מדווחות לעיתים קרובות יותר על כאבים ותסמינים במערכת הלעיסה, אם כי הפערים בין נשים לגברים אינם אחידים בכל המחקרים ובכל האוכלוסיות (Alqutaibi, 2025). מחקרים מולקולריים עדכניים מצביעים גם על מעורבות של סמנים אפיגנטיים, מולקולות דלקת, פירוק מטריצה חוץ־תאית ושינויים בתפקוד תאי הסחוס (Wen, 2025).
סטרס, הידוק שיניים ושרירי הלעיסה
סטרס אינו “גורם יחיד” לדלקת מפרקים ניוונית, אך הוא יכול להשפיע על הידוק שיניים, מתח שרירי, כאב כרוני ורגישות יתר של מערכת העצבים. כאשר שרירי הלעיסה נמצאים בכיווץ ממושך, העומס על המפרק עולה. במקביל, כאב במפרק יכול לגרום להגנה שרירית, וכך נוצר מעגל שבו השרירים והמפרק מחמירים זה את זה. לכן טיפול יעיל אינו מתמקד רק בעצם או בסחוס, אלא גם בהרגלים, נשימה, שינה, מתח שרירי ותפקוד צווארי־לסתי (Petronis, 2023).
תסמינים של דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת
כאב ליד האוזן ובלסת
הכאב מופיע לרוב באזור שלפני האוזן, בלסת, ברקה או סביב שרירי הלעיסה. הוא יכול להחמיר בלעיסה, פיהוק, פתיחת פה רחבה, דיבור ממושך או הידוק שיניים. לעיתים הכאב מקרין לאוזן, לצוואר או לראש, ולכן מטופלים עשויים לחשוב שמדובר בבעיה באוזן, בשיניים או בסינוסים. מאחר שכאב פנים יכול לנבוע ממקורות רבים, אבחון מקצועי חשוב במיוחד (Mélou, 2023).
רעשים, קליקים וחריקות
רעשים במפרק הלסת יכולים להיות קליק, פצפוץ או חריקה. קליק יחיד ללא כאב וללא הגבלה אינו בהכרח סימן למחלה ניוונית. לעומת זאת, חריקה גסה, כאב בזמן תנועה, תחושת חיכוך או ירידה בפתיחת הפה יכולים להתאים יותר לשינוי ניווני במפרק. בהדמיה ניתן לעיתים לראות השטחה, אוסטאופיטים, ארוזיות או היצרות מרווח מפרקי (Dhabale, 2022).
הגבלה בפתיחת הפה וסטייה של הלסת
כאשר הדלקת הניוונית מתקדמת או כאשר קיימת מעורבות של הדיסק והשרירים, המטופל עלול להרגיש שהפה “לא נפתח עד הסוף”. לעיתים הלסת סוטה לצד אחד בזמן פתיחה, יש קושי לנגוס במזון גדול, או מופיעה תחושת נעילה. הגבלה כזו יכולה להיות זמנית בשל כיווץ שרירי, אך יכולה גם להעיד על בעיה תוך־מפרקית. לכן חשוב לבדוק את טווח הפתיחה, איכות התנועה, כאב במישוש ורעשים מפרקיים.
אבחון דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת
תשאול רפואי ובדיקה קלינית
האבחון מתחיל בשיחה מפורטת. המטפל ישאל מתי התחיל הכאב, מה מחמיר אותו, האם יש קליקים או נעילות, האם הייתה חבלה, האם קיימת חריקת שיניים, האם יש כאבי ראש, כאבי צוואר, מחלות מפרקים או טיפולי שיניים קודמים. לאחר מכן נבדקים טווח פתיחת הפה, תנועות הצידה, סטיית הלסת, כאב במישוש שרירי הלעיסה, רגישות סביב המפרק ורעשים בזמן תנועה. האבחון הקליני חשוב, אך לבדו אינו תמיד מספיק כדי להוכיח שינוי ניווני בעצם (Mélou, 2023).
הדמיה: צילום פנורמי, CBCT ו־MRI
צילום פנורמי יכול לשמש ככלי סקר ראשוני, בעיקר במרפאות שיניים, אך רגישותו מוגבלת. CBCT מתאים במיוחד להערכת העצם: ארוזיות, אוסטאופיטים, ציסטות תת־סחוסיות, השטחה והיצרות מרווח מפרקי. MRI מתאים יותר להערכת הדיסק, נוזל במפרק, דלקת ברקמות רכות ומבנים שאינם נראים היטב בצילום עצם. לכן בחירת ההדמיה תלויה בשאלה הקלינית: האם מחפשים שחיקה גרמית, בעיית דיסק, דלקת פעילה או אבחנה אחרת (Dhabale, 2022; Görürgöz, 2023).
אבחנה מבדלת: לא כל כאב בלסת הוא דלקת ניוונית
כאבי לסת יכולים לנבוע מבעיות שיניים, דלקת חניכיים, כאב שרירי, כאב עצבי, סינוסיטיס, מחלות אוזניים, דלקת מפרקים שגרונית, זיהום נדיר במפרק או כאב ראש ראשוני. במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, לדוגמה, מעורבות מפרק הלסת יכולה לכלול גם דלקת פעילה של הסינוביה ולא רק שחיקה ניוונית. מחקר עדכני הצביע על חשיבות שילוב CBCT ואולטרסאונד שריר־שלד במצבים ראומטולוגיים כדי לזהות גם פגיעה גרמית וגם דלקת פעילה (Dhopte, 2026).
טיפול בדלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת
עיקרון מרכזי: להתחיל שמרני ומדורג
ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני, משום שהוא הפיך, בטוח יחסית ומתאים למרבית המטופלים. טיפול כזה כולל הדרכה, שינוי הרגלים, הפחתת עומס על המפרק, תרגילים מותאמים, טיפול בשרירים, סד לילה במקרים מסוימים, ולעיתים טיפול תרופתי לפי החלטת רופא. סקירת היקף עדכנית הדגישה כי גישות לא פולשניות כמו פיזיותרפיה, תרגול, טיפול התנהגותי וטיפולים ידניים הן חלק מרכזי בניהול הפרעות TMJ, בעוד שניתוחים שמורים למצבים חמורים יותר (Mauro, 2024).
הדרכה ושינוי הרגלים
השלב הראשון הוא להפחית עומס מיותר. מומלץ להימנע זמנית מלעיסה ממושכת של מזונות קשים, פתיחת פה קיצונית, לעיסת מסטיק, כסיסת ציפורניים והידוק שיניים מודע. יש מטופלים שמגלים שהם מחזיקים את הלסת סגורה וחזקה במשך היום. תרגול “מנח מנוחה” של הלסת – שפתיים סגורות בעדינות, שיניים לא נוגעות, לשון נחה – יכול להפחית עומס. שינוי הרגלים אינו מרפא שחיקה קיימת, אך יכול להפחית כאב ולמנוע החמרה תפקודית.
תרגילים וטיפול פיזיותרפי
תרגילים יכולים לכלול פתיחת פה מבוקרת, תנועות צידיות עדינות, תרגילי שליטה בלסת, חיזוק שרירים עמוקים בצוואר, מתיחות עדינות ושיפור יציבה תפקודית. המטרה אינה “להכריח” את המפרק להיפתח בכוח, אלא להחזיר תנועה יעילה, להפחית הגנה שרירית ולשפר את תיאום הלסת־צוואר. סקירה שיטתית מצאה שטיפול ידני יכול להפחית כאב, לשפר פתיחת פה ולהפחית מוגבלות בהפרעות TMD, במיוחד כאשר הוא משולב בתרגול והדרכה (Vieira, 2023).
סדי לילה וטיפול דנטלי
סד סגרי יכול לעזור בחלק מהמקרים, בעיקר כאשר יש הידוק שיניים, כאב שרירי או עומס לילי. עם זאת, הוא אינו מתאים לכל אדם ואינו בהכרח טיפול יחיד מספק. סקירה עדכנית מצאה שסדים עשויים להפחית כאב ולשפר תפקוד, אך יעילותם כטיפול בודד אינה ודאית ולכן יש להתאים אותם באופן אישי ולשלבם בגישה רב־תחומית (Chahrour, 2025). חשוב שסד יותאם על ידי רופא שיניים מתאים, משום שסד לא מדויק עלול להחמיר אי־נוחות.
כירופרקטיקה ודלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת
איך כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול?
כירופרקטיקה עשויה להועיל כחלק מתוכנית טיפול שמרנית כאשר קיימת מעורבות של הצוואר, שרירי הלעיסה, כאבי ראש, הגבלת תנועה או דפוסי עומס שמערבים את מערכת הלסת־צוואר. טיפול כירופרקטי רלוונטי יכול לכלול הערכת תפקוד צווארי, טיפול ידני עדין, מוביליזציות, עבודה על רקמות רכות, הדרכה תנועתית ותרגילים. מחקרים על הקשר בין עמוד השדרה הצווארי לבין הפרעות TMJ מצביעים על יחסי גומלין אפשריים בין כאב צווארי, טווח תנועה צווארי, נקודות טריגר ותפקוד הלסת (Petronis, 2023).
מה הכירופרקטיקה לא אמורה לעשות?
כירופרקטיקה אינה “בונה מחדש” סחוס שנשחק ואינה מחליפה אבחון דנטלי, הדמיה, רופא פה ולסת או ראומטולוג כאשר הם נדרשים. תפקידה האפשרי הוא להפחית עומס, לשפר תנועה, לעזור בכאב שרירי־מפרקי ולתמוך בשיקום תפקודי. דיווח מקרה עדכני תיאר שיפור בתסמיני TMD לאחר טיפול כירופרקטי שכלל התאמות בעמוד השדרה, טיפול ברקמות רכות ותרגול, אך מדובר בדיווח מקרה ולא בהוכחה מספקת לכלל המטופלים (Chu, 2023). לכן יש לראות בכירופרקטיקה כלי מסייע, לא פתרון בלעדי.
מתי כדאי לשלב כירופרקט?
שילוב כירופרקט יכול להתאים כאשר יש כאבי צוואר נלווים, כאבי ראש מתחיים, הגבלת תנועה צווארית, רגישות בשרירי הלעיסה או תחושה שהלסת “מושפעת” מתנוחות צוואר וכתפיים. השילוב המומלץ הוא רב־מקצועי: רופא שיניים או מומחה פה ולסת לאבחון, פיזיותרפיסט או כירופרקט לשיקום תנועתי, ולעיתים רופא משפחה, ראומטולוג או מומחה כאב לפי הצורך. טיפול בטוח צריך להיות עדין, מבוקר ומותאם למצב המפרק, במיוחד כאשר יש כאב חריף או חשד לדלקת פעילה.
טיפולים מתקדמים: הזרקות, שטיפה מפרקית וניתוח
הזרקות וארתרוצנטזיס
כאשר טיפול שמרני אינו מספיק, ייתכן שיומלץ על טיפולים זעיר־פולשניים כמו שטיפת מפרק, הזרקת חומצה היאלורונית, PRP או טיפולים אחרים לפי הערכת מומחה. המטרה יכולה להיות הפחתת כאב, שיפור תנועה והפחתת דלקת מקומית. עם זאת, הראיות אינן אחידות לכל הטיפולים ולכל המטופלים. סקירות עדכניות מדגישות כי טיפולים ביולוגיים ורגנרטיביים נחקרים רבות, אך עדיין יש שונות בתוצאות ובפרוטוקולים (Cardoneanu, 2023; Mauro, 2024).
ניתוח והחלפת מפרק
ניתוח שמור בדרך כלל למצבים מתקדמים, כאב קשה שאינו מגיב לטיפול, הרס מפרקי משמעותי, אנקילוזיס, עיוות תפקודי או פגיעה קשה באיכות החיים. החלפת מפרק TMJ היא אפשרות במקרים מסוימים של מחלה ניוונית או דלקתית מתקדמת, אך היא אינה קו ראשון. סקירה שיטתית עדכנית על החלפת מפרק במחלות ניווניות ודלקתיות הדגישה את הצורך בבחירת מטופלים מדויקת ובהערכת תוצאות ארוכות טווח (Ravelo, 2025).
מניעה וניהול יומיומי של דלקת מפרקים ניוונית בלסת
איך להפחית עומס על מפרק הלסת?
ניהול יומיומי כולל מודעות להרגלי לסת, הפחתת הידוק, הימנעות מלעיסה קיצונית, טיפול בשינה, הפחתת סטרס ושמירה על תרגילים עדינים. חשוב לא להפוך את הלסת ל“פרויקט חרדה”: בדיקות חוזרות מול המראה, פתיחות פה בכוח וניסיונות “להחזיר קליק” עלולים להחמיר רגישות. המטרה היא שימוש רגוע, הדרגתי ולא מאיים במפרק. כאשר יש החמרה, רצוי לחזור למזון רך זמנית, להפחית עומס ולפנות להערכה מקצועית.
סימני אזהרה שמחייבים בדיקה
יש לפנות לבדיקה אם יש כאב חזק ומתמשך, ירידה מהירה בפתיחת הפה, נפיחות, חום, כאב לאחר חבלה, שינוי בסגר השיניים, נעילה שאינה משתחררת, כאב לילי חריג, ירידה בתחושה, חולשה, או חשד למחלה דלקתית מערכתית. גם כאב שמרגיש כמו “אוזניים” אך בדיקת אוזניים תקינה יכול להיות קשור למפרק הלסת או לשרירי הלעיסה. אבחון מוקדם יכול למנוע טיפולים מיותרים ולכוון לטיפול נכון.
סיכום: טיפול נכון הוא רב־תחומי ומותאם אישית
דלקת מפרקים ניוונית במפרק הלסת היא מצב מורכב שמשלב עומס מכני, שינויי סחוס ועצם, תפקוד דיסק, שרירים, מערכת העצבים ולעיתים גורמים מערכתיים. האבחון אינו נשען רק על כאב או קליקים, אלא על שילוב של תשאול, בדיקה קלינית ולעיתים הדמיה מתאימה. ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני: הדרכה, שינוי הרגלים, תרגילים, טיפול ידני, סד מותאם וניהול עומסים. כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מהטיפול כאשר קיימת מעורבות צווארית־שרירית, אך היא צריכה להשתלב בתוכנית רב־מקצועית ולא להחליף אבחון רפואי או דנטלי. במקרים מתקדמים נשקלים טיפולים זעיר־פולשניים או כירורגיים. ככל שהטיפול מותאם יותר למקור הכאב ולשלב המחלה, כך גדל הסיכוי לשיפור תפקודי ובטוח.
References:
Alqutaibi, A. Y., Alhammadi, M. S., Hamadallah, H. H., Altarjami, A. A., Malloush, O. T., Aloufi, A. M., Alkahtani, L. M., Alharbi, F. S., Halboub, E., & Almashraqi, A. A. (2025). Global prevalence of temporomandibular disorders: A systematic review and meta-analysis. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 39(2), 48-65. doi:10.22514/jofph.2025.025.
Betancor-Pérez, M., Velázquez-Cayón, R. T., Loro-Ferrer, J. F., & Cortés-Sylvester, M. F. (2025). Prevalence of degenerative signs of the temporomandibular joint in the Canarian population through the analysis of panoramic radiographs: A pilot study. Journal of Clinical and Experimental Dentistry, 17(9), e1019-e1026. doi:10.4317/jced.63004.
Cardoneanu, A., Macovei, L. A., Burlui, A. M., Mihai, I. R., Bratoiu, I., Rezus, I. I., Richter, P., Tamba, B.-I., & Rezus, E. (2023). Temporomandibular joint osteoarthritis: Pathogenic mechanisms involving the cartilage and subchondral bone, and potential therapeutic strategies for joint regeneration. International Journal of Molecular Sciences, 24(1), 171. doi:10.3390/ijms24010171. (pdfs.semanticscholar.org)
Chahrour, M., & Reda, B. (2025). Assessment of using occlusal splints without other adjunctive treatment modules in the management of temporomandibular disorders: A systematic review of literature. Cureus, 17(8), e89955. doi:10.7759/cureus.89955.
Chu, E. C.-P., Lee, W. T., Chau, C., Wong, E., & Cheng, H. Y. (2023). Temporomandibular disorder treated with chiropractic therapy. Cureus, 15(3), e36377. doi:10.7759/cureus.36377.
Dhabale, G. S., & Bhowate, R. R. (2022). Cone-beam computed tomography for temporomandibular joint imaging. Cureus, 14(11), e31515. doi:10.7759/cureus.31515.
Dhopte, A., Dudhani, S. I., Vaniya, C. R., Shankar, V., Bhatt, S., & Gupta, S. (2026). Assessment of temporomandibular joint degeneration in rheumatoid arthritis patients using cone-beam computed tomography and musculoskeletal ultrasound. Journal of Orthopaedic Case Reports, 16(1), 357-365. doi:10.13107/jocr.2026.v16.i01.6700. (pdfs.semanticscholar.org)
Görürgöz, C., İçen, M., Kurt, M. H., Aksoy, S., Bakırarar, B., Rozylo-Kalinowska, I., & Orhan, K. (2023). Degenerative changes of the mandibular condyle in relation to the temporomandibular joint space, gender and age: A multicenter CBCT study. Dental and Medical Problems, 60(1), 127-135. doi:10.17219/dmp/147514. (pdfs.semanticscholar.org)
Mauro, G., Verdecchia, A., Suárez-Fernández, C., Nocini, R., Mauro, E., & Zerman, N. (2024). Temporomandibular disorders management – What’s new? A scoping review. Dentistry Journal, 12(6), 157. doi:10.3390/dj12060157. (pdfs.semanticscholar.org)
Mélou, C., Pellen-Mussi, P., Jeanne, S., Novella, A., Tricot-Doleux, S., & Chauvel-Lebret, D. (2023). Osteoarthritis of the temporomandibular joint: A narrative overview. Medicina, 59(1), 8. doi:10.3390/medicina59010008. (pdfs.semanticscholar.org)
Petronis, Z., Pliatkute, I., Janovskiene, A., & Leketas, M. (2023). The relationship between cervical spine abnormalities and temporomandibular joint internal disorders: A systematic review of literature. Annals of Dental Specialty, 11(4), 20-27.
Ravelo, V., Vargas, E., García Guevara, H., Sacco, R., Navarro, P., & Olate, S. (2025). TMJ replacement in degenerative disease: A systematic review. Journal of Clinical Medicine, 14(2), 580. doi:10.3390/jcm14020580. (pdfs.semanticscholar.org)
Vieira, L. S., Pestana, P. R. M., Miranda, J. P., Soares, L. A., Silva, F., Alcantara, M. A., & Oliveira, V. C. (2023). The efficacy of manual therapy approaches on pain, maximum mouth opening and disability in temporomandibular disorders: A systematic review of randomised controlled trials. Life, 13(2), 292. doi:10.3390/life13020292. (pdfs.semanticscholar.org)
Wen, S., Santander, J., Barria, D., Salazar, L. A., Sandoval, C., Arias, C., & Iturriaga, V. (2025). Epigenetic biomarkers in temporomandibular joint osteoarthritis: An emerging target in treatment. International Journal of Molecular Sciences, 26(8), 3668. doi:10.3390/ijms26083668. (pdfs.semanticscholar.org)