פריצת דיסק אבחון
פריצת דיסק אבחון

פריצת דיסק אבחון

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


פריצת דיסק? אבחון נדרש כדי לדעת מה חומרת הנזק וכיצד לטפל בבעיה. לעתים פונים אלי חולים הסובלים מסימנים ותסמינים הנובעים מעמוד השדרה המותני ושואלים בדאגה, “דוקטור, האם זאת פריצת דיסק?” ובכן רק בקרב 30% מהמתלוננים התשובה היא חיובית.

הדיסקים הבין חולייתיים המותניים ממלאים תפקיד חשוב בכול הנוגע לתפקוד של הגב התחתון. מיקומם בין חוליות עמוד השדרה המותני מאפשר להם להעניק לנו מרחב תנועה רחב יחסית ולבלום את הזעזועים הנגרמים במהלך הפעילויות השונות שלנו. כול עוד הם מתפקדות באופן הזה אנו לא מודעים לקיומם. אבל, כאשר אחד הסחוסים הבין חולייתיים, בגלל עומסי יתר חוזרניים או חבלה, נפגע ומתחיל ללחוץ על שורש עצב מותני אנו מתחילים להיות מודעים לחשיבות שלהם.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



פריצת דיסק אבחון – רקע

לדיסק הממוקם בין חוליות עמוד השדרה יש מבנה דומה לסופגנייה פחוסה שבתוכה מילוי רך. המונח פריצה מתאר למעשה דליפה של החומר הגרעיני הרך (Nucleus pulposus) מבעד לבקע בדופן החיצונית של הדיסק (Annulus fibrosus). הגורמים לנזק מהסוג הזה כוללים עומסים חריגים, חד פעמיים, כמו אלו הנוצרים במצב של חבלה, נפילה, פציעת ספורט או תאונה או לחילופין כתוצאה מעומסים ונזקים מצטברים כמו אלו הנוצרים במצב של התנהלות ארגונומית לקויה, יציבה לקויה ועוד. 

הסחוסים הבין חולייתיים עם מירב הסיכון להינזק הם אלו המצויים בעמוד השדרה המותני ובעיקר בין חוליות L4/5 וחוליות L5S1. פריצת דיסק גורמת לפגיעה ביכולת שלו לבלום עומסים הנוצרים על עמוד השדרה ועלולה להוביל ליצירת לחץ על אחד משורשי העצבים (Radiculopathy) המותניים המרכיבים את העצב הסיאטי או להיווצרות לחץ ישיר על חוט השדרה (Myelopathy).

לחץ עצבי זה עלול לגרום, תלוי במיקום המדויק שלו, למגוון סימנים והתסמינים הכוללים בין היתר כאבי גב תחתון, הקרנות כאב לרגל, מגבלות תנועה, אובדן תחושה ברגל, תחושת נימול, פגיעה בהחזרים הגידיים, חולשת שרירים, קושי בהליכה ועוד. כלל הסימנים ותסמינים הללו נקראים גם סיאטיקה. ברוב המקרים, סחוס פצוע שאינו לוחץ על רקמה עצבית לא יגרום לסימנים ותסמינים. 

אבחון

פריצת דיסק מותניאבחון וודאי של פריצת דיסק מכול סוג מצריך MRI או CT. אך לאבחון מסוג אין בהכרח משמעות קליני, שכן בדיקת MRI של חלק גדול מהאוכלוסייה עלולה להדגים נזק כזה או אחר לסחוס בין החוליות וזאת גם בלי שהם סובלים מסימנים ותסמינים כלשהם. לכן, המטרה היא לזהות רק פריצת דיסק שגורמת  לסימנים ותסמינים. 

אבחון מדויק של הנזק לסחוס המותני ושל הסימנים והתסמינים הנלווים הוא הכרחי לבחירת הטיפול הנכון. פציעה של סחוס מותני שגורם ללחץ על עצבים או חוט שדרה נאבחן אך ורק באמצעות שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות מתקדמות.  האבחון של כאבי גב תחתון ושל סיאטיקה מתחיל מלקיחת ההיסטוריה הרפואית.

היסטוריה רפואית

פריצת דיסק מותנית עלולה לגרום לכאבי גב תחתון עם הקרנות כאב לרגל ולמגוון סימנים ותסמינים נוירולוגיים. בהיסטוריה הרפואית נלמד מה הרקע הבריאותי שלך ושל משפחתך. האם אתה או משפחתך סובלים או סבלתם ממחלות (דלקת פרקים?) או עברתם טיפולים (פציעות או ניתוחים) בעלי השפעה על הגב.

נסה להבין מהו מיקום הכאבים בגב ו/או ברגל, מתי החל הכאבים, כיצד החלו הכאבים (טראומה, הרמה, ישבה לא נכונה), מהו סוג הכאבים (שורף, לופת, לוחץ, פועם), מה עוצמת הכאבים בגב ו/או ברגל, אלו פעולות או מנחים מחמירים את הכאב ברגל או בגב (עמידה? הליכה? התכופפות? שיעול? התעטשות? צחוק? התאמצות הנגרמת על רקע של עצירות?) אלו פעולות או מנחים מפחיתים את הכאבים מהרגל ו/או מהגב (עמידה? הליכה? שכיבה? תנוחת ישיבה מסוימת?).

האם אתם מעשנים או משתמשים בסמים? מה הרקע המקצועי (יושב, מרים, מתכופף) האם אתם פעילים גופנית ומה בדיוק אתם עושים? נרשום לפנינו האם אתם סובלים מסימנים ותסמינים נוירולוגיים כולל נימול בחלק מהרגל, חולשה של שריר או קושי ללכת (צליעה?), הירדמות של חלק מהרגל או כף הרגל, ו/או חוסר תחושה של חלק מהרגל או מכף הרגל. לאחר מכן נמשיך בבדיקה פיזית.

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הפיזית ננסה לשחזר את הכאב שלכם ובכך לזהות את הרקמה שנפגעה ולאמוד את חומרת הפגיעה. הבדיקות תכלולנה תצפית על האופן בו אתם יושבים, עומדים (עמידה אנטלגית), הולכים ובמידת האפשר רצים וקופצים. נתבונן בכם מבצעים מספר פעולות כולל ביצוע כפיפות לכיוונים שונים במצבים שונים. נמשש את הגב התחתון בניסיון לאתר את החוליות הכואבות, נבדוק טווחי התנועה של חוליות הגב התחתון. נבדוק גם את השרשרת הקינטית של הגב התחתון ובכלל זה את האגן כדי לשלול דלקת במפרק העצה והכסל (Sacroiliitis) ואת מפרק הירך כדי לשלול אפשרות של דלקת במפרק או דלקת בבורסה של מפרק הירך (Greater trochanteric bursitis) ועוד. 

נערוך מגוון בדיקות אורתופדיות כולל הרמת רגל ישרה (Straight leg raise), הרמת רגל ישרה מנוגדת (Crossed straight leg raise test) מתיחה פמוראלית (Femoral stretch) ותמרון ולסלבה (Valsalva maneuver). נערוך בדיקות כירופרקטיות שתתמקדנה ביכולת התנועה של החוליות ובדיקות נוירולוגיות. במהלך הבדיקות הנוירולוגיות נבדוק את הכוח של השרירים ברגליים, נבדוק את היכולת התחושתית ברגליים ואת ההחזרים הגידיים ברגליים.

בדיקות מתקדמות

פריצת דיסק מותניכאשר יש ספק לגבי חומרת הנזק ו/או יש צורך לבדוק אפשרות לטיפול כירורגי בבעיה אזי נפנה את החולה לביצוע בדיקות מתקדמות ובכלל אלו בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה. בדיקות המעבדה שאותן נשקול לבצע עשויות לכלול ספירת דם לזיהוי דלקת זיהומית, שקיעת דם לזיהוי כללי של דלקת, גורם שגרוני לזיהוי דלקת פרקים שגרונית, בדיקה של סמן גנטי HLA-B27 לזיהוי אפשרי של קשחת חוליות ועוד.

אמצעי הדמיה מזהים לעיתים קרובות פתולוגיות אקראיות גם בקרב אנשים בריאים לחלוטין. מסיבה זאת ומסיבות של נזקי קרינה ונזקים אחרים נעשה שימוש בבדיקות הדמיה אך ורק לצורך אישור או שלילה של פתולוגיות שבקיומם אנו חושדים. בדיקות הדמיה שאותן נשקול לבקש כוללות צילום רנטגן שאכן לא מראה נזקים לרקמות רכות כמו סחוס אך עשוי להעניק מידע חשוב אחר, MRI (מדגים את הנזקים לסחוס בין החוליות באופן חד), CT ללא חומר ניגודי או עם חומר ניגודי כדי להדגים לחץ על חוט השדרה (Myelogram) וכן בדיקת מוליכות חשמלית של העצב (EMG).

דגלים אדומים ודגלים צהובים 

במהלך המפגש עם החולה ננסה לאתר סימנים ותסמינים, מההיסטוריה הרפואית ו/או מהבדיקה הגופנית ו/או מהבדיקה באמצעות בדיקות ההדמיה והמעבדה, שיצביעו על אפשרות שהסימנים והתסמינים הללו נגרמים על רקע שאינו מכני, כלומר לא תנועה, או מאמץ כזה או אחר גרמו לכאב.

סימנים ותסמינים אלו המוגדרים כדגלים אדומים כוללים כאבים שהחלו בעקבות טראומה קשה, טראומה קלה עם רקע של אובדן צפיפות עצם, כאבים הופיעו לראשונה לפני גיל 20 או אחרי גיל 50, חום, צמרמורות, היסטוריה של דלקת זיהומית לאחרונה (דרכי השתן? דלקת זיהומית בשיניים?), כאבים שאינם פוחתים במנוחה, נוקשות בוקר קשה במיוחד, חוסר יכולת לנוע, אובדן שליטה על הסוגרים, אובדן משקל לא מוסבר, רקע של מחלת סרטן, שיתוק מתקדם והולך של הגפה, שימוש מתמשך בתרופות סטרואידים, שימוש בסמים, שימוש בתרופות מדכאות מערכת חיסונית (כימותרפיה?) ועוד.

ננסה לאתר גם דגלים צהובים. דגלים צהובים מהווים סימנים ותסמינים הנובעים ממצב נפשי ירוד כולל דיכאון וחרדות. הגורם לסימנים ותסמינים אלו עלול להיות קשיים כלכליים, קשיים חברתיים, קשיים בתוך המשפחה, מוות בתוך המשפחה, גירושין ועוד. קיומם של סימנים ותסמינים מסוג זה עלול לעכב ואף למנוע את ההחלמה של החולה מכאביו.  

אבחנה מבדלת

מספר רב של גורמים עלול להוביל להתפתחות כאבי גב תחתון הדומים לאלו המתפתחים בעקבות נזק לסחוס המותני. המשמעות של ביצוע אבחנה מבדלת לכאבי גב תחתון הוא שלילת כול אחד מהגורמים האפשריים הללו עד להגעה לאבחון הנכון.

חלק מהגורמים הינם נזקים לעמוד השדרה עצמו נגרמו על רקע טראומתי או עומסי יתר כולל מתיחה של רקמות, קרעים של רקמות, שחיקת סחוסים, שברים של חוליות ועוד. חלק מהגורמים נובעים מנזקים ממערכות עצב שרירי ושלד שאינם עמוד השדרה כולל נזקים למפרק העצה והכסל, נזקים למפרק הירך ועוד. חלק מהגורמים קשור לנזקים הנגרמים בעמוד השדרה בגלל מחלות מערכתיות כולל דלקות פרקים, מחלות של רקמות חיבור, סרטן, דלקות זיהומיות ועוד. חלק מהגורמים הם נזקים ומחלות הפוגעות באיברים פנימיים ובין הסימנים והתסמינים עלולים לגרום גם הקרנות כאב לגב התחתון. בין אלו נמנה דלקת בלבלב, דלקת בדרכי השתן והכליה, דלקת בפרוסטטה, פתולוגיות ברחם ועוד. 

בין תסמונות הכאב שעלולות לגרום לסימנים ותסמינים הדומים לאלו שעלולים להתפתח בעקבות פריצת דיסק מותני ניתן למנות: תסמונת זנב הסוס (Cauda equina syndrome), דלקת במפרקי השטחה (Facet arthropathy) דלקת בבורסה של מפרק הירך, תסמונת שביל הכסל והשוקה (Iliotibial band syndrome), מרלגיה פרסטטיקה (Meralgia paresthetica), דלקת במפרק העצה והכסל, היצרות תעלת השדרה המותני (Spinal stenosis), תסמונת שריר הפיריפורמיס (Piriformis syndrome), גידולים סרטניים בעמוד השדרה, דלקות זיהומיות בעמוד השדרה, טראומה לעמוד השדרה המותני ועוד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן