ורטיגו מה גורם לזה ומה הטיפול? מדובר למעשה במצב מפחיד שבו קיימת תחושה שאתם זזים ו/או מסתובבים שהסביבה שלכם זזה ו/או מסתובבת. לרוב יהיו אלה אפיזודות קצרות שנגרמות מסיבות שוליות וחולפות תוך שניות עד דקות גם בלי טיפול. במקרים אלו עוד יכולים להתפתח מספר מצומצם של התקפים חוזרים בימים שלאחר האירוע הראשון.
לעתים הגורם לוורטיגו או סחרחורת הוא הפרעה משמעותית. בין הגורמים האפשריים להתפתחות ורטיגו נמנה פגיעה באוזן, פגיעה מוחית, מחלות שונות כמו טרשת נפוצה, מחלת מנייר ועוד. חשוב לציין ורטיגו עלול להתפתח גם בגלל פגיעה בצוואר. האבחון הוא על כן שלב קריטי בדרך לטיפול בגורם. במאמר הנוכחי "ורטיגו מה גורם לזה ומה הטיפול" נדון בגורמים להתפתחות ורטיגו והטיפול הכירופרקטי בוורטיגו שמקורו בצוואר.
ורטיגו מה גורם לזה ומה הטיפול – רקע
מלבד התחושה שאתה או הסובבים אותך זזים ו/או מסתובבים החולים עלולים לסבול גם מתסמינים נוספים תלוי מה הפתולוגיה שעומדת בבסיס הבעיה שלהם. בין התסמינים השכיחים ניתן למנות בחילה והקאה, הזעה ותנועות עיניים לא נורמליות, אובדן שמיעה, טנטון, הפרעות ראייה, חולשה, בעיות בדיבור, קושי בהליכה ועוד. פרק הזמן בהם נמשכים התסמינים משתנה. הסימפטומים יכולים להיות אפיזודיים או ממושכים. הגירוי שמפעיל את תחושות התזוזה והסיבוב וגורם להתפתחות ורטיגו יכול להיות אפילו תנועה מסוימת או שינוי של תנוחה.
ורטיגו מה גורם לו – פירוט גורמים אפשריים
ורטיגו היא תחושה של תחושה של חוסר איזון או ספינינג. זה יכול להיגרם על ידי בעיות שונות באוזן הפנימית או במוח. חלק מהגורמים השכיחים ביותר לסחרחורת הם:
פגיעה במערכת העצבים המרכזית או בעצב השמע
ורטיגו עלול להתפתח גם בגלל פגיעה במערכת העצבים המרכזית ובעיקר בגזע המוח ובמוח הקטן המבקרים והשולטים על מערכת שיווי המשקל. דוגמאות לפגיעה מסוג זה כוללות: גידול סרטני על עצב השמיעה (Acoustic neuroma) שעלול לגרום גם לתסמינים נוספים ובכללם טנטון ואובדן שמיעה, נזק מוחי כמו זה הנגרם בגלל דימום (Cerebellar hemorrhage). תסמינים נוספים של דימום מוחי כוללים כאבי ראש, קושי בהליכה, קושי להביט לצד שבו הדימום מצוי וחסרים מוטוריים ותחושתיים שונים בגפיים ובפנים ועוד.
פגיעה במערכת שיווי המשקל מלבד המוח
פגיעה בחלקי מערכת שיווי המשקל שאינם במוח כולל במערכת הווסטיבולרית באוזן התיכונה עלולה לגרום בין היתר להתפתחות ורטיגו. דוגמאות לפגיעה מסוג זה כוללות:
- תנועתיות של קריסטלים זעירים המצויים בתוך תעלות שיווי המשקל שבתוך האוזן התיכונה (ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי – Benign positional paroxysmal vertigo)
- מחלת דלדול העצמות (אוסטאופורוזיס) הגורמת לאובדן מינרלים ובכללם מינרלים בחיישנים באוזן התיכונה (March 2009 24 issue of Neurology)
- דלקת וירלית או בקטריאלית במבוך שבאוזן הפנימית (Labyrinthitis)
- מחלת מנייר (Meniere's) הגורמת גם לתסמינים נוספים ובכללם טנטון ואובדן יכולת שמיעה.
מחלות שונות
מגוון מחלות עלול לגרום בין היתר לוורטיגו. בין המחלות נציין:
- מיגרנה זהו סוג של כאב ראש הכולל שינויים בזרימת הדם ובפעילות העצבים במוח. זה יכול לגרום לסחרחורת יחד עם תסמינים אחרים, כגון רגישות לאור וקול, בחילה והקאות.
- טרשת נפוצה עלולה לגרום בין יתר הסימנים והתסמינים גם להתפתחות ורטיגו.
- מחלת מנייר שהיא הפרעה באוזן הפנימית הכוללת הצטברות נוזלים ושינוי לחץ באוזן. זה יכול לגרום פרקים פתאומיים של סחרחורת שנמשכים מספר שעות, יחד עם צלצולים באוזניים (טינטון) ואובדן שמיעה.
- דלקת עצבית ווסטיבולרית או דלקת מבוך שהיא דלקת של עצב שיווי המשקל או המבוך, שהם חלקים של האוזן הפנימית השולטים באיזון. זה נגרם בדרך כלל על ידי זיהום ויראלי. זה יכול לגרום לסחרחורת מתמדת שנמשכת ימים עד שבועות.
פגיעות בעמוד בשדרה הצווארי
התחושה שאתה או הסובבים אותך זזים ו/או מסתובבים יכולה להופיע בגלל נזקים לעמוד השדרה הצווארי כגון אלו שמתפתחים לאחר תאונות דרכים וצליפת שוט. מחקר ארוך טווח שנערך בבית חולים מאיר טוען ש ב19% מהמקרים התופעה מתרחשת על רקע של נזקים בצוואר. הכתובת הראשונה שיש לחפש בה את הגורם להתפתחות ורטיגו היא פגיעה במערכת שיווי המשקל המצויה באוזן התיכונה (המערכת הוסטיבולרית), אך אין לשכוח שגם הצוואר יכול לגרום לכך ולכן חשוב להקדיש זמן לבדיקה יסודית של הצוואר כדי לשלול או לאשר את מעורבותו.
נצטט את הפרופסור לרפואה קרל לויט מומחה לבעיות במערכות התנועה האנושית שאמר כבר לפני שנים "חשוב לציין ששיבוש צווארי עלול להיות הגורם או אחד הגורמים לסחרחורות ולתחושות שאתם או הסובבים אתכם זזים ומסתובבים… "
תרופות
תרופות מסוימות יכולות להשפיע על האוזן הפנימית או על המוח ולגרום לסחרחורת. בין יתר התרופות נציין אנטיביוטיקה, משתנים, תרופות נוגדות דיכאון, ותרופות ללחץ דם.
ורטיגו צווארי – מנגנונים אפשריים
שלושה מנגנונים פיזיולוגיים אפשריים:
– שיבוש אספקת הדם
– תפקוד לקוי של חיישני מערכת הפרופריוספציה
פגיעה בעמוד השדרה הצווארי אשר גורמת לכאבי צוואר, לתפקוד לקוי של חיישני הפרופריוספציה ברקמות הצוואר השונות ולהגעת מידע לקוי למוח הקטן (צרבלום) ולמערכת שיווי המשקל (המערכת הוסטיבולרית) שבאוזן.
– לחץ ישיר על כלי דם צווארים
פגיעה בעמוד השדרה הצווארי גורמת לשינויים מבניים אשר יוצרים לחץ ישיר על כלי הדם בצוואר ובכך משתבשת אספקת הדם העולה למוח.
פגיעה במפרק הלסת
גם פגיעה במפרק הלסת עלולה לגרום להשפעות על איבר שיווי המשקל באוזן התיכונה. פגיעה באוזן התיכונה עלולה להתבטא בהתפתחות וורטיגו, סחרחורת, טנטון, ירידה בשמיעה ועוד.
מתי לבקש עזרה מקצועית?
ברוב המקרים ורטיגו אינה תוצאה של פתולוגיה חמורה. אם הבעיה נובעת מעמוד שדרה צווארי שיפור מצב הצוואר יטפל ביעילות בהפרעה הזאת. אך כפי שציינתי קודם לכם ישנם גם מקרים שבהם התסמין הזה הוא תולדה של מחלות קשות ואפילו מסכנות חיים. על כן במקרים עקשניים רצוי להיבדק על ידי איש מקצוע כדי שיוכל לאבחן את מקור הבעיה. סימנים וסימפטומים המצריכים פנייה מידית לבדיקה כוללים:
- ראייה כפולה
- כאבי ראש
- חולשה
- קושי בדיבור
- קושי בהליכה ו/או שליטה בידיים
- תנועות עיניים לא נורמליות
- שינויים ברמת ההכרה
ורטיגו בדיקה ואבחון
היסטוריה רפואית
אבחון ורטיגו יחל בלקיחת ההיסטוריה הרפואית. זאת תכלול:
- סקירה על הרקע הבריאותי של הנבדק ושל משפחתו (מחלות, פציעות, אשפוזים תרופות ועוד)
- פרטים על התלונה של החולה:
- כיצד החלה התופעה
- מה בדיוק הרגשתם (ראש קל? העולם מסתובב סביבכם?)
- נברר מה מחמיר את תחושת הוורטיגו ומה מעלים אותה (שינוי מנח, תנועות צוואר?)
- נשאל כמה זמן נמשך התקף ורטיגו ומה חומרת ההתקף (מסוגלים ללכת, לנהוג?)
נברר לגבי סימנים ותסמינים נלווים נוספים כולל בין היתר:
- בחילה
- הקאות
- הזעה
- תנועת עיניים לא רגילה
- ירידה בשמיעה
- טנטון
- הפרעות בראייה
- חולשה
- בעיות מוטוריות
- קושי בדיבור
- כאבי צוואר ושכמות ועוד
חולים הסובלים מהתפתחות ורטיגו על רקע צווארי יתלוננו בהרבה מקרים גם על:
- כאבי צוואר (לעיתים גם כאבי ראש)
- נוקשות ששרירי הצוואר
במקרים אלו נשאל:
- מה מיקום הכאב בצוואר
- האם הוא מושלך לשכמה או ליד
- נברר האם לכאב בצוואר נלווה גם קושי להניע את הצוואר
- נשאל מה מקל ומה מחמיר את הכאב בצוואר
- נברר האם החולה סובל גם מחוסר יציבות או חוסר שיווי משקל המחמירים בתנועת צוואר מהירה
כאבי צוואר ולעתים כאבי הראש הממוקמים בדרך כלל בבסיס הגולגולת מאחור יכולים להקדים בימים ואף יותר מכך את תחושות חוסר שיווי המשקל.
בדיקה גופנית
בשלב הבא נערוך בדיקה גופנית מקיפה ומדוקדקת שתכלול תצפית:
- נבחן את היציבה בכללותה ואת אופן נשיאת הראש בפרט
- נתבונן בתוך האוזניים ונחפש סימנים לדלקת
- נביט בתנועות העיניים ובגודל האישונים, נחפש סימנים לתנועות עיניים בלתי רצוניות (Nystagmus)
- נערוך בדיקות שיווי משקל
- נתבונן בנבדק בעודו הולך עם עיניים פקוחות ועיניים עצומות באופן שמקשה על שיווי המשקל
- נבקש מהחולה לשנות מנחים באופן חד
נמשיך במישוש (Palpation):
- נמשש את החוליות ומפרקי הצוואר והגב העליון
- עוד נמשש את הרקמות הרכות ובכללותן את השרירים והרצועות
נעבור לבדיקות דינמיות:
- נבחן את התפקוד של השרירים (כוח, גמישות)
- נבדוק את טווח התנועה של חוליות הצוואר והגב העליון
נמשיך עם בדיקות מיוחדות:
- נבצע בדיקות אורתופדיות, בדיקות כירופרקטיות ובדיקות נוירולוגיות הכוללות בחינה של עצבי הגולגולת.
בדיקות דימות ומעבדה
במידת הצורך כדי לשלול או לאשר את קיומה של הפרעה מסוימת בצוואר ניעזר בבדיקות הדמיה. בדיקות אלה כוללות:
- MRI ו/או CT
- צילומי רנטגן
צילומי רנטגן של הצוואר יערכו במנחים של כפיפה ומתיחה. תנוחות אלה נדרשות לצורך זיהוי שינויים במנח ובמצב של חוליות הצוואר. חולה עם ורטיגו שיש חשד לגבי מקורו יופנה לבדיקות נוספות.
בדיקות נוספות
במידת הצורך נפנה את הנבדק למומחה אף אוזן גרון לביצוע בדיקות מתקדמות.
בין יתר הבדיקות נציין:
- בדיקות שמיעה
- בדיקות לזיהוי וניתוח תנועות עיניים בלתי רצוניות (Videonystagmography)
- מבחן קלורי (Caloric testing) שבודק את תגובת העיניים בעקבות גירוי תעלות המבוך באוזן הפנימית. נעשה באמצעות החדרת מים בטמפרטורות שונות לאוזן
- כאשר קיים חשד לפתולוגיה תוך מוחית יערכו לנבדק סריקות CT של המבוך והראש ו/או סריקות MRI של המוח לזיהוי גידול בעצב השמיעה, טרשת נפוצה ועוד.
ורטיגו – מה הטיפול
אופן הטיפול בוורטיגו תלוי באבחון המדויק של הגורם. כירופרקט יכול לתת מענה טוב כאשר מקור הבעיה בהפרעה בעמוד השדרה הצווארי או באוזן התיכונה. הטיפול בעמוד השדרה הצווארי שמטרתו שיפור התפקוד של השרירים והחוליות יכלול:
- שימוש בטכניקות טיפול ידניות
- ובאמצעים חשמליים כמו לייזר רך לריפוי דלקות
בשלבים המתקדמים יותר ועד שוך הדלקת יהפוך הטיפול בהדרגה לאקטיבי. בשלב הזה המטופל יתחיל להיות מעורב בטיפול. טיפול בוורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (Benign paroxysmal positional vertigo) נעשה:
- באמצעות מספר תמרונים שמטרתם להסדיר את תזוזת המינרלים באוזן התיכונה
מקרים אחרים יופנו לניהול וטיפול רפואי שיכלול בעיקר תרופות. כך למשל דלקת חיידקית באוזן תטופל באמצעות אנטיביוטיקה וחולה במחלת מנייר התבקשו לצרוך פחות מלח ולהשתמש בתרופות הגורמות להפרשת שתן מרובה.
References:
Benign paroxysmal positional vertigo: diagnosis and treatment (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2680094/)
Meniere's disease: diagnosis and management (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4369172/)
Vestibular neuritis: clinical features, diagnosis, and management (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4940063/)
Migraine-associated vertigo: diagnosis and treatment (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3134175/)
Vertigo after head injury–a five year follow-up (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1029039/)
Drug-induced vertigo: a systematic review (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4860051/)
Vestibular rehabilitation therapy: review of indications, mechanisms, and key exercises (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3259492/)
Efficacy of particle repositioning maneuvers in benign paroxysmal positional vertigo: a meta-analysis (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4031400/)
Pharmacological treatment of vertigo (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3312830/)
Surgical treatment of peripheral vestibular disorders (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3709198/)