דלקת במרפק: מה גורם לה ואיך מטפלים בה?

דלקת במרפק: מה גורם לה ואיך מטפלים בה? דלקת במרפק נגרמת לרוב מעומס יתר מכני, תנועות חוזרניות או שחיקה ממושכת של הגידים המחוברים למפרק. שתי התופעות הנפוצות ביותר הן מרפק טניס, המתבטא בכאב בצד החיצוני עקב פעילות שורש כף היד, ומרפק גולף, הגורם לכאב בצד הפנימי. גורמים נוספים כוללים חבלות ישירות, הרמת משקלים כבדים, עבודה ממושכת מול מחשב או דלקות במעטפת המפרק ובבורסה. דרכי הטיפול בדלקת מבוססות על גישה שמרנית ומדורגת במטרה להפחית כאב ולשקם את הרקמה באופן מלא. בשלב הראשון הטיפול כולל מנוחה והפחתת עומס על ידי הפסקת הפעילות שגרמה לכאב ושימוש זמני בסד תמיכה למרפק, לצד טיפול מקומי של הנחת קומפרסים קרים בשלב המוקדם להפחתת הנפיחות.

בהמשך משלבים תרגילי מתיחה וחיזוק הדרגתיים לשרירי האמה, לצד טיפול מנואלי לשיפור טווחי התנועה ונטילת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות להקלה על התסמינים. במקרים עקשניים שאינם מגיבים לטיפול הראשוני, ניתן לשקול טיפולים מתקדמים כמו טיפול בגלי הלם, הזרקות ביולוגיות, זריקות קורטיזון, או התערבות כירורגית במצבי קיצון. לסיכום, דלקת במרפק נוצרת בעקבות מאמץ חוזר וטראומה מיקרוסקופית לגידים, והטיפול בה מתמקד בכירופרקטיקה, מנוחה מבוקרת וניהול הכאב כדי לאפשר לרקמה להשתקם בצורה מיטבית.

דלקת במרפק: מה גורם לה ואיך מטפלים בה? – רקע

דלקת במרפק היא לא תמיד “דלקת” אמיתית. כאשר אנשים אומרים “דלקת במרפק”, הם מתכוונים בדרך כלל לכאב, רגישות, נפיחות או קושי להשתמש ביד. אבל מבחינה רפואית, לא כל כאב במרפק הוא דלקת פעילה. במקרים רבים מדובר בטנדינופתיה – שינוי בעומס ובמבנה של גיד – ולא בדלקת חריפה קלאסית. זה נכון במיוחד ב”מרפק טניס” וב”מרפק גולף”, שבהם הבעיה העיקרית היא לרוב עומס חוזר, ירידה ביכולת הגיד לשאת עומס, כאב באחיזה וחולשה תפקודית (Lucado, 2022).

ההבדל חשוב כי טיפול יעיל אינו מסתכם רק בנטילת נוגדי דלקת או מנוחה. במרבית המקרים צריך לזהות את מקור הכאב, להפחית עומס זמנית, לבנות מחדש כוח וסבולת של השרירים והגידים, לשפר טכניקה, לבדוק עומסים בצוואר, כתף ושורש כף היד, ולהחזיר פעילות בהדרגה.

למה המרפק רגיש לפציעות עומס?

המרפק הוא מפרק קטן יחסית שמחבר בין הזרוע, האמה וכף היד. הוא משתתף כמעט בכל פעולה יומיומית: הרמה, אחיזה, כתיבה, הקלדה, סיבוב מברג, נשיאת שקיות, אימון כוח, משחקי מחבט, זריקה ועבודה עם כלים. לכן גם עומס קטן שחוזר מאות פעמים ביום יכול להפוך לכאב.

המרפק אינו עובד לבד. תפקוד לקוי של הכתף, השכמה, הצוואר או שורש כף היד יכול להעביר יותר עומס לגידים סביב המרפק. לכן אבחון נכון של “דלקת במרפק” צריך לכלול לא רק את האזור הכואב, אלא את כל השרשרת: צוואר, כתף, שכמה, אמה, שורש כף יד, אחיזה והרגלי עבודה.

טבלה: סוגי כאב נפוצים במרפק ומה הם עשויים לרמוז

מרפק טניס: הסיבה השכיחה לכאב בצד החיצוני של המרפק

מרפק טניס, או lateral elbow tendinopathy, הוא מצב שבו גידי פושטי שורש כף היד, בעיקר באזור מוצאם בצד החיצוני של המרפק, נעשים רגישים לעומס. השם “מרפק טניס” מטעה, כי רוב האנשים שסובלים ממנו אינם שחקני טניס. הוא נפוץ גם אצל עובדי מחשב, נגרים, טכנאים, ספורטאים, מתאמני כוח, מוזיקאים ואנשים שמרבים לאחוז, להבריג, להרים או למשוך.

הכאב מופיע בדרך כלל בצד החיצוני של המרפק ומוחמר באחיזה, הרמת קומקום, לחיצת יד, פתיחת דלת, עבודה עם עכבר, הרמת משקולת או פשיטת שורש כף היד נגד התנגדות. הנחיות קליניות עדכניות ממליצות לבדוק טווחי תנועה, כאב באחיזה, כוח אחיזה ותפקוד יומיומי, ולא להסתמך רק על רגישות מקומית (Lucado, 2022).

מרפק גולף: כאב בצד הפנימי של המרפק

מרפק גולף, או medial epicondylitis, מערב את אזור מוצא גידי מכופפי שורש כף היד והשרירים שמסובבים את האמה פנימה. הוא פחות שכיח ממרפק טניס, אך יכול להיות עקשני מאוד. הכאב מופיע בצד הפנימי של המרפק ומוחמר באחיזה, הרמה, כיפוף שורש כף היד, זריקה, טיפוס, תרגילי משיכה או שימוש בכלים.

גם כאן מדובר לרוב בטנדינופתיה ולא ב”דלקת” פשוטה. סקירות עדכניות מתארות את מרפק הגולף כפציעת עומס כרונית שבה עומס חוזר עולה על יכולת התיקון של הגיד (Tahir, 2026). לכן הטיפול המרכזי הוא ניהול עומסים וחיזוק הדרגתי, ולא מנוחה מוחלטת בלבד.

בורסיטיס אולקרנון: נפיחות מאחורי המרפק

בורסיטיס אולקרנון היא דלקת או גירוי של שק נוזלי קטן שנמצא מאחורי המרפק. היא יכולה להופיע לאחר מכה ישירה, הישענות ממושכת על המרפק, עבודה על שולחן קשיח, מחלות דלקתיות, גאוט או זיהום. הסימן הקלאסי הוא נפיחות מאחורי המרפק, לעיתים רכה ובולטת.

כאשר הבורסיטיס אינה זיהומית, הטיפול לרוב שמרני: הימנעות מלחץ ישיר, ריפוד, קירור, חבישה קלה, מנוחה יחסית ולעיתים תרופות לפי המלצת רופא. כאשר יש אודם, חום מקומי, כאב משמעותי, חום גוף או פצע באזור – יש לחשוד בבורסיטיס זיהומית ולפנות לרופא (Nchinda, 2021; Khodaee, 2017).

תעלה קוביטלית: כשהבעיה היא עצב ולא דלקת

לפעמים כאב במרפק הפנימי אינו נובע מגיד אלא מלחץ על העצב האולנרי באזור התעלה הקוביטלית. מצב זה יכול לגרום לכאב פנימי במרפק, נימול בזרת ובקמיצה, תחושת זרמים, חולשה באחיזה ולעיתים ירידה במיומנות כף היד. התסמינים מחמירים לעיתים בשינה עם מרפק כפוף, הישענות על המרפק, נהיגה או שיחות טלפון ממושכות.

תסמונת התעלה הקוביטלית היא אחת הנוירופתיות הלחיצתיות השכיחות בגפה העליונה. במקרים קלים, שינוי תנוחות, הימנעות מכיפוף מרפק ממושך וריפוד יכולים לעזור. במקרים עם חולשה, דלדול שרירים או החמרה נוירולוגית, יש צורך בבירור רפואי ולעיתים EMG או הערכת מומחה כף יד (Nakashian, 2020; Graf, 2022).

גורמי סיכון לדלקת וכאב במרפק

הגורם המרכזי ברוב בעיות המרפק הוא עומס חוזר שאינו מותאם ליכולת הרקמה. עומס כזה יכול להגיע מספורט, עבודה, נגינה, הקלדה, שימוש בכלים, אימון כוח, הרמת ילדים, עבודת בית או שינוי פתאומי בפעילות. גם חולשה בכתף ובשכמה יכולה לגרום לאמה לעבוד קשה מדי.

גורמי סיכון נוספים כוללים גיל, פציעות קודמות, חזרה מהירה מדי לאימון, טכניקה לקויה, ציוד לא מתאים, נפח עבודה גבוה, שינה ירודה, סטרס, מחלות דלקתיות וסוכרת. אצל חלק מהמטופלים הכאב נמשך לא בגלל “דלקת חזקה”, אלא בגלל שהעומס היומי ממשיך לגרות את הגיד או העצב.

טבלה: גורמים נפוצים ומה כדאי לבדוק

איך מאבחנים דלקת במרפק?

האבחון מתחיל בתשאול: איפה הכאב, מתי התחיל, מה מחמיר, מה מקל, האם יש נפיחות, האם יש נימול, האם הייתה חבלה, אילו פעולות בעבודה או באימון השתנו, והאם יש כאב בצוואר, כתף או שורש כף היד. לאחר מכן בודקים טווח תנועה, כוח אחיזה, כאב בהתנגדות, רגישות מקומית ותפקוד.

במרפק טניס בודקים כאב בהפעלת פושטי שורש כף היד ובהרמת חפצים. במרפק גולף בודקים כאב בהפעלת מכופפי שורש כף היד ובפרונציה. בבורסיטיס מחפשים נפיחות אחורית. בתעלה קוביטלית בודקים תחושה, כוח, נימול וסימנים עצביים. סקירה על אבחנה מבדלת של כאב מרפק מדגישה שהמיקום חשוב, אך אינו מספיק לבדו; יש צורך לשלב סיפור, בדיקה ותפקוד (Chung, 2023).

מתי צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?

ברוב מקרי הטנדינופתיה במרפק אין צורך בהדמיה בתחילת הדרך. צילום יכול לעזור כאשר הייתה חבלה, חשד לשבר, הגבלת תנועה משמעותית או כאב שאינו מתאים לתמונה רגילה. אולטרסאונד יכול להדגים גידים, קרעים חלקיים, בורסה ונוזל. MRI נשקל במקרים עמידים, לפני ניתוח, לאחר חבלה משמעותית או כאשר האבחנה אינה ברורה.

חשוב לזכור שממצא בהדמיה אינו תמיד מקור הכאב. שינויים בגיד יכולים להופיע גם בלי כאב, ולכן ההחלטה הטיפולית צריכה להתבסס על התאמה בין הסיפור, הבדיקה וההדמיה.

סימני אזהרה במרפק

רוב כאבי המרפק אינם מסוכנים, אך יש מצבים שמחייבים בדיקה רפואית. יש לפנות לרופא כאשר יש חבלה חזקה, עיוות, חוסר יכולת ליישר או לכופף את המרפק, חום, אודם משמעותי, נפיחות חמה מאחורי המרפק, פצע או הפרשה, נימול שמחמיר, חולשה בכף היד, כאב לילי חריג או ירידה לא מוסברת במשקל.

במיוחד חשוב לא לפספס בורסיטיס זיהומית. נפיחות אדומה, חמה וכואבת מאחורי המרפק, בעיקר עם חום גוף או פצע בעור, אינה מתאימה לטיפול ידני או תרגילים לפני בדיקה רפואית (Khodaee, 2017).

טבלה: סימני אזהרה ומה עושים

טיפול ראשוני: מנוחה יחסית, לא מנוחה מוחלטת

בכאב מרפק מעומס, מנוחה מוחלטת לרוב אינה הפתרון. היא יכולה להפחית כאב זמנית, אך אם לא מחזירים עומס בהדרגה, הגיד נשאר רגיש. הגישה הנכונה היא מנוחה יחסית: להפחית פעולות שמדליקות את הכאב, לשנות אחיזה, להקטין משקל, להימנע מתרגילים כואבים, אך לשמור על תנועה בטוחה.

לדוגמה, אם פתיחת צנצנות, הרמת קומקום או תרגילי משיכה מחמירים כאב, מפחיתים אותם זמנית ומחליפים בפעולות קלות יותר. אם הקלדה מחמירה, משנים תנוחה, מוסיפים הפסקות ותומכים באמה. המטרה היא להוריד גירוי בלי “לכבות” את היד.

תרגילים לדלקת במרפק: מה באמת חשוב?

הבסיס לשיקום מרפק טניס ומרפק גולף הוא חיזוק הדרגתי של הגידים והשרירים סביב המרפק. במרפק טניס הדגש הוא על פושטי שורש כף היד; במרפק גולף הדגש הוא על מכופפי שורש כף היד ושרירי הפרונציה. אפשר להתחיל מאיזומטרי – כיווץ ללא תנועה – ולעבור בהדרגה לתרגול איטי עם תנועה, אקסצנטרי, קונצנטרי ותפקודי.

מטא־אנליזה על תרגול אקסצנטרי במרפק טניס מצאה שתרגול כזה יכול לשפר כאב וכוח, אך הוא אינו בהכרח הפתרון היחיד; חשוב לבחור תרגול שהמטופל מסוגל לבצע ולהתקדם בהדרגה (Yoon, 2021). הנחיות קליניות ממליצות לשלב חיזוק פושטי שורש כף היד עם התערבויות נוספות, כולל טיפול ידני לפי הצורך (Lucado, 2022).

טבלה: תרגילים לפי סוג הבעיה

סדים, רצועות וטייפינג

רצועת counterforce למרפק טניס או מרפק גולף יכולה להפחית זמנית עומס על אזור הגיד בזמן פעילות. היא אינה “מרפאת” את הגיד, אך יכולה לעזור לעבוד או להתאמן עם פחות כאב בזמן שמבצעים שיקום. חלק מהאנשים מגיבים היטב, ואחרים לא מרגישים שינוי.

סד לילה עשוי לעזור בתעלה קוביטלית כאשר המטופל ישן עם מרפק כפוף מאוד. בבורסיטיס, ריפוד למרפק חשוב יותר מסד קשיח. בכל מקרה, סד הוא כלי עזר, לא תחליף לחיזוק, שינוי עומסים ואבחון נכון.

זריקות: מתי הן עוזרות ומתי צריך להיזהר?

במרפק טניס, זריקות סטרואידים יכולות לתת הקלה קצרה בטווח המיידי, אך יש חשש לתוצאות פחות טובות בטווח ארוך אצל חלק מהמטופלים. סקירות מצאו שסטרואידים עשויים לעזור מוקדם, בעוד PRP עשוי להראות יתרון יחסי בטווח של כמה חודשים במחקרים מסוימים, אך איכות הראיות אינה אחידה ויש מחלוקת לגבי המשמעות הקלינית (Hohmann, 2023; Karjalainen, 2022).

לכן זריקה אינה קיצור דרך שמחליף שיקום. כאשר שוקלים זריקה, כדאי להבין מה המטרה: הקלה קצרה? ניסיון להימנע מניתוח? כאב כרוני שלא מגיב לשיקום? ההחלטה צריכה להיעשות עם רופא, תוך הבנת יתרונות, חסרונות וסיכונים.

אנטיביוטיקה וניקוז בבורסיטיס זיהומית

כאשר מדובר בבורסיטיס זיהומית, הטיפול שונה לחלוטין. כאן הבעיה אינה גיד רגיש אלא זיהום אפשרי בבורסה. הטיפול עשוי לכלול אנטיביוטיקה, ולעיתים שאיבה או ניקוז לפי החלטת הרופא. סקירות על בורסיטיס שטחית מדגישות שיש להבדיל בין בורסיטיס זיהומית ללא־זיהומית לפי חום, אודם, כאב, פצע, גורמי סיכון ולעיתים בדיקת נוזל (Khodaee, 2017; Nchinda, 2021).

אין לבצע עיסוי עמוק, מניפולציה או תרגול מאומץ על אזור שנראה מזוהם. במקרה כזה קודם מטפלים בזיהום.

כירופרקטיקה ודלקת במרפק

כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר כאב המרפק קשור למערכת השריר־שלד: עומס גידי, תפקוד לקוי של שורש כף היד, אמה, כתף, שכמה, גב עליון או צוואר. כירופרקט יכול לבדוק את כל השרשרת התפקודית, לזהות מגבלות תנועה, חולשה, עומס עצבי או דפוסי עבודה שמגבירים את הכאב.

הטיפול הכירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציה או מניפולציה מתאימה למפרקי המרפק, שורש כף היד, הכתף או עמוד השדרה, טיפול ברקמות רכות, תרגילי חיזוק, תרגילי אחיזה, הדרכה ארגונומית וחזרה מדורגת לפעילות. הנחיות קליניות למרפק טניס כוללות שימוש בטכניקות מוביליזציה או מניפולציה מקומיות להפחתת כאב ושיפור אחיזה נטולת כאב, כחלק מתוכנית רחבה (Lucado, 2022).

כירופרקטיקה אינה תחליף לאבחון רפואי כשיש סימני סכנה

כירופרקטיקה אינה מתאימה כקו ראשון כאשר יש חשד לשבר, פריקה, זיהום, בורסיטיס חמה ואדומה, קרע גיד משמעותי, חולשה נוירולוגית מתקדמת או מחלה דלקתית פעילה. במקרים כאלה יש צורך בבדיקה רפואית, ולעיתים הדמיה או בדיקות דם.

הגישה הנכונה היא שילוב: כירופרקטיקה יכולה לעזור להפחית כאב, לשפר תנועה ולבנות תפקוד, אך היא צריכה להשתלב עם תרגול, ניהול עומסים, טיפול רפואי כשצריך והפניה מתאימה כאשר התמונה אינה מכנית פשוטה.

שיקום הדרגתי: איך חוזרים לעבודה ולאימון?

חזרה לפעילות צריכה להיות מבוססת על תגובת המרפק. בשלב הראשון מורידים פעולות שמחמירות כאב. בשלב השני מתחילים חיזוק קל ותרגילי אחיזה. בשלב השלישי מוסיפים עומס תפקודי: הרמה, משיכה, דחיפה, עבודה עם כלי או תרגילי ספורט. בשלב הרביעי חוזרים לעומס מלא בהדרגה.

כלל פשוט: כאב קל בזמן תרגול יכול להיות סביר אם הוא נרגע מהר ואינו מחמיר ביום שאחרי. כאב חד, החמרה שנמשכת, ירידה באחיזה או כאב שמשנה תנועה הם סימן שהעומס גבוה מדי. סקירה על טיפול לא ניתוחי במרפק טניס מדגישה שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, ולכן התאמה אישית ומעקב חשובים מאוד (Lapner, 2021).

טבלה: שלבי שיקום לדלקת במרפק

מניעה: איך מפחיתים חזרה של הכאב?

כדי למנוע חזרת כאב במרפק, צריך לזהות מה יצר אותו. אם מדובר בעבודה מול מחשב, יש לשנות מיקום עכבר, תמיכת אמה והפסקות. אם מדובר באימון כוח, יש לבדוק נפח, אחיזה, טכניקה ועומס. אם מדובר בספורט מחבט, יש לבדוק גודל ידית, מתח מיתרים וטכניקה. אם מדובר בתעלה קוביטלית, יש להימנע מכיפוף מרפק ממושך ולחץ ישיר.

חיזוק תחזוקתי של האמה, הכתף והשכמה חשוב במיוחד. המרפק סופג פחות עומס כאשר הכתף והשכמה מייצבות היטב והאחיזה אינה צריכה “לפצות” על חולשה במעלה השרשרת.

סיכום: דלקת במרפק דורשת טיפול לפי מקור הבעיה

“דלקת במרפק” היא שם כללי למספר מצבים שונים: מרפק טניס, מרפק גולף, בורסיטיס אולקרנון, תסמונת התעלה הקוביטלית, גירוי גידי בייספס או טרייספס, פציעה טראומטית ולעיתים מחלה דלקתית או זיהום. הטיפול הנכון תלוי במיקום הכאב, באופי התסמינים, בעומסים, בבדיקה הגופנית ובסימני האזהרה.

ברוב בעיות העומס, הטיפול היעיל כולל מנוחה יחסית, שינוי פעילות, חיזוק הדרגתי, טיפול ידני לפי צורך, התאמת עבודה ואימון, וחזרה מדורגת לתפקוד. כירופרקטיקה יכולה להשתלב היטב כאשר הכאב הוא שריר־שלדי ותפקודי, במיוחד כחלק מתוכנית הכוללת אבחון, טיפול ידני, תרגול והדרכה. כאשר יש נפיחות חמה, חום, חבלה, חולשה או נימול מתקדם – קודם נבדקים רפואית.

References:

Chung, H. J. (2023). Differential diagnosis of elbow pain. The Ewha Medical Journal, 46(4), e14. https://doi.org/10.12771/emj.2023.e14.

Graf, A., & Tang, P. (2022). Modern treatment of cubital tunnel syndrome. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 15(2), 93-100. https://doi.org/10.1007/s12178-022-09745-8.

Hohmann, E., Tetsworth, K., & Glatt, V. (2023). Corticosteroid injections for the treatment of lateral epicondylitis are superior to platelet-rich plasma at 1 month but platelet-rich plasma is more effective at 6 months: An updated systematic review and meta-analysis of level 1 and 2 studies. Journal of Shoulder and Elbow Surgery, 32(9), 1770-1783.

Karjalainen, T. V., Buchbinder, R., & colleagues. (2022). Glucocorticoid injections for lateral elbow pain. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2022(9), CD001978. https://doi.org/10.1002/14651858.CD001978.pub2.

Khodaee, M. (2017). Common superficial bursitis. American Family Physician, 95(4), 224-231.

Lapner, P., Alfonso, A., Hebert-Davies, J., Pollock, J. W., Marsh, J., & King, G. J. W. (2021). Nonoperative treatment of lateral epicondylitis: A systematic review and meta-analysis. JSES International, 6(2), 321-330. https://doi.org/10.1016/j.jseint.2021.11.010.

Lucado, A. M., Day, J. M., Vincent, J. I., MacDermid, J. C., Fedorczyk, J. M., Grewal, R., & Martin, R. L. (2022). Lateral elbow pain and muscle function impairments. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(12), CPG1-CPG111. https://doi.org/10.2519/jospt.2022.0302.

Nakashian, M. N., Ireland, D., & Kane, P. M. (2020). Cubital tunnel syndrome: Current concepts. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 13(4), 520-524. https://doi.org/10.1007/s12178-020-09650-y.

Nchinda, N. N., Wolf, J. M., & Culp, R. W. (2021). Clinical management of olecranon bursitis: A review. Journal of Hand Surgery, 46(7), 614-621.

Singh, H. P., Watts, A. C., Bateman, M., Batten, T., Chatterji, S., Chin, K., Chong, H. H., Dott, C., Elgebaly, A., Emin, A., Evans, J., Field, D., Fisher, R., Hamoodi, Z., Hughes, B., Imam, M., Jones, V., Jubber, A., Mitchell, R., … Wright, A. (2023). BESS patient care pathway: Tennis elbow. Shoulder & Elbow, 15(4), 348-359. https://doi.org/10.1177/17585732231170793.

Tahir, A., Chanian, N., Tiwana, S., & colleagues. (2026). Medial epicondylitis: A review of clinical presentation, diagnosis, and management in the United Kingdom. Cureus, 18(1), e102264. https://doi.org/10.7759/cureus.102264.

Wallis, J. A., MacIntyre, N. J., & colleagues. (2024). Manual therapy and prescribed exercise for lateral elbow pain: A systematic review. Journal / indexed systematic review.

Yoon, S. Y., Kim, Y. W., Shin, I. S., Kang, S., Moon, H. I., & Lee, S. C. (2021). The beneficial effects of eccentric exercise in the management of lateral elbow tendinopathy: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 10(17), 3968. https://doi.org/10.3390/jcm10173968.