חריקות במפרקים: מה גורם להן ומתי צריך לדאוג?

חריקות במפרקים: מה גורם להן ומתי צריך לדאוג? רעשים אקראיים הבוקעים מהפרקים הגוף בעת ביצוע תנועה אינם מעידים בהכרח על מצב פתולוגי. עם זאת קליקים, חריקות ורעשים (Crepitus) הבוקעים מהמפרקים באופן חוזר ונשנה עלולים להעיד על נזק. רעשים מהמפרקים יכולים להתלוות להרמת כתף, לישיבה, לעלייה במדרגות או לריקוד סוער. אנשים מרבים להתלונן. תלונות שכיחות על לקליקים הבוקעים מהמפרקים מתייחסות לרוב לקליקים בברכיים, בלסת, בעמוד השדרה, בידיים ועוד.

אם לרעשים הללו לא נלווים כאבים, מגבלות תנועה ו/או נפיחות אתם צריכים להיות מוטרדים פחות. עם זאת אסור להיות שאננים. עומס מינימלי על מפרקים רועשים עלול על ציר הזמן לגרום גם לכאב במפרק. גורם שכיח לנזקים ורעשים במפרקים הוא לרוב שינויים ניווניים על רקע דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis). במאמר הנוכחי "חריקות במפרקים: מה גורם להן ומתי צריך לדאוג? נדון בנושא הזה בהרחבה.

חריקות במפרקים: מה גורם להן ומתי צריך לדאוג?- רקע

קליקים, חריקות ורעשים (crepitus) הנשמעים ממפרקים בעת תנועה הם תופעה נפוצה. הם עלולים להופיע בעת הרמת כתף, ישיבה, עלייה במדרגות, תנועות גב, לסת ועוד. רגע לפני שנצלול לפרטים, חשוב לציין כי המדע והרפואה המודרנית חקרו רבות את הנושא בשנים האחרונות כדי להבין בצורה מדויקת מתי הרעשים הללו מהווים חלק מהפיזיולוגיה התקינה של הגוף, ומתי הם דורשים התערבות טיפולית.

לרוב, רעשים אלה אינם מייצגים מצב פתולוגי. כל עוד הרעשים הללו אינם מלווים בכאב, נפיחות או מגבלות תנועה, אין צורך לדאוג יתר על המידה. עם זאת, רעשים חוזרים הבוקעים מהמפרק עלולים לבשר על עומס רב או על תהליכים ניווניים, במיוחד כאשר נלווים להם כאב או ירידה בתפקוד (Pazzinatto et al., 2019). במאמר זה נדון באבחון קליקים במפרקים, גורמיהם, המשמעות הקלינית שלהם, ותרומת הטיפול הכירופרקטי לבריאות המפרק.

מדוע המפרקים חורקים ומשמיעים קנאקים?

מנגנון הקוויטציה והלחץ התוך-מפרקי

המקור העיקרי להיווצרות קנאקים בצוואר, קנאקים בגב או באצבעות הידיים קשור לתהליך פיזיקלי מורכב של קוויטציה ושינויים בלחץ בנוזל הסינוביאלי. הנוזל הסינוביאלי משמש כחומר סיכה טבעי המפחית חיכוך בתוך חלל המפרק. כאשר אנו מותחים את המפרק או מבצעים תנועה מהירה, נפח חלל המפרק גדל באופן פתאומי, דבר המוביל לצניחה חדה בלחץ הפנימי. ירידת לחץ זו גורמת לגזים המומסים בנוזל (בעיקר פחמן דו-חמצני וחנקן) לצאת מתוך התמיסה וליצור בועית גז פתאומית. מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת PLOS ONE על ידי פרופ' גרג קאוצ'וק וצוותו השתמש בהדמיית MRI בזמן אמת (Cine MRI) והוכיח כי צליל ה"פקק" המוכר נוצר ברגע המדויק שבו הבועה נוצרת עקב הפרדת המשטחים (תהליך המכונה Tribonucleation), ולא כתוצאה מקריסתה כפי שחשבו בעבר (Kawchuk et al.,2015).

תנועת רצועות, גידים וחיכוך רקמות

מלבד שינויי הלחץ, הפיזיולוגיה של התנועה היומיומית מייצרת מגוון רחב של פצפוצים במפרקים או קליקים במפרקים. מנגנון נפוץ מאוד הוא תנועה של גידים ורצועות מעל בליטות גרמיות. במהלך תנועה אקטיבית, הגיד עשוי לשנות מעט את מסלולו האנטומי, להיתקע קלות בבליטת עצם, ולאחר מכן "לקפוץ" בחזרה למקומו המקורי במהירות, מה שמפיק צליל נקישה חד. יתרה מכך, כאשר ישנם שינויים קלים במתח השרירי סביב האזור או חוסר איזון תנועתי, נוצר חיכוך בין רקמות ושינויים במשטחי המפרק. חיכוך זה בין רקמות רכות, מעטפות המפרק או רקמות חיבור מוביל לרעשים בעלי אופי עמום או רציף יותר, השונים מהנקישה המהירה של בועות הגז..

שכיחות הקליקים במפרקים – ובעיקר בברכיים

סקירה שיטתית (Couch et al., 2025) שכללה 103 מחקרים עם 36,439 משתתפים (42,816 ברכיים), מצאה כי:

שכיחות הקליקים באוכלוסייה הכללית: 41% (95 % CI 36-45 %)

בקרב אנשים ללא בעיה בברכיים: 36% (95 % CI 23-50 %)

בקרב חולי דלקת פרקים ניוונית (OA): 81% (95 % CI 75-87 %) .

לפי ממצאי המחקר, נוכחות קליקים הייתה קשורה לסבירות גבוהה פי שלוש לאבחון דלקת פרקים ניוונית על סמך הדמיה ועל קיימות תסמיני דלקת פרקים ניוונית אחרים כמו:

• אוסטאופיטים, נזק לסחוס או ליקויים לשד העצם על־גבי MRI

האם חריקות במפרקים מעידות על שחיקת סחוס?

ההבדל בין רעש פיזיולוגי לקרפיטציות ניווניות

כאשר מטופלים שואלים את עצמם "האם חריקות במפרקים מעידות על שחיקת סחוס?", עליהם להכיר תחילה את האבחנה בין רעש פיזיולוגי תקין לבין קרפיטציות במפרקים. רעש פיזיולוגי הוא לרוב אקראי, בעל צליל גבוה וחד (כמו קנאק), והוא דורש זמן השהייה (Refractory period) של כ-20 דקות עד שניתן להפיקו מחדש, בזמן שהגזים נמסים בחזרה בנוזל. לעומת זאת, קרפיטציות הן רעשים מתמשכים, עמומים ומחוספסים, המזכירים תחושה של חיכוך נייר זכוכית או דריכה על שלג יבש, והם מופיעים בכל תנועה ותנועה של האיבר ללא צורך בזמן המתנה. קרפיטציות אלו אכן קשורות לתהליכים של שחיקת סחוס או שחיקת מפרקים, שבהם משטח הסחוס החלק והבריא הופך למחוספס, סיבי או שחוק, דבר המוביל למגע ישיר ולא תקין בין העצמות.

מדוע רעש לבדו אינו מספיק לאבחנה

למרות החשש הטבעי, עולם הרפואה מדגיש בצורה חד-משמעית כי רעש לבדו אינו כלי אבחנתי מספק לקביעת קיומה של מחלת המפרקים הניוונית אוסטיאוארתריטיס. מחקר קליני מקיף שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Arthritis Care & Research עקב במשך חמש שנים אחר צעירים שעברו שחזור רצועה צולבת (ACL), קבוצה שנמצאת בסיכון גבוה לשחיקת מפרקים. החוקרים גילו כי למרות שנוכחות של חריקות בברכיים הייתה קשורה בשנה הראשונה לפגמים מקומיים בסחוס הפיקה, היא לחלוטין לא ניבאה החמרה במצב Joint damage או החמרה בכאב ובמדדים המבניים לאורך ארבע השנים הבאות. ממצאים אלו מחזקים את התפיסה הקלינית העדכנית שלפיה המפרק הוא מערכת דינמית, ורעשים רבים מופקים ממבנים שפירים לחלוטין, מה שהופך את הרעש המבודד לבלתי רלוונטי לקביעת אבחנה ללא ממצאים תומכים נוספים (Couch et al., 2026).

האם יש משמעות קלינית לרעשים

לא כל פרק רועש הוא סימן למחלות מפרקים חמורות. מחקר ארוך טווח העריך כי רעשים בברך לא קשורים לעלייה בסיכון להחלפת מפרק וברוב המקרים אינם משפיעים על איכות החיים (de Pazzinatto et al., 2019). עם זאת, רעשים תכופים וחזקים עשויים להיות אינדיקציה מוקדמת לניוון מפרקי. כך, מי שמתלונן על רעשים תמידיים היו בסיכון גבוה יותר לפתח סימפטומים של OA תוך שנה (11.2 % לעומת 4.5 % אצל אנשים ללא רעשים).

סיבות אפשריות לרעשים שבוקעים מהמפרקים

מפרקים סינוביאליים מורכבים מרקמות ורכיבים שונים ובכללם:

• סחוסים: קצוות העצמות מכוסות בסחוס שתפקידו למנוע מגע בין העצמות ולהחליק את התנועה.
• סינוביום: חלל המפרק המכיל רקמה סינוביאלית ונוזל סינוביאלי שתפקידו לסוכך את המפרק.
• קפסולה: קופסית העוטפת את המפרק.
• רצועות: התומכות במפרק.
• בחלק מהמפרקים הסינוביאליים (ברך, מפרק הלסת) ישנם כריות סחוסיות – מיניסקוסים. מיניסקוסים אלה מפרידים בין העצמות, מונעים חיכוך וסופגים זעזועים.

רעשים עשויים להיווצר במפרקים הללו כתוצאה של:

• בועות גז בסינוביה (cavitation) – מתרחשות כאשר הלחץ בתוך המפרק יורד במהירות, הגז במפרק בוקע ויוצר פיצוץ מיקרוסקופי שנשמע (joint cracking) (Brodeur et al., J Manipulative Physiol Ther).
•  תנועת גידים או רצועות (tendon snapping) – גידים החולפים מעל עצם או רקמה גרמית יוצרים רעש בעת שינוי מיקום פתאומי.
•  דלקות מפרקים ניווניות – רקמה סינוביאלית מנוונת, סחוס בלואי ולא סדיר, נפיחות, צמיחת זיזים גרמיים, טווח תנועה מופחת, מה שיוצר רעש (Steultjens et al., 2000).

מתי חריקות במפרקים צריכות להדאיג?

נוכחות של סימנים דלקתיים ומבניים

השאלה המעשית החשובה ביותר עבור המטופל היא "מתי קנאקים במפרקים צריכים להדאיג?". הכלל המנחה ברפואת מפרקים הוא שקיומם של רעשים במפרקים ללא כאב הוא מצב שפיר לחלוטין שאינו דורש כל דאגה או התערבות. עם זאת, התמונה משתנה מקצה לקצה כאשר מופיע רעש המלווה בכאב מקומי אקוטי או כרוני, המצביע על כך שהתנועה פוגעת ברקמות עצביות או גורמת לעומס מכני חריג על העצם התת-סחוסית. מעבר לכאב, נורות אזהרה משמעותיות כוללות נפיחות של המפרק (עקב הצטברות מוגברת של נוזל סינוביאלי כחלק מתגובה לדלקת או גירוי) וכן חום מקומי ואדמומיות, המעידים על תהליך דלקתי פעיל שיכול לנבוע משחיקה מתקדמת, מחלה ראומטית או זיהום.

הפרעות מכניות וירידה בתפקוד

מלבד תסמינים דלקתיים, יש לשים לב להפרעות תנועתיות מכניות ברורות בתוך המפרק. תחושה של נעילה (מצב שבו המפרק נתקע פתאום ואינו מאפשר המשך תנועה ישרה) או תחושת חוסר יציבות (הרגשה שהמפרק "בורח" או קורס תחת משקל הגוף) מרמזות לרוב על בעיה מבנית חמורה, כגון קרע ברצועה, קרע במניסקוס או קיומו של גוף חופשי (שבב סחוס או עצם) שנע בחופשיות בחלל המפרק. כמו כן, ירידה בטווח התנועה (קושי פתאומי או הדרגתי ליישר או לכופף את האיבר במלואו) או הופעה של הרעשים ישירות לאחר חבלה או טראומה גופנית אלסטיות, מחייבות פנייה דחופה לאיש מקצוע לצורך שלילת נזק אנטומי חריף המצריך טיפול ממוקד.

גורמים שכיחים להופעת קליקים במפרק והקשר לכאב

דלקת מפרקים ניוונית (OA)

דלקת פרקים עלולה לפגוע במפרק אחד בודד או במספר מפרקים. מפרק שנפגע מדלקת פרקים עלול בין היתר להשמיע רעשים במהלך תנועה. דלקת הפרקים השכיחה ביותר היא דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis). OA היא גורם נפוץ לרעשים במפרקים ולכאב, במיוחד בגיל מבוגר.

דלקת פרקים ניוונית גורמת:

• לפגיעה הדרגתית בסחוסים ובעצמות במפרק.
• צמיחה של זיזים גרמיים (Bony spurs).
• דלקת של הרקמה הסינוביאלית.
• ייצור מוגבר של נוזל הגורם לנפיחות.
• התעבות והתכווצות של הרקמות סביב המפרק ועוד.

תסמינים של דלקת פרקים ניוונית

כאבים במפרק, נוקשות, נפיחות, קשיי תנועה. קליקים ורעשים הבוקעים מהמפרק נפוצים מאוד בקרב 81 % מהחולים בדלקת פרקים ניוונית. המחלה עשוייה להפתח ללא סימפטומים תחילתיים לכן חשוב לאבחן מוקדם כדי למנוע הידרדרות.

נפגעי ספורט

נזקים למפרקים עלולים להתרחש גם בגין פציעה טראומטית כמו פציעת ספורט. דוגמאות לפציעות ספורט כוללות "סיבוב של הברך" קרע רצועות ו/או קרע מיניסקוס (Meniscus), התנגשות עם שחקן יריב ונקיעה חמורה של הקרסול ופציעה של הסחוס בתוך המפרק, הרמת משקולות באופן לא נכון הגורמת לנזק לדיסק הבין חולייתי (בלט דיסק, בקע דיסק, פריצת דיסק). נזקים אלה במפרקים המתרחשים בגלל פציעות ספורט עלולים לגרום בין יתר התסמינים גם להופעת קליקים במפרקים.

עומסים חוזרניים

נזקים למפרקים עלולים להתרחש גם בגלל תנועות ומאמצים חוזרניים. פעולות חוזרניות כגון נשיאת משקל, הרמת כתף, עבודה בעמידה, ישיבה ממושכת ועוד. יוצרים עומסי יתר על מפרק או קבוצת מפרקים. עומסים אלה מעלים את הסיכוי לנזק מכני של המפרק, ליצירת קליקים ורעשים ויצירת תהליכים ניווניים. פציעות פיזיות קודמות – כגון קרע במיניסקוס או ברצועה – עשויות לגרום גם הן לרעשים ולתחושת חוסר יציבות (Song et al., 2018).

כיצד מאבחנים חריקות וקנאקים במפרקים?

אבחון מהיר ומדויק של מפרק רועש יאפשר במידת הצורך טיפול נכון ויעיל וימנע נזקים כרוניים. עם זאת, במקרה של קליקים במפרקים אבחון וטיפול חייבים להתבסס על ביצוע של אבחנה מבדלת. הליך זה יוודא שאנו לא מפספסים באבחון ולכן גם לא בטיפול. להלן שלבי האבחון:

לקיחת היסטוריה רפואית

האבחון הרפואי של תופעות של חריקות בכתף, קליקים בירך או בעיות בברך מבוסס בראש ובראשונה על הערכה קלינית שמרנית ומעמיקה במרפאה. הרופא או הכירופרקט יתחילו בביצוע אנמנזה יסודית ומקיפה, במסגרתה יבקשו מהמטופל לתאר במדויק את אופי הרעשים, תדירותם, משך הזמן שהם קיימים, והקשר שלהם לפעילויות ספציפיות או ליציבה.

מידע צריך לכלל: התחלה וסוג הרעש (פופ, קליק, חריקה), האם מופיע בכאב או ללא כאב, האם קשור לפעולה או עומס ספציפי, הופעת נפיחות, קושי בתנועה. שאלות לגבי היסטוריה משפחתית של דלקת מפרקים, שימוש תרופתי, פעילות ספורטיבית, עיסוק מקצועי עם עומס על מפרקים.

בדיקה גופנית

השלב הבא הוא בדיקה גופנית מדוקדקת המשלבת הערכת תנועה ותפקוד. מטרתה לשחזר את הרעש, לבדוק טווח תנועה, לבדוק יציבות ורגישות, לזהות נקודות לחץ או בצקות. במהלך הבדיקה, המטפל מניח את ידו על המפרק בזמן שהמטופל מבצע תנועות אקטיביות ופסיביות (כמו כפיפות בטן או סקווטים) כדי לחוש פיזית את אופי החיכוך, לבדוק את טווחי התנועה המדויקים, ולבחון את כוחם של השרירים המייצבים והמניעים סביב המפרק הרלוונטי. לגבי הברך – נבדקת יציבות ומעברים בפשיטה וכפיפה. עבור מפרקים אחרים תבוצע בדיקה מתאימה. קליקים בגב התחתון יוביל לבדיקה של עמוד השדרה המותני, קליקים בצוואר יובילו לבדיקה של עמוד השדרה הצווארי, קליקים בלסת יובילו לבדיקה של מפרק הלסת וכך הלאה.

שימוש מושכל באמצעי הדמיה מתקדמים

במרבית המקרים שבהם הרעש אינו מלווה בכאב או במגבלה, אין כל צורך בבדיקות הדמיה יקרות או חושפניות לקרינה. הצדקה רפואית לביצוע הדמיות קיימת רק כאשר הממצאים הקליניים בבדיקה הידנית מעלים חשד לנזק מבני, או כאשר המטופל סובל מתסמינים מגבילים. במצבים אלו, צילום רנטגן יהיה הקו הראשון כדי להעריך את המבנה הגרמי ולזהות היצרות של המרווח המפרקי (עדות לשחיקת סחוס) או נוכחות של אוסטאופיטים (בליטות עצם). במידה ויש צורך בהערכת הרקמות הרכות, בדיקת אולטרסאונד תספק תמונה דינמית מצוינת של הגידים, הרצועות והבורסות בזמן תנועה. במקרים מורכבים יותר, שבהם קיים חשד לקרעים פנימיים עמוקים, פגמים מלאים בסחוס או פגיעה במניסקוס, תתקיים הצדקה מלאה להפניה לבדיקת MRI המעניקה רזולוציה גבוהה ומדויקת של כלל המבנים הפנים-מפרקיים.

האם ניתן לטפל בחריקות במפרקים?

גישת "אי-התערבות" ברעשים פיזיולוגיים שפירים

בבואנו לענות על השאלה המרכזית "האם צריך לטפל בחריקות במפרקים?", הגישה הרפואית המודרנית מבצעת הבחנה ברורה בין המצב האקוסטי למצב התפקודי. המחקרים והקליניקה מראים באופן עקבי כי רעש מבודד לחלוטין אשר מופיע ללא תסמינים, לרוב אינו דורש טיפול רפואי או תרופתי כלל. ניסיונות אגרסיביים "לתקן" או להעלים רעשים שפירים אלו אינם נחוצים, אינם יעילים ואף עלולים ליצור חרדה מיותרת אצל המטופל (Kinesiophobia) שתוביל להפחתת פעילות גופנית בריאה ומניעת תנועה תקינה של המפרקים.

עקרונות הטיפול והשיקום במצבים סימפטומטיים

לעומת זאת, כאשר הרעשים מלווים בתסמינים מגבילים כמו כאב, נפיחות או ירידה בתפקוד היומיומי, הטיפול הרפואי והשיקומי הופך להכרחי, והוא מתמקד באופן בלעדי בטיפול בגורם המכני או הדלקתי שבבסיס הבעיה. תוכנית הטיפול המודרנית מבוססת על פרוטוקולים מתקדמים וכוללת מספר נדבכים מרכזיים:

התאמת עומסים:

ניהול מושכל של עומסי העבודה והספורט המופעלים על המפרק, תוך הימנעות זמנית מפעילויות שמחמירות את הכאב (כמו ריצה על משטחים קשים או הרמת משקלים חריגים), ומעבר זמני לפעילויות בעלות אימפקט נמוך כמו שחייה או רכיבה על אופניים.

פעילות גופנית מבוקרת:

ביצוע תנועות מפרקיות הדרגתיות המעודדות את ייצור והזרמת הנוזל הסינוביאלי, דבר המשפר באופן ישיר את הזנת הסחוס (שאינו מקבל אספקת דם ישירה) ושומר על גמישות הרקמות הסובבות אותו.

חיזוק ושיקום:

בניית תוכנית תרגול מותאמת אישית המתמקדת בחיזוק ממוקד של השרירים המייצבים סביב המפרק (לדוגמה, חיזוק שריר הארבעה-ראשי במקרה של חריקות בברך). שרירים חזקים פועלים כ"בולמי זעזועים" טבעיים, מפחיתים את הלחץ המכני הישיר על משטחי המפרק השחוקים, משפרים את הביומכניקה של התנועה ומפחיתים משמעותית את רמת הכאב.

טיפול עצמי – מה ניתן לעשות בבית?

אם מלבד הרעשים הבוקעים מהמפרק אינכם חשים כאבים ו/או נפיחות ו/או מגבלות תנועה הרי שהנזקים במפרק אינם מלווים בדלקת חריפה. במצב הזה ניתן להסתפק במודעות לנזק במפרק ולהתנהל נכון. התנהלות נכונה כוללת הקפדה על שימוש מידתי במפרק:

• אם קיים רק רעש ללא כאב, נפיחות או מגבלות – טיפול עצמי המודע תפקודי הוא מתאים. עקרונות:
•  הימנעות מתנועות מלחיצות או הרמת משקל באופן פתאומי.
•  פעילות גופנית מתונה, חימום ומתיחות לפני פעילות.
•  שינוי תנוחה חוזרת, הימנעות מעומס ממושך.
•  חיזוק שרירי תמיכה סביב המפרק (למשל שרירי ליבה ושרירי סביב הברך).
•  שמירה על משקל תקין והפחתת עומס משקלי מיותר.

מנוחה ממושכת עלולה לגרום לניוון ולהחמרה; חשוב להישאר פעיל באופן מותאם.

טיפול כירופרקטי – תרומתו למפרקים רועשים

מהי כירופרקטיקה?

טיפול ידני שמתמקד באבחון וטיפול בהפרעות תפקודיות של מערכת שריר ושלד, בעיקר מפרקים, באמצעות מניפולציה (כלומר מתן מאמצים מבוקרים על מפרק). שימוש גם במכשור כגון לייזר רך, אולטרה סאונד, ומתן תרגילי שיקום.

 מנגנוני פעולה להפחתת קליקים ושיפור מפרק

• תנועת מפרק ופתיחת מרווח – מניפולציה יכולה ליצור שינוי בלחץ תוך‑מפרקי, לשחרר גז ולשפר טווח תנועה (Brodeur et al., 1995).
•  הפחתת עקה על רצועות/גידים – תיקון בעומסים, שיקום יישור מבני של מפרק, ושיפור פרופריוספציה.
•  שיקום תנועתי – שיפור טווח התנועה, הורדת נוקשות ושיכוך הצלקת מפריעה.

 מחקרים לגבי יעילות

מאמר על טיפול ידני לברך עם דלקת פרקים ניוונית מצא כי מניפולציה מפחיתה כאב ומשפרת תפקוד לטווח קצר ובינוני (de Pazzinatto et al., 2019).  

 מה כולל טיפול כירופרקטי במפרק רועש?

• אבחון מדויק של מקור הקליק (מבני מפרק, רקמות רכות וכו') באמצעות בדיקה מעמיקה.
•  טכניקות ידניות (הנעות/ מניפולציות) לשיפור טווח תנועה והפחתת לחץ.
•  שימוש בלייזר רך ואולטרה סאונד להפחתת דלקת והאצת ריפוי.
•  תרגילי שיקום מותאמים לחיזוק השרירים התומכים סביב המפרק ושיפור פרופריוספציה.
•  הדרכה ארגונומית לשינויים בעבודה ובפעילות היומיומית למניעת חזרת הבעיה.

 מתי יש צורך בכירופרקטיקה?

כאשר הקליקים מלווים בכאב, נפיחות, מגבלות תנועה או חוסר יציבות מפרקי. כירופרקטיקה יכולה להתמקד במצבים של OA בתחילת דרכה, פצעי ספורט קטנים, יציבה לקויה או הפרעות ביומכניות שהובילו לפעילות משובשת.

קליקים במפרקים אבחון וטיפול – סיכום

קליקים במפרקים הם תופעה שכיחה, ולעתים נורמלית לחלוטין – במיוחד כאשר אינם מלווים בכאב או מגבלה. עם זאת, נפוצים יותר אצל אנשים עם דלקת מפרקים ניוונית או פציעות מפרק (Couch et al,. 2025). לעיתים הם מהווים אינדיקציה למבנה או תפקוד ליקויי שעלולים להתפתח לכאב כרוני ומוגבלות. אבחון מוקדם כולל היסטוריה, בדיקה גופנית ודימות – מאפשר לזהות את מקור הבעיה.

הטיפול הכירופרקטי מציג אפשרות שמרנית, ללא תרופות או ניתוחים, לשיקום מפרקים רועשים עם תורמה לכאב, טווח תנועה ואיכות חיים. באמצעות מניפולציה מתאימה, תרגול ושיקום, ניתן במקרים רבים למנוע החמרה עתידית, להפחית את הסיכון לנזק כרוני ולשמור על תפקוד מלא של המפרק.

References:

Brodeur, R. (1995). The audible release associated with joint manipulation. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics.

Couch JL, King MG, De Oliveira Silva D, Whittaker JL, Bruder AM, Serighelli F, Kaplan S, Culvenor AG. Noisy knees – knee crepitus prevalence and association with structural pathology: a systematic review and meta-analysis. Br J Sports Med. 2025 Jan 2;59(2):126-132.

Couch JL, Patterson BE, Crossley KM, Guermazi A, King MG, De Oliveira Silva D, Whittaker JL, Girdwood MA, Culvenor AG. Knee Crepitus and Osteoarthritis Features in Young Adults Following Traumatic Knee Injury. Arthritis Care Res (Hoboken). 2026 Mar;78(3):398-406. doi: 10.1002/acr.25637. Epub 2025 Nov 25. PMID: 40855080; PMCID: PMC12975711.

Jamon Couch: Noisy Knees – How common is it and does it matter? Posted on January 10, 2025 by British Journal of Sports Medicine

Kawchuk GN, Fryer J, Jaremko JL, Zeng H, Rowe L, Thompson R. Real-time visualization of joint cavitation. PLoS One. 2015 Apr 15;10(4):e0119470. doi: 10.1371/journal.pone.0119470. PMID: 25875374; PMCID: PMC4398549.

Kusayama, Y., Akamatsu, Y., Kumagai, K. et al. Changes in synovial fluid biomarkers and clinical efficacy of intra-articular injections of hyaluronic acid for patients with knee osteoarthritis. J EXP ORTOP 1, 16 (2014).

Pazzinatto MF, de Oliveira Silva D, Faria NC, Simic M, Ferreira PH, Azevedo FM, Pappas E. What are the clinical implications of knee crepitus to individuals with knee osteoarthritis? An observational study with data from the Osteoarthritis Initiative. Braz J Phys Ther. 2019 Nov-Dec;23(6):491-496. 

Pazzinatto, M. F., de Oliveira Silva, D., Azevedo, F. M. d., & Pappas, E. (2019). Knee crepitus is not associated with incidence of total knee replacement in knee osteoarthritis. Revista Brasileira de Fisioterapia, 23(4), 329-336.

Robertson, C. J. M. P. M., Hurley, M. P., & Jones, F. P. (2017). People’s beliefs about crepitus in patellofemoral pain. Musculoskeletal Science & Practice, 28, 59-65.

Song SJ, Park CH, Liang H, Kim SJ. Noise around the Knee. Clin Orthop Surg. 2018 Mar;10(1):1-8.

Steultjens, M. P., Dekker, J., & van Baar, M. E. (2000). Range of joint motion and disability in patients with osteoarthritis of the knee or hip. Rheumatology (Oxford), 39(9), 955-961.