שחיקת סחוס – אבחון וטיפול מהירים עשויים להציל רקמה יקרת ערך זאת. שחיקת סחוסים היא המאפיין הפתולוגי של דלקת פרקים ניוונית או בלעז אוסטאוארטריטיס (osteoarthritis). כול בני האדם צפויים לחלות בשלב כלשהו בחייהם בדלקת פרקים ניוונית ולשחוק את הסחוסים שלהם. השאלה שנשאלת מתי זה יתחיל ולאיזה רמת חומרה זה יגיע? מתי אתם מתחילים לשחוק את הסחוסים וכמה סחוס כבר שחקתם בשלב שבו אתם נמצאים.
גם בעלי חיים חשופים על ציר השנים להתפתחות דלקת פרקים ניוונית ושחיקת סחוסים. עם זאת בכל הנוגע לבעלי חיים ישנם יוצאים מן הכלל. כך למשל העטלפים ובעלי החיים הקרויים עצלנים אינם סובלים מהפרעה בריאותית זאת. יתכן שבגלל שבעלי חיים אלה מבלים את חייהם תלויים עם ראשם מטה היא הסיבה לכך. המנח הזה מפחית את העומס על המפרקים ומגן על הסחוסים. במקרה של שחיקת סחוס אבחון וטיפול מהירים עשויים למונע אובדן בלתי הפיך של רקמה זאת.
שחיקת סחוס אבחון וטיפול – רקע
מניעת חיכוך תוך מפרקי ובלימת זעזועים הם בין התפקידים החשובים ביותר של הרקמה הסחוסית. יחד עם זאת בניגוד לרקמות אחרות בגוף אין רקמת הסחוס יכולה להתחדש באופן משמעותי. וכך, למרות העובדה ששחיקת סחוסים מהווה תופעה שכיחה יכולת התיקון של הסחוס לוקה בחסר. חוסר היכולת של הסחוס להתחדש נובעת מכך:
- שרקמה זאת אינה מקבלת אספקת דם
- הסחוס אינו מעוצבב
- רקמת הסחוס אינה מחוברת למארג של הזרימה הלימפתית
ההזנה של הסחוס נעשית על ידי הרקמה שמקיפה אותו או הנוזל הסינוביאלי במפרק באמצעות תהליך דיפוזיה. יכולת התיקון והריפוי של רקמה בגוף האדם שאינה מקבלת אספקת דם נפגעת באופן קשה. ולכן, ברוב המקרים ההתחדשות והשיקום של הסחוס בקרב בוגרים או מבוגרים יהיו איטיים ולא יעשו עד תום. תאים הנמצאים סביב הסחוס השחוק נכנסים פנימה אל הרקמה הפצועה ומתחילים לרפא אותה. הרבה פעמים באין יכולתם לרפא ייצרו התאים סובבי הסחוס צלקת סיבית במקום הנזק. סחוס זכוכיתי שניזוק יוחלף ברוב המקרים בסוג הסיבי. ראוי לציין שרק בקרב ילדים קטנים יכול הסחוס להתחדש ולהשתקם באופן מלא.
אנטומיה של הסחוס
הסחוס היא למעשה רקמת חיבור חשובה הנמצאת במגוון מקומות בגוף. בין היתר ניתן למצוא סחוס:
- במפרקים
- דיסקים בין חולייתיים
- גידים
- ובמקומות נוספים כגון אוזן, אף ודרכי נשימה
בכול הנוגע להרכבה רקמת הסחוס היא רקמה קשוחה המורכבת:
- מתאים הקרויים כונדרוציטים וכונדרובלסטים (כונדרוציטים צעירים). תפקידם של כונדרוציטים הוא לייצר ולתחזק את הסחוס.
- וממארג של מרכיבים הכולל סיבי קולגן, סיבי אלסטין, גליקוזאמינוגליקנים ופרוטאוגליקנים
בין התפקידים של הסחוס נציין:
- עזרה בהתפתחות עצמות הגוף
- מניעת חיכוך תוך מפרקי ובלימת זעזועים
- הענקת תמיכה למבנים שונים בגוף ובכללם האף האוזן ודרכי הנשימה
הרקמה הסחוסית אינה ניזונה ישירות מכלי דם, אינה מעוצבבת על ידי עצבים ואינה מחוברת למערכת הלימפתית.
סוגי סחוסים
אנו מבחינים בשלושה סוגים של סחוסים:
-
זכוכיתי (Hyaline cartilage)
סחוס זכוכיתי הוא השכיח ביותר, תכונותיו כוללות חלקות, חוזק, גמישות ועמידה בעומסים. בין תפקידיו ציפוי המפרקים לצורך בלימת זעזועים ומניעת חיכוך וכן עזרה בתהליך התגרמות העצמות ותמיכה בדרכי הנשימה.
-
אלסטי (Elastic cartilage)
הסחוס האלסטי מצטיין בגמישות אך אינו יכול לעמוד בעומסים משמעותיים. לכן מיקומו באוזן, בבית הבליעה, חצוצרות השמע ועוד בהם הוא נדרש לתמוך בלבד.
-
סיבי (Fibrocartilage)
הסחוס הסיבי מצטיין ביכולת העמידה בלחצים וקשיחות גבוהה ועל כן ממוקם בחיבור של עצמות האגן, בדיסקים הבין חולייתיים ובחיבור שבין גידים ורצועות לעצמות.
סימנים ותסמינים של סחוס שחוק
במצב זה של שחיקת סחוס תוך מפרקי נפגעת התנועה החלקה אשר מאפיינת את המפרקים ונוצרת דלקת. לעיתים עלול הסחוס התוך מפרקי להישחק עד תום ואז נוצר מגע בין העצמות בתוך המפרק. גם במקרה הזה תיווצר דלקת. התסמינים המאפיינים דלקת על רקע זה כוללים:
- כאבים במפרק המעורב
- נפיחות
- אדמומיות
- חום מקומי
- אובדן יכולת תנועה
- רעשים וחריקות הבוקעים מהמפרק
- חוסר יציבות של המפרק ועוד
כך למשל שחיקת סחוס במפרקי ירך-פיקה בברכיים תוביל:
- להתפתחות תסמונת הקרויה "ברכי רצים" ולכאבי ברכיים
שחיקת סחוסים בין מפרקי החוליות בגב התחתון תוביל:
- לדלקת במפרקים הפצטליים והתפתחות כאבי גב תחתון ועוד
גורמים לשחיקת סחוס
הסיבה המרכזית לשחיקת סחוס איטית ומדורגת או לדלקת פרקים ניוונית (אוסטיאוארטריטיס) היא הגיל. המחלה הזו יחד עם הנזקים שהיא גורמת, הולכת ומחמירה עם ההתבגרות שלנו. השנים גובות מחיר גם ממי שמקפיד על התנהלות נכונה אך גורמות להרס מהיר יותר למי שאינו מקפיד על כך. בגיל מבוגר יכולה מחלת פרקים ניוונית לשחוק לחלוטין את הסחוס המפרקי. הסיבה העיקרית לשחיקת סחוסים חריגה בגיל צעיר יותר היא עומס יתר על המפרקים. עומס יתר קיצוני חד פעמי או סביר יותר עומס יתר החוזר על עצמו שוב ושוב.
גורמי סיכון לשחיקת הסחוס
מגוון גורמי סיכון עלול להעלות את הסבירות לשחיקת סחוסים או לשחיקת סחוס בשלבים מוקדמים יחסית בחיים. בין גורמי הסיכון נמנה:
- משקל עודף או השמנה הגורמים לעומס יתר
- מפרקים שאינם מאוזנים (דוגמה: ברכי X או ברכי O)
- סוגים של פעילות ספורט היוצרת עומס יתר על מפרקים מסוימים או חושפת אותם לפציעות
- סוגי מקצוע הכרוכים בעומסים קיצוניים על מפרק או מפרקים מסוימים
- חולי במחלות פרקים כגון דלקת זיהומית, דלקת פרקים שגרונית ועוד
- פציעה או ניתוח במפרק יוביל להאצה בקצב שחיקת הסחוס
הזדקנות הסחוס
הסחוס מורכב למעשה משני מרכיבים עיקריים מים ומארג תאים שונים. בתחילת הדרך כאשר הסחוס הוא צעיר ובריא המים מהווים 85% מהרקמה. עם השנים כמות המים פוחתת עד בערך 70% מהכמות הרצויה ועמה פוחתים הגמישות והיכולת של הסחוס לעמוד בעומסים. כמובן ששינויים מוקדמים אלו פוגעים ביכולת הרקמה "להתגונן" מעומסים וחושפים אותו לסיכון שחיקה מוגבר. הדרך לשמר על בריאות הרקמה החשובה הזאת היא בעיקר על ידי הקפדה על איזון בעומסים המוטלים עליו:
- עומס נמוך מדי הנובע מאורח חיים יושבני יוביל לסחוס חלש שכל מכה עלולה לשחוק אותו
- עומסי יתר עלולים להוביל לשחיקה
את האיזון והשמירה על הסחוסים ניתן להשיג בעיקר על ידי:
- הקפדה על משקל גוף
- על מפרקים מאוזנים מבחינת תפקוד ומבנה
- וכן על פעילות גופנית מתונה
שחיקת סחוס אבחון וטיפול – אבחון וטיפול
אבחון וטיפול מהירים בשחיקת הסחוס עשויים למנוע את המשך השחיקה ואובדן של הרקמה החשובה הזאת. את שלבי השחיקה הראשוניים לא ניתן לאבחן באמצעות אמצעי הדמיה. לשם אבחון מוקדם יש לגשת לרופא טוב שידע לקחת את הסיפור הקליני ולבצע את הבדיקות הנכונות. בשלבים מאוחרים כאשר כבר קיימת פגיעה משמעותית בסחוס ניתן לאבחן זאת באמצעות צילום רנטגן. הסימנים של פגיעה סחוסית כפי שהם מופיעים בצילום רנטגן כוללים:
- היצרות של המרווח במפרק
- זיזים גרמיים (אוסטיאופיטים) בקצוות של המפרק
- צפיפות עצם מוגברת מתחת לסחוס בשל העומס שמוטל על אזורים אלו ועוד
טיפול בשחיקת סחוס
הטיפול השמרני בסחוס הפצוע נועד להפחית את הדלקת ולשפר את טווחי התנועה שנפגעו. טיפול זה כולל מספר אמצעים ובכללם:
- לייזר רך ואולטרה סאונד
- וכן פעולות שיקומיות הכוללות איזון שרירים ושיפור טווחי תנועה
בטיפול שמרני יושם דגש גם על שיפור הביומכניקה של המפרק הבעיתי וכן על הפחתת הפעילויות נושאי משקל וזאת כדי למנוע או להפחית את השחיקה של הסחוס.
נכון להיום:
- אין טיפול או תוספי מזון שיכולים להחזיר סחוס אצל אדם בוגר
בשנים האחרונות החלו לעשות ניסויים בטכניקות טיפוליות חדשות הכוללות:
- הסרת תאי עצם וסחוס בריאים ממקום אחד והעברתו למקום הפגוע (Osteochondral Grafting)
- קצירה של תאי סחוס בריאים גידולם בתרבית והשתלתם (Autologous chondrocyte implantation)
- לקיחה של תאי גזע מזנכימליים (Mesenchymal Stem Cells) שיכולים להתפתח גם לתאי סחוס ולשתול אותם במקום הניזוק
כאשר כלו כל התקוות יש לשקול ניתוח להחלפת המפרק.
