שחיקת סחוס (אוסטיאוארתריטיס): גורמים, אבחון ודרכי טיפול

שחיקת סחוס (אוסטיאוארתריטיס): גורמים, אבחון ודרכי טיפול נדונים כאן בהרחבה. שחיקת סחוס, היא מחלת המפרקים השכיחה ביותר בעולם והגורם המוביל למגבלות תנועה בגיל המבוגר. שלא כמו דלקות מפרקים אוטואימוניות, אוסטיאוארתריטיס מתאפיינת בתהליך הדרגתי של איבוד הסחוס המפרקי, האמור לשמש כבולמי זעזועים בין העצמות. כאשר הסחוס נשחק, נוצר חיכוך בין העצמות המוביל לכאבים, נוקשות מפרקית, נפיחות והגבלה בביצוע פעולות כמו הליכה, קימה מכיסא או עלייה במדרגות. הגורמים לשחיקת סחוס הם רב-פתולוגיים ומשלבים גנטיקה, הזדקנות של הרקמות, עודף משקל וכן היסטוריה של פציעות ספורט או חבלות קודמות במפרק.

תהליך האבחון הרפואי מתבסס על שילוב של אנמנזה מפורטת, בדיקה גופנית להערכת טווחי התנועה וצילומי רנטגן המדגימים היצרות של המרווח המפרקי והיווצרות זיזי עצם. דרכי הטיפול באוסטיאוארתריטיס נועדו להפחית כאב ולשמר את התפקוד, שכן לא ניתן להשיב סחוס שנשחק. הטיפול השמרני כולל כירופרקטיקה, חיזוק השרירים הסובבים וירידה במשקל. בשלבים מתקדמים יותר ניתן להיעזר בנוגדי דלקת, בהזרקות תוך-מפרקיות של חומצה היאלורונית או סטרואידים. במקרים של פגיעה קשה באיכות החיים שאינה מגיבה לטיפול שמרני, השלב הסופי כולל ניתוח להחלפת מפרק מלאה או חלקית.

שחיקת סחוס (אוסטיאוארתריטיס): גורמים, אבחון ודרכי טיפול – רקע

שחיקת סחוס, או אוסטיאוארתריטיס, היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לכאב מפרקים, נוקשות, ירידה בטווח תנועה וקושי בתפקוד יומיומי. למרות שבשפה היומיומית נהוג לומר “הסחוס נשחק”, אוסטיאוארתריטיס אינה מחלה של הסחוס בלבד. מדובר בתהליך ביולוגי־מכני שמערב את כל המפרק: סחוס, עצם תת־סחוסית, מעטפת המפרק, נוזל סינוביאלי, גידים, רצועות, שרירים ומערכת העצבים שמעבדת כאב. לכן טיפול יעיל אינו מסתכם ב“לחדש סחוס”, אלא בניהול עומסים, שיפור כוח ותנועה, הפחתת כאב, טיפול בגורמי סיכון ושמירה על תפקוד לאורך שנים.

אוסטיאוארתריטיס שכיחה במיוחד בברכיים, ירכיים, כפות ידיים, בסיס האגודל, עמוד השדרה ולעיתים גם בקרסוליים ובמפרקים אחרים. מחקר נטל מחלה גלובלי העריך שבשנת 2020 חיו בעולם כ־595 מיליון אנשים עם אוסטיאוארתריטיס, ושכיחות המחלה צפויה לעלות בעשורים הקרובים בשל הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במשקל עודף ופציעות מפרקים קודמות (Steinmetz, 2023).

מהי שחיקת סחוס ומה קורה במפרק?

אוסטיאוארתריטיס מתפתחת כאשר המפרק מאבד בהדרגה את יכולתו להתמודד עם עומסים. הסחוס המפרקי נעשה דק, מחוספס ופחות אלסטי; העצם שמתחת לסחוס עשויה להפוך צפופה יותר; נוצרים לעיתים זיזי עצם, אוסטאופיטים; ולעיתים קיימת דלקת קלה במעטפת המפרק. תהליכים אלה יכולים לגרום לכאב, נוקשות, נפיחות, חריקות, ירידה בטווח תנועה וקושי בפעולות כמו הליכה, עלייה במדרגות, קימה מכיסא, אחיזה, פתיחת צנצנות או פעילות ספורטיבית.

חשוב להבין שהקשר בין צילום לבין כאב אינו תמיד ישיר. יש אנשים עם שינויים משמעותיים בצילום אך מעט כאב, ואחרים עם כאב משמעותי וממצאים מתונים. לכן אבחון נכון נשען על שילוב בין תסמינים, בדיקה גופנית, תפקוד והדמיה לפי הצורך — לא על צילום בלבד (Hunter, 2019; Katz, 2021).

האם “שחיקת סחוס” היא תהליך בלתי נמנע?

גיל הוא גורם סיכון מרכזי, אך אוסטיאוארתריטיס אינה פשוט “זקנה של המפרק”. יש אנשים מבוגרים עם מפרקים מתפקדים היטב, ויש צעירים שמפתחים אוסטיאוארתריטיס לאחר פציעה, ניתוח, עומס ספורטיבי או נטייה גנטית. המשמעות המעשית היא שיש גורמים שאי אפשר לשנות, כמו גיל וגנטיקה, אך יש גורמים שכן ניתן להשפיע עליהם: משקל, כוח שרירים, עומסי אימון, שינה, פעילות גופנית, מניעת פציעות, סביבת עבודה וטיפול בכאב מוקדם.

ההבנה המודרנית של אוסטיאוארתריטיס מתייחסת למחלה כאל מצב רב־גורמי. זו אינה “גזירת גורל” שבה חייבים להפסיק לזוז. להפך: פעילות גופנית מותאמת היא אחד הטיפולים המרכזיים, גם כאשר יש שינויי סחוס בצילום (Kolasinski, 2020; Bannuru, 2019).

גורמים לאוסטיאוארתריטיס

הגורמים לאוסטיאוארתריטיס משתנים בין אדם לאדם ובין מפרק למפרק. בברך, למשל, משקל עודף, פציעת מניסקוס, קרע רצועה, חולשת שרירי ירך ושינויי ציר רגל יכולים לתרום. בירך, מבנה אנטומי, התפתחות לא תקינה של המפרק, עומסי עבודה וגנטיקה יכולים להיות משמעותיים. בכף היד, נטייה משפחתית, גיל ומין ביולוגי משחקים תפקיד מרכזי.

תסמינים של שחיקת סחוס

התסמין המרכזי הוא כאב מפרקי. בתחילה הכאב מופיע בעיקר לאחר מאמץ או בסוף יום, ובהמשך הוא עלול להופיע גם בפעילות קלה יותר. נוקשות בוקר קיימת לעיתים, אך לרוב נמשכת פחות מ־30 דקות, בניגוד לדלקות מפרקים אוטואימוניות שבהן נוקשות הבוקר ממושכת יותר. תיתכן נפיחות, תחושת חום קל, חריקות, הגבלה בטווח תנועה ותחושת “בריחה” או חוסר ביטחון במפרק.

בברך, התסמינים כוללים כאב בהליכה, מדרגות, כריעה וקימה מכיסא. בירך, הכאב מופיע לעיתים במפשעה, בירך קדמית, בישבן או אפילו בברך. בכף היד, כאב ונוקשות מופיעים בעיקר בבסיס האגודל או במפרקי האצבעות. בעמוד השדרה, שינויים ניווניים עשויים לגרום לכאב צוואר או גב, אך יש להבדיל בין אוסטיאוארתריטיס מפרקית לבין לחץ עצבי, היצרות תעלה או כאב שרירי.

אבחון אוסטיאוארתריטיס

אבחון מתחיל בסיפור המקרה: גיל, מיקום הכאב, משך התסמינים, קשר לעומס, נוקשות בוקר, נפיחות, פציעות קודמות, עיסוק, פעילות גופנית, תרופות, מחלות רקע ותפקוד יומיומי. לאחר מכן בודקים טווח תנועה, כאב בתנועה, נפיחות, ציר מפרק, כוח שרירים, הליכה, יציבות, רגישות מקומית ותפקוד.

הנחיית NICE משנת 2022 מדגישה שבאנשים מעל גיל 45 ניתן לאבחן אוסטיאוארתריטיס קלינית כאשר יש כאב מפרקי הקשור לפעילות ונוקשות בוקר קצרה, בלי צורך אוטומטי בצילום כאשר אין סימנים חריגים. צילום נדרש כאשר התמונה אינה ברורה, כאשר יש חשד לאבחנה אחרת, לפני טיפול פולשני או כאשר התסמינים אינם מתאימים לדפוס אופייני (NICE, 2022).

בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה

צילום רנטגן יכול להראות היצרות מרווח מפרקי, אוסטאופיטים, סקלרוזיס ושינויים בעצם. MRI אינו נדרש ברוב מקרי האוסטיאוארתריטיס, אך יכול לעזור כאשר יש חשד לפגיעה אחרת כמו קרע מניסקוס משמעותי, נמק עצם, שבר מאמץ, גידול, זיהום או כאב שאינו מוסבר. אולטרסאונד יכול להדגים נוזל, סינוביטיס, גידים או הזרקה מונחית.

בדיקות דם אינן מאבחנות אוסטיאוארתריטיס. הן נדרשות כאשר יש חשד לדלקת מפרקים שגרונית, גאוט, זיהום, מחלת רקמת חיבור או מחלה דלקתית אחרת. לדוגמה, מפרק חם ונפוח מאוד, חום כללי או כאב חריף במפרק יחיד מחייבים לחשוב על גאוט, CPPD או דלקת מפרקים זיהומית – לא רק על שחיקה.

אבחנה מבדלת: מה יכול להיראות כמו שחיקת סחוס?

אבחנה מבדלת חשובה במיוחד כאשר הכאב חד, נפיחות משמעותית, נוקשות בוקר ממושכת, כאב לילה חריג, חום או ירידה כללית במצב. במצבים אלה לא כדאי להניח שמדובר ב“שחיקה רגילה”.

דגלים אדומים: מתי לפנות לבדיקה מהירה?

יש לפנות לבדיקה רפואית מהירה אם המפרק חם, אדום ונפוח מאוד; אם יש חום או צמרמורות; אם הכאב הופיע לאחר חבלה משמעותית; אם יש קושי לשאת משקל; אם יש ירידה לא מוסברת במשקל; אם הכאב מעיר בלילה ואינו משתנה בתנוחה; אם יש חולשה, נימול או הפרעה בשליטה על סוגרים; או אם הכאב מתקדם במהירות. סימנים אלה אינם אופייניים לאוסטיאוארתריטיס רגילה ודורשים שלילת מצבים אחרים.

עקרונות טיפול באוסטיאוארתריטיס

הטיפול באוסטיאוארתריטיס הוא רב־שכבתי. אין טיפול יחיד שמתאים לכל אדם, ואין טיפול שמוכח כ“מחזיר סחוס” בצורה מלאה במפרק שחוק. מטרות הטיפול הן להפחית כאב, לשפר תפקוד, להאט החמרה תפקודית, לשפר איכות חיים, לשמר עצמאות ולהקטין צורך בהתערבויות פולשניות כאשר אפשר.

ההמלצות של ACR/Arthritis Foundation ושל OARSI מדגישות ליבה טיפולית הכוללת חינוך, פעילות גופנית, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, חיזוק, ניהול עצמי, התאמת עומסים ושימוש מושכל בתרופות או הזרקות לפי מצב המטופל והמפרק המעורב (Kolasinski, 2020; Bannuru, 2019).

פעילות גופנית: הטיפול המרכזי בשחיקת סחוס

פעילות גופנית היא טיפול קו ראשון לאוסטיאוארתריטיס בברך ובירך. היא מפחיתה כאב, משפרת תפקוד, מחזקת שרירים, משפרת שיווי משקל, תורמת לבריאות לב־ריאה ומפחיתה פחד מתנועה. בניגוד לחשש נפוץ, פעילות מותאמת אינה “שוחקת את המפרק מהר יותר”; היא עוזרת למפרק להתמודד טוב יותר עם עומסים.

סקירות עדכניות מציינות שתרגול הוא טיפול בסיסי אך עדיין לא מנוצל מספיק באוסטיאוארתריטיס של הברך והירך. היתרון קיים בסוגי תרגול שונים: חיזוק, פעילות אירובית, תרגול מים, הליכה, תרגילי יציבות ותוכניות משולבות (Young, 2023; Teirlinck, 2023).

טבלת תרגול מומלץ לפי מטרה

ירידה במשקל וניהול עומסים

במפרקים נושאי משקל, במיוחד ברך וירך, ירידה מתונה במשקל יכולה להפחית עומס מכני וכאב. אך חשוב להציג זאת בצורה בריאותית ולא שיפוטית: המטרה אינה “להיראות” בצורה מסוימת, אלא להפחית עומסים ולשפר תפקוד. גם ירידה קטנה במשקל, בשילוב חיזוק ופעילות, יכולה להיות משמעותית עבור חלק מהמטופלים.

ניהול עומסים חשוב לא פחות. אדם עם אוסטיאוארתריטיס אינו צריך להפסיק ללכת, אבל ייתכן שיצטרך לחלק הליכות, להפחית זמנית מדרגות, לשנות נעליים, להשתמש במקל בצד הנגדי למפרק הכואב או לבחור פעילות עם פחות עומס דחיסתי בתקופות כאב. Katz ועמיתיו הדגישו שחינוך, פעילות גופנית וירידה במשקל הם אבני יסוד בטיפול באוסטיאוארתריטיס של הירך והברך (Katz, 2021).

טיפול תרופתי באוסטיאוארתריטיס

הטיפול התרופתי נועד להפחית כאב ולאפשר תפקוד, אך הוא אינו מחליף פעילות גופנית ושיקום. משככי כאב ונוגדי דלקת יכולים לעזור, אך יש להתחשב בגיל, לחץ דם, כליות, קיבה, לב, תרופות מדללות דם ומחלות רקע. נוגדי דלקת מקומיים, כמו ג’ל NSAID, מומלצים לעיתים במיוחד בברך ובכף היד משום שהם מפחיתים חשיפה סיסטמית.

נוגדי דלקת פומיים יכולים לעזור אך אינם מתאימים לכולם. אקמול נחשב בטוח יחסית במינון מתאים, אך יעילותו באוסטיאוארתריטיס מוגבלת אצל רבים. דולוקסטין עשוי לעזור לחלק מהמטופלים עם כאב כרוני, במיוחד כאשר קיימת רגישות כאב גבוהה, אך הוא דורש שיקול רפואי. הנחיות ACR מפרידות בין המלצות חזקות, מותנות וטיפולים שאינם מומלצים באופן שגרתי (Kolasinski, 2020).

הזרקות לברך ולירך

הזרקות סטרואידים לתוך המפרק יכולות לספק הקלה קצרה־טווח בכאב, במיוחד כאשר יש התלקחות דלקתית או נוזל במפרק. עם זאת, הן אינן פתרון קבוע, ויש להיזהר משימוש חוזר ותכוף. חומצה היאלורונית, PRP וטיפולים ביולוגיים אחרים נמצאים במחלוקת; חלק מההנחיות אינן ממליצות עליהם באופן גורף, וחלק מאפשרות שימוש במקרים נבחרים לאחר דיון על עלות, תועלת, אי־ודאות וציפיות.

סקירות של הנחיות בינלאומיות מראות שונות בין ארגונים לגבי הזרקות, בעיקר סביב חומצה היאלורונית ו־PRP. לכן החלטה על הזרקה צריכה להיות אישית, להתחשב בחומרת הכאב, מצב המפרק, מחלות רקע, טיפולים קודמים והעדפות המטופל (Phillips, 2021; Pavone, 2021).

כירופרקטיקה ושחיקת סחוס

כירופרקטיקה יכולה להועיל באוסטיאוארתריטיס כאשר יש כאב, מגבלה תנועתית, עומס שרירי, כאבי גב או צוואר נלווים, שינוי דפוסי הליכה, הגבלה בירך או ברך, או צורך בתוכנית שיקום ומניעה. כירופרקט מוסמך יכול לבצע הערכה תפקודית של המפרקים, עמוד השדרה, האגן, השרירים, טווחי התנועה והעומסים היומיומיים, ולשלב טיפול ידני עם תרגול והדרכה.

חשוב להציג את הכירופרקטיקה בצורה מדויקת: טיפול כירופרקטי אינו “בונה סחוס מחדש” ואינו מחליף טיפול רפואי כאשר יש דלקת חריפה, זיהום, שבר או מחלה ראומטית פעילה. עם זאת, טיפול ידני, מוביליזציה, מניפולציה מותאמת, תרגול וחינוך יכולים לסייע בהפחתת כאב, שיפור טווח תנועה ושיפור תפקוד אצל חלק מהמטופלים. מחקרים על טיפול ידני בירך ובברך מצביעים על תועלת אפשרית כאשר הוא משולב בתרגול ובהדרכה (Hoeksma, 2004; Abbott, 2013).

מה כולל טיפול כירופרקטי אחראי באוסטיאוארתריטיס?

טיפול אחראי מתחיל באבחון ולא בטכניקה. הכירופרקט צריך לבדוק האם מדובר באוסטיאוארתריטיס, האם קיימים דגלים אדומים, האם יש כאב מוקרן מהגב, האם יש מגבלה במפרק סמוך, והאם המטופל מתאים לטיפול ידני. לאחר מכן נבנית תוכנית שכוללת מטרות ברורות: פחות כאב, יותר טווח, יותר כוח, שיפור הליכה, שיפור מדרגות או חזרה לפעילות.

אביזרים, נעליים ותמיכה

אביזרים יכולים לעזור כאשר הם מותאמים נכון. מקל הליכה, למשל, יכול להפחית עומס על ירך או ברך כואבת כאשר משתמשים בו ביד הנגדית. מדרסים או נעליים מתאימות עשויים לעזור לחלק מהמטופלים, אך אינם פתרון קסם. סד ברך יכול לסייע במצבים מסוימים של אוסטיאוארתריטיס מדיאלית, במיוחד כאשר יש תחושת חוסר יציבות.

בכף היד, סד לבסיס האגודל יכול להפחית כאב בפעולות אחיזה. המטרה באביזרים אינה ליצור תלות, אלא לאפשר תפקוד, להפחית כאב ולתמוך בתקופות עומס. יש לשלב אביזרים עם תרגול וחיזוק, אחרת הם עלולים להפוך לפתרון חלקי בלבד.

תזונה, תוספים ודלקת מטבולית

אין תזונה שמרפאת אוסטיאוארתריטיס, אך תזונה בריאה יכולה לתמוך בניהול משקל, להפחית עומס מטבולי ולשפר בריאות כללית. דפוס תזונה עשיר בירקות, קטניות, דגנים מלאים, חלבון איכותי ושומנים בלתי רוויים יכול להשתלב בתוכנית טיפול. אצל אנשים עם עודף משקל, שינוי תזונתי הדרגתי עשוי להפחית כאב בברך כאשר הוא משולב בפעילות.

תוספים כמו גלוקוזאמין, כונדרואיטין, כורכומין, קולגן ואחרים נחקרו רבות, אך ההמלצות אינן אחידות והאפקטים לרוב מתונים או לא עקביים. יש להתייעץ עם רופא או רוקח, במיוחד כאשר נוטלים תרופות, קיימות מחלות רקע או מתוכנן ניתוח.

מתי שוקלים ניתוח להחלפת מפרק?

ניתוח החלפת מפרק נשקל כאשר קיימים כאב משמעותי, פגיעה קשה בתפקוד, שינויים מבניים מתקדמים וכישלון טיפול שמרני מתאים. הניתוחים השכיחים הם החלפת ברך והחלפת ירך. הם יכולים לשפר כאב ותפקוד אצל מטופלים מתאימים, אך אינם צעד ראשון ואינם נטולי סיכון.

החלטה ניתוחית צריכה להתקבל לאחר דיון מלא על ציפיות, סיכונים, שיקום, מחלות רקע ומטרות תפקודיות. סקירת JAMA מציינת כי באנשים עם תסמינים מתקדמים ונזק מבני, החלפת מפרק יכולה להקל כאב ולשפר תפקוד, אך הטיפול השמרני נותר בסיס חשוב לפני ואחרי הניתוח (Katz, 2021).

מניעת החמרה וחזרה לתפקוד

מניעה אינה מבטיחה שהמחלה תיעצר לחלוטין, אך היא יכולה להפחית התלקחויות, לשפר תפקוד ולהאט ירידה ביכולת. העקרונות כוללים פעילות גופנית קבועה, חיזוק שרירים, ניהול משקל בריא, טיפול בפציעות, שינה מספקת, התאמת עומסי עבודה וספורט, והימנעות ממעגל של כאב־הימנעות־חולשה־יותר כאב.

טעויות נפוצות בטיפול בשחיקת סחוס

טעות ראשונה היא להפסיק לזוז לחלוטין. חוסר תנועה מחליש שרירים, מגביר נוקשות ומפחית סבולת. טעות שנייה היא להעמיס מהר מדי בתקופת כאב, למשל להתחיל הליכות ארוכות או אימוני כוח כבדים בלי הדרגתיות. טעות שלישית היא להסתמך רק על צילום ולוותר על בדיקה תפקודית. טעות רביעית היא לחפש טיפול פסיבי בלבד, בלי תרגול ושינוי עומסים.

טיפול טוב משלב כמה שכבות: הבנת המצב, תנועה, כוח, טיפול בכאב, התאמת עומסים ותוכנית ארוכת טווח. גם כאשר יש שחיקה מתקדמת, ניתן לעיתים לשפר תפקוד בצורה משמעותית.

סיכום: שחיקת סחוס אינה סוף הדרך

אוסטיאוארתריטיס היא מצב שכיח, מורכב ורב־גורמי. היא מערבת את כל המפרק ולא רק את הסחוס. האבחון מבוסס על סיפור קליני, בדיקה גופנית, תפקוד והדמיה לפי צורך. הטיפול היעיל ביותר מתחיל בגישה שמרנית: חינוך, פעילות גופנית, חיזוק, ניהול עומסים, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, טיפול תרופתי מושכל ולעיתים הזרקות או ניתוח במקרים מתקדמים.

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול כאשר קיימים כאב שריר־שלד, מגבלה תנועתית, כאבי גב או ירך נלווים, שינוי דפוסי תנועה או צורך בשיקום. התועלת הגדולה ביותר מתקבלת כאשר טיפול ידני משולב עם תרגילים, הדרכה, ניהול עומסים ומעקב. המטרה אינה “להילחם בצילום”, אלא להחזיר לאדם יכולת לנוע, לעבוד, לעלות מדרגות, להתאמן ולחיות עם פחות כאב ויותר ביטחון.

References:

Abbott, J. H., Robertson, M. C., Chapple, C., Pinto, D., Wright, A. A., Leon de la Barra, S., Baxter, G. D., Theis, J. C., & Campbell, A. J. (2013). Manual therapy, exercise therapy, or both, in addition to usual care, for osteoarthritis of the hip or knee: A randomized controlled trial. Osteoarthritis and Cartilage, 21(4), 525–534. doi:10.1016/j.joca.2012.12.014

Bannuru, R. R., Osani, M. C., Vaysbrot, E. E., Arden, N. K., Bennell, K., Bierma-Zeinstra, S. M. A., Kraus, V. B., Lohmander, L. S., Abbott, J. H., Bhandari, M., Blanco, F. J., Espinosa, R., Haugen, I. K., Lin, J., Mandl, L. A., Moilanen, E., Nakamura, N., Snyder-Mackler, L., Trojian, T., Underwood, M., & McAlindon, T. E. (2019). OARSI guidelines for the non-surgical management of knee, hip, and polyarticular osteoarthritis. Osteoarthritis and Cartilage, 27(11), 1578–1589. doi:10.1016/j.joca.2019.06.011

Glyn-Jones, S., Palmer, A. J. R., Agricola, R., Price, A. J., Vincent, T. L., Weinans, H., & Carr, A. J. (2015). Osteoarthritis. The Lancet, 386(9991), 376–387. doi:10.1016/S0140-6736(14)60802-3

Hoeksma, H. L., Dekker, J., Ronday, H. K., Heering, A., van der Lubbe, N., Vel, C., Breedveld, F. C., & van den Ende, C. H. M. (2004). Comparison of manual therapy and exercise therapy in osteoarthritis of the hip: A randomized clinical trial. Arthritis & Rheumatism, 51(5), 722–729. doi:10.1002/art.20685

Hunter, D. J., & Bierma-Zeinstra, S. (2019). Osteoarthritis. The Lancet, 393(10182), 1745–1759. doi:10.1016/S0140-6736(19)30417-9

Katz, J. N., Arant, K. R., & Loeser, R. F. (2021). Diagnosis and treatment of hip and knee osteoarthritis: A review. JAMA, 325(6), 568–578. doi:10.1001/jama.2020.22171

Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhagen, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., Wise, B., Altman, R. D., DiRenzo, D., Fontanarosa, J., Giradi, G., Ishimori, M., Misra, D., Shah, A. A., Shmagel, A. K., Thoma, L. M., Turgunbaev, M., Turner, A. S., Reston, J., & American College of Rheumatology/Arthritis Foundation. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis & Rheumatology, 72(2), 220–233. doi:10.1002/art.41142

Kloppenburg, M., Kroon, F. P. B., Blanco, F. J., Doherty, M., Dziedzic, K. S., Greibrokk, E., Haugen, I. K., Herrero-Beaumont, G., Jonsson, H., Kjeken, I., Maheu, E., Ramonda, R., Ritt, M. J. P. F., Smeets, W., Smolen, J. S., Stamm, T. A., Szekanecz, Z., Wittoek, R., & Carmona, L. (2019). 2018 update of the EULAR recommendations for the management of hand osteoarthritis. Annals of the Rheumatic Diseases, 78(1), 16–24. doi:10.1136/annrheumdis-2018-213826

Miller, L. E., & Block, J. E. (2013). US-approved intra-articular hyaluronic acid injections are safe and effective in patients with knee osteoarthritis: Systematic review and meta-analysis of randomized, saline-controlled trials. Clinical Medicine Insights: Arthritis and Musculoskeletal Disorders, 6, 57–63. doi:10.4137/CMAMD.S12743

National Institute for Health and Care Excellence. (2022). Osteoarthritis in over 16s: Diagnosis and management (NICE Guideline NG226). National Institute for Health and Care Excellence.

Pavone, V., Vescio, A., Turchetta, M., Giardina, S. M. C., Culmone, A., & Testa, G. (2021). Injection-based management of osteoarthritis of the knee: A systematic review of guidelines. Frontiers in Pharmacology, 12, 661805. doi:10.3389/fphar.2021.661805

Phillips, M., Bhandari, M., Grant, J. A., Bedi, A., Trojian, T., Johnson, A. H., & Schemitsch, E. H. (2021). A systematic review of current clinical practice guidelines on intra-articular hyaluronic acid, corticosteroid, and platelet-rich plasma injection for knee osteoarthritis: An international perspective. Orthopaedic Journal of Sports Medicine, 9(8), 23259671211030272. doi:10.1177/23259671211030272

Skou, S. T., & Roos, E. M. (2019). Good Life with OsteoArthritis in Denmark (GLA:D): Evidence-based education and supervised neuromuscular exercise delivered by certified physiotherapists nationwide. BMC Musculoskeletal Disorders, 20, 72. doi:10.1186/s12891-019-2443-y

Steinmetz, J. D., Culbreth, G. T., Haile, L. M., Rafferty, Q., Lo, J., Fukutaki, K., Cruz, J. A., Smith, A. E., Vollset, S. E., Brooks, P. M., Cross, M., Woolf, A. D., March, L. M., & Global Burden of Disease 2021 Osteoarthritis Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of osteoarthritis, 1990–2020 and projections to 2050: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(9), e508–e522. doi:10.1016/S2665-9913(23)00163-7

Teirlinck, C. H., Verhagen, A. P., Reijneveld-van de Vendel, E. A. E., Koes, B. W., & Bierma-Zeinstra, S. M. A. (2023). Effect of exercise therapy in patients with hip osteoarthritis: A systematic review and cumulative meta-analysis. Osteoarthritis and Cartilage Open, 5(2), 100339. doi:10.1016/j.ocarto.2023.100339

Young JJ, Pedersen JR, Bricca A. Exercise Therapy for Knee and Hip Osteoarthritis: Is There An Ideal Prescription? Curr Treatm Opt Rheumatol. 2023 May 20:1-17. doi: 10.1007/s40674-023-00205-z. Epub ahead of print. PMID: 37362069; PMCID: PMC10199279.