הרצאה על כאבי ראש

הרצאה על כאבי ראש כוללת בין היתר התייחסות לגורמים האפשריים להתפתחותם ומה ניתן לעשות לגביהם. כאבי ראש מעכירים את חיינו מאז ומעולם. כולם, נשים, גברים ילדים ובני נוער סובלים מכאב ראש לעתים. לרוב אין כאבי הראש אלו אלא תופעת לוואי חולפת למגוון בעיות אחרות. אך עבור חלק מאתנו הם הופכים לאורחים של קבע. אורחים בלתי קרואים.

גורמים כגון שפעת, מתחים חולפים, שכמה או צוואר תפוס ו/או חוסר איזון אקראי בין אם תזונתי או הורמונלי יכולים להיות מלווים בכאבי ראש חולפים. אולם אצל מיעוט ניכר (בין 40 – 50 מיליון אנשים בארצות הברית) כאבי ראש הם תופעה כרונית המשבשת את איכות חייהם וגורמת להפסדים כלכליים כבדים לכלכלה המקומית בגין אובדן כושר יצור, אובדן ימי עבודה, ביקורי רופאים, שימוש בתרופות וכו. אצל מיעוט אחר ובכללם חולים עם שבץ מוחי או עם גידול סרטני במוח כאבי ראש מסכנים את חייהם.

1) הרצאה על כאבי ראש – רקע

כאבי ראש הם אחת התלונות השכיחות ביותר ברפואה, ובו־זמנית אחת המורכבות ביותר: לפעמים מדובר במיגרנה קלאסית, לפעמים בכאב ראש מתחי (Tension-Type Headache), לפעמים בכאב ראש מקבצי (Cluster), ולעיתים-וזו הנקודה הקריטית-כאב הראש הוא סימפטום של מצב רפואי אחר שדורש אבחון דחוף. הרצאה טובה על כאבי ראש צריכה לתת שלוש יכולות מעשיות:

1. להבדיל בין כאבי ראש ראשוניים (Primary) לבין שניוניים (Secondary);
2. לזהות “דגלים אדומים” שמצריכים בירור מיידי;
3. להבין את עקרונות הטיפול: מה עוזר באמת, ומה עלול להחמיר (למשל כאב ראש משימוש־יתר בתרופות).

המסגרת המודרנית והמקובלת בעולם לסיווג כאבי ראש היא ICHD-3-המהדורה השלישית של הסיווג הבינלאומי של הפרעות כאב ראש (Headache Classification Committee, 2018). הסיווג הזה אינו “רק אקדמי”; הוא מאפשר שפה משותפת ומסייע לבחור טיפול.

2) קודם כול: כאב ראש ראשוני מול שניוני

א. כאב ראש ראשוני

כאב ראש ראשוני הוא “מחלה בפני עצמה” – המוח ומערכת העצבים הם מרכז הבעיה, ולא מחלה אחרת שמתחבאת מאחור. הקבוצות העיקריות:

• מיגרנה (עם או בלי אאורה)
• כאב ראש מתחי
• כאב ראש מקבצי וקבוצת “כאב ראש טריגמינלי־אוטונומי” (TACs)
• כאב ראש יומי חדש מתמשך ועוד תתי־סוגים (Headache Classification Committee, 2018)

ב. כאב ראש שניוני

כאב ראש שניוני הוא תוצאה של מצב אחר: זיהום, דימום, גידול, קריש, יתר לחץ תוך־גולגולתי, בעיה בעיניים, סינוסים, שיניים, טראומה, תרופות, ועוד. כאן החשיבות היא לא “איזה משכך כאב לקחת” אלא מה הסיבה ומה דחוף.

3) הדגלים האדומים: מתי כאב ראש “לא טיפוסי” חייב בירור?

קלינאים משתמשים ברשימות דגלים אדומים כדי להחליט למי צריך לבצע בירור מהיר. אחת הרשימות הידועות והמעודכנות היא SNNOOP10. סקירה מקיפה ב־Neurology סיכמה “דגלים אדומים” ו”כתומים” שצריכים להדליק נורה (Do, 2019). מחקר נוסף בדק את הרגישות של SNNOOP10 לזיהוי מצבים מסוכנים ומצא רגישות גבוהה מאוד בהקשר של כאבי ראש בסיכון גבוה (García-Azorín, 2022).

דוגמאות שכיחות לדגלים אדומים (ברמת עקרון):

• הופעה פתאומית וחזקה מאוד (“Thunderclap”)
• שינוי חד בדפוס כאבי ראש מוכרים, או כאב חדש לגמרי בגיל מבוגר
• חום, קשיון עורף, פריחה, ירידה במשקל
• חסר נוירולוגי (חולשה, הפרעת דיבור, בלבול, פרכוס)
• כאב שמוחמר בשיעול/מאמץ/שינוי תנוחה
• כאב בהריון/משכב לידה, או אצל מדוכאי חיסון
• כאב עיני חריף עם תסמינים אוטונומיים משמעותיים (Do, 2019)

הנקודה החשובה: רוב כאבי הראש אינם מסוכנים, אבל הסינון המוקדם הוא מה שמונע פספוס.

4) מיגרנה: מעבר ל”כאב ראש חזק”

מיגרנה היא הפרעה נוירולוגית עם התקפים. לא תמיד הכאב חד־צדדי, ולא תמיד יש בחילה-אבל יש דפוס אופייני: התקפים שנמשכים שעות עד ימים, לעיתים עם רגישות לאור/רעש, בחילה, והחמרה בפעילות (Headache Classification Committee, 2018). חלק מהאנשים חווים אאורה (תסמינים נוירולוגיים חולפים כגון הפרעת ראייה).

מה קורה במיגרנה מבחינה ביולוגית?

הבנת המיגרנה התקדמה מאוד בשנים האחרונות, במיוחד סביב תפקידו של CGRP (calcitonin gene-related peptide) ומסלולים טריגמינליים. סקירות עדכניות מסכמות כיצד רגישות־יתר של מערכת העצבים, פעילות במסלולים טריגמינליים, וכלי דם/דלקת נוירוגנית משתלבים (Frimpong-Manson, 2024; Versijpt, 2025).

טיפול אקוטי מול מניעה: שתי אסטרטגיות שונות

טיפול אקוטי: נועד לעצור התקף (כמו NSAIDs, טריפטנים, תרופות חדשות מקבוצת gepants ועוד, בהתאם לרופא/ה והנחיות).

טיפול מניעתי: נועד להוריד תדירות/חומרה של התקפים. כאן נכנסו חזק בשנים האחרונות טיפולים מכווני-CGRP. האיגוד האמריקאי לכאבי ראש פרסם עדכון עמדה שממקם טיפולים מכווני CGRP כאופציה “קו ראשון” למניעת מיגרנה במקרים מתאימים (Charles, 2024). גם הפדרציה האירופית לכאבי ראש פרסמה עדכון הנחיות לגבי נוגדנים חד־שבטיים נגד CGRP (Sacco, 2022).

5) כאב ראש מתחי: הכי נפוץ, לפעמים הכי מוזנח

כאב ראש מתחי הוא לרוב דו־צדדי, “לוחץ/מהדק”, בעוצמה קלה עד בינונית, ולרוב ללא בחילה משמעותית. הוא יכול להיות אפיזודי או כרוני (Headache Classification Committee, 2018). רבים חושבים שזה “רק לחץ”, אבל בפועל מדובר בשילוב של עומס שרירי, רגישות מערכת העצבים, שינה, סטרס וגורמים סביבתיים.

הנחיות אירופיות (EFNS) מציינות שתרופות פשוטות (כמו NSAIDs מסוימים) יכולות לעזור בהתקפים אפיזודיים, אך מדגישות מניעה והתנהלות כדי לא להיכנס למעגל של שימוש־יתר במשככי כאב; ובכאב ראש מתחי כרוני, אמיטריפטילין נחשב קו ראשון מניעתי (Bendtsen, 2010). סקירה עדכנית מסכמת התקדמות בגישה ל-TTH ומדגישה את חשיבות ההבדלה מול מיגרנה ומול שימוש־יתר (Lee, 2024).

6) כאב ראש מקבצי: מעט אנשים – הרבה סבל, טיפול שונה לגמרי

כאב ראש מקבצי הוא כאב עז מאוד, לרוב סביב עין אחת/רקה, עם סימנים אוטונומיים באותו צד (דמעת, אודם בעין, נזלת, צניחת עפעף). ההתקפים קצרים יותר ממיגרנה אך יכולים לחזור מספר פעמים ביום “במקבצים”.

הנחיות ה־EAN לטיפול בכאב ראש מקבצי ממליצות באופן חזק על חמצן 100% בזרימה גבוהה להתקף חריף ועל סומטריפטן תת־עורי; ובמניעה-ורפאמיל הוא קו מרכזי (May, 2023). זה תחום שבו אבחון מדויק משנה חיים, כי טיפול “של מיגרנה” לעיתים לא מספיק יעיל.

7) כאב ראש משימוש־יתר בתרופות: כשהטיפול הופך לבעיה

אחת המלכודות הקלאסיות היא שימוש תכוף מדי בתרופות אקוטיות (משככי כאב/טריפטנים וכו’) עד שנוצר Medication-Overuse Headache (MOH). לפי ICHD-3, מדובר בכאב ראש שמופיע בתדירות גבוהה (לרוב ≥15 ימים בחודש) אצל אדם עם כאב ראש ראשוני, בשילוב שימוש־יתר בתרופות אקוטיות לאורך זמן (Headache Classification Committee, 2018). סקירות עדכניות מדגישות שזה אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאבי ראש שניוניים ושיש חשיבות אדירה לחינוך ומניעה (Koonalintip, 2024; Kebede, 2023). גם NICE מדגישה במסגרת הנחיות כאבי הראש את הזיהוי וההתנהלות סביב MOH (NICE, 2025).

המסר הפרקטי בהרצאה: אם יש צורך בטיפול אקוטי “לעיתים קרובות”, זה סימן לשקול מניעה מסודרת ולבחון שימוש־יתר (Ailani, 2021; NICE, 2025).

8) כאב ראש ממקור צווארי: מתי הצוואר באמת “אשם”?

Cervicogenic Headache (CGH) הוא כאב ראש שמיוחס להפרעה בצוואר (מפרקים/רקמות/מבנים צוואריים), עם עדויות לקשר סיבתי (Headache Classification Committee, 2018). ICHD-3 מגדיר קריטריונים הכוללים הוכחה קלינית/הדמייתית להפרעה צווארית שיכולה לגרום לכאב, ועוד מאפייני סיבתיות (Headache Classification Committee, 2018).

כאן חשוב להימנע משתי טעויות נפוצות:

• לייחס כל כאב ראש לצוואר רק כי “יש תפיסות”;
• או להפך-להתעלם מהצוואר לגמרי כאשר יש תבנית שמרמזת על CGH.
• סקירה ומטא-אנליזה מצאה שלטיפול מניפולטיבי בעמוד השדרה (SMT) יש יתרון קטן לטווח קצר בכאב/תדירות/מוגבלות ב-CGH, אך האיכות הכוללת של הראיות משתנה והאפקט ארוך הטווח פחות ברור (Fernandez, 2020).

9) אבחון מעשי: מה שואלים, מה בודקים, ומה רושמים ביומן

הרבה מהאבחון מתבסס על היסטוריה מסודרת:

• תדירות: כמה ימים בחודש?
• משך התקף: שעות? דקות? ימים?
• מיקום: חד־צדדי/דו־צדדי/סביב עין
• איכות: פועם/לוחץ/שורף/דוקר
• תסמינים נלווים: בחילה, אאורה, דמעת/נזלת, רגישות לאור
• טריגרים: שינה, צום, אלכוהול, מאמץ, מחזור
• שימוש בתרופות: כמה ימים בחודש? (קריטי ל-MOH) (Koonalintip, 2024; NICE, 2025)

NICE ממליצה במפורש על שימוש ביומן כאבי ראש כדי לחדד אבחנה ולעקוב אחרי תגובה לטיפול (NICE, 2025).

10) טיפול לא-תרופתי: הבסיס של הרבה הצלחות

בכאב ראש (ובעיקר מיגרנה וכאב מתחי) יש תועלת גדולה להתנהלות נכונה:

• שינה עקבית
• אכילה מסודרת והימנעות מצום ממושך
• הפחתת עומס “טריגרים” משתנים
• פעילות גופנית הדרגתית
• טיפול בגורמים נלווים (חרדה/דיכאון/שינה)
• פיזיותרפיה/תרגול בצוואר־שכמה במקרים מתאימים, במיוחד אם יש מרכיב צווארי

גישה בינלאומית עדכנית של איגוד כאבי הראש מדגישה עקרונות פרקטיים לניהול כאבי ראש בעולם האמיתי, כולל חשיבות התאמת טיפול, זמן מספק למניעה ומעקב לאורך זמן (Puledda, 2024).

11) כירופרקטיקה וכאבי ראש: מה כן, מה לא, ומה חשוב לבטיחות

אנשים רבים פונים לכירופרקטיקה בגלל כאבי ראש, במיוחד כאשר הם חווים גם כאבי צוואר, מגבלת תנועה, או תחושה שהכאב קשור ליציבה/עומס. כדי לדבר על זה באופן רציני צריך להבחין בין שני רבדים:

א. איפה טיפול כירופרקטי עשוי להשתלב

• כאב ראש צווארי (CGH): יש עדויות לאפקט קטן לטווח קצר ל-SMT בממוצע, כחלק מתוכנית שיקומית רחבה (Fernandez, 2020).
• כאב ראש מתחי: חלק מההנחיות והסקירות בתחום הטיפול המנואלי מציינות המלצות מסוימות ל-SMT בתתי-אוכלוסיות, במיוחד כאשר יש רכיב צווארי ברור (Trager, 2024).
• מיגרנה: סקירה שיטתית עדכנית ב-2024 בחנה RCTs על מניפולציות בעמוד השדרה למיגרנה וסיכמה שהראיות מוגבלות והטרוגניות, ולכן יש צורך בזהירות בפרשנות ובהמלצות (Posadzki, 2024).

בפועל, כשזה נעשה נכון, טיפול ידני הוא לרוב “מנגנון עזר”: להפחית כאב צווארי, לשפר תנועה, ולאפשר תרגול ושיקום-ולא “לרפא מיגרנה” לבדו.

ב. בטיחות: מה צריך לדעת

טיפול מנואלי בצוואר דורש סינון מוקפד, במיוחד כדי להימנע מפספוס מצבים נדירים אך חמורים. קיימות עבודות שסקרו את הקשר בין מניפולציה צווארית לדיסקציה של עורקי הצוואר, ומצאו קשר קטן/שנוי במחלוקת והדגישו את מורכבות הסיבתיות (Church, 2016). סקירה ומטא-אנליזה עדכנית יותר סיכמה תופעות לוואי לאחר מניפולציה צווארית, בעיקר ברמת דיווחים ומחקרים קליניים, והדגישה את חשיבות הדיווח והמעקב (Pankrath, 2024). המשמעות בהרצאה היא לא להפחיד אלא לדייק: רוב התופעות הן קלות וחולפות, אך נדרשת הערכה קלינית זהירה, זיהוי דגלים אדומים, ושיתוף פעולה עם רפואה כאשר יש חשד למשהו שאינו כאב ראש ראשוני.

12) “תוכנית עבודה” מומלצת למטופל/ת עם כאבי ראש תכופים

כדי שההרצאה תהיה שימושית, כדאי לסכם לגישה מעשית:

• סינון דגלים אדומים (Do, 2019).
• סיווג לפי ICHD-3: מיגרנה/מתחי/מקבצי/אחר (Headache Classification Committee, 2018).
• יומן כאבי ראש + בדיקת שימוש־יתר בתרופות (NICE, 2025; Koonalintip, 2024).
• בחירת טיפול אקוטי נכון + כללים למניעת שימוש־יתר (Ailani, 2021; Bendtsen, 2010).
• אם התדירות גבוהה/הפגיעה בתפקוד משמעותית: מניעה (כולל אפשרויות מכוונות CGRP לפי התאמה) (Charles, 2024; Sacco, 2022).
• רכיב צווארי משמעותי? לשקול שיקום צוואר־שכמה, טיפול מנואלי/כירופרקטי זהיר כחלק מתוכנית, עם גבולות בטיחות ברורים (Fernandez, 2020; Trager, 2024).
• מעקב שיטתי: מה השתנה בתדירות, חומרה, שימוש בתרופות ותפקוד.

References:

Ailani, J., Burch, R. C., Robbins, M. S., & the Board of Directors of the American Headache Society. (2021). The American Headache Society consensus statement: Update on integrating new migraine treatments into clinical practice. Headache: The Journal of Head and Face Pain, 61(7), 1021-1039. https://doi.org/10.1111/head.14153

Bendtsen, L., Evers, S., Linde, M., Mitsikostas, D. D., Sandrini, G., & Schoenen, J. (2010). EFNS guideline on the treatment of tension-type headache-Report of an EFNS task force. European Journal of Neurology, 17(11), 1318-1325. https://doi.org/10.1111/j.1468-1331.2010.03070.x

Charles, A. C., Digre, K. B., Goadsby, P. J., Robbins, M. S., Hershey, A. D., & American Headache Society. (2024). Calcitonin gene-related peptide-targeting therapies are a first-line option for the prevention of migraine: An American Headache Society position statement update. Headache: The Journal of Head and Face Pain. Advance online publication. https://doi.org/10.1111/head.14692

Church, E. W., Sieg, E. P., Zalatimo, O., Hussain, N. S., Glantz, M., & Jabbour, P. (2016). Systematic review and meta-analysis of chiropractic care and cervical artery dissection: No evidence for causation. Cureus, 8(2), e498. https://doi.org/10.7759/cureus.498

Do, T. P., Remmers, A., Schytz, H. W., Schankin, C., Nelson, S. E., Obermann, M., Hansen, J. M., Sinclair, A. J., Gantenbein, A. R., & Schoonman, G. G. (2019). Red and orange flags for secondary headaches in clinical practice: SNNOOP10 list. Neurology, 92(3), 134-144. https://doi.org/10.1212/WNL.0000000000006697

Fernandez, M., Ferreira, M. L., Refshauge, K. M., Hartvigsen, J., Silva, I. R., Maher, C. G., & others. (2020). Spinal manipulative therapy for the management of cervicogenic headache: A systematic review and meta-analysis. European Journal of Pain, 24(9), 1687-1702. https://doi.org/10.1002/ejp.1632

Frimpong-Manson, K., Yelland, G. W., & others. (2024). Advances in understanding migraine pathophysiology. Frontiers in Molecular Neuroscience, 17, 1355281. https://doi.org/10.3389/fnmol.2024.1355281

García-Azorín, D., Irimia, P., Martínez-Pías, E., & others. (2022). Sensitivity of the SNNOOP10 list in the high-risk secondary headache detection. Cephalalgia, 42(13), 1373-1383. https://doi.org/10.1177/03331024221120249

Headache Classification Committee of the International Headache Society (IHS). (2018). The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition (ICHD-3). Cephalalgia, 38(1), 1-211. https://doi.org/10.1177/0333102417738202

Kebede, Y. T., & others. (2023). Medication overuse headache: A review of current evidence and management strategies. Journal of Pain Research, 16, 2197-2211. https://doi.org/10.2147/JPR.S424466

Koonalintip, P., & others. (2024). Medication-overuse headache: Update on management. Life, 14(9), 1146. https://doi.org/10.3390/life14091146

Lee, H. J., & Cho, S. J. (2024). Update on tension-type headache. Headache and Pain Research, 7(1), 1-12. https://doi.org/10.62087/hpr.2024.00000

May, A., Evers, S., & others. (2023). European Academy of Neurology guidelines on the treatment of cluster headache. European Journal of Neurology, 30(10), 2694-2715. https://doi.org/10.1111/ene.15956

National Institute for Health and Care Excellence. (2025). Headaches in over 12s: Diagnosis and management (NICE Guideline CG150; updated 03 June 2025). NICE. https://www.nice.org.uk/guidance/cg150

Pankrath, N., & others. (2024). Adverse events after cervical spinal manipulation: A systematic review and meta-analysis. Pain Physician, 27(5), E***-E***. https://www.painphysicianjournal.com/current/pdf?article=NzgzNQ==&journal=161

Posadzki, P., Ernst, E., & others. (2024). Spinal manipulations for migraine: An updated systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Systematic Reviews, 13, 219. https://doi.org/10.1186/s13643-024-02719-6

Puledda, F., & others. (2024). International Headache Society global practice recommendations. Cephalalgia. Advance online publication. https://doi.org/10.1177/03331024241269735

Sacco, S., Bendtsen, L., Ashina, M., Reuter, U., Terwindt, G., Mitsikostas, D. D., & others. (2022). European Headache Federation guideline on the use of monoclonal antibodies targeting the calcitonin gene-related peptide pathway for migraine prevention-2022 update. The Journal of Headache and Pain, 23, 67. https://doi.org/10.1186/s10194-022-01431-x

Trager, R. J., Dusek, J. A., & others. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of clinical practice guidelines and recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668

Versijpt, J., & others. (2025). Calcitonin gene-related peptide-targeted therapy in migraine. The Lancet, 405(10490), 1234-1246. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(25)00109-6