סיאטיקה טיפול
סיאטיקה טיפול

סיאטיקה טיפול

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


סיאטיקה? טיפול המתבסס על אבחון מדויק עשוי למנוע נזק בלתי הפיך ותסמינים כרוניים. סיאטיקה היא אוסף של סימנים ותסמינים הכוללים מיחושים, נימול, חולשה ועוד שחשים בבמותן, באגן וברגל. הגורם הוא לרוב לחץ שמפעיל דיסק בין חולייתי מותני על  שורש עצב מותני. 

ברוב המקרים גירוי העצב הסיאטי נעשה על ידי הדיסק הבין חולייתי המותני שניזוק (בלט, פריצה ,בקע) אך ישנם גם גורמים רבים אחרים היוצרים לחץ על העצב בתוך עמוד השדרה (תזוזה של חוליה, גידול סרטני, שינויים ניווניים) וגורמים אחרים (שריר) היוצרים לחץ על העצב לאחר שעזב את עמוד השדרה.

סיאטיקה טיפול – רקע

העצב הסיאטי נוצר מחמישה שורשי עצבים (L4 – S3) הבוקעים מחלקו התחתון של חוט השדרה ועושה דרכו מטה לאורך החלק האחורי של הרגל. המונח סיאטיקה מתאר למעשה שורה של סימנים ותסמינים שמקורם פגיעה בעצב הסיאטי בגב התחתון כולל בין היתר כאבים ברגל ולעתים גם נימול והירדמות ברגל, חולשה חלקית של הרגל ועוד. יש לזכור על כן שהמונח סיאטיקה הוא שורה של סימנים ותסמינים המייצגים נזק או מחלה בעמוד השדרה התחתון. בין יתר הגורמים האפשריים לסיאטיקה נמנה שינויים ניווניים, פריצת דיסק מותני, היצרות תעלת השדרה, ספונדילוליסטזיס, גידולים סרטניים, נגעים זיהומיים ועוד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



אנטומיה של העצב הסיאטי 

סיאטיקההעצב הסיאטי (Sciatic nerve) הוא העצב הארוך והרחב ביותר בגוף האדם. מקורו מחמישה שורשי עצבים תחתונים (L4 – S3) הבוקעים מחלקו התחתון של חוט השדרה. כול אחד משורשי העצבים עוזב את עמוד השדרה דרך חריר המצוי בין שתי חוליות. חמשת שורשי העצבים מתקבצים יחד באגן לעצב הסיאטי העושה דרכו לכיוון החלק האחורי של האגן ולמטה במורד הרגל עד לכף הרגל. העצב הסיאטי נחלק לשני ענפים עצב הפרוניאל (Peroneal nerve) ועצב הטיביאל (Tibial nerve) שכול אחד מהם מעצבב חלקים אחרים של הרגל. באופן כללי מספק העצב הסיאטי תחושה, כוח ורפלקסים לרגליים.

סימנים ותסמינים

תסמיני הסיאטיקה משתנים על פי חומרת הלחץ על העצב וכמובן על פי איזה מחמשת שורשי העצבים שמרכיבים את העצב הסיאטי נתון ללחץ. התסמינים כוללים באופן כללי כאבי גב תחתון וכאבים בישבן בצד המעורב, אשר יכולים לרדת במורד הרגל על פי מסלול העצבוב של העצב הסיאטי עד לכף הרגל. מלבד הכאב גירוי של העצב הסיאטי עלול לגרום גם לתסמינים נוירולוגיים ובכללם נימול, חולשת שרירים, תחושה של מחטים או דגדוג וקושי לשלוט ברגל. במקרים חמורים עלולים להופיע תסמינים נוספים כגון: אובדן שליטה על הסוגרים כמו במצב של תסמונת זנב הסוס, שמיטה של כף הרגל (Drop foot) או חולשה חמורה אחרת ברגל.

גורמים אפשריים

ברוב המכריע של המקרים תסמיני הסיאטיקה נגרמים מלחץ שמפעיל הדיסק הבין חולייתי שניזוק על אחד או יותר משורשי העצבים (L4, L5, S1, S2, S3) המרכיבים את העצב הסיאטי. בלט דיסק, בקע דיסק או פריצת דיסק: כול אלו מתארים שלבים שונים של נזק לדיסק הבין חולייתי. בכול אחד מהשלבים הללו מבנהו של הדיסק הבין חולייתי משתנה והוא יוצר בליטה שעלולה ללחוץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים שעוברים בסמיכות אנטומים גדולה. 

לחץ על העצב הסיאטי יכול להיווצר גם על ידי גורמים נוספים. תזוזה של חוליה (Spondylolisthesis) אשר מקטינה את הפתח שמבעדו עוזב שורש העצב את עמוד השדרה (Intervertebral foramen) או באמצעות זיז גרמי בולט שנוצר בחוליות המותן, כתוצאה משינויים ניווניים (אוסטיאוארטריטיס). שינויים ניווניים אלו מתרחשים בעיקר לאחר גיל 40. היצרות תעלת השדרה היא גורם נוסף שגם היא נגרמת משינויים ניווניים. כאשר התעלה שבה עובר חוט השדרה הופכת להיות צרה מלהכיל בחופשיות את חוט השדרה והעצבים הבוקעים ממנו נוצר לחץ על חוט השדרה ועל העצבים הבוקעים ממנו והתוצאה עלולה להיות דלקת בעצב הסיאטי. 

ישנם מקרים שבהם הדלקת בעצב הסיאטי נגרמת בגלל לחץ ישיר על העצב לאחר שיצא מעמוד השדרה ולא על שורשי העצבים המרכיבים אותו. דוגמה לכך היא תסמונת שריר הפיריפורמיס (Piriformis Muscle Syndrome). שריר הפיריפורמיס או כפי שהוא קרוי בעברית השריר האגסי מתחיל בעצם העצה (Sacrum) ועושה דרכו מתחת לשרירי העכוז אל הזיז הגדול בעצם הירך (Greater trochanter). העצב הסיאטי עובר מתחת לשריר הפיריפורמיס ובחלק מהמקרים הוא אפילו חוצה את השריר. התפקיד של שריר הפיריפורמיס הוא לסובב לכיוון החיצוני את עצם הירך. מאמץ יתר של השריר או ספאזם בשריר עלולים להוביל להתפתחות לחץ פיזי על העצב הסיאטי ולהתפתחות תסמונת הכאב האופיינית. 

גורמים נוספים ללחץ על העצב הסיאטי כוללים גידולים סרטניים בעמוד השדרה או כמובן נזקי חבלה כמו אלו שנגרמים באופן שכיח בתאונת דרכים שעלולים לגרום באופן ישיר או עקיף לנזק לעצב הסיאטי או לאחד משורשי העצבים שמרכיבים אותו.

אבחון 

סיאטיקה אבחוןטיפול יעיל מחייב אבחון מהיר ומדויק. אבחון סיאטיקה מתחיל מלמידת ההיסטוריה הרפואית של המתלונן ושל התלונה. נלמד על מיקום הכאב, מתי החל, כיצד החל, מהם הגורמים המשפעים עליו ועוד. בבדיקה הפיזית ננסה באמצעות מגוון של תנועות ומהלכים לשחזר את התסמינים מהם אתם סובלים, לזהות את הרקמה שנפגעה ולהעריך את מידת הנזק. תחילה נתבונן באופן בו אתם נעים ומבצעים תנועות מסוימות. נמדוד טווחי תנועה באופנים שונים וכמובן נערוך סדרה של בדיקות אורתופדיות כירופרקטיות ונוירולוגיות. 

במצב שבו קיים ספק לגבי האבחון נפנה את המתלונן לבדיקות באמצעות אמצעי הדמיה צילומי רנטגן, CT או MRI ובדיקות מעבדה. זיהוי של תסמינים כגון אובדן שליטה על הסוגרים חום, אובדן משקל בלתי מוסבר מהווה דגל אדום ומחייב הפנייה דחופה לחדר מיון להמשך בירור. זיהוי של תסמינים נפשיים כגון: דיכאונות, לחצים ומצבי רוח מהווה דגל צהוב ומצביע על האפשרות שהטיפול עלול להמשך זמן רב.

טיפול עצמי

לא כול סיאטיקה מחייבת טיפול מקצועי. יש להפעיל שיקול דעת לגבי מתי נכון לא להזניח ולהגיע לקבלת עזרה מקצועית. כאשר הכאבים קלים ואין תסמינים נוירולוגיים כגון נימול או חולשה של הרגל ניתן לנסות, על ידי שילוב של מנוחה והתנהגות ארגונומית נכונה, לטפל בבעיה באופן עצמאי. לא להיכנס למיטה ולנוח עד שהבעיה חולפת! מחקרים מעידים שמנוחה ממושכת פוגעת בהחלמה. הקפידו להיות פעילים תוך הימנעות מכאב. במידה והליכה אינה מכאיבה צאו להליכות לעיתים קרובות. 

הקפידו על תנוחה שינה שאינה גורמת לכאבים. תנוחות שינה שאמורות לא לגרות את העצב הסיאטי כוללות שינה על הגב עם כרית מתחת לברכיים או על הצד עם כרית בין הברכיים. להימנע משינה על הבטן. נסו להימנע משימוש בתרופות להורדת כאב. עשו זאת רק אם אינכם מסוגלים להפחית את הכאבים באמצעות שינוי תנוחות. חזרו לפעילות גופנית ולישיבה ממושכת באופן נכון והדרגתי.

מתי פונים לעזרה מקצועית?

פנו לקבלת עזרה מקצועית כאשר הסיאטיקה שלכם הופיעה בעקבות טראומה, או כאשר היא כוללת כאבים חריפים, שינויים בתחושה וחולשה החלה באופן פתאומי, או כאשר היא נמשכת מעל מספר ימים, או כאשר הסימנים והתסמינים שלכם מחריפים והולכים או כאשר טיפול עצמי לא מקדם אתכם.

טיפול ושיקום כירופרקטי

זכרו טיפול מהיר וניהול מקצועי עשויים למנוע נזקים בלתי הפיכים לעצב הסיאטי כגון אובדן שליטה על הסוגרים, אובדן תחושה ברגל אובן יכולת תנועה ברגל. רוב הגורמים לסיאטיקה הם מכניים בבסיסם ועל כן עשויים להגיב לטיפול מכאני שמרני ללא תרופות או ניתוחים. כירופרקט יכול לתת מענה למגוון גורמים אפשריים לתופעה ובכללם בלט דיסק, בקע דיסק, פריצת דיסק, תזוזה של חוליה, זיזים גרמיים ופתולוגיה שרירית. לאחר שאובחנה הבעיה והוגדרה בבסיסה כבעיה כמכאנית יחל השלב הטיפולי שמטרתו הפחתת הלחץ מעל העצב הסיאטי. 

העצב הסיאטי יחלים רק בעקבות הפחתה או הסרה של הלחץ שמופעל עליו על ידי מנוחה, טיפולים או ניתוח. במרפאתנו ננסה להפחית את הלחץ המופעל על העצב על ידי שילוב של אמצעים חשמליים אנטי דלקתיים הכוללים לייזר רך, אולטרה סאונד וגלי הלם וטיפול ידני ייעודי. אנו מאומנים לאתר ולתקן ידנית לקות תפקודית בעמוד השדרה או לקות תפקודית של שריר הפיריפורמיס. לאחר הרגיעה הראשונית בכאב יתחיל השלב השיקומי. בשלב הזה נחזיר את הגמישות ואת כוח למערכות השרירים השונות, נשפר את טווחי התנועה של הגב והאגן. נחשוף את הגב שלכם לעומסים מסוגים שונים וברמות שונות באמצעות תרגילים. 

במידה ולאחר מספר חודשים הגענו למסקנה שהטיפול השמרני כשל יש מקום לשקול פנייה לכיוונים אחרים ובכללם זריקות אפידוראליות או אפילו התערבות כירורגית.

מניעה

שיקוםכדי למנוע התפתחות של סיאטיקה או הישנות שלה יש לנקוט במספר צעדים שישפרו את התפקוד של עמוד השדרה והאגן ויפחיתו את העומסים השליליים. ראשית הקפידו על יציבה נכונה שבה נשמרות הקשתות של עמוד השדרה באופן מיטבי. הקפידו על התנהגות ומודעות ארגונומית. התכופפו נכון והרימו משאות באופן נכון. ישיבה ממושכת חושפת אותנו לסיכון גבוה במיוחד להתפתחות דלקת בעצב הסיאטי. על כן צמצמו את הישיבה למינימום ואם אתם חייבים לשבת עשו זאת נכון. ארגנו את סביבת חייכם באופן שיפחית עומסים מעל עמוד השדרה והאגן. הקפידו על פעילות גופנית שרמת הקושי שלה מותאמת לכם. 

הקפידו על סגנון וטכניקת אימונים נכונים. התחילו פעילות גופנית עם מתיחות וחימום כללי וסיימו את הפעילות עם קירור ומתיחות. אם סבלתם מתסמונת שריר הפיריפורמיס הקפידו במיוחד על ביצוע מתיחות של השריר הזה לפני ואחרי כול פעילות. למשקל גוף מאוזן והימנעות מעישון יש השפעה מרחיקת לכת על בריאות הגב. נהגו בזהירות והימנעו מנפילות. הפחיתו לחצים ונסו לשמר על האיזון הנפשי שלכם. 

קראו אודות תסמונת שריר הפיריפורמיס וכן אודות כאבים במפרק הירך שעלולים לגרום לסימנים ותסמינים הדומים לאלו הנגרמים מדלקת בעצב הסיאטי.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן