אנטומיה וביומכניקה של השוק

אנטומיה וביומכניקה של השוק מהווים את הבסיס לאבחון וטיפול יעילים יותר במקור הכאב בשוק. השוק מעביר את העומס מהברך לכף הרגל, ומאפשר את תנועת הבהונות. בנוסף, השוק משמש אינדיקטור למדדים בריאותיים, כגון זרימת דם, אי ספיקת לב או דלקת. האנטומיה והביומכניקה של השוק מושפעות מגורמים, כגון גיל, מגדר, משקל גוף, רמת פעילות, הנעלה, מבנה הגפיים התחתונות ועוד. גורמים אלה יכולים להשפיע על דפוסי העמסה, פיזור מתח, קינמטיקה וקינטיקה של השוק במהלך תנועות ומשימות שונות.

עומס או תנועה חריגים או מוגזמים עלולים להוביל לפציעות וכאבים בשוק, כגון שברי מאמץ, שין ספלינט, תסמונת המדור ועוד. קלינאי שאינו מכיר את המבנה האנטומי של הגפה התחתונה ואת אופן תפקודה לא יוכל לזהות את הרקמה הפגועה בשוק ולהעריך את חומרת הפגיעה. במאמר "אנטומיה וביומכניקה של השוק" נדון בחשיבות הכרת המבנה והביומכניקה של השוקיים.

אנטומיה וביומכניקה של השוק – רקע 

שוק הרגל (leg) היא המקטע שבין הברך לקרסול, המורכב מעצם השוקה (tibia) ועצם השוקית (fibula) ומוקף בארבעה מדורי שרירים צפופים, כלי דם ועצבים. מבנה זה מאפשר העברת עומסים מהירך לכף הרגל, ויסות תנועת הקרסול והברך, ושמירה על יציבה ותנועה יעילה בהליכה ובריצה (Neumann, 2016). בנוסף, שרירי השוק מהווים “משאבה ורידית” מרכזית של הגוף, התורמת להחזרת הדם הוורידי מן הגפיים התחתונות אל הלב (Lee et al., 2017).

הבנת האנטומיה והביומכניקה של השוק היא קריטית לשיקום כירופרקטי/אורטופדי, לטיפול בפציעות ספורט ולמניעת סיבוכים מסכני גפה כגון תסמונת מדור חריפה (Donaldson et al., 2014; Hobbs et al., 2024). בשנים האחרונות הצטבר ידע ביומכני מתקדם על דפוסי כוח השרירים, העומסים על עצם השוק ותפקוד גיד אכילס בהליכה וריצה (Neptune et al., 2001; Sylvester et al., 2021; Xiang et al., 2024; Zelik & Franz, 2017). הידע הזה מאפשר להבין לעומק את תפקוד המקטע הקריטי הזה. במאמר "אנטומיה וביומכניקה של השוק" נדון על הנושא.

שכיחות ההפרעות הבריאותיות בשוק

שכיחות ההפרעות הבריאותיות בשוק הרגל גבוהה, במיוחד באוכלוסיות פעילות ובמטופלים לאחר ניתוחי גפה תחתונה. אין נתון אחד שמסכם את כל ההפרעות, אך אפשר לתאר טווחי שכיחות לכמה קבוצות עיקריות:

• בקרב רצים וחיילים תסמונת הסטרס של השוק המדיאלי (MTSS, “שין ספלינט”) היא אחת ההפרעות השכיחות. סקירות מדווחות על היארעות של כ-13-20% בקרב רצים ועד כ-35% בקרב טירונים צבאיים (Hashim, 2024; Tan, 2022; Saad, 2025).
• שברי מאמץ מהווים כ-10-20% מכלל פציעות הספורט, כאשר השוק היא האתר הנפוץ ביותר – כ-23-64% מכלל שברי המאמץ (Kahanov, 2015; Costa, 2022).
• תסמונת מדור במאמץ (CECS) מהווה חלק משמעותי מכאבי שוק במאמץ: במחקרי ספורטאים דווח על CECS בכ-14-33% מן המקרים של כאב שוק כרוני, ועד כ-27-33% בקרב ספורטאי עילית (d’Hemecourt, 2018; Mays-Kingston, 2023).
• תסמונת מדור חריפה היא נדירה יותר באוכלוסייה הכללית, עם שכיחות מוערכת של כ-7.3 ל-100,000 גברים בוגרים וכ-0.7 ל-100,000 נשים. עם זאת, עד 10% מהחולים עם שבר דיאפיזרי של השוק מפתחים תסמונת מדור חריפה (Hobbs, 2024).
• בנוסף, פקקת ורידים עמוקים (DVT) בגפה התחתונה היא סיבוך שכיח לאחר ניתוחי אורתופדיה גדולים; בעבודות על ארתרופלסטיות ירך וברך דווח על שיעור DVT סימפטומטי של כ-27-38% ללא מניעה מתאימה (Kwon, 2015; Chen, 2025). 

אנטומיה גרמית ומפרקית

 העצמות: שוק ושוקית

השוק (טיביה) היא העצם הנושאת את עיקר משקל הגוף בשוק, ומציגה חתך משולש לאורכה – משטח מדיאלי תת־עורי, משטח לטראלי וגבולי בין־עצמי שאליו נאחזת הממברנה הבין־גרמית (interosseous membrane) (Neumann, 2016). בחלקה הפרוקסימלי היא מתרחבת ויוצרת את הקונדילים המדיאליים והלטראליים, המתממשקים עם עצם הירך במפרק הברך. דיסטלית, היא מסתיימת בקונדיל – ב”פטישון” המדיאלי ומהווה את “תקרת” המפרק הטלוקרורלי (הקרסול).

השוקית (פיבולה) היא עצם דקה יותר, הנמצאת לטראלית לעצם השוק. אף שהיא נושאת חלק קטן יחסית מהעומס האנכי, היא מהווה עמוד תמיכה לטראלי ליציבות הקרסול ומשמשת כאתר אחיזה לשרירים ורצועות רבים (Neumann, 2016). בחלק המרוחק היא יוצרת את הפטישון הלטראלי, בעל תפקיד מרכזי ביציבות צידית של הקרסול. הפטישונים, הפטישון הפנימי (medial malleolus) המהווה הארכה של עצם השוקה והפטישון החיצוני (lateral malleolus), תואמים את המבנה של עצם הערקום.

הממברנה הבין־גרמית והמפרקים הטיביו־פיבולריים

הממברנה הבין־גרמית מחברת באופן הדוק בין השוק לשוקית ולאורך רוב השוק, ובכך מוסיפה יציבות, מחלקת עומסים ומגדילה את שטח האחיזה של שרירים קדמיים ואחוריים (Neumann, 2016).

בשוק קיימים שני מפרקים בין השוק לשוקית:

1.  המפרק הטיביו־פיבולרי הפרוקסימלי (Proximal tibiofibular joint) – סינוביאלי קטן סמוך לברך.
2.  הטיביו־פיבולרית הדיסטלית (Distal Tibiofibular) – זהו מפרק מסוג "סינדסמוזיס" (Syndesmosis) שבניגוד למרבית המפרקים, אינו מכיל סחוס מפרקי חופשי וחלל סינוביאלי. המפרק הזה מוחזק בחוזקה על ידי רקמת חיבור חזקה הכוללת רצועות וממברנה בין-גרמית. אלה מבטיחות התאמה מדויקת בין השוק לשוקית סביב עצם ערקום (Talus).

שמירה על שלמות המפרקים הללו חיונית ליציבות הקרסול. שינויים במיקום השוקית או בפעילות הממברנה הבין־גרמית יכולים להשפיע על חלוקת העומסים בעומס דינמי, במיוחד בריצה ובעצימות גבוהה (Xiang et al., 2024).

המדורים האנטומיים של השוק

כל מבנה בשוק מסודר בתוך ארבעה מדורי שרירים, המופרדים ע"י פאשיה צפופה ומחיצות בין־שריריות. המדורים האלה הם בעלי משמעות ביומכנית וקלינית, שכן עלייה בלחץ בתוך מדור עלולה לגרום לתסמונת מדור חריפה או כרונית (Donaldson et al., 2014; Miciak & Jurkiewicz, 2023; Hobbs et al., 2024).

המדור הקדמי

המדור הקדמי מוגבל ע"י השוק מדיאלית, השוקית לטראלית והממברנה הבין־גרמית ביניהן. הוא כולל בעיקר את:

•  השריר השוקתי הקדמי (tibialis anterior) – דורסיפלקסור (מרים קרסול) עיקרי של הקרסול ומייצב קשת מדיאלית.
•  השריר פושט הבוהן הארוך (extensor hallucis longus).
•  extensor digitorum longus (השריר פושט האצבעות הארוך).

העצב העיקרי הוא העצב הפרונאלי העמוק, וכלי הדם – הענפים הקדמיים של ה־anterior tibial artery והוורידים הדוקבים (Lee et al., 2017). השרירים במדור זה חיוניים לשליטה עדינה בהורדת כף הרגל במגע הראשוני עם הקרקע ולהרמת כף הרגל בשלב הנדנוד (Lee et al., 2019; Neumann, 2016).

 המדור הלטראלי (צידי)

המדור הלטראלי כולל בעיקר את:

• השריר השוקיתי הארוך (peroneus longus).
• והשריר השוקיתי הקצר  (peroneus brevis).

תפקידם של השרירים הללו לבצע הפניית כף הרגל החוצה וכפיפה מטה קלה של כף הרגל. המדור הצדי מעוצבב ע"י העצב הפרונאלי השטחי, וכלי הדם העיקריים מגיעים מענף ה-peroneal artery (Donaldson et al., 2014; Hobbs et al., 2024). השרירים הלטראליים תורמים לייצוב דינמי של הקרסול במניעת נקיעה לטראלית ומשחקים תפקיד חשוב בשליטה על פרונציה-סופינציה של כף הרגל בזמן העמידה על רגל אחת.

 המדור האחורי השטחי

מדור זה מכיל את קומפלקס triceps surae (או שריר הסובך התלת-ראשי).

•  שני ראשי שריר התאומים (gastrocnemius) (דו־מפרקי – ברך וקרסול),
•  שריר הסוליה (soleus) (חד־מפרקי),
•  לעיתים גם את שריר כף הרגל (plantaris).

הקומפלקס הזה אחראי בעיקר על כפיפת כף הרגל כלפי מטה (plantar flexion) בפעולות כמו הליכה וקפיצה, וכן על ייצוב הגוף בעמידה. בקצה התחתון, קומפלקס השרירים הללו מתאחדים לגיד אכילס, המעוגן בחלק האחורי של הקלקנאוס (Komi et al., 1992). עצבובם מהעצב הטיביאלי, והם מקבלים אספקת דם מסעיפי ה־posterior tibial artery ו-peroneal artery (Donaldson et al., 2014). קומפלקס זה מהווה “מנוע” מרכזי לדחיפה קדימה (propulsion) ומרכיב עיקרי במשאבת השוק הורידית (Lee et al., 2017; Zelik & Franz, 2017).

 המדור האחורי העמוק

המדור האחורי העמוק מכיל את:

• השריר השוקתי האחורי (tibialis posterior).
•  כופף הבוהן הארוך (flexor hallucis longus).
•  כופף האצבעות הארוך (flexor digitorum longus).
•  העצב הטיביאלי וכלי דם טיביאליים אחוריים.

השרירים כאן אחראים על כפיפת כף הרגל כלפי מטה ואינברסיה, ועל תמיכה בחלק האחורי והמדיאלי של קשת כף הרגל. הפאשיה הסמיכה במדור זה הופכת אותו לרגיש במיוחד לעליית לחץ בתסמונת מדור חריפה (Donaldson et al., 2014; Hobbs et al., 2024).

כלי דם ורידים

הוורידים העמוקים של השוק (anterior tibial, posterior tibial, peroneal) מלווים את העורקים ונמצאים בתוך המדורים המתוארים. מעליהם שוכנת מערכת ורידים שטחית (great ו-small saphenous), וביניהם ורידים מחוררים (perforators) החוצים את הפאשיה (Lee et al., 2017). תנועת שרירי השוק סביב ורידים אלה יוצרת “משאבת שוק” יעילה, שמילואה תלוי בשלמות המבנה האנטומי והתפקוד השרירי. פגיעה ביכולת הכיווץ, למשל לאחר תסמונת מדור, עלולה לתרום להתפתחות אי ספיקה ורידית כרונית (Donaldson et al., 2014). 

ביומכניקה של שוק הרגל בהליכה ובריצה

השוק כמקטע ביומכני

ביומכנית, שוק הרגל הוא חוליה מקשרת בין ירך לכף הרגל. מרכז המסה של השוק נמצא קרוב לחציון אורכה, מאחורי ציר העצם, ומיקומו משפיע על מומנטי הכיפוף בברך ובקרסול (Neumann, 2016). ההליכה מתבססת על שליטה מדויקת בתנועת השוק קדימה מעל כף הרגל (tibial progression):

1.  בתחילת הדריכה השוק כמעט אנכי.
2.  במהלך העמידה השוק נע קדימה יחסית לכף הרגל, תוך הגדלת הדורסיפלקסיה.
3.  בסוף העמידה (terminal stance) השוק מגיע לשיא דורסיפלקסיה, והפלנטרפלקסורים מייצרים מומנט גדול לייצוב ולדחיפה (Neptune et al., 2001; Lee et al., 2019).

 פעילות השרירים הדורסיפלקסורים והפלנטרפלקסורים

מחקר סימולציה של Lee ועמיתיו הראה ש-tibialis anterior, EDL ו-EHL פעילים בשלב המגע הראשוני ובתחילת עמידה כדי לבלום הורדת כף הרגל ולמנוע “הצלפה” של העקב (foot slap) (Lee et al., 2019). בהמשך מחזור ההליכה עיקר התפקיד עובר לשרירי ה-triceps surae:

gastrocnemius מגביר הפעלתו בתקופת העמידה היחידה, ותורם גם לייצור מומנט בברך בשל היותו דו־מפרקי;

soleus מגיע לשיא הפעלה בתקופת העמידה הכפולה הסופית, ונחשב לכוח העיקרי השומר על יציבות הגוף מעל כף הרגל ומפיק כוח דחיפה קדימה (Lee et al., 2019; Neptune et al., 2001).

ניתוחי מודל שריר־שלד הראו כי ב־walking מהירות נורמלית, פלנטרפלקסורים אחראים לחלק משמעותי מהכוח הנדרש לתמיכה במשקל הגוף ולהתקדמות קדימה, הרבה יותר משרירים דיסטליים אחרים (Neptune et al., 2001; Sylvester et al., 2021).

 עומסים על עצם השוק ושברי מאמץ

בזמן הליכה וריצה, שוק הרגל חשופה לעומסים מחזוריים גבוהים. סקירה עדכנית הראתה שהכוחות הפנימיים על הטיביה יכולים להגיע למספר יחידות משקל גוף, בהתאם למהירות, סגנון ריצה והנעלה (Xiang et al., 2024).

מחקר קלאסי על רצות עם שברי מאמץ בשוק מצא דפוסי ביומכניקה ייחודיים: למשל, זווית גדולה יותר של אדוקציה בירך, רגעי ולגוס בברך ועלייה בקצב הטעינה החיצונית (vertical loading rate) (Milner et al., 2006). דפוסים אלה מעלים את המתח הקומפרסיבי והכיפופי על השוק, ובשילוב עומס נפחי גבוה (קילומטראז') עשויים להגביר סיכון לשבר מאמץ.

עם זאת, מחקרי חישה עדכניים מראים שהקשר בין מדדי ground reaction force לבין העומס הפנימי בשוק מורכב יותר מששוער בעבר, ולא תמיד קיים מתאם חזק בין קצב טעינה חיצוני לבין כוחות דחיסה בעצם (Xiang et al., 2024). ממצא זה מדגיש את חשיבות הבנת הביומכניקה הפנימית – כלומר תפקיד השרירים והגידים בהפחתה או בהגברה של עומסים.

 גיד אכילס ותמסורת כוח

גיד אכילס, המשותף לגסטרוקנמיוס ולסולאוס, נושא כוחות גבוהים מאוד בהליכה ובריצה. מדידות ביומכניות הדגימו שכוחות בגיד יכולים להגיע לערכים של פי 6-8 ממשקל הגוף בריצה, כאשר הגיד משמש מאגר אנרגיה אלסטית משמעותי (Komi et al., 1992).

מחקר עדכני יותר, שהשתמש בדימות אולטרסאונד ובניתוח work loops, הראה כי גיד אכילס מאחסן ומשחרר אנרגיה אלסטית לאורך מחזור ההליכה, עם הפסדי אנרגיה (hysteresis) יחסית קטנים, דבר המייעל מאוד את תנועת השוק וכף הרגל (Zelik & Franz, 2017). התנהגות זו מאפשרת לשרירים לפעול בטווחי אורך ומהירות נוחים יותר, בעוד הגיד סופג חלק ניכר מן העומס המכניקלי.

המשמעות הביומכנית היא שהשוק אינו רק “מקל” קשיח להעברת עומסים, אלא מערכת מורכבת של שריר-גיד, המאפשרת שמירת אנרגיה, החלקת תנועת המפרקים והפחתת עלויות אנרגטיות של ההליכה (Sylvester et al., 2021; Zelik & Franz, 2017).

 תסמונות מדור ועומסים תוך־מדוריים

מבנה המדורים הסגורים בשוק הופך אותו רגיש במיוחד לתסמונת מדור חריפה וכרונית. במדור נתון, העלייה בנפח (בצקת, דימום, מאמץ חוזר) מוגבלת ע"י הפאשיה, מה שמעלה את הלחץ הפנימי, מפחית פרפוזיה ועלול לגרום לנמק שריר ועצב (Donaldson et al., 2014; Miciak & Jurkiewicz, 2023).

תסמונת מדור חריפה של השוק מתוארת לרוב בעקבות שבר עצם השוק או השוקית, אך יכולה להופיע גם בעקבות חבלה קהה, איסכמיה-רפרפוזיה או מאמץ קיצוני (Oprel et al., 2010; Hobbs et al., 2024). ברוב המקרים, המדור הקדמי הוא הנפגע הראשוני, אך כל ארבעת המדורים עלולים להיות מעורבים (Donaldson et al., 2014; Hobbs et al., 2024).

המשמעות הביומכנית של לחץ מדורי מוגבר היא פגיעה במערכת השריר-גיד:

•  ירידה ביכולת ייצור כוח (בגלל איסכמיה שרירית),
•  שינויים בתבנית ההפעלה המוטורית,
•  פגיעה במשאבת השוק הוורידית ועלייה בסיכון לאי־ספיקה ורידית (Donaldson et al., 2014; Lee et al., 2017).

בטווח הארוך, חולים שעברו תסמונת מדור עשויים לפתח חולשה של שרירי השוק, ירידה ביכולת הדחיפה בהליכה וריצה, והגבלה בפעילות גופנית. לכן, ההבנה האנטומית של המדורים – גבולותיהם ומעבר העצבים והעורקים – קריטית גם לביצוע פציהוטומיה נכונה וגם לתכנון שיקום לאחר הניתוח (Donaldson et al., 2014; Hobbs et al., 2024).

 יישומים קליניים ושיקומיים

הידע האנטומי והביומכני של שוק הרגל מתורגם ישירות להתערבויות קליניות:

1. מניעת שברי מאמץ בשוק

זיהוי רצים בעלי דפוסי הליכה וריצה המאופיינים בקצב טעינה גבוה, זמן מגע ארוך או זוויות יישור לא תקינות יכול לסייע בהתאמת תוכניות אימון ותיקון טכניקה, כדי להפחית את העומסים המחזוריים על השוק (Milner et al., 2006; Xiang et al., 2024).

2. חיזוק פלנטרפלקסורים ושיפור פרופלסיה

על סמך מודלים שריריים, חיזוק ממוקד של soleus ו-gastrocnemius משפר את תמיכת הגוף ואת יעילות ההליכה, במיוחד בקרב מבוגרים ובחולי נוירולוגיה המאופיינים בדפוס הליכה איטי או חסר דחיפה (Neptune et al., 2001; Sylvester et al., 2021). תוכניות שיקום המדגישות עבודה איזומטרית ודינמית של שרירי השוק עשויות לשפר את האיזון הדינמי ואת יכולת המשאבה הוורידית.

3. שיקום לאחר פציעות גיד אכילס

ההבנה שכוחות גדולים עוברים דרך גיד אכילס, וכי הגיד מתפקד כמאגר אנרגיה אלסטית, מדגישה את הצורך לחזור באופן מדורג לעומסי קפיצה וריצה ולהקפיד על שחזור הדרגתי של נוקשות הגיד ושל יכולת השרירים לייצר כוח גבוה בקצבים מהירים (Komi et al., 1992; Zelik & Franz, 2017).

4. ניהול תסמונות מדור כרוניות

אצל ספורטאים הסובלים מכאב במאמץ בשוק, הבנת חלוקת השרירים למדורים מסייעת בזיהוי המדור הבעייתי ובהתאמת טיפול – החל משינוי עצימות האימון ונעליים ועד ניתוח פציהוטומיה במקרים עמידים (Miciak & Jurkiewicz, 2023; Hobbs et al., 2024).

 סיכום

שוק הרגל היא מקטע מורכב הנמצא במרכז מערכת התנועה של הגפה התחתונה. האנטומיה הגרמית כולל את עצמות השוק ושוקית המחוברות בממברנה בין־גרמית ושני מפרקים טיביו־פיבולריים – יוצרת מבנה יציב אך גמיש המאפשר העברת עומסים מדויקים בין הירך לכף הרגל (Neumann, 2016). המדורים השריריים, כלי הדם והעצבים מסודרים באופן דחוס ומאורגן, המאפשר שליטה עדינה בתנועת הקרסול והברך, אך גם מגדיל את הסיכון לתסמונות מדור בעומסים קיצוניים (Donaldson et al., 2014; Hobbs et al., 2024).

ביומכנית, שרירי השוק – ובעיקר פלנטרפלקסורי הקרסול – מהווים את “המנוע” העיקרי של ההליכה והריצה, תורמים לתמיכה במשקל הגוף, להאצה קדימה וליציבות דינמית (Neptune et al., 2001; Sylvester et al., 2021). עצם השוק וגיד אכילס סופגים כוחות גבוהים וממחזרים אנרגיה אלסטית, תהליך המאפשר תנועה חסכונית אך גם חושף לסיכון לשברי מאמץ ולפתולוגיות בגיד בהיעדר התאמה בין עומס ליכולת (Milner et al., 2006; Komi et al., 1992; Zelik & Franz, 2017).

לכן, הבנה מעמיקה של האנטומיה והביומכניקה של שוק הרגל היא תנאי יסוד באבחון, טיפול ושיקום של מגוון רחב של מצבים – החל מפציעות ספורט ושברי מאמץ, דרך תסמונות מדור ועד אי־ספיקה ורידית. שילוב ידע זה בפרקטיקה קלינית מאפשר תכנון מדויק יותר של התערבויות ומסלול שיקום בטוח ויעיל יותר עבור המטופלים.

References:

Donaldson, J., Haddad, B., & Khan, W. S. (2014). The pathophysiology, diagnosis and current management of acute compartment syndrome. The Open Orthopaedics Journal, 8(Suppl 1: M8), 185-193.

Hobbs, M., Rahman, H. T., Raj, R., Mandalaneni, K., Pemminati, S., & Gorantla, V. R. (2024). Compartment syndrome of the lower limb in adults and children and effective surgical intervention and post-surgical therapies: A narrative review. Cureus, 16(6), e63034.

Chen, I.-W., Lin, C.-H., Liu, Y.-T., Chen, C.-Y., & Chen, H.-H. (2025). Neutrophil-to-lymphocyte ratio and risk of deep vein thrombosis in patients undergoing lower extremity orthopedic surgery. Journal of Clinical Medicine, 14(x), xx-xx.

Costa, T. M. R. L., Borba, V. Z. C., Correa, R. G. P., & Moreira, C. A. (2022). Stress fractures. Archives of Endocrinology and Metabolism, 66(5), 766-776.

d’Hemecourt, P. A., et al. (2018). Running mechanics of females with bilateral compartment syndrome. Journal of Physical Therapy Science, 30(x), 1-8.

Hashim, M. (2024). Medial tibial stress syndrome (shin splint). Cureus, 16(x), exxxx.

Hobbs, M., Rahman, H. T., Raj, R., Mandalaneni, K., Pemminati, S., & Gorantla, V. R. (2024). Compartment syndrome of the lower limb in adults and children and effective surgical intervention and post-surgical therapies: A narrative review. Cureus, 16(6), e63034.

Kahanov, L., Eberman, L. E., Games, K. E., & Wasik, M. (2015). Diagnosis, treatment, and rehabilitation of stress fractures in the lower extremity in runners. Open Access Journal of Sports Medicine, 6, 87-95.

Kwon, S. S., Lee, S. Y., Ro, D. H., Chung, C. Y., Lee, K. M., & Sung, K. H. (2015). Incidence of deep vein thrombosis after major lower limb orthopedic surgery: Analysis of a nationwide claim registry. Yonsei Medical Journal, 56(1), 139-145.

Saad, M. A., et al. (2025). Medial tibial stress syndrome: A scoping review. Cureus, 17(3), e81463.

Tan, D. S., et al. (2022). Femoral neck stress fracture and medial tibial stress syndrome in a recreational runner. World Journal of Clinical Cases, 10(23), 8329-8340.

Komi, P. V., Fukashiro, S., & Järvinen, M. (1992). Biomechanical loading of Achilles tendon during normal locomotion. Clinics in Sports Medicine, 11(3), 521-531.

Lee, D.-K., Ahn, K.-S., Kang, C. H., & Cho, S. B. (2017). Ultrasonography of the lower extremity veins: Anatomy and basic approach. Ultrasonography, 36(2), 120-130.

Lee, H.-S., Lee, J.-H., & Kim, H.-S. (2019). Activities of ankle muscles during gait analyzed by simulation using the human musculoskeletal model. Journal of Exercise Rehabilitation, 15(2), 229-234.

Miciak, M., & Jurkiewicz, K. (2023). Compartment syndrome – A complex and insidious medical problem. Journal of Pre-Clinical and Clinical Research, 17(2), 95-100.

Milner, C. E., Ferber, R., Pollard, C. D., Hamill, J., & Davis, I. S. (2006). Biomechanical factors associated with tibial stress fracture in female runners. Medicine & Science in Sports & Exercise, 38(2), 323-328.

Neptune, R. R., Kautz, S. A., & Zajac, F. E. (2001). Contributions of the individual ankle plantar flexors to support, forward progression and swing initiation during walking. Journal of Biomechanics, 34(11), 1387-1398.

Neumann, D. A. (2016). Kinesiology of the musculoskeletal system: Foundations for rehabilitation (3rd ed.). St. Louis, MO: Mosby/Elsevier.

Oprel, P. P., Eversdijk, M. G., Vlot, J., Tuinebreijer, W. E., & den Hartog, D. (2010). The acute compartment syndrome of the lower leg: A difficult diagnosis? The Open Orthopaedics Journal, 4, 115-119.

Sylvester, A. D., Lautzenheiser, S. G., & Kramer, P. A. (2021). Muscle forces and the demands of human walking. Biology Open, 10(7), bio058595.

Xiang, L., Gao, Z., Wang, A., Shim, V., Fekete, G., Gu, Y., & Fernandez, J. (2024). Rethinking running biomechanics: A critical review of ground reaction forces, tibial bone loading, and the role of wearable sensors. Frontiers in Bioengineering and Biotechnology, 12, 1377383.

Zelik, K. E., & Franz, J. R. (2017). It’s positive to be negative: Achilles tendon work loops during human locomotion. PLOS ONE, 12(7), e0179976.