דלקת בכף היד ובשורש כף היד
דלקת בכף היד

דלקת בכף היד ובשורש כף היד

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


דלקת בכף היד ובשורש כף היד עלולה להיגרם בין יתר בגלל דלקות פרקים, אצבע הדק, תסמונת התעלה הקרפלית ועוד. ברוב המקרים הסיבה להתפתחות תסמונות דלקתיות אלה היא עומס יתר על רקע השימוש החוזרני בכפות הידיים. לפעמים גם נזקי חבלה ומחלות תורמות להתפתחות דלקת בכף היד.

כף היד, מבנה רב מפרקי ובעל שליטה עילאית, מתוכננת לביצוע מגוון רחב של תנועות ומטלות באופן מגוון: מעודן, מדויק, מורכב, בכוח ובעוצמה. אנו נדרשים לעיתים לאחוז בחוזקה בפטיש ולהכות באמצעותו בעוצמה שוב ושוב ולפעמים אנו צריכים לאחוז מצבט ולהסיר בעדינות מרובה קוץ שחדר לעורנו.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



דלקת בכף היד ובשורש כף היד – רקע

המורכבות האנטומית של כפות הידיים השימוש הרב שאנו עושים בהן חושפות אותן לעומסים חוזרים ונשנים לפגיעה ולכאבים. הכאבים בכף היד עלולים לנבוע מפגיעה בעור, עצמות, עצבים, גידים, שרירים, סחוסים ועוד. המגבלות בגין פגיעה בכפות הידיים מתסכלות במיוחד שכן כפות הידיים שלנו מהוות אמצעי עיקרי לביצוע פעולות.

מגוון רחב של תסמונות הכאב עלולות לפגוע בכפות הידיים. בין היתר נציין פציעות טראומטיות, דלקות פרקים כגון שיגדון (Gout), דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis), מחלה אוטואימונית כמו זאבת (Lupus)  או דלקת פרקים שגרונית, דלקת זיהומית, לכידת עצב פריפרית כמו בתסמונת מנהרת שורש כף היד (Carpal tunnel syndrome), כיסת גנגליון (Ganglion cyst) לרוב סביב שורש כף היד, היצרות דלקתית של תעלת הגיד (Stenosing tenosynovitis) ועוד. לפני שנעבור לתיאור חלק מאותן תסמונת כאב שכיחות בכף היד נסקור מעט את המבנה האנטומי של כף היד.

אנטומיה בסיסית של כף היד

כף היד כוללת 27 עצמות. שתי עצמות אמה, עצם הגומד (Ulna) ועצם החישור (Radius), שמונה עצמות שורש כף היד (Carpal bones), חמש עצמות מסרק (Metacarpals) וארבע עשר עצמות הגלילים (Phalanges) – שלוש בכול אצבע ושתיים באגודל. עצמות האמה ועצמות שורש כף היד יוצרות את מפרק שורש כף היד (Wrist joint). עצמות המסרק והגלילים יוצרים  את מפרק המסרק והגליל (Metacarpophalangeal joints) העצמות הגלילים יוצרים ביניהם את המפרקים הבין גלילים  (Interphalangeal joints).

הרצועות בכף היד שתפקידן לייצב את תנועת המפרקים ולמנוע תנועות לא רצויות כוללות את הרצועות הקו לטראליות והרצועה הוולרית (Volar plate). בנקודת המפגש של העצמות ישנו סחוס המאפשר תנועה חלקה וספיגת זעזועים. שרירי כף היד נחלקים לשרירים העמוקים (Intrinsic) הממוקמים בתוך כף היד ולשרירים החיצוניים (Extrinsic) הממוקמים באמה ונאחזים בכף היד ובאצבעות באמצעות גידים. עצבוב כף היד נעשה על ידי עצב הגומד (Ulnar), את עצב החישור (Radial) ואת עצב התווך (Median) שמקורם ממקלעת הזרוע (Brachial plexus) בעמוד השדרה הצווארי. העורק החישורי שבאמצעותו  בודקים דופק בשורש כף היד ועורק הגומד – ענפים של עורק הזרוע (Brachial artery) אחראים לאספקת הדם לכף היד.

דלקת בכף היד ובשורש כף היד  – תסמונות כאב שכיחות

כאבים בכפות הידיים יכולים להיגרם ממגוון רחב של סיבות החל מפגיעה בעור או שבר בשורש כף היד וכלה במחלה הפוגעת בכף היד כמו למשל דלקת פרקים ניוונית או מחלה אוטואימונית. במידה והכאבים שלכם ממשכים להציק תתייעצו עם כירופרקט. במאמר הזה תוכלו לקרוא אודות הגורמים השונים לכאבים בכף היד.

דלקת פרקים

דלקת פרקים בכף היד הן תופעה שכיחה ביותר. סוגים שונים של דלקות פרקים עלולים לפגוע במפרקי כף היד. ביניהן ניתן למנות דלקת פרקים פסוריאטית, דלקת פרקים שגרונית וכמובן דלקת הפרקים השכיחה ביותר – דלקת פרקים ניוונית. המפרק בבסיס האגודל חשוף במיוחד לדלקת פרקים ניוונית. הכאב המתפתח בגלל דלקת פרקים יכול לנבוע מפגיעה ברקמות השונות בכף היד. פגיעה ברקמה הסינוביאלית – שתפקידה להפריש חומר סיכה למפרק. פגיעה בגידים – כבלים קשיחים שתפקידם לחבר את השריר לעצם. פגיעה ברצועות – חגורות גמישות וחזקות שתומכות ומייצבות את הפרקים וכמובן פגיעה במפרקים עצמם כולל בסחוסים בתוך המפרקים ובחלק הגרמי של המפרקים.

דלקת פרקים ניוונית

דלקת הפרקים הנפוצה ביותר היא דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis). דלקת זאת תוקפת ברמות חומרה שונות כמעט את כולם. במחקרים שבוצעו נמצאו שינויים נווניים בקרב רוב הנבדקים כבר לאחר גיל 30. המחלה מתפתחת באופן הדרגתי ופוגעת במפרקים השונים בגוף טבעיקר במפרקים הנושאים בעומסים כמו למשל כפות הידיים, עמוד השדרה, ברכיים ומפרקי הירך. מפרק שנפצע או נותח “מזמין” התפתחות מוקדמם של דלקת פרקים ניוונית. כף גם לגבי מפרק שנחשף לעומסי יתר בגין שימוש לקוי. הסימנים והתסמינים של דלקת פרקים ניוונית כוללים בין השאר כאבים מקומיים, מגבלות תנועה, נוקשות ועיוות של המפרק.

דלקת בכף היד בגלל נזקי חבלה

נפילה על יד מושטת לפנים הוא מנגנון שכיח לפציעה טראומטית בכף היד. הנטייה הטבעית שלנו לבלום את הנפילה שלנו עם כף היד הופכת את הפציעות ובכלל זה שברים, פריקות, קרעים של גידים ושרירים לשכיחים. להלן מקבץ של פציעות חבלה של כף היד:

שבר בעצם הסירה

שבר בעצם הסירה (Scaphoid bone) הוא השבר השכיח ביותר בכף היד. הסימנים והתסמינים של שבר זה כוללים כאב בצד החיצוני של כף היד בבסיס האגודל באזור המכונה “תיבת ההרחה”. סיבוך אפשרי כתוצאה משבר זה היא פגיעה באספקת הדם לעצם וכתוצאה מכך מתפתח נמק בעצם השבורה והיא אינה מתאחה. לעיתים קרובות השבר בעצם הסירה מאובחן כנקיעה ואינו מטופל כראוי.

החלמה לא טובה של השבר עלולה לגרום לתפקוד לקוי של שורש כף היד, למגבלות תנועה כרוניות ולכאבים בלתי פוסקים. צילום רנטגן לאבחן בוודאות אם אכן יש שבר. הטיפול כולל קיבוע ובמקרים התערבות כירורגית.

אצבע פטיש

תלישה של הגיד הפושט של המפרק המרוחק באצבעות כף היד יכול להוביל למצב הקרוי “אצבע פטיש” (Mallet finger). השם ניתן לתופעה הזאת בגלל שהכיפוף בפרק האחרון של האצבע מקבל צורה של פטיש. לעתים תלישת הגיד גורמת גם לתלישה לשבר תלישה של עצם הגליל. הסימנים והתסמינים שמתפחים בפתולוגיה זאת כוללים כאבים מקומיים, מגבלות תנועה של האצבע ובעיקר של הפרק האחורן באצבע ונפיחות.

לתלישת הגיד יש גם שם נוסף “אצבע בייסבול “בגלל השכיחות של הפגיעה באצבעות בקרב שחקני הבייסבול. הגורם לפציעה הזאת הוא מכה ישירה באצבע כגון זאת המתרחשת בקרב שחקני הבייסבול.  צילום רנטגן וחבישה מתאימה למספר שבועות יאפשרו החלמה מלאה.

אגודל סקי

אגודל סקי(skier’s thumb) היא פציעה שכיחה בקרב גולשי הסקי. הפציעה הזאת מתקיימת כאשר הגולש מותיר אינו מצליח להסיר את אחיזתו ממוט הגלישה בעודו נופל או מוטל קדימה. במצב הזה נוצרת הפרדת יתר של האגודל משאר האצבעות והרצועה העקיפה הגומדית (Ulnar collateral ligament) האוחזת ומייצבת את האגודל נמתחת יתר על המידה ועלולה להיקרע באופן חלקי או מלא. הסימנים והתסמינים של פציעה זאת כוללים כאבים מקומיים, נפיחות וקושי בתנועה של האגודל כולל אחיזה ופעולת צביטה. במידה ואין קרע או מדובר בקרע חלקי בלבד ניתן לטפל בפציעה באופן שמרני. קרע מלא קשה לעתים לאבחון אך מחייב כירורגיה.

שבר ע”ש בנט

שבר על שם בנט (Bennett’s fracture) הוא שבר מוארך של בסיס עצם המסרק הראשונה – של האגודל. הטיפול בשבר הזה הוא בעיקרו כירורגי. אבחון לקוי וטיפול לקוי או אי טפול בשבר עלול להוביל להתפתחות דלקת פרקים ניוונית והתפתחות מגבלות וכאבים כרוניים.

דלקת בכף היד
דלקת בכף היד

דלקת בכף היד ובשורש כף היד בגלל פגיעות בעבודה או מספורט

הכורח לבצע את העבודה שלנו באמצעות הידיים חושף את כף היד לביצוע תנועות ומטלות חוזרניות וסיכון גבוה לעומסי יתר. עומסי יתר על הרקמות השונות בכף היד עלולות לגרום לפגיעות שונות ולהתפתחות כאבים בכף היד. דוגמאות למקצועות שבהם מרבים לבצע מטלות חוזרניות כוללים גזרניות, קלדניות, סופרים ופקידים המרבים לכתוב ביד, טניסאי שאוחז במחבט, חותר בקיאק האוחז במשוטים ועוד. פציעות כמו דלקת גידים, דלקת פרקים ניוונית ותסמונת התעלה הקרפלית יכולים להיות התוצאה של עומס יתר. להלן מספר מחלות תפקודיות שכיחות:

דלקת בגיד

עומס יתר הנובע מתנועות ומטלות חוזרניות או ממאמץ חד פעמי גדול עלול לגרום נזק ודלקת באחד הגידים או בשרוול שלהם (Tenosynovitis) בכף היד או בשורש כף היד. התסמינים כוללים כאב מקומי, רגישות למישוש, נפיחות קלה, ותמגבלות תנועה. הכאב יכול להקרין מעלה לאזור האמה או מטה לכיוון כף היד. הכאב יכול להיות קבוע או רק להופיע בתנועות מסוימות. הכאב יכול להשפיע על תפקוד אחד או יותר מהאצבעות.

גנגליון

הגנגליון (Ganglion) זוהי ציסטה רכה מלאה בנוזל הנוצרת בשרוול של הגיד או מעטפת המפרק. ברוב המקרים גנגליון מתפתח בגב כף היד. הסימנים והתסמינים של גנגליון כוללים כאב, רגישות מקומית ומגבלות תנועה. לא תמיד גנגליון גורם להתפתחות תסמינים. הגנגליון יכול להופיע יום אחד להישאר חודשים ושנים ויכול להיעלם מעצמן ללא כל טיפול. הגורם להתפתחות גנגליון אינו ברור. לפני שנים נהגו “לטפל” בגנגליון באמצעות חבטה הגונה. אך בגלל הנזקים שהפרוצדורה “הרפואית” הזאת גרמה אין הדרך הזו מומלצת יותר. טיפול שמרני בגנגליון כולל בעיקר טיפול באמצעות גלי הלם. במקרים קשים כריתה כירורגית. יש שיעור גבוה של הישנות של הגנגליון לאחר כריתה לא יסודית.

אצבע הדק

אצבע הדק (Trigger finger) היא תופעה הנגרמת בגלל גירוי דלקתי בשרוול של הגיד של אחת האצבעות או לחילופין בגלל התעבות של הגיד עצמו. במצב של אצבע הדק כל ניסיון להניע את האצבע מול השרוול המוצר הלוכד את הגיד נתקל בקושי. נדרשת הנעה כוחנית של הגיד כדי ליישר את האצבע ולעבור את המכשול או לכופף אותה. לאחר שעבר את הקטע המוצר בשרוול התנועה של הגיד תשוב להיות חלקה. הסימנים והתסמינים של אצבע הדק כוללים כאב (לרוב קל) ומגבלות תנועה. הטיפול יכלול מנוחה מעומסים ותנועות חוזרניים, חבישה, וטיפולים שמרניים לריפוי ובעיקר גלי הלם ולייזר רך. במקרים קשים יש לשקול הזרקות של קורטיקוסטרואידים ואף כירורגיה.

תסמונת דה קרוון

גירוי דלקתי ופגיעה בשרוול העוטף את הגיד של האגודל עלול לגרום לתסמונת דה קרוון (De Quervain’s). הסימנים והתסמינים של תסמונת זאת כוללים כאב בחלק האחורי של האגודל וכף היד, נפיחות מקומית ומגבלות תנועה. במקרים קשים, כל ניסיון להניע את האגודל מכאיב. מלבד הכאב, יכול החולה להתלונן על נעילה של האגודל וגם רעשים הבוקעים ממנו. גורמי סיכון להתפחות הבעיה כוללים שימוש יתר באגודל. הטיפול כולל מנוחה – במידת הצורך חבישה של האגודל, שינוים באופן ההתנהלות כדי להפחית עומסים מהאגודל וטיפול שמרני. הטיפול השמרני יכלול שימוש במעזרים חשמליים לריפוי דלקות כגון לייזר רך. במקרים קשים יש לשקול הזרקות של סטרואידים ואף כירורגיה.

תסמונת התעלה הקרפלית
דלקת בכף היד
דלקת בכף היד

תסמונת מנהרת שורש כף היד או תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome)  היא אוסף של סימנים ותסמינים הנגרמים בגין היצרות של התעלה בשורש כף היד והלחץ על עצב התווך הנגרם בגלל זה. התעלה הקרפלית היא למעשה מרווח אנטומי בשורש כף היד שנוצר בין עצמות שורש כף היד (רצפת התעלה) והרצועה הרחבה הקרפלית מעל (תקרת התעלה).

בתוך התעלה הצרה הזאת נמצאים בלבד עצב התווך גם גידי האצבעות. כול פגיעה בשורש כף היד או לחילופין עומס או פגיעה באחד מהגידים העוברים התעלה עלול לגרום ללחץ על העצב התווך ולפגיעה בתפקודו .

הסימנים והתסמינים שמתפתחים בגלל תסמונת התעלה הקרפלית כוללים: כאב (גם בלילה) שעלול להקרין במעלה היד, נפיחות בשורש כף היד, תחושות נימול, דגדוגים או הירדמות בחלק הפנימי של האגודל, האצבע המורה, האמה ומחצית מאצבע הקמיצה ובחלק מכף היד מעל האצבעות הללו וכן שינויי גוונים של העור בכף היד. בשלבים מתקדמים תיתכן חולשת שרירי כף היד. (נפילת חפצים מהידיים). הזרת ומחצית מהאצבע הסמוכה אינם מעורבים.

תסמונת התעלה ע”ש גויון

לכידה וגירוי של עצב הגומד (Ulnar) בתוך התעלה התעלה ע”ש גויון המצויה בשורש כף היד עלולה לגרום לתסמונת התעלה ע”ש גויון (Guyon’s). לחץ ונזק לעצב הגומד בתוך התעלה עלול להתפתח בגין חבלה מקומית או שימוש לקוי חוזר ונשנה בכף היד. עצב הגומד מעניק תחושה לאצבע הקטנה ולמחצית מהאצבע השנייה וכן מספק שליטה מוטורית לשרירים הקטנים בכף היד.

הסימנים והתסמינים כוללים: כאבים (גם בלילה) שיכולים להקרין במעלה היד, נפיחות מקומית, נימול, דגדוגים או הירדמות של האצבע הקטנה ומחצית האצבע הסמוכה, שינויי גוונים של העור בכף היד ובשלבים מתקדמים יותר: תיתכן חולשה בשרירים המניעים את הזרת ומחצית הקמיצה ובשרירים הפנימיים בכף היד. המשמעות עלולה להיות קושי תפקודי כולל נפילת חפצים מהידיים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן