סחרחורת ורטיגו צוואריים
סחרחורת ורטיגו צוואריים

סחרחורת ורטיגו צוואריים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


סחרחורת ורטיגו צוואריים? תסמינים מפחידים אלה עלולים כפי ששמם מרמז להיגרם בגלל פגיעה כזאת או אחרת בעמוד השדרה הצווארי או ברקמות הבונות את הצוואר. הקשר שבין פגיעה בצוואר לבין תסמינים אלה תואר לראשונה רק בשנות החמישים של המאה הקודמת.

באין בדיקה אובייקטיבית יש קושי לקשר בין התסמינים הללו לבין פגיעת צוואר ולכן האבחון הזה נותר בעיתי. כדי לאבחן ורטיגו או סחרחורת על רקע צווארי יש לוודא היסטוריה של כאבי צוואר או של פגיעה בצוואר ולשלול גורמים אחרים לתסמינים. מגוון הגורמים לוורטיגו ו/או סחרחורת הוא רחב ביותר וכולל החל מפגיעה באוזניים ונזקים מוחיים וכלה בגורמים פסיכולוגיים כמו חרדות ודיכאון או תופעות לוואי של תרופות.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



סחרחורת ורטיגו צוואריים – רקע

סחרחורת או ורטיגו מהווים בעיה שכיחה. על פי נתונים שונים בממוצע עד 10% מהאנשים חווים סחרחורת או ורטיגו במהלך חייהם. לאחר גיל 40 עולה הממוצע ומגיע ל40% עם זאת, חשוב לזכור שאין לנו נתונים מדויקים לגבי כמה מאותם מקרים של ורטיגו או סחרחורת נגרמים על רקע פגיעה בצוואר, עם זאת ישנה הערכה שבין 20-58% מהאנשים שנפגעים בראשם או שהיו מעורבים בצליפת שוט יסבלו בשלב כלשהו מוורטיגו, סחרחורת ושיבוש בשיווי המשקל.  קיימת משמעות אישית ולאומית נרחבת לוורטיגו ו/או סחרחורת. על פי נתונים שונים ישנה שכיחות גבוהה של ביקורים אצל רופאים בגלל ורטיגו או סחרחורת.

למעשה כמות הביקורים אצל רופאים על רקע זה משתווה לכמות הביקורים אצל רופאים בגלל כאבי גב. הכבדה אישית ולאומית נוספת נגרמת בגלל שרב חלקם של האנשים בעיקר מבוגרים שנופלים בגלל סחרחורת או ורטיגו ושוברים את הירך או האגן. חלק מאותם מבוגרים ניזקק נותר מוגבל, חלקם זקוק לניתוח להחלפת מפרק וחלקם מת מהסיבוכים של הנפילה.

סחרחורת ורטיגו צוואריים – סימנים ותסמינים

חולים הסובלים מסחרחורת או ורטיגו על רקע צווארי עלולים להתלונן גם חלק או כול התסמינים הבאים: כאבי צוואר, נוקשות צווארית, מגבלות תנועה של הצוואר ולעתים גם על שיבושים בשיווי המשקל וכאבי ראש. סימנים ותסמינים אלו מוחמרים לרוב על ידי תנועות צוואר או לאחר שהייה ממושכת במנח ראש מסוים. הסחרחורת או הוורטיגו הנגרמים על רקע פגיעה צווארית יופיעו לרוב בעקבות תנועת צוואר מסוימת או בעקבות שהות במנח צווארי מסוים ועלולים להימשך דקות ארוכות ואפילו שעות וזאת בניגוד לוורטיגו סירוגי תנוחתי הנמשך לרוב עד דקה. וורטיגו סירוגי תנוחתי (benign paroxysmal positional vertigo) נגרם בגלל תזוזה של גבישי סידן בתעלות החצי עגולות באוזן ונחשב לוורטיגו השכיח ביותר.

סחרחורת ורטיגו צוואריים – גורמים

הפרופסור לרפואה קרל לויט, מהמומחים הגדולים לשיבושים במערכות התנועה האנושית אמר לפני שנים “שיבוש צווארי עלול להיות הגורם או אחד מהגורמים לסחרחורות ולתחושות שאתם או הסובבים אתכם זזים ומסתובבים… “. מחקר ישראלי שנערך בבית חולים מאיר בכפר סבא מצא ש 19% ממקרי הוורטיגו מתרחשים בגלל פגיעה צווארית. כיום מקובלת על רבים התפיסה שוורטיגו או סחרחורת יכולים להופיע בגלל פגיעה בעמוד השדרה הצווארי. פגיעות בעמוד השדרה הצווארי עלול להתפתח בגלל תהליכי ניוון על רקע של יציבה לקויה או בגלל נפילות, תאונת דרכים וצליפת שוט.

כיצד פגיעה בצוואר גורמת ורטיגו או סחרחורת?

ישנם שני מנגנונים עיקריים אפשריים להתפתחות ורטיגו צווארי: שיבוש זרימת הדם בכלי דם בצוואר במהלך מסלולם אל המוח או ליקוי במידע הפרופריוצפתי המגיע למוח הנובע מפגיעה בחיישנים הממוקמים בעמור השדרה הצווארי.

פגיעה בזרימת הדם

סחרחורת ורטיגו צוואריים
סחרחורת ורטיגו צוואריים

העורקים הצווארים הכוללים למעשה את העורק התרדמני (Carotid Artery) ואת העורק החולייתי (Vertebral artery) מטפסים משני צדי עמוד השדרה הצווארי ונושאים דם מהלב אל המוח. העורקים החוליתיים עולים אל המוח מבעד לפתחים ייעודיים המצויים משני צדי החוליות בצוואר עד הגיעם אל החוליה הצווארית השנייה שם הם פונים חדות, נכנסים לגולגולת ומתחברים כדי ליצור את העורק הבזילארי (Basilar artery). כתוצאה מפציעת ספורט, תאונת דרכים או מכול סיבה אחרת העורקים החולייתיים בעמוד השדרה הצווארי עלולים להילחץ על ידי החוליות עצמן שדרכן הן עוברים.

הלחץ על כלי הדם החוליתיים פוגע באספקת הדם אל המוח וכתוצאה מכך מתפתחים הסימנים והתסמינים המדוברים כולל ורטיגו וסחרחורת. אפשרות נוספת היא שכתוצאה מפגיעה בצוואר נגרם עירור יתר של מערכת העצבים הסימפתטית שאחראית על פתיחה וסגירה של כלי דם. עירור היתר גורם למערכת העצבים הסימפתטית לשבש את אספקת הדם למרכזי השליטה במוח.

תסמונת ברה לואי

תסמונת ברה לואי (Barré-Lieou syndrome) הקרויה על שמו של נוירולוג צרפתי שתיאר אותה לראשונה נגרמת בגלל ליקוי תפקודי של צמת העצבים הסימפתטית אשר מקיפה את עורקי עמוד השדרה הצווארי (Posterior cervical sympathetic nerves syndrome). התוצאה היא כיווץ של כלי הדם. הגורם לליקוי הוא לרוב טראומה אך גם שינויים ניווניים וליקויים אחרים. הגורמת לכאבי ראש, שיניים, פנים וצוואר, ראייה מטושטשת, מלאות של הסינוסים, בחילה, ורטיגו וטנטון באוזניים. יתכנו גם נפיחות בפנים, פנים בגוון כחול, נימול בפנים, עייפות ועוד.

מיגרנה

 קרוב ל40% מהחולים הסובלים ממיגרנה סובלים גם מתסמינים של פגיעה במערכת שיווי המשקל ובכלל זה שיבוש בשיווי המשקל, סחרחורת, ורטיגו, ראש מרחף, בחילות, הקאות, טינטון ועוד. חולים אלו עלולים לסבול גם מרגישות לרעש ולאור,  וכאבי צוואר שאליהם מתלווים כאבים בשרירי הצוואר העורפיים. הסימנים והתסמינים הללו יכולים להופיע לפני התקף המיגרנה, במהלכה או לאחריה. גם מיגרנה הנגרמת על רקע פגיעה בצוואר (Cervicogenic migraine) עלולה לגרום בין יתר הסימנים והתסמינים לוורטיגו.

איך מיגרנה גורמת לוורטיגו? ישנם מספר תיאוריות. ראשית מיגרנה כרוכה בכיווץ שרירים של כלי הדם במוח. יתכן שכלי דם באוזן או בגזע המוח מתכווצים וכתוצאה משיבוש באספקת הדם ישנה פגיעה במידע העצבי העובר בין הגרעין של העצב המשולש והגרעין הוסטיבולארי. מיגרנה כרוכה לעיתים גם עם ליקויים במוליכים העצביים במוח במיוחד של הסרוטונין. פגיעה זאת עלולה לגרום לשיבוש בעבודת המוח ולהתפתחות ורטיגו צווארי.

ליקוי בהעברת מידע פרופריוצפתי

מנגון אפשרי נוסף להתפתחות ורטיגו וסחרחורת הוא פגיעה בחיישנים הפרופריוצפתים הממוקמים בצוואר. חוש הפרופריוספציה (Proprioception) פועל באופן אוטומטי. מערכת חיישנים המצויים במפרקים, שרירים וברקמות שונות בצוואר משגרים מידע על מיקום חלקי הגוף השונים כולל הראש והצוואר, על הזווית שכול מפרק מצוי בו, על הטונוס של הרצועות, הגידים והשרירים בצוואר ועוד. המידע הזה יחד עם המידע שמגיע ממערכת שיווי המשקל (Vestibular system) וממערכת הראייה נשלח אל המוח. המוח מעבד ומוציא פקודות שמווסתות באופן מתמשך את התנועה ואיכותה.

הפגיעה בחיישנים המתפקדים בצוואר עלולה לגרום למידע המגיעה מהם למוח אינו מלא או אינו מדויק. התופעה הודגמה היטב במחקרים שבהם הוזרק חומר מרדים לצוואר וכתוצאה מכך התפתחה אצל האנשים שקיבלו את הזריקות הללו סחרחורת וחוסר יציבות. במחקר אחר גורו השרירים בצוואר באופן חשמלי וגם פה התוצאה הייתה תחושה של חוסר יציבות או תחושה של נפילה.

לחץ על חוט השדרה הצווארי

חבלה או בלאי מצטבר הנובע מעומסים חוזרניים עלולים לגרום להיווצרות לחץ על חוט השדרה הצווארי (Cervical cord compression) ועל כלי הדם שאחראים על אספקת הדם אליו. התוצאה עלולה להיות התפתחות של מיאלופתיה צווארית (Cervical Myelopathy). הסימנים והתסמינים שעלולים להופיע בתסמונת הזאת כוללים בין יתר תחושות של נימול ושריפה, הפרעות מוטוריות בידיים וברגליים. סימנים ותסמינים נוספים הנובעים מהפרעות לסיבי עצב המוליכים מידע פרופריוצפתי מהצוואר ומחלקי הגוף אל מערכת העצבים המרכזית וממנה לגוף כוללים בין היתר גם תחושת ורטיגו. אמצעי האבחון המועדף במקרה הזה הוא דימות MRI המדגים את ההיצרות של התעלה ואת הלחץ על חוט השדרה. במצבים מתקדמים הטיפול הנדרש הוא כירורגי.

פגיעה במפרק הלסת

האנשים שנפגעים במפרק הלסת מתלוננים בין היתר על כאבים בלסת, רעשים הבוקעים מהמפרק, קושי לדבר, לפהק ולאכול, כאב בצוואר, כאבי ראש וכאבי פנים. ידוע גם שאחוז ניכר מהנפגעים הללו מתלוננים גם על טינטון ורטיגו, תחושה של ריחוף או על סחרחורת המצביעים על בעיה באוזן הפנימית. מה הקשר? אין לשכוח שהאוזן הפנימית ששם שוכן איבר שיווי המשקל נמצאת בצמידות אנטומית למפרק הלסת. כאשר מתפתחת דלקת במפרק הלסת הדלקת הזאת משפיעה על התפקוד של איבר שיווי המשקל. התוצאה: אותות שגויים היוצאים מאיבר שיווי המשקל אל המוח אודות מיקום הגוף בחלל מובילים להתפתחות התסמינים הללו.

סחרחורת ורטיגו צוואריים – גורמי סיכון

ישנם מספר גורמי סיכון שמעלים את הסיכוי לסבול מוורטיגו או סחרחורת על רקע צווארי. התחשבות בגורמים אלו ובעיקר גורמים שיש לנו שליטה עליהם תצמצם הסיכון לפגיעה צווארית ואיתה את הסיכוי להתפתחות וורטיגו או סחרחורת על רקע פגיעה בצוואר. בין גורמי הסיכון לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי נמנה גיל, גנטיקה, פציעה קודמת או ניתוח קודם בעמוד שדרה הצווארי, ליקויים מבניים בחוליות עמוד השדרה הצווארי, ליקויים תפקודיים של עמוד השדרה הצווארי, מחלות רקע כגון דלקות פרקים, סיבות נפשיות כגון דיכאון וחרדות כרוניים, פגיעה טראומטית כגון צליפת שוט, בלאי מצטבר בעמוד השדרה הצווארי על רקע עומסים חוזרניים, מקצוע הגורם לעומסי יתר על הצוואר, אורח חיים יושבני, חוסר בפעילות גופנית או פעילות גופנית לקויה, חוסר שינה ועייפות מעלים את הסיכון להיפצע, ארגונומיה לקויה ועוד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן