תסמונת התעלה הקרפלית – מגפה גדלה ומתרחבת! בעשורים האחרונים הפכה תסמונת זאת הנגרמת בגלל לחץ הנוצר על עצב התווך, בעוברו בתעלת שורש כף היד זו לשכיחה ביותר. הגורם העיקרי להתפתחות הפרעה זאת הוא שימוש יתר וביצוע תנועות חוזרניות עם כף היד והאצבעות.
שכיחותה של תסמונת התעלה הקרפלית (CTS – Carpal tunnel syndrome) נמצאת בעלייה מתמדת. העידן המודרני יצר מקצועות ומיומנויות חדשים היוצרים עומסים חריגים על שורשי כפות הידיים. התסמונת הזאת מתפתחת כאשר עצב התווך (Median) נלחץ ומגורה במנהרה בשורש כף היד.
תסמונת התעלה הקרפלית – מגפה: רקע
תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) היא מצב שכיח המשפיע על העצב התווך (מדיאני) בשורש כף היד. בתסמונת זאת מתפתחים תסמינים כגון חוסר תחושה, עקצוץ, כאב וחולשה ביד ובאצבעות. השכיחות של CTS משתנה בהתאם לאוכלוסייה, קריטריוני האבחון ושיטות ההערכה. לפי פרסומים סטטיסטיים של משרדי הבריאות בארצות המערב, שכיחות תסמונת התעלה הקרפלית הגיעה לממדי מגפה. על פי סקירה שיטתית של מחקרים אפידמיולוגיים:
- השכיחות הכוללת של CTS באוכלוסייה הכללית מוערכת בין 2.7% – 5.8%.
- שיעור גבוה יותר בקרב נשים בגיל מבוגר ובקרב עובדים החשופים לתנועות חוזרניות ו/או רטט.
CTS יכול להיות בעל השפעה משמעותית על איכות החיים ופריון העבודה של אנשים מושפעים, כמו גם על מערכת הבריאות והחברה.
גורמים וגורמי סיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית
הגורמים להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית הם בעיקר ביצוע תנועות חוזרניות כמו ההקלדה. ואכן, עבודת מחשב גרמה לכך שתסמונת התעלה הקרפלית הפכה למגפה. יחד עם זאת, אין לשכוח שהפרעה זאת אינה פוגעת רק בעובדי מחשבים.
למעשה כול אדם הפועל באופן חוזרני עם כפות ידיו נמצא בסיכון לחלות בהפרעה הזאת. בעלי המקצוע שנמצאים בסיכון לחלות בתסמונת התעלה הקרפלית כוללים גננים, מלצרים, עובדי פס ייצור וספורטאים שעיסוקם כרוך בעומסים על כפות ידיים כמו שחקני טניס ושחקני גולף ועוד.
סימנים ותסמינים של תסמונת התעלה הקרפלית
תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome – CTS) היא הפרעה עצבית נפוצה המשפיעה על היד והזרוע. זה קורה כאשר העצב המדיאני (עצב התווך), נצבט בתוך מעבר הצר בין עצמות ורצועות בשורש כף היד שנקרא התעלה הקרפלית. הסימפטומים של תסמונת זאת כוללים:
- נימול, ו/או הירדמות או כאב באגודל, באצבע המורה, באמה ובחצי מהקמיצה (האצבעות שמעצבב העצב המדיאני).
- חולשה מוטורית של השרירים בכף היד המעוצבבים על ידי עצב התווך וגורמי בהפחתת כוח הלחיצה.
התסמינים הללו באים לידי ביטוי במיוחד בלילה או במהלך פעילויות הכוללות כיפוף שורש כף היד או אחיזה חזקה.
אבחון התסמונת
אבחון תסמונת התעלה הקרפלית נשען על ממצאים שנלמד מההסטוריה הקלינית ומהבדיקות הגופניות.
היסטוריה קלינית:
- בשלב הזה נלמד על תלונות החולה, התסמינים השונים, כיצד החלו ומה משפיע עליהםץ
- רקע תעסוקתי, תחביבים, ספורט מועדף.
בבדיקה הגופנית:
נתבונן בכף היד, נמשש, נניע אותה ונבדוק את היכולת החישה והכוח.
נבצע מבחנים קליניים:
- מבחן פאלן (Phalen): כיפוף שורש כף היד למשך דקה כדי לעורר סימפטומים.
- מבחן טינל (Tinel): הקשה קלה על אזור העצב בשורש כף היד.
- בדיקות עזר: בדיקת הולכה עצבית (EMG) להערכת חומרת הלחץ על העצב, או אולטרסאונד להערכת מבנה התעלה.
כיצד מטפלים בתסמונת התעלה הקרפלית?
בחירת הטיפול ב- CTS תלויה במספר גורמים, כגון גיל המטופל, ההיסטוריה הרפואית, העדפותיו ואורח חייו. ישנן מספר אפשרויות טיפול עבור CTS, בהתאם לחומרת הסימפטומים ולגורם הבסיסי. הטיפול המועדף הוא שמרני.
טיפול שמרני
חלק מהרכיבים האפשריים של טיפול כזה כוללים:
חבישת סד שורש כף היד בזמן שינה
קיבוע (Splinting) עם סד יכול לעזור לשמור על שורש כף היד במצב ניטרלי ולהפחית את הלחץ על העצב המדיאני. סדים נלבשים בדרך כלל במשך ארבעה שבועות לפחות וניתן לקנות אותם באינטרנט או מבתי מרקחת. מומלץ לעשות שימוש בסד לשורש כף היד, במיוחד בלילה.
שינוי פעילות
הימנעות מתנועות חוזרניות או שימוש במכשירים רוטטים המחמירים את המצב.
תרגילים לשמירה על ניידות העצב
תרגילי מתיחה ותרגילי "החלקה עצבית" (Neural gliding) יכולים לסייע במניעת נוקשות ולשפר את זרימת הדם אל העצב. תרגילים אלה יכולים להיעשות מספר פעמים ביום והם מועילים במיוחד לפני ואחרי פעילויות להחמיר CTS.
טיפול רפואי בתסמונת התעלה הקרפלית:
הטיפול הרפואי בתסמונת עשוי לכלול:
טיפול תרופתי:
נוגדי דלקת (NSAIDs) להקלה על כאב, או הזרקת סטרואידים לתעלה להפחתת נפיחות מקומית.
הזרקת סטרואידים לתעלה הקרפלית
הזרקת סטרואידים יכולה להפחית דלקת ונפיחות סביב העצב, להקל על הסימפטומים של CTS. עם זאת, זריקות סטרואידים הן לא המענה האופטימאלי. הזרקת סטרואידים לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית:
- אינה מונעת את שובה של ההפרעה לאחר כמה חודשים.
- זריקות סטרואידים עשויות להיות גם תופעות לוואי כגון זיהום, דימום או נזק עצבי.
ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית
אם טיפולים אחרים לא עבדו או אם העצב נפגע קשות, ייתכן שיומלץ על ניתוח. הניתוח כרוך בביצוע חתך קטן בכף היד וחיתוך הרצועה הקרפלית הרוחבית, המהווה את גג התעלה הקרפלית. הליך זה יוצר מקום לעצב ומשחרר את הלחץ. הניתוח נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית ואורך כ-20 דקות. זמן ההחלמה משתנה בהתאם לגורמים שונים, אך ייתכן שיחלוף עד חודש כדי לחזור לפעילות רגילה.
טיפול כירופרקטי בתסמונת התעלה הקרפלית
ישנן ראיות לכך שטיפול כירופרקטי ב- CTS יכול להיות יעיל עבור חלק מהמטופלים. סקירה שיטתית של 12 מחקרים מצאה כי בהשוואה לפלצבו הטיפול הכירופרקטי בתסמונת התעלה הקרפלית:
- הפחית משמעותית את הכאב.
- שיפר את התפקוד, התחושה והכוח.
סקירה שיטתית נוספת של 8 מחקרים מצאה כי:
- הטיפול הכירופרקטי היה דומה או עדיף על טיפולים שמרניים אחרים. בין הטיפולים האחרים נציין תרופות דרך הפה, זריקות סטרואידים, טיפול באולטרסאונד או פיזיותרפיה.
טיפול כירופרקטי עבור CTS עשוי לכלול אחת או יותר מהטכניקות הבאות:
מניפולציה ושיפור התנועה במפרקים
זוהי טכניקה עדינה ומדויקת המפעילה כוח מבוקר על המפרק כדי לשפר את תנועתו ולהפחית גירוי עצבי. כירופרקטורים יכולים לבצע טכניקה זו על שורש כף היד, המרפק, הכתף, הצוואר או עמוד השדרה, בהתאם למקור הדחיסה העצבית.
עיסוי רקמות עמוק מקומי
באמצעות הטכניקה הזאת הכוללת הפעלת לחץ ותנועה על הרקמות בשורש כף היד:
- נפחית דלקת.
- נשפר את זרימת הדם.
- נרפה שרירים מכווצים ונשחרר נקודות הדק.
כל אלה עשויים לתרום לתסמיני CTS.
מתיחות
זוהי טכניקת תרגיל הכוללת הנעת מפרק או שריר דרך טווח התנועה המלא שלו. ובכך לשפר את הגמישות ולמנוע נוקשות. כירופרקטורים ילמד את המטופל כיצד לבצע מתיחות ספציפיות לשורש כף היד, היד, האמה והכתף. המתיחות הללו יכולות לעזור להקל על תסמיני CTS ולמנוע הישנות.
קיבוע
זהו סד שמקבע את שורש כף היד במצב ניטרלי. בכך הסד מונע כיפוף או פיתול מוגזמים שיכולים להחמיר תסמיני CTS. ניתן להשתמש בקיבוע בלילה או במהלך פעילויות הדורשות תנועות ידיים חוזרות ונשנות.
תרגילים שיקומיים
אלו תרגילים שמטרתם לחזק את השרירים התומכים בשורש כף היד וביד, לשפר את הקואורדינציה והמיומנות ולהחזיר את התפקוד התקין.
חינוך וייעוץ
כירופרקט ינחה את המטופל כיצד למנוע או לנהל תסמיני CTS. תחומי הייעוץ יכללו שינויים באורח חיים ובכלל זה יציבה, ארגונומיה, תזונה, ניהול מתח והיגיינת שינה.
מחקרים
- מחקר השוואתי מצא כי טיפול כירופרקטי (מניפולציות ואולטרסאונד) היה יעיל באותה מידה כמו טיפול שמרני רפואי (איבופרופן וסד) בשיפור תפקוד והולכה עצבית.
- סקירת ספרות מ-2025 מצביעה על כך שטיפול ידני (Manual Therapy) הראה את היעילות הגבוהה ביותר בהפחתת כאב לטווח קצר ובינוני בהשוואה לטיפולים שמרניים אחרים.
- דיווחים קליניים מצביעים על כך שעד 66% מהמטופלים חוו שיפור משמעותי תחת טיפול כירופרקטי, מה שסייע לחלקם להימנע מניתוח.
כיצד מונעים את תסמונת התעלה הקרפלית?
הטיפול הטוב ביותר עבור CTS הוא מניעה, הכוללת הימנעות או שינוי פעילויות הגורמות או להחמיר CTS. חשוב לזהות את גורמי הסיכון, אסטרטגיות מניעה ואפשרויות טיפול עבור CTS:
הפרעות בריאותיות כרוניות
יש להקפיד לנהל ולטפל במצבים בריאותיים כרוניים שמעלים את הסבירות להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. מצבים אלה כוללים בין היתר סוכרת או דלקת פרקים.
אמצעים ארגונומיים
האם האמצעים הארגונומיים שאנו משתמשים בהם וממליצים לחולים שלנו להשתמש בהם מועילים? אכן כן, האמצעים הללו מועילים. עם זאת, גם מילוי בריכה באמצעות כוס היא פעילות מועילה השאלה היא באיזו מידה. העומס על הגידים והמפרקים בידיים כול כך גדול שהאמצעים הארגונומיים הללו אינם הפתרון. בין האמצעים הארגונומיים שמטרתן הפחתת העומסים מכפות הידיים נמנה:
- מקלדת ארגונומית.
- עכבר הארגונומי.
- תומך אמה.
- עמדת עבודה ארגונומית ועוד.
עבודה חוזרנית
נדרשת חשיבה אחרת, האדם לא נועד ותוכנן לבצע עבודות חוזרניות (repetitive stress syndrome). האדם לא נועד להתמודד עם נזקים מצטברים (cumulative trauma disorder). יתכן שטכנולוגיה שתאפשר לדבר ישירות עם המחשב בלי להקליד תציל אותנו מתסמונת התעלה הקרפלית. עם זאת, טכנולוגיה כזאת תותיר הפרעות אחרות וקרוב לוודאי תייצר בעיות חדשות. ובכל מקרה ועד שתופענה הטכנולוגיות החדשות הללו הקפידו
- לקחת הפסקות תכופות בעבודה החוזרנית ולמתוח את הידיים ופרקי הידיים
המחקר בנושא
המחקר שציינת, "Long-term trends in carpal tunnel syndrome" (מגמות ארוכות טווח בתסמונת תעלת שורש כף היד), הוא מחקר אפידמיולוגי חשוב שפורסם בכתב העת Neurology בשנת 2009.
Gelfman ועמיתיו בחנו את המגמות בהיארעות תסמונת התעלה הקרפלית (CTS), טיפול כירורגי וזמן אבוד הקשור לעבודה. החוקרים ביקשו לבחון את השינויים בשכיחות של תסמונת תעלת שורש כף היד (CTS) ושל הניתוחים לטיפול בה לאורך תקופה של 25 שנה (1981–2005) בקרב תושבי מחוז אולמסטד, מינסוטה.
לצורך המחקר בחנו החוקרים בין היתר את מספר ימי עבודה שאבדו עקב תסמונת התעלה הקרפלית תועדו בעזרת משרד העבודה והתעשייה של מדינת מינסוטה.
ממצאים מרכזיים
- עלייה חדה באבחון: שיעור המקרים החדשים המאובחנים (Incidence) כמעט הוכפל לאורך תקופת המחקר. הוא עלה מ-258 מקרים לכל 100,000 איש בתחילת שנות ה-80, ל-424 מקרים לכל 100,000 איש בתחילת שנות ה-2000.
- הבדלים בין המינים: השכיחות בקרב נשים הייתה גבוהה משמעותית (491 ל-100,000) לעומת גברים (258 ל-100,000).
- מגמות גיל: בשנות ה-80 נרשמה עלייה חדה בעיקר בקרב אנשים בגיל העבודה. עם זאת, לקראת סוף תקופת המחקר (שנות ה-2000), נרשמה עלייה משמעותית באבחונים ובניתוחים דווקא בקרב האוכלוסייה המבוגרת (קשישים).
- ניתוחים: למרות העלייה בכמות האבחונים, שיעור הניתוחים נשאר יציב יחסית במשך רוב התקופה, ועלה רק לקראת סוף המחקר, בעיקר אצל מטופלים מעל גיל 50.
- הקשר לעבודה: המחקר מצא כי "מגיפת ה-CTS" של שנות ה-80 וה-90, שיוחסה לעיתים קרובות לעבודה משרדית או למאמץ חוזר, הגיעה לשיא ואז דעכה או התייצבה, בעוד שהאבחונים הרפואיים הכלליים המשיכו לעלות.
מסקנות החוקרים
החוקרים הגיעו למסקנה כי העלייה המוקדמת בשיעורי ה-CTS נבעה כנראה ממודעות רפואית מוגברת ומגורמים חברתיים-כלכליים. הם הדגישו כי כיום התסמונת שכיחה מאוד בקרב קשישים, מה שמהווה אתגר למערכת הבריאות בשל הזדקנות האוכלוסייה, שכן קבוצה זו נוטה לסבול ממחלה חמורה יותר וזקוקה ליותר ניתוחים.
References:
Genova A, Dix O, Saefan A, Thakur M, Hassan A. Carpal Tunnel Syndrome: A Review of Literature. Cureus. 2020 Mar 19;12(3):e7333.
Hulbert JR et al. Chiropractic treatment of carpal tunnel syndrome: a systematic review of clinical trials. J Manipulative Physiol Ther 2010;33(1):4-13.
Piazzini DB et al. A systematic review of conservative treatment of carpal tunnel syndrome. Clin Rehabil 2007;21(4):299-314.
Joshi A, Patel K, Mohamed A, Oak S, Zhang MH, Hsiung H, Zhang A, Patel UK. Carpal Tunnel Syndrome: Pathophysiology and Comprehensive Guidelines for Clinical Evaluation and Treatment. Cureus. 2022 Jul 20;14(7):e27053.
Al Shahrani, E., Al Shahrani, A. & Al-Maflehi, N. Personal factors associated with carpal tunnel syndrome (CTS): a case-control study. BMC Musculoskelet Disord 22, 1050 (2021).




