נוגדי דלקת מסוכנים
נוגדי דלקת מסוכנים

נוגדי דלקת מסוכנים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


נוגדי דלקת מסוכנים! השימוש בנוגדי דלקת הבררניים שאינם סטרואידים וגם אלו נוגדי דלקת שאינם בררניים כרוך בסיכונים ותופעות לוואי. שימוש בתרופות אלה לטיפול בכאבים כגון כאבי גב ודלקות פרקים עלול לעלות בין היתר את שכיחות אירועי הלב וכלי הדם. 

השימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים בעיקר מהסוג שאינו בררני גורם לתופעות לוואי קשות במערכת העיכול ואף למוות. המעבר לנוגדי דלקת שאינם סטרואידים מהסוג שמעכב באופן בררני את האנזים COX2 הפחית את התופעה אך לא נטרל אותה. נוגדי דלקת שאינם סטרואידים מעלים במקרים נדירים גם את הסיכון לפגיעה כלייתית, יתר לחץ דם וצבירת נוזלים. 

נוגדי דלקת מסוכנים – רקע

השימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים נעשה לצורך טיפול בכאבים חריפים וכאבים כרוניים. בין היתר ניתנת תרופה זאת לחולים המתלוננים על כאבי גב תחתון, דלקות מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis), דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis) כאבים לאחר ניתוח ועוד. ואכן תרופות אלה יעילות בהפחתת הכאבים. יחד עם זאת השימוש בתרופות אלה ולא משנה אם אלו התרופות הלא בררניות (nonselective NSAIDs) או התרופות נוגדות הדלקת הבררניות (selective NSAIDs) כרוך בעלייה מדאיגה בשכיחות האירועים במערכת הלב וכלי הדם.

חשוב על כן לצמצם את השימוש למינימום הכרחי ובמקביל לקחת בחשבון את פרק הזמן שבו נמשך הטיפול. שלא כמו תופעות הלוואי של מערכת העיכול שעלולות להתפתח בסמיכות לתחילת הטיפול בתרופות אלה הסיכון להתפתחות פגיעה במערכת הלב וכלי הדם כגון אוטם שריר הלב, שבץ מוחי או מוות לבבי פתאומי מתרחשים לעתים נדירות בטיפול קצר מועד. יחד עם זאת במחקר שפורסם בירחון הרפואי Circulation בשנת 2011 נמצא שגם נטילה קצרת מועד של נוגדי דלקת שאינם סטרואידים העלתה את הסיכון להישנות אוטם שריר הלב וכתוצאה מכך אף למוות.

אחת הדרכים להפחית את השימוש בתרופות נוגדות דלקת היא הפנייה של החולים הסובלים מכאבי גב, כאבי צוואר ושאר כאבי מפרקים לטיפול כירופרקטי. מחקרים שונים הראו כיצד טיפול מסוג זה מצמצם את השימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים.

המחקר

נוגדי דלקת שאינם סטרואידים מסוכניםמטרת המחקר: למרות שחברות התרופות מנסות למנוע או לכול הפחות להפחית את תופעות הלוואי בעיקר את תופעות הלוואי שמסכנות חיים ההצלחה שלהן היא חלקית בלבד. ריבוי תופעות הלוואי הנלוות לטיפול באמצעות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים מסוגים שונים הוביל למחקר הנוכחי ששם לו למטרה לאמוד את חומרת הסיכון להתפתחות ראשונה של אוטם שריר הלב בעקבות טיפול בתרופות הללו. 

שיטות המחקר: החוקרים ערכו סקר מקיף בין השנים 2000 – 2003 במרפאות יום בפינלנד. במהלך התקופה הזאת אושפזו 33,309 חולים עם אוטם שריר הלב שהתפתח אצלם לראשונה. 138,949 בני אדם בגיל מין דומים שימשו כקבוצת ביקורת.

מסקנות המחקר: המחקר המקיף הנוכחי קבע כול התרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים מגבירים את הסיכון להתקפי לב. על פי המחקר לא משנה לאיזה דור של תרופות אנטי דלקתיות או כמה חדישות התרופות שאתם צורכים בכול מקרה ישנה עלייה קלה בסיכון ללקות באוטם שריר הלב. לאחר הפסקת נטילת התרופות רמת הסיכון פוחתת באופן הדרגתי.

מסקנות החוקרים: אלו ממצאי המחקר השוואתי הגדול מסוגו שנערך בנושא הזה, בהשתתפות מעל 170.000 בני אדם. לאור ממצאים אלו ממליצים החוקרים לשקול היטב את השימוש בתרופות האנטי דלקתיות שאינן סטרואידים שכן לא מדובר בתרופות מצילות חיים. 

European Heart Journal, Volume 27, Issue 14, 2 July 2006, Pages 1657–1663

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן