האם אטופן מרפא דלקת ומקדם ריפוי? תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים הן מהתרופות הנפוצות ביותר בעולם. עשרות מיליוני אמריקאים משתמשים מידי יום באחת התרופות מקבוצה זאת כדי להקל על התסמינים של פציעות במערכת שריר ושלד. בין יתר הפציעות שעבורן רושמים תרופות נוגדות דלקת מהסוג של אטופן או איבופרופן נמנה כאבי ראש, כאבי גב, כאבי צוואר ועוד
זה ברור לחלוטין שתרופות השייכות לקבוצה זאת כרוכות בתופעות לוואי רבות ובחלקן קטלניות. עם זאת, מאמר זה לא עוסק בתופעות לוואי הללו אלא שואל: האם אטופן מרפא דלקת? התשובה בקצרה היא לא! תרופות נוגדות דלקת אינן מרפאות דלקת ואינן מקדמות ריפוי. למעשה על פי מחקרים שונים תרופות אכן מפחיתות את התסמינים של הדלקת אך פוגעות בהליך הריפוי.
תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים – NSAIDs
תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידיות (NSAIDs) נמצאות בשימוש נרחב להקלה על כאבים והפחתת דלקת. חולים נוטלים תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים בגלל תסמונות כאב שונות ובכללם:
- כאבי גב תחתון, כאב כתפיים, כאבי ברכיים, כאבים בירך, כאב ראש, כאבי צוואר, כאב בלסתות ועוד
תרופות NSAIDs בולמות את הפקת פרוסטגלנדינים (prostaglandins) ובכך בולמות את התגובה הדלקתית. בלימה של התגובה הדלקתית מאפשרת:
- הפחתת הדלקת, הקלה בכאב, הפחתת חום והפחתת הקרישה
NSAIDs כוללות תרופות הנצרכות:
- ללא מרשם כגון איבופרופן, נפרוקסן, אספירין ועוד
- וכאלה שזקוקות למרשם כגון אטופן, אינדומטצין (Indomethacin), איבופרופן (Ibuprofen), אטודולק (Etodolac) המשווק תחת השם אטופן, דיקלופנק (Diclofenac) המשווק תחת השם אביטרן, קטהפלם, וולטרן ועוד, לורנוקסיקם (Lornoxicam): משווק תחת השם קספו XEFO, נפרוקסן (Naproxen) משווק תחת השמות נפרוקסי, נקסין ועוד.
כיום, NSAIDs הם בין התרופות הנפוצות ביותר בעולם. מחקרים בנושא מצאו:
- מעל 30 מיליון אמריקאים משתמשים בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים מדי יום
- NSAIDs מהווים כ-5% -10% מכלל התרופות שנרשמות בארצות הברית בכל שנה
- השכיחות של שימוש ב- NSAIDs במטופלים מעל גיל 65 היא גבוהה עד 96% במסגרת הפרקטיקה הכללית
- כ-7.3% מהמטופלים הקשישים מעל גיל 60 מילאו לפחות מרשם NSAIDs אחד בתקופה של שנה אחת
- NSAIDs מהווים 60% משוק משככי הכאבים ללא מרשם בארה"ב
האם אטופן מרפא דלקת? התשובה היא לא. לפני שניכנס לפרטים אודות קבוצת תרופות זאת נבהיר מהי תגובה דלקתית.
מהי התגובה הדלקתית?
אנשים רבים סבורים שדלקת היא דבר רע ואם הם יעצרו אותה הפציעה שלהם תחלוף במהרה. אלא שתפיסה זאת אינה נכונה. הדלקת היא המנגנון שבאמצעותו הגוף מרפא את הפציעות. ללא דלקת אין ריפוי. ופגיעה בהליך הדלקתי או החלשתה באמצעות תרופות נוגדות דלקת או קומפרסים של קרח עלולה לפגוע בריפוי הפציעה.
התהליך הדלקתי הוא רצף מורכב של אירועים המתרחשים בתגובה לפגיעה או זיהום ברקמות. זה כרוך בשינויים בזרימת הדם, חדירות כלי הדם, נדידת תאים, ושחרור של מתווכים שונים. המטרה העיקרית של דלקת היא לחסל את הגורם לפציעה, לנקות תאים מתים או פגומים, וליזום תיקון רקמות. ניתן לחלק את התהליך הדלקתי לארבעה שלבים:
ייזום התהליך
שלב החניכה מופעל על ידי גירויים חיצוניים או פנימיים, כגון פתוגנים, רעלים או נזק תאי. זה מוביל להפעלה של חיישנים שונים, כגון תאי פיטום ומקרופאגים. אלה משחררים מתווכי דלקת, כגון היסטמין, קינינים, פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים וציטוקינים. מתווכים אלה גורמים להרחבת כלי דם, חדירות כלי דם מוגברת ומשיכה של לויקוציטים לאתר הפציעה.
ההגברה
שלב ההגברה מאופיין בגיוס והפעלה של לויקוציטים נוספים, בעיקר נויטרופילים, הנודדים מכלי הדם לחלל הביניים בתהליך הנקרא אקסטרווסציה. נויטרופילים הם התאים הפאגוציטיים העיקריים שבולעים ומשמידים פתוגנים פולשים, חומרים זרים ותאים מתים. הם גם משחררים יותר מתווכי דלקת המגבירים את התגובה הדלקתית.
רגיעה
שלב הרזולוציה הוא השלב שבו התהליך הדלקתי מתחיל לשקוע והנזק לרקמות נבלם. שלב זה כולל הסרת נוזלים עודפים, חלבונים ולויקוציטים מהאתר המודלק על ידי מערכת הלימפה. זה כרוך גם בהפסקת הייצור של מתווכים דלקתיים. שלב הרזולוציה מוסדר על ידי מתווכים אנטי דלקתיים, כגון אינטרלוקין-10 והפיכת גורם גדילה-בטא.
התיקון
שלב התיקון הוא השלב של התחדשות הרקמה. השלב זה כולל שגשוג של פיברובלסטים ותאי אנדותל המייצרים קולגן וכלי דם חדשים. זה גם כרוך בהתמיינות של תאי גזע לתוך סוגי תאים שונים כדי להחליף את הרקמה שאבדה או נפגמה. שלב התיקון יכול לגרום לשיקום מלא של מבנה הרקמה ותפקודה התקין או בהיווצרות צלקת בהתאם להיקף וסוג הפגיעה.
האם אטופן מרפא דלקת או מדוע טיפול עם NSAIDs לא מומלץ?
אם קבוצת תרופות NSAIDs יכולה להפחית דלקת ולהפחית כאב אז למה לא להשתמש בה כאשר אנו פצועים וכואבים?
האם כאב זה דבר טוב או רע?
אכן, NSAIDs מפחית כאב ואכן, אף אחד לא אוהב כאב. עם זאת, כאב עשוי להיות חשוב לתהליך הריפוי. הכאב שמופיע בעקבות פציעה מצביע על נזק או מוות של תאים בגוף (עצם שבורה, גיד או רצועה קרועים ועוד). כאב מגדיר לכם את גבולות הגיזרה של מה ואיך ניתן להתנהל מבלי להחמיר את הפציעה. ללא כאב קיימת סבירות גבוהה שתתנהלו באופן לקוי ותחמירו את הנזק. למשל, כאב גב תחתון שנגרם מפריצת דיסק עלול להיות חריף ביותר ולפגוע קשות באיכות החיים שלכם.
הכאב זה מדריך אתכם באופן אסרטיבי כיצד לשבת נכון, לשכב נכון, להתכופף נכון ועוד. התנהלות נכונה משמעותה שהדיסק הפרוץ לא מגביר את הלחץ על העצב ולכן הכאב לא גובר והנזק לא מחמיר. לעומת זאת, התנהלות שגויה תגרום להגברת הלחץ של הדיסק על העצב הפצוע. כתוצאה מכך העצב ישגר אותות כאב קשים שיחייבו אתכם לשנות את ההתנהלות. כל מה שאנו זקוקים לו לשם כך הוא הקשבה לגוף. תרופות נוגדות דלקת או תרופות משככות כאב לא יאפשרו הקשבה כזאת וישאירו אתכם ללא הגנה מתנועה לא נכונה.
תופעות לוואי של שימוש ב- NSAIDs
עם זאת, לתרופות אלה יש תופעות לוואי פוטנציאליות כגון:
- דימום במערכת העיכול, אירועים קרדיווסקולריים ואף מוות
על פי מחקר אחר (Singh et al 1998) תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים גורמים:
- לאשפוז של 107,000 אמריקאים כל שנה בגלל פגיעה במערכת העיכול.
- למוות של 16,500 חולים אמריקאים
- מוות של 4,000 בבריטניה
- ומוות של 1,650 בגרמניה
מחקר אחר (Wolf et al 1999) מצא ששימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים בשלושת העשורים האחרונים:
- גרם למוות של 300,000 אמריקאים בגלל סיבוכים של מערכת העיכול
NSAIDs פוגע בתהליך ההחלמה
אז, האם אטופן מרפא דלקת שנוצרת בגוף בעקבות פציעה? מחקרים רבים שבים ומצביעים על כך שקבוצת תרופות זאת משבשת ופוגעת בהחלמה של רקמות פצועות. היעילות שבהן התרופות הללו בולמות את התגובה הדלקתית היא הגורם לפגיעה הזאת בהחלמה. כולנו חושבים שדלקת זה דבר שלילי שיש למגרו אבל לא כך פני הדברים. התהליך הדלקתי מאפשר ריפוי. ללא דלקת אין ריפוי.
התהליך הדלקתי מפנה דם, תאים וכימיקלים שונים לאזור הפגוע. האמצעים הללו מאפשרים למעשה את תהליך הריפוי והבנייה של הרקמה הפצועה. התהליך הדלקתי גם גורם לכאב מגביל שמכוון את ההתנהלות שלנו כדי למנוע החמרה בפציעה. למעשה, מחקרים מסוימים מראים כי:
- התהליך דלקתי הוא חיוני לתיקון רקמות והתחדשות
- NSAIDs משפיעים על התאים והמולקולות המעורבים בדלקת, אנגיוגנזה, סינתזת קולגן ועיצוב מחדש בשל השפעות אלה NSAIDs עלול לפגוע בריפוי של פציעות עצם, גידים, רצועות ושרירים
מחקרים בנושא על בעלי חיים
מחקרים שונים שנעשו על עכברים וארנבות הראו כיצד תרופות נוגדות דלקת שאינם סטראודים מפחיתות את האיכות והחוזק של העצמות והרקמות הרכות בתהליך הדלקתי.
החלמת רצועות
מחקר (Warden et al 2006) שבחן את השימוש ב- NSAIDs בקרב 60 עכברים. החוקרים חתכו את הרצועה המדיאלית בברך של עכברים ובחנו את התוצאה לאחר שבועיים. נמצא שבהשוואה לקבוצת הביקורת, העכברים שקיבלו NSAIDs סבלו מהחלמה איטית ולקויה באופן משמעותי.
החלמת גידים
במחקר אחר (Ferry et al 2007) שבחן את השימוש ב- NSAIDs עשה זאת על 200 עכברים. במקרה הזה החוקרים חתכו לעכברים את גיד הפיקה וחילקו אותם ל-7 קבוצות. 6 קבוצות נטלו NSAIDs וקבוצה שביעית (ללא תרופות) היוותה את קבוצת הביקורת. לאחר שבועיים בחנו החוקרים את גיד הפיקה. בקרב קבוצת הביקורת הגיד היה משמעותית חזק יותר.
במחקר נוסף (Chechik et al 2014) תיקנו החוקרים את שרירי השרוול המסובב בכתף של עכברים. החוקרים בחנו את הגידים שנותחו בהשוואה לקבוצת ביקורת. מסקנתם: עכברים שקיבלו תרופות נוגדות דלקת סבלו מגידים חלשים יותר.
במחקר נוסף (Cohen et al 2006) תיקנו החוקרים את גידי השרוול המסובב של 180 ארנבות. לאחר הניתוח הן חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה אחד משני סוגי NSAIDs והקבוצה השנייה טופלה באמצעות פלצבו. לאחר מספר שבועות נבחנו הגידים שנותחו. בקרב הקבוצה שטופלה באמצעות NSAIDs הגידים היו כושלים וחלשים. הגידים בקרב הקבוצה שלא נטלה NSAIDs החלימו בצורה טובה.
החוקרים סיכמו את מחקרם כך: NSAIDs בלם משמעותית את ההחלמה של החיבור בין הגיד לעצם. אם אכן התוצאות של המחקר הזה יוכחו במחקרים עוקבים יש לשקול מחדש את הטיפול ב- NSAIDs במצבים האלה.
החלמת עצמות
מחקר נוסף (Chen & Dragoo 2013) שבוצע בנושא וסוכם כך על ידי החוקרים: יש הוכחות ברורות לכך שחלק מ- NSAIDs משבש את ההחלמה של עצמות. הצהרה נוספת ובמחקר אחר (Dahners et al 2004): כאשר רוצים לגרום להחלמה של עצם או של חוליות עמוד השדרה עדיף להימנע מ- NSAIDs.
החלמת שרירים
מחקר אחר (Mishra et al 1995) בחן את השפעת שימוש ב- NSAIDs על החלמה של שריר פצוע אצל ארנבות. השריר שנבדק היא שריר התאומים. שרירי התאומים של הקבוצה שהשתמשה ב- NSAIDs היו חלשים יותר ביחס לקבוצת הביקורת.
אז איך נכון להתמודד עם פציעות?
הדרך היעילה והנכונה לטפל בפציעות במערכת שריר ושלד אינה כוללת תרופות NSAIDs אלא:
מנוחה מכאב
הימנעות מהתנהלות הגורמת לכאב ומאידך ריפוי פעילויות שאנן גורמות לכאב. במידת הצורך היעזרו בקביים או חבישה אחרת כדי לתמוך בגישה הזאת.
כירופרקט
טיפול כירופרקטי או טיפול גופני אחר שמתבצע נכון וללא כאב תורם לתגובה הדלקתית ויקדם ריפוי. כירופרקט עושה שימוש במגוון טכניקות ריפוי ועזרים שאינם גורמים כאב ובכלל זה:
- אמצעים שמגבירים זרימת דם כגון לייזר רך
טכניקות טיפול ידניות שמאפשרות חיזוק שרירים ושיפור את התנועתיות של האזור הפגוע.
ומה לגבי שימוש בתרופות אחרות?
למשככי כאב יש תופעות לוואי משמעותיות משל עצמם. כך למשל פרצטמול עלול לפגוע בכבד, תרופות נרקוטיות עלולות לגרום בין היתר להתמכרות ועוד. עם זאת, משככי כאב לא משבשים באופן ישיר את התגובה הדלקתית. חסרונם של תרופות אלה הוא מיסוך הכאב. ללא כאב הפצוע הממוצע ימשיך לפצוע את עצמו מבלי או כמעט מבלי להיות מודע לכך.
ומה לגבי קומפרסים של קרח?
גם השימוש בקומפרסים של קרח לפציעות אינו מומלץ. קומפרסים קרים פוגמים בתגובה הדלקתית ולכן גם פוגמים באיכות ההחלמה. אם זאת, אם הכאב שנובע מהפציעה הוא בלתי נסבל ואתם צריכים להחליט בין טיפול תרופתי לקומפרסים של קרח עדיף לבחור בשני.
ומה לגבי שכיבה כדי לרפא פציעה?
שכיבה ממושכת וחוסר תזוזה אינם מועילים לריפוי. מחקרים שונים מראים כיצר שכיבה ממושכת במיטה גורמת להליכי ניוון מזורזים ומעכבת את הליך ההחלמה. פעילות גופנית שאינה כרוכה בכאב משפרת זרימת הדם ומאיצה את קצב ההחלמה.
מתי בכל זאת נכון להשתמש בתרופות NSAIDs ?
כל האמור לעיל מתייחס לאנשים עם מערכת חיסונית תקינה. כאשר מערכת חיסונית תקינה יוצרת תגובה דלקתית רצוי לא להפריע לה באמצעות תרופות NSAIDs. עם זאת, ראוי וכדאי להפריע לתגובה הדלקתית במחלות אוטואימוניות כמו דלקת פרקים שגרונית שבהן המערכת החיסונית תוקפת את הגוף.
סיכום
תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים אינם מרפאות דלקת. התרופות הללו מאטות את התהליך הדלקתי ובכך הן מפחיתות את תסמיני הדלקת. עם זאת, כפי שמראים המחקרים שפורטו ורבים אחרים, ההקלה הזאת בתסמינים עלולה להיות כרוכה בשיבוש ההחלמה. הדרך הטובה ביותר להחלים מפציעות היא שילוב של:
- להימנע ככל האפשר משימוש בתרופות כלשהן שמקהות את התסמינים ומשבשות את תהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף. אין לשכוח גם את תופעות הלוואי שכרוכות בצריכת התרופות הללו שחלקן פורט למעלה
- התנהלות שאינה גורמת כאב ומחמירה את הפציעה. התנהלות כזאת תחייב הקפדה בין היתר על יציבה וארגונומיה נכונים
References:
Giannoudis PV, MacDonald DA, Matthews SJ, Smith RM, Furlong AJ, De Boer P. Nonunion of the femoral diaphysis. The influence of reaming and non-steroidal anti-inflammatory drugs. J Bone Joint Surg Br. 2000 Jul;82(5):655-8.
Shen W, Li Y, Tang Y, Cummins J, Huard J. NS-398, a cyclooxygenase-2-specific inhibitor, delays skeletal muscle healing by decreasing regeneration and promoting fibrosis. Am J Pathol. 2005 Oct;167(4):1105-17.
Chechik O1, Dolkart O, Mozes G, Rak O, Alhajajra F, Maman E. Timing matters: NSAIDs interfere with the late proliferation stage of a repaired rotator cuff tendon healing in rats. Arch Orthop Trauma Surg. 2014 Apr;134(4):515-20.
Chen MR1, Dragoo JL. The effect of nonsteroidal anti- inflammatory drugs on tissue healing. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc. 2013 Mar;21(3):540-9.
Cohen DB1, Kawamura S, Ehteshami JR, Rodeo SA. Indomethacin and celecoxib impair rotator cuff tendon- to-bone healing. Am J Sports Med. 2006 Mar;34(3):362- 9.
Dimmen S1, Engebretsen L, Nordsletten L, Madsen JE. Negative effects of parecoxib and indomethacin on tendon healing: an experimental study in rats. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc. 2009 Jul;17(7):835-9.
Ferry ST, Dahners LE, Afshari HM, Weinhold PS. The effects of common anti-inflammatory drugs on the healing rat patellar tendon. Am J Sports Med. 2007 Aug;35(8):1326-33.
Hauser RA, E.E. Dolan, H.J. Phillips, A.C. Newlin, R.E. Moore and B.A. Bentham Ligament Injury and Healing: A Review of Current Clinical Diagnostics and Therapeutics the Open Rehabilitation Journal, 2013, 6, 1-20
Mishra DK1, Fridén J, Schmitz MC, Lieber RL. Anti- inflammatory medication after muscle injury. A treatment resulting in short-term improvement but subsequent loss of muscle function. J Bone Joint Surg Am. 1995 Oct;77(10):1510-9.
O’Connor JP1, Capo JT, Tan V, Cottrell JA, Manigrasso MB, Bontempo N, Parsons JR. A comparison of the effects of ibuprofen and rofecoxib on rabbit fibula osteotomy healing. Acta Orthop. 2009 Oct;80(5):597- 605.
