השפעות אטופן ונוגדי דלקת על הלב והסחוסים נדונה במאמר הנוכחי. השימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים (NSAID’s) ובכלל זה אטופן עלול להזיק לנו. אטופן ושאר התרופות בקבוצה זאת משמשות לטיפול בדלקות מפרקים, מתיחות שרירים, כאב, חום ועוד. הרופאים ממליצים על התרופות הללו במצבים של:
- כאבים כמו כאבים בידיים, כאב בצוואר, כאבי גב עליון או תחתון, כאבי ברכיים ועוד
חלק מהתרופות הנ"ל ניתן לכל דורש וללא מרשם. שימוש ממושך ובמינון גבוה בתרופה נוגדת דלקת כגון אספירין, אטופן, נפרוקסן ואיבופרופן מעלים את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי, לפגיעה בקיבה, פגיעה בסחוסים ומוות. כמה מחקרים הציעו כי NSAIDs עשויים לגרום יותר מקרי מוות מאשר אופיואידים, אבל השוואה זו אינה פשוטה ועשויה להיות תלויה באוכלוסייה ובגורמים נוספים. טיפול שמרני ע"י כירופרקט מצמצם את הצורך בתרופות הללו. במאמר הנוכחי "השפעות אטופן ונוגדי דלקת על הלב והסחוסים" נדון בנושא בהרחבה.
1) השפעות אטופן ונוגדי דלקת על הלב והסחוסים – רקע
נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) כגון אטופן וארקוקסיה הם תרופות המקלות על כאב, חום ודלקת. פעילותן של התרופות מתבססת על חסימת הפעילות של אנזימי ציקלואוקסיגנאז (COX-1 ו-COX-2) המייצרים פרוסטגלנדינים. פרוסטגלנדינים הם חומרים דמויי הורמונים המווסתים תהליכים שונים בגוף, כגון קרישת דם, דלקת והגנה על הקיבה. NSAIDs ניתן לסווג על פי הסלקטיביות שלהם עבור אנזימים COX-1 או COX-2:
- נוגדי דלקת סלקטיביים של COX-1 נוטים יותר לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול, כגון כיבים ודימום.
- בעוד שלנוגדי דלקת סלקטיביים של COX-2 יש סיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים, כגון התקף לב ושבץ.
NSAIDs משמשים לטיפול בכאב קל עד בינוני ממצבים שונים, כגון כאבי ראש, דלקת פרקים, כאבי מחזור ונקעים. דוגמאות נפוצות של NSAIDs הנמצאים בשימוש בארץ כוללים:
- אספירין, ארקוקסיה (etoricoxib), אדקס (Adex), נורופן (Nurofen), אטופן (Etopan), נקסין (Naxyn), וולטרן (Voltaren) ועוד
יש להשתמש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים בזהירות. זה נכון בעיקר אצל אנשים עם מחלת כליות, כבד, לב, לחץ דם גבוה, אסטמה, או הפרעות דימום. לנוגדי דלקת עלולות להיות גם אינטראקציה עם תרופות אחרות, כגון מדללי דם, משתנים, סטרואידים, ותרופות נוגדות דיכאון.
2) תרופות נוגדות דלקת לפני ספורט: כדאי?
השימוש אטופן ובנוגדי דלקת אחרים (NSAIDs) לפני פעילות גופנית הוא פרקטיקה נפוצה בקרב ספורטאים, אך מחקרים עדכניים מזהירים כי היא טומנת בחובה סיכונים משמעותיים העולים על התועלת. להלן ניתוח של השפעות נטילת התרופה לפני מאמץ:
מיסוך כאב וסכנת פציעה (Masking Pain)
נוגדי דלקת מפחיתים את תחושת הכאב על ידי עיכוב פרוסטגלנדינים. כאב הוא מנגנון הגנה שנועד להתריע על עומס יתר. נטילת התרופה לפני הפעילות "משתיקה" את האזעקה של הגוף, מה שמוביל ספורטאים להתאמן מעבר ליכולת הפיזיולוגית שלהם ולהחמיר פציעות קיימות (כמו קרעים קטנים בגידים או בשרירים). למעשה מניעת כאב מונעת מהספורטאי להגיב לנזק רקמתי בזמן אמת (Ziltener et al., 2010).
פגיעה במערכת העיכול (Gastrointestinal Distress)
בזמן פעילות גופנית, זרימת הדם מוסטת מהמעיים אל השרירים העובדים. נטילת NSAIDs מפחיתה את ההגנה על רירית הקיבה, והשילוב עם היפוקסיה (חוסר חמצן) זמנית במערכת העיכול בזמן מאמץ מעלה משמעותית את הסיכון לדליפת מעי (Intestinal permeability) ודימומים בדרכי העיכול. למעשה נטילת תרופות אלו לפני אימון מגבירה נזק לתאי המעי (Van Wijcket al., 2012).
סיכון לכליות (Renal Strain)
בזמן מאמץ, במיוחד בתנאי חום או באימוני סיבולת, הכליות פועלות תחת עומס. אטופן מעכב את ייצור החומרים השומרים על זרימת דם תקינה לכליות. שילוב של התייבשות קלה ונטילת אטופן עלול להוביל לאי-ספיקת כליות חריפה.מחקר Lipman et al. (2017) שהתפרסם ב-BMJ והראה עלייה של פי 1.2 בסיכון לפגיעה כלייתית בקרב רצים שנטלו NSAIDs.
עיכוב בהתאוששות ובניית שריר
דלקת היא שלב הכרחי בתהליך ההתאוששות והיפרטרופיה (בניית שריר). אטופן בולם את התגובה הדלקתית הנחוצה לתיקון הרקמות לאחר אימון, מה שעלול להוביל לשיקום איטי יותר ולירידה בביצועים לטווח הארוך. למעשה מינונים גבוהים של NSAIDs פגעו בעלייה במסת השריר ובכוח (Lilja et al., 2018).
לכן, NSAIDs יש להשתמש בזהירות ורק בעת הצורך. אסטרטגיות חלופיות למניעה או לניהול של כאב ודלקת כוללות הידרציה מספקת, תזונה, הקפדה על זמני התאוששות, מתיחות ועוד.
References:
Ziltener JL, Leal S, Fournier PE. Non-steroidal anti-inflammatory drugs for athletes: an update. Ann Phys Rehabil Med. 2010 May;53(4):278-82, 282-8. English, French. doi: 10.1016/j.rehab.2010.03.001. Epub 2010 Mar 20. PMID: 20363203.
Lipman GS, Shea K, Christensen M, Phillips C, Burns P, Higbee R, Koskenoja V, Eifling K, Krabak BJ. Ibuprofen versus placebo effect on acute kidney injury in ultramarathons: a randomised controlled trial. Emerg Med J. 2017 Oct;34(10):637-642. doi: 10.1136/emermed-2016-206353. Epub 2017 Jul 5. PMID: 28679502.
Van Wijck K, Lenaerts K, Van Bijnen AA, Boonen B, Van Loon LJ, Dejong CH, Buurman WA. Aggravation of exercise-induced intestinal injury by Ibuprofen in athletes. Med Sci Sports Exerc. 2012 Dec;44(12):2257-62. doi: 10.1249/MSS.0b013e318265dd3d. PMID: 22776871.
Lilja M, Mandić M, Apró W, Melin M, Olsson K, Rosenborg S, Gustafsson T, Lundberg TR. High doses of anti-inflammatory drugs compromise muscle strength and hypertrophic adaptations to resistance training in young adults. Acta Physiol (Oxf). 2018 Feb;222(2). doi: 10.1111/apha.12948. Epub 2017 Sep 16. PMID: 28834248.
3) תרופות נוגדות דלקת מזיקות לסחוסים
השפעתן של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) על סחוס המפרק היא נושא מורכב, שכן התרופות השונות בקבוצה זו משפיעות באופן שונה מאוד על המטבוליזם של הסחוס. באופן כללי, ניתן לחלק את ההשפעות לשלוש קטגוריות: פוגעות, ניטרליות, ומגנות.
המנגנון הביולוגי
הסחוס מורכב מתאי סחוס (כונדרוציטים) המייצרים מטריקס חוץ-תאי העשוי מקולגן מסוג II ופרוטאוגליקנים (המעניקים לסחוס את יכולת עמידותו בעומס). NSAIDs מעכבים את האנזים COX, אך חלקם משפיעים גם על סינתזת המרכיבים הללו.
סיווג התרופות לפי השפעתן על הסחוס
- תרופות "מזיקות" (Chondro-toxic): תרופות אלו מעכבות את ייצור הפרוטאוגליקנים ועלולות להאיץ את תהליך שחיקת הסחוס. דוגמאות לסוג זה של נוגדי דלקת כוללות: אינדומתצין (Indomethacin), נפרוקסן (Naproxen – במינונים גבוהים מסוימים), ואספירין במינון גבוה.
- תרופות "ניטרליות": תרופות שאינן פוגעות באופן משמעותי במטבוליזם התקין של הסחוס. דוגמאות לסוג זה של נוגדי דלקת כוללות: איבופרופן (Ibuprofen / Adex / Advil) ופירוקסיקאם.
- תרופות "מגנות" או "ידידותיות" (Chondro-protective/Friendly): תרופות שעשויות לעכב אנזימים מפרקי סחוס (MMPs) ולעודד ייצור חומרים בוני סחוס. דוגמאות לסוג זה של נוגדי דלקת כוללות: אטופן (Etodolac), מלוקסיקאם (Loxicam), וסלקוקסיב (Celecoxib).
References:
Dingle, J. The effects of NSAID on the matrix of human articular cartilages. Z Rheumatol 58, 125–129 (1999). https://doi.org/10.1007/s003930050161
Brandt, Kenneth D. Effects of nonsteroidal anti-inflammatory drugs on chondrocyte metabolism in vitro and in vivo The American Journal of Medicine, Volume 83, Issue 5, 29 – 34
Collier S, Ghosh P. Comparison of the effects of non-steroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) on proteoglycan synthesis by articular cartilage explant and chondrocyte monolayer cultures. Biochem Pharmacol. 1991 May 1;41(9):1375-84. doi: 10.1016/0006-2952(91)90111-h. PMID: 2018569.
השפעות ארוכות טווח ומחקרים עדכניים
מחקרים מהעשור האחרון (2015-2024) מדגישים כי השימוש ב-NSAIDs הוא "חרב פיפיות":
- מיסוך כאב: הפחתת הכאב גורמת למטופל להעמיס יותר על המפרק השחוק, מה שמוביל לנזק מכני מואץ, ללא קשר להשפעה הביולוגית של התרופה.
- עיכוב דלקת חיובית: דלקת במינון נמוך נדרשת לתיקון רקמות. עיכוב מוחלט שלה על ידי NSAIDs עלול לפגוע ביכולת הריפוי הטבעית של הסחוס.
Reference:
Primorac D, Molnar V, Matišić V, Hudetz D, Jeleč Ž, Rod E, Čukelj F, Vidović D, Vrdoljak T, Dobričić B, Antičević D, Smolić M, Miškulin M, Ćaćić D, Borić I. Comprehensive Review of Knee Osteoarthritis Pharmacological Treatment and the Latest Professional Societies' Guidelines. Pharmaceuticals (Basel). 2021 Mar 2;14(3):205. doi: 10.3390/ph14030205. PMID: 33801304; PMCID: PMC8001498.
3.1 השפעת האטופן על הסחוס
ההשפעה של אטופן (Etodolac) על הסחוס היא נושא מרתק, שכן הוא נחשב לחריג לטובה בקרב משפחת נוגדי הדלקת (NSAIDs). בעוד שתרופות רבות ממשפחה זו עלולות להאיץ שחיקת סחוס, אטופן מציג פרופיל של ניטרליות ואף הגנה על תאי הסחוס. בניגוד לתרופות מסוימות (כמו אינדומתצין או אספירין במינונים גבוהים) שעלולות לדכא בניית סחוס,
המחקרים לגבי אטופן דווקא מצביעים על פרופיל חיובי יותר ("Chondro-neutral" או "Chondro-protective"):
- שימור המטבוליזם של הסחוס: מחקרים במעבדה (In-vitro) על תאי סחוס אנושיים הראו כי אטופן אינו פוגע בסינתזה של פרוטאוגליקנים (מרכיב מרכזי בסחוס) ואינו משנה את ייצור הקולגן מסוג II, גם בריכוזים הגבוהים פי כמה מהרמה שנמצאת בדם.
- הגנה מפני הרס: נמצא כי אטופן עשוי לעכב תהליכי אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת) של תאי סחוס המושרים על ידי גורמי דלקת (כמו TNF-alpha), ובכך עשוי דווקא לסייע בעיכוב התקדמות נזקי השחיקה במחלות כמו אוסטיאוארתריטיס (OA).
השוואה לתרופות אחרות: בעוד שתרופות ישנות יותר הראו נטייה להאיץ שחיקת סחוס במודלים מסוימים, אטופן נחשב לאחת האופציות ה"ידידותיות" יותר לסחוס המפרקי (Henrotin et al., 1992).
References:
Mathiessen A, Conaghan PG. Synovitis in osteoarthritis: current understanding with therapeutic implications. Arthritis Res Ther. 2017;19(1):18. https://arthritis-research.biomedcentral.com/articles/10.1186/s13075-017-1229-9
Rainsford KD. Effects of anti-inflammatory drugs and agents that modify intracellular transduction signals or metabolic activities in inflammatory cells on interleukin-1 induced cartilage proteoglycan resorption in vitro. Pharmacol Res. 1992 May-Jun;25(4):335-46. doi: 10.1016/1043-6618(92)90670-7. PMID: 1329061.
Henrotin Y, Bassleer C, Franchimont P. In vitro effects of Etodolac and acetylsalicylic acid on human chondrocyte metabolism. Agents Actions. 1992 Jul;36(3-4):317-23. PMID: 1388320.
da Costa BR, Pereira TV, Saadat P, et al. Effectiveness and safety of non-steroidal anti-inflammatory drugs and opioid treatment for knee and hip osteoarthritis: network meta-analysis. BMJ. 2021;375:n2321. https://www.bmj.com/content/375/bmj.n2321
Rovati GE, Pelletier JP, Martel-Pelletier J, et al. Management of Osteoarthritis: Expert Opinion on NSAIDs. Drugs Aging. 2021;38(4):287-300. https://link.springer.com/article/10.1007/s40122-021-00260-1
Bijlsma JW, Berenbaum F, Lafeber FP. Osteoarthritis: an update with relevance for clinical practice. Lancet. 2011;377(9783):2115-26. https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(11)60243-2/fulltext
Roemer FW, Kwoh CK, Hannon MJ, et al. What comes first? Multitissue involvement leading to radiographic osteoarthritis: magnetic resonance imaging-based trajectory analysis over four years in the osteoarthritis initiative. Arthritis Rheum. 2012;64(8):2492-501. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/art.34453
Blot L, Marcelis A, Devogelaer JP, Manicourt DH. Effects of diclofenac, aceclofenac and meloxicam on the metabolism of proteoglycans and hyaluronan in osteoarthritic human cartilage. Br J Pharmacol. 2000 Dec;131(7):1413-21. doi: 10.1038/sj.bjp.0703710. PMID: 11090115; PMCID: PMC1572468.
4) השפעת אטופן על הלב וכלי הדם
אטופן (Etodolac) הוא תרופה נוגדת דלקת שאינה סטרואידית (NSAID). בעוד שהיא יעילה לשיכוך כאבים, למחקרים עדכניים יש ממצאים חשובים לגבי השפעותיה על מערכת הלב וכלי הדם:
אטופן, בדומה לתרופות אחרות ממשפחת ה-NSAIDs, נושא סיכון מוגבר לאירועים לבביים. סיכונים אלה כוללים:
- סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ושבץ: מחקרים ומטא-אנליזות (כולל כאלו שפורסמו לאורך העשור האחרון) מראים כי אטופן מעלה את הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולריים (RR של כ-1.55), נתון גבוה יותר בהשוואה לנפרוקסן (Naproxen) שנחשב לבטוח יותר לבבי.
- מנגנון הפעולה: התרופה מעכבת את האנזים COX-2 באופן סלקטיבי יחסית. עיכוב זה עלול להפר את האיזון בין חומרים מונעי קרישה (פרוסטציקלינים) לחומרים מעודדי קרישה, מה שמוביל לנטייה מוגברת להיווצרות קרישי דם ועלייה בלחץ הדם.
אזהרות ה-FDA: ה-FDA החמיר את האזהרות על כלל ה-NSAIDs (למעט אספירין), וקבע כי הסיכון להתקף לב או שבץ יכול להופיע כבר בשבועות הראשונים לשימוש, והוא עולה ככל שהשימוש ממושך יותר והמינון גבוה יותר.
References:
McGettigan P, Henry D. Cardiovascular risk with non-steroidal anti-inflammatory drugs: systematic review of population-based controlled observational studies. PLoS Med. 2011 Sep;8(9):e1001098. doi: 10.1371/journal.pmed.1001098. Epub 2011 Sep 27. PMID: 21980265; PMCID: PMC3181230.
FDA Safety Communication (2015/Updated 2018). "FDA strengthens warning that non-aspirin nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) can cause heart attacks or strokes".
Bally M, Dendukuri N, Rich B, Nadeau L, Helin-Salmivaara A, Garbe E, Brophy JM. Risk of acute myocardial infarction with NSAIDs in real world use: bayesian meta-analysis of individual patient data. BMJ. 2017 May 9;357:j1909. doi: 10.1136/bmj.j1909. PMID: 28487435; PMCID: PMC5423546.
5) אטופן ותרופות נוגדות דלקת עלולות לגרום למוות
לתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) עלולות להיות תופעות לוואי חמורות על מערכת הלב וכלי הדם. על פי מספר מחקרים, NSAIDs יכולים להגביר את הסיכון:
- הגדלת הסיכון לכיבים במערכת העיכול, דימום, נזק לכליות ואירועים קרדיווסקולריים, במיוחד במינונים גבוהים ומשכי שימוש ארוכים
המנגנון של השפעה שלילית זו אינו מובן במלואו, אך הוא עשוי לכלול עיכוב של אנזימי cyclooxygenase (COX-1 ו- COX-2), המעורבים בייצור פרוסטגלנדינים וטרומבוקסנים, מתווכים חשובים של דלקת וקרישת דם. לכן, NSAIDs יש להשתמש בזהירות תחת פיקוח רפואי, במיוחד אצל אנשים עם מחלת לב קיימת או גורמי סיכון.
על פי מחקר משנת 1997, NSAIDs היו אחראים מידי שנה בארצות הברית:
- לכ -7,600 מקרי מוות
- ו -76,000 אשפוזים
מחקרים עדכניים יותר מצאו שיעורים דומים או גבוהים יותר של תמותה ותחלואה הקשורים לשימוש ב- NSAID . לכן, NSAIDs יש להשתמש בזהירות תחת פיקוח רפואי, במיוחד עבור טיפול לטווח ארוך או במינון גבוה.
References:
Wong AYS, MacKenna B, Morton CE, et al. Use of non-steroidal anti-inflammatory drugs and risk of death from COVID-19: an OpenSAFELY cohort analysis based on two cohorts. Ann Rheum Dis 2021;80:943-951.
Nonsteroidal anti-inflammatory drug. Wikipedia. https://en.wikipedia.org/wiki/Nonsteroidal_anti-inflammatory_drug
Nonsteroidal anti-inflammatory drugs. Drugs.com. https://www.drugs.com/drug-class/nonsteroidal-anti-inflammatory-agents.html
FDA strengthens warning that non-aspirin nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) can cause heart attacks or strokes. FDA. https://www.fda.gov/media/92768/download
NSAIDs: Do they increase my risk of heart attack and stroke? Mayo Clinic. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/heart-attack/expert-answers/nsaids-heart-attack-stroke/faq-20147557
Deaths and Hospitalizations From Use of Non Steroidal Anti-Inflammatory Drugs (NSAIDs). Drug Policy Facts. https://www.drugpolicyfacts.org/node/162
Study Shows Long-term Use Of NSAIDs Causes Severe Intestinal Damage. ScienceDaily. https://www.sciencedaily.com/releases/2005/01/050111123706.htm
6) טיפול כירופרקטי כחלופה לטיפולים עם אטופן ונוגדי דלקת אחרים

טיפול כירופרקטי נחשב לחלופה שמרנית יעילה לשימוש בתרופות נוגדות דלקת (NSAIDs) כמו אטופן (Etodolac), איבופרופן או דיקלופנאק, במיוחד עבור כאבי גב, צוואר ומפרקים. מחקרים מצביעים על כך שטיפול ידני (מניפולציות) יכול להשתוות ואף לעלות על היעילות של תרופות בשיכוך כאב ושיפור תפקוד, ללא תופעות הלוואי הסיסטמיות הכרוכות בשימוש תרופתי ממושך. להלן השוואה מורחבת בין הטיפולים על בסיס מקורות עדכניים:
יעילות קלינית השוואתית
- השוואה ישירה לנוגדי דלקת: מחקרים שפורסמו בכתב העת Spine מצאו כי מניפולציות כירופרקטיות היו יעילות משמעותית יותר מנטילת דיקלופנאק (NSAID נפוץ) ופלצבו בטיפול בכאבי גב תחתון אקוטיים.
- שיפור תפקודי: בטיפול בכאבי צוואר, נמצא כי כירופרקטיקה מובילה לירידה משמעותית יותר בכאב בשלבים המוקדמים בהשוואה להזרקת NSAIDs.
- אוסטאוארתריטיס (OA) של הברך: סקירות משנת 2025 ו-2026 מראות כי טיפולים שמרניים (מניפולציות, שחרור מיופאציאלי ותרגול) משיגים תוצאות הדומות לאלו של תרופות בשיפור איכות החיים והפחתת כאב.
בטיחות ופרופיל סיכונים
הפרופיל הבטיחותי של הטיפול הכירופרקטי הוא טוב יותר מזה של תרופות נוגדות דלקת. בניגוד ל-NSAIDs, שעלולים לגרום לכיבים במערכת העיכול, נזק כלייתי וסיכון מוגבר לאירועים לבביים בשימוש ממושך, הכירופרקטיקה היא טיפול חיצוני שאינו פולשני. בכול הנוגע לתופעות לוואי חשוב לדעת: תופעות הלוואי בכירופרקטיקה הן לרוב קלות וחולפות (כמו רגישות מקומית או עייפות ב-24 השעות הראשונות). מאידך, תופעות הלוואי של תרופות עלולות להיות חמורות וכרוניות.
הפחתת התלות בתרופות
- יתרונות נוספים של הטיפול הכירופרקטי ובעלי משמעות אדירה הן:
- ירידה בצריכת משככי כאבים: מטופלים הנמצאים תחת השגחה כירופרקטית מראים סיכוי נמוך ב-64% לקבלת מרשם לאופיואידים וירידה משמעותית בשימוש ב-NSAIDs.
- טיפול בשורש הבעיה: בעוד שאטופן ודומיו מטפלים בסימפטום הדלקתי, הכירופרקטיקה מתמקדת בשיפור המכניקה של המפרק, מה שעשוי להאט את תהליך השחיקה.
References:
Effectiveness and safety of non-steroidal anti-inflammatory drugs and opioid treatment for knee and hip osteoarthritis: network meta-analysis doi:10.1136/bmj.n2321
Vickers A, Zollman C. ABC of complementary medicine. The manipulative therapies: osteopathy and chiropractic. BMJ. 1999 Oct 30;319(7218):1176-9. doi: 10.1136/bmj.319.7218.1176. PMID: 10541511; PMCID: PMC1116959.
Whedon JM, Toler AWJ, Goehl JM, Kazal LA. Association Between Utilization of Chiropractic Services for Treatment of Low-Back Pain and Use of Prescription Opioids. J Altern Complement Med. 2018 Jun;24(6):552-556. doi: 10.1089/acm.2017.0131. Epub 2018 Feb 22. PMID: 29470104.
Goertz CM, Long CR, Vining RD, Pohlman KA, Walter J, Coulter I. Effect of Usual Medical Care Plus Chiropractic Care vs Usual Medical Care Alone on Pain and Disability Among US Service Members With Low Back Pain: A Comparative Effectiveness Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2018 May 18;1(1):e180105. doi: 10.1001/jamanetworkopen.2018.0105. PMID: 30646047; PMCID: PMC6324527.
de Zoete A, Innocenti T, Petrozzi MJ, van Middelkoop M, Assendelft WJJ, de Boer MR, van Tulder MW, Rubinstein SM. Spinal manipulative therapy for adults with chronic low back pain. Cochrane Database of Systematic Reviews 2026, Issue 1. Art. No.: CD008112. DOI: 10.1002/14651858.CD008112.pub3.
Farabaugh, R., Hawk, C., Taylor, D. et al. Cost of chiropractic versus medical management of adults with spine-related musculoskeletal pain: a systematic review. Chiropr Man Therap 32, 8 (2024). https://doi.org/10.1186/s12998-024-00533-4
Dagenais S, Brady O, Haldeman S, Manga P. A systematic review comparing the costs of chiropractic care to other interventions for spine pain in the United States. BMC Health Serv Res. 2015 Oct 19;15:474. doi: 10.1186/s12913-015-1140-5. PMID: 26482271; PMCID: PMC4615617.
Corcoran KL, Bastian LA, Gunderson CG, Steffens C, Brackett A, Lisi AJ. Association Between Chiropractic Use and Opioid Receipt Among Patients with Spinal Pain: A Systematic Review and Meta-analysis. Pain Med. 2020 Feb 1;21(2):e139-e145. doi: 10.1093/pm/pnz219. PMID: 31560777.
Rist PM, Hernandez A, Bernstein C, Kowalski M, Osypiuk K, Vining R, Long CR, Goertz C, Song R, Wayne PM. The Impact of Spinal Manipulation on Migraine Pain and Disability: A Systematic Review and Meta-Analysis. Headache. 2019 Apr;59(4):532-542. doi: 10.1111/head.13501. Epub 2019 Mar 14. PMID: 30973196; PMCID: PMC6461372.
7) הנחיות והמלצות
ארגוני בריאות מובילים כיום ממליצים על טיפולים כגון כירופרקטיקה לכאב:
- CDC (ארה"ב): ההנחיה של ה-CDC לשנת 2022 קוראת למקסום טיפולים שאינם תרופתיים. הוא מדגיש כי חלק מהטיפולים הלא-תרופתיים (כולל מניפולציה בעמוד השדרה) יכולים להניב תועלת מתמשכת לכאב ותפקוד לכאב אקוטי ללא נזקי אופיאטים.
- ACP (ארה"ב): הקולג' האמריקאי לרופאים (הנחיות 2017) ממליצה לטפל בכאבי גב תחתון אקוטיים או תת-אקוטיים תחילה באמצעות טיפולים שאינם תרופתיים כגון חום, עיסוי, דיקור סיני או מניפולציה בעמוד השדרה. רק אם יש צורך בתרופות הם ממליצים על NSAIDs (לא אופיאטים).
- NICE (בריטניה): ההנחיות של NICE בבריטניה מייעצות לרופאים "לשקול טיפול ידני (מניפולציה בעמוד השדרה, מוביליזציה או עיסוי) לכאבי גב תחתון… כחלק מחבילת טיפול הכוללת פעילות גופנית". זה מכיר במפורש בטכניקות כירופרקטיות כאופציה תקפה שאינה תרופתית בניהול כאבי גב.
- אחרים: המלצות דומות מופיעות בהנחיות רבות ברחבי העולם: ממשרד ההגנה האמריקאי ועד אגודות כאב בינלאומיות. הם נותנים עדיפות אחידה לטיפולים לא פולשניים (פעילות גופנית, טיפול מניפולטיבי, שיקום פיזי) על פני תרופות או ניתוח בטיפול ראשוני בכאב.
הנחיות אלו משקפות הסכמה שטיפול כירופרקטי הוא אלטרנטיבה מבוססת ראיות ובסיכון נמוך לתרופות שגרתיות. מעודדים את הספקים להציע או להפנות טיפול כירופרקטי לצד טיפולים סטנדרטיים.
References:
Dowell D, Ragan KR, Jones CM, Baldwin GT, Chou R. CDC Clinical Practice Guideline for Prescribing Opioids for Pain — United States, 2022. MMWR Recomm Rep 2022;71(No. RR-3):1–95. DOI: http://dx.doi.org/10.15585/mmwr.rr7103a1.
Diagnosis and Treatment of Low Back Pain: A Joint Clinical Practice Guideline from the American College of Physicians and the American Pain Society. Ann Intern Med.2007;147:478-491. [Epub 2 October 2007]. doi:10.7326/0003-4819-147-7-200710020-00006
National Guideline Centre (UK). Low Back Pain and Sciatica in Over 16s: Assessment and Management. London: National Institute for Health and Care Excellence (NICE); 2016 Nov. PMID: 27929617.


