ורטיגו סירוגי תנוחתי טיפול

ורטיגו סירוגי תנוחתי טיפול

ורטיגו סירוגי תנוחתי – טיפול מהיר יסדיר את הגבישים באוזן ויקצר את הפגיעה באיכות החיים. ורטיגו ו/או סחרחורת מהווים תלונות שכיחות. סימפטומים אלו נגרמים בגלל הפרעות בריאותיות רבות כאשר ההפרעה השכיחה ביותר היא "ורטיגו סירוגי תנוחתי". הפרעה זאת נגרמת בגלל שינוי במיקומם של גבישי הסידן באוזן התיכונה. גבישי הסידן מתנתקים ממקומם ונופלים לתעלות החצי עגולות באוזן התיכונה האחראיות על שיווי המשקל.

במקומם החדש גבישי הסידן יוצרים אותות עצביים מבלבלים. אותות אלה משודרים למוח וגורמים ורטיגו סירוגי תנוחתי (benign paroxysmal positional vertigo) או בקצרה BPPV. הטיפול בהפרעה זאת הוא יעיל ביותר. יש לעתים שטיפול אחד או שניים עשויים לשפר את המצב בקרב 80% מהחולים. במהלך הטיפול מבצע הקלינאי מספר תמרונים עם גופו וצווארו של החולה ומזיז חזרה את הגבישים. במאמר "ורטיגו סירוגי תנוחתי טיפול" נדון בהפרעה זאת ומה ניתן לעשות כדי להיפטר ממנה. עם זאת חשוב לזכור שבעיה זאת עלולה לחזור.

ורטיגו סירוגי תנוחתי טיפול – רקע

סחרחורת תנוחתית היא מצב שכיח הגורם לתחושה של סיבוב או התנודדות כאשר הראש זז בדרכים מסוימות. זה יכול להיגרם על ידי הפרעות שונות של האוזן הפנימית או המוח. הסוג הנפוץ ביותר של ורטיגו תנוחתי הוא:

  • ורטיגו סירוגי תנוחתי שפיר (BPPV)

סוג זה של ורטיגו מתרחש כאשר גבישי סידן זעירים מתנתקים מהאוזן הפנימית ונעים לתעלות מלאות נוזלים החשות את תנועת הראש. ניתן לטפל ב-BPPV באמצעות סדרה של תנועות ראש שמטרתן להזיז את הגבישים אל מחוץ לתעלות ובחזרה למיקומם המקורי. תחושת וורטיגו עלולה להתפתח בשל מספר סיבות ובכללן:

  • מיגרנה וסטיבולרית, מחלת מנייר וורטיגו תנוחתי מרכזי, הנגרמים על ידי מנגנונים שונים ודורשים טיפולים שונים. ורטיגו יכול להתפתח בין היתר גם בגלל ליקויים בצוואר וליקויים במפרק הלסת.

האפיזודות שבהן מופיעות תחושות הוורטיגו עלולות להיות מפחידות וחריפות. עם זאת אין לשכוח שמדובר בבעיה זמנית שחולפת ברוב המקרים תוך זמן קצר. הגורם לסוג זה של ורטיגו הוא השתחררות של גבישי סידן (Canaliths) באוזן הפנימית. גבישי הסידן הללו חודרים לתוך אחת או יותר מהתעלות החצי עגולות הממוקמות באוזן התיכונה. במיקומם החדש בתוך התעלות החצי עגולות יוצרים גבישי הסידן גירויים עצביים לא תקינים הנשלחים למוח. המידע הלקוי המגיע אל המוח מוביל להתפתחות ורטיגו.

אבחון

המפתח לטיפול יעיל בוורטיגו הוא אבחון מדויק. חשוב לזהות שאכן מדובר בוורטיגו שאין בו סיכון משמעותי לבריאות. לאישור שאכן מדובר בוורטיגו סירוגי תנוחתי נשים לב לפרטים הרלוונטיים מההיסטוריה הרפואית ובכלל זה:

  • התקפי ורטיגו הנמשכים שניות אחדות ועד למספר דקות
  • התקפים אלו מוחמרים באמצעות שינוי במנח של הראש או בשכיבה על הצד של האוזן הפגועה

פרטים אלו יצביע בסבירות גבוהה על ורטיגו סירוגי תנוחתי. מידע זה מההיסטוריה הרפואית יצמצם הסיכון שהוורטיגו נגרם בגלל נזק מוחי, נזק לעצב השמיעה ועוד.

בדיקה הגופנית:

  • את מבחן דיקס הולפייק (Dix hallpike) שאמור לעורר התקף ורטיגו. במבחן הזה נסובב את ראשו של החולה לכיוונים שונים ובמנחים שונים ונתבונן בתגובה.
  • עוד נוכל להבחין בריצוד (ניסטגמוס) סיבובי זמני (עד דקה) של העיניים בעודן פונות לכיוון האוזן הבעייתית כאשר החולה שוכב על הצד כאשר האוזן הפגועה נמצאת למטה. לא אמורה להיות פגיעה בשמיעה או חסרים נוירולוגיים אחרים.

אבחנה מבדלת

היסטוריה של דלקת באוזן או חבלה בראש או באוזן עשויה להועיל באבחנה מבדלת. ורטיגו הנגרם בעקבות פשיטה של הצוואר לאחור עשויה להצביע על הצוואר כמקור. במקרה כזה יש לשלול פגיעה בכלי הדם הצוואריים. במצב של ורטיגו בגלל מחלת מנייר (Ménière) תהיה גם פגיעה בשמיעה, טנטון ועוד. ריצוד העיניים בוורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי מתחיל זמן קצר לאחר שינוי המנח של הראש או בשהייה בתנועה עוברית עם האוזן הפגועה בצד התחתון. כמו כן ורטיגו מסוג זה הולך ודועך מרגע הופעתו ועלול להימשך עד כדקה. התסמינים של ורטיגו על רקע של פגיעה מוחית מתנהלים באופן שונה. הם אינם חייבים להופיע אבל אם הופיעו בתגובה לתנועה כזאת או אחרת הם יופיע שוב ושוב כול עוד התנועה או המנח מעודדים זאת וימשכו בלי לדעוך.

החולה שסובל מוורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי לא אמור לסבול גם מחסרים נוירולוגיים אחרים. אם חסרים נוירולוגיים כאלה קיימים הרי שיש לחשוד שמדובר בוורטיגו על רקע פגיעה במערכת העצבים המרכזית. במידת הצורך יש לשלול שמקור הוורטיגו הוא מפגיעה מוחית. השלילה תתבצע באמצעות דימות (MRI, CT) של המוח ובדיקות כגון, EEG בדיקות שמיעה ועוד. עוד חשוב לשלול סחרחורת או ורטיגו שמקורם עמוד השדרה הצווארי או מפרק הלסת. פגיעה בעמוד השדרה הצווארי או במפרק הלסת וברקמות התומכות ומניעות שעלולים לגרום לסימנים ותסמינים הכוללים תחושה של ריחוף, סחרחורת או ורטיגו.

ורטיגו סירוגי תנוחתי טיפול
ורטיגו סירוגי תנוחתי טיפול

ורטיגו סירוגי תנוחתי טיפול – שלבים

ראשית חשוב לציין שעל החולה בוורטיגו להתנהל בזהירות כדי למנוע נפילות, להימנע מנהיגה או מכול פעולה או עבודה שעלולה לגרום לו לפגוע בעצמו או בסביבתו. כמו כן יש לציין שגם עם הטיפול במרפאה לא צלח הסיכוי של החולה להחלים נותר גבוה ולמעשה שואף ל100%. סבלנות.

טיפול עצמי

ורטיגו סירוגי תנוחתי היא תופעה חולפת וניתן לטפל בה. במסגרת הטיפול העצמי יש לבקש מהחולה להימנע מתנוחות או מנחים שעלולים לגרום להתקף ורטיגו. הימנעות ממנחים ותנועות אלו יצמצמו ואולי אף ימנעו לחלוטין את מספר האפיזודות של ורטיגו סירוגי תנוחתי. בהרבה מקרים אם תקפידו על כך מספיק זמן התופעה המפחידה הזאת תחלוף לבד. בגלל הזמניות של התופעה והעובדה שאינה גורמת נזקים בלתי הפיכים חשוב שהחולה לא ילחץ מהתופעה. לחץ נפשי ומתחים נפשיים הנובעים מחשש להתפתחות התקף עלולים להחמיר את התסמינים.

טיפול כירופרקטי

הטיפול הכירופרקטי בוורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי מתבצע באמצעות הנעת הראש והגוף באופנים שונים. המטרה לפנות את גבישי הסידן (Canalith repositioning) מתוך התעלות ולהחזירן למקומן. בין טכניקות הטיפול השכיחות נמנה את הנעה ע"ש אפלי (Epley's maneuver), תרגילים ע"ש סימונט (Semont Maneuver) ועוד טכניקות. הטכניקה הנפוצה ביותר היא הנעה ע"ש אפלי.

הנעה ע"ש אפלי
  • החולה יושב, מפנה את הראש ב45° לכיוון האוזן הפגועה. המתנה 30 שניות
  • החולה שוכב באטיות על הגב כאשר הראש מורד מעבר לקצה המיטה (עדיין פונה לצד הפגוע), המתנה 30 שניות
  • סיבוב הראש של החולה ב45° לכיוון האוזן הטובה, המתנה 30 שניות
  • החולה מסובב את ראשו לכיוון האוזן הטובה (הראש כעת פונה לרצפה בצד של האוזן הטובה), המתנה 30 שניות
  • החולה יושב (הראש עדיין פונה לכיוון האוזן הטובה), מחזיר את הראש למרכז ומכופף אותו כך שהסנטר נח על החזה. המתנה 30 שניות.

טיפול תרופתי

ישנם גם תרופות שמטפלות בוורטיגו מסוג זה באמצעות השפעה על המערכת הווסטיבולרית. כמובן שיש תרופות שמטפלות בתסמינים הנלווים לתופעה כמו בחילה ועוד. יש לציין שמחקרים שונים מעלים ספקות לגבי היעילות של תרופות אלו. לעתים נדירות תידרש התערבות כירורגית על מנת לרפא או לשפר את מצב החולה.

References:

Kim HJ, Park J, Kim JS. Update on benign paroxysmal positional vertigo. J Neurol. 2021 May;268(5):1995-2000. doi: 10.1007/s00415-020-10314-7. Epub 2020 Nov 24. Erratum in: J Neurol. 2021 Feb 23;: PMID: 33231724; PMCID: PMC7684151.

Hougaard Dan Dupont, Duch Kirsten, Bech Mathias Winther. Treatment of posterior Benign Paroxysmal Positional Vertigo is efficient and safe with a new Mechanical Rotational Chair, Frontiers in Neurology, 14, 2023

You P, Instrum R, Parnes L. Benign paroxysmal positional vertigo. Laryngoscope Investig Otolaryngol. 2018 Dec 14;4(1):116-123. doi: 10.1002/lio2.230. PMID: 30828628; PMCID: PMC6383320.

Giannoni, Beatrice and Pecci, Rudi and Pollastri, et al. Treating benign paroxysmal positional vertigo of the lateral semicircular canal with a shortened forced position, Frontiers in Neurology, 14, 2023

Lázaro Juliano Teixeiraa, Maneuvers for the treatment of benign positional paroxysmal vertigo: a systematic review
Brazilian Journal of Otorhinolaryngology (English Edition), Vol. 72. Issue 1. pages 130-138 (January – February 2006)

Paz Pérez-Vázquez, Virginia Franco-Gutiérrez, Treatment of benign paroxysmal positional vertigo. A clinical review,
Journal of Otology, Volume 12, Issue 4, 2017,Pages 165-173,

E.C. Argaet, A.P. Bradshaw, M.S. Welgampola, Benign positional vertigo, its diagnosis, treatment and mimics, Clinical Neurophysiology Practice, Volume 4, 2019, Pages 97-111,

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

דורבן בעקב? חזקו את שרירי השוק

דורבן בעקב וחיזוק שרירי השוק

דורבן בעקב? חזקו גפה תחתונה! עד כמה שזה נשמע מוזר המחקר הנוכחי טוען שזה עובד. כאבים בכף הרגל בגלל דורבן או פגיעה בחיתולית הכפית מהווים הפרעה שכיחה וטורדנית. הכאבים יכולים להופיע בכול נקודה בכף הרגל אך לרוב יתפתחו באזור העקב. 

דאגה לבריאות גורמת לבעיות בריאות

דאגה לבריאות פוגעת בבריאות

דאגה לבריאות גורמת לחולי. רוב בני האדם מוטרדים מבריאותם. היפוכונדרים מוטרדים ודואגים יתר על מידה ומדמיינים חולי שאינו קיים. מחקר חדש מוצא שהיפוכונדרים שעסוקים, מוטרדים וחרדים ללא הרף ממצב בריאותם מעלים את הסיכוי שלהם לחלות באמת.