קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה

קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה

קרע בגיד – אולי האנטיביוטיקה אשמה! אתם וודאי שואלים מה הקשר בין טיפול אנטיביוטי בזיהום כזה או אחר לבין קרע חלקי או מלא בגיד. ובכן מתברר שיש קשר וה- FDA בכבודו ובעצמו מדווח על כך. עוד מזהיר ה FDA מפני שימוש בסוג זה של אנטיביוטיקה במצב שישנה אפשרות טיפול אחרת.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) קבע כבר בשנת 2016 ששימוש באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים (fluoroquinolones) עלול לפגוע באופן בלתי הפיך בשרירים, עצבים וגידים. FDA קבעו שרצים וספורטאים המטופלים עם אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים מעלים הסיכון לפציעות שרירים, גידים ועוד. הסיכון הזה עלול להמשיך חודשים ואף שנים לאחר תום הטיפול התרופתי. עוד חשוב לציין שככול שהמינון של אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים גבוה יותר כך גם גדל הסיכון.

קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה – רקע

פציעות גידים הן פציעות ספורט שכיחות יחסית. הגידים – אותם כבלים המחברים את השרירים לעצמות – בנויים מרקמת חיבור קשיחה. שימוש בעצימות גבוהה או שימוש חוזרני ברקמות הללו גורם לעומסי היתר על המפרקים ועל הרקמות סביבן. עומסים אלו עלולים לגרום לפציעות גידים שברוב המקרים מתפתחים בסמיכות למפרק. אז מה גורם לקרע או מתיחה של גידים? הגידים בגופנו נוטים להיפצע בשני אופנים עיקריים:

  • עומסי יתר חוזרניים הגורמים לנזק המצטבר (מתיחה או קרע זעיר) עד להתפתחות נזק משמעותי
  • על רקע טראומטי (פציעת ספורט, נפילה, תאונה ועוד)

מתיחה או קרע בגיד יובילו להתפתחות דלקת בגיד (tendinitis, tendinopathy, tendinitis) ולהופעת סימנים ותסמינים אופייניים כגון כאבים, מגבלות תנועה ועוד.

גורמי סיכון

ישנם מספר גורמי סיכון למתיחה או קרע בגיד. בין גורמי הסיכון נמנה כמובן עלייה חדה ברמת העומסים, ליקויים מבניים וביומכניים בכף הרגל ועוד. גורם סיכון משמעותי לפציעת גידים הוא הגיל. פציעת גידים לפני גיל 25 – 30 אינה שכיחה. ככל שאנו מתבגרים תהליכי ניוון טבעיים מעלים את הסיכון לפציעה כזאת. על פי ה FDA האמריקאי גם טיפול בסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה מהווים גורם סיכון שיש לקחת בחשבון בעיקר אם אתם ספורטאים.

אבחון

תהליך האבחון של קרע בגיד יכלול:

  • למידה של ההיסטוריה הרפואית של החולה ורקעו הבריאותי
  • בדיקה גופנית הכוללת תצפית על הגיד וסביבתו
  • בדיקות טווחי ויכולת תנועה
  • בדיקה עצבית ועוד

במידת הצורך ניעזר באולטרה סאונד ואמצעי דימות אחרים כמו רנטגן או MRI כדי לאשר או לשלול את האבחון.

טיפול

הטיפול המועדף בגיד שניזוק באופן חלקי הוא טיפול שמרני ולא כירורגי. טיפול מסוג זה יכלול מנוחה, שינויים באופן ההתנהלות, טיפולים גופניים פסיביים ואקטיביים הדרגתיים במטרה להפחית כאב, לשפר את טווחי התנועה ואת יתר היכולות הביו מכניות. כאשר הקרע גדול מכדי שאפשר לטפל בו באופן שמרני נפנה את החולה לכירורג.

אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים

אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים היא רחבת טווח ומשמידה סוגי חיידקים רבים הגורמים לזיהומים בדרכי הנשימה, בדרכי השתן, סינוסים ובכליות ועוד. תרופות אנטיביוטיות ממשפחה זו המאושרות לשימוש בישראל כוללות בין היתר את

  • לבופלוקסצין (Levofloxacin)
  • ציפרופלוקסצין (Ciprofloxacin)
  • מוקסיפלוקסצין (Moxifloxacin)
  • אופלוקסצין (Ofloxacin) ועוד

מנגנון הפעולה של קבוצת תרופות זאת היא שיבוש הליך שיכפול ה DNA של החיידק ועל פגיעה ביכולת של החיידק להתרבות. תופעות הלוואי האפשריות לתרופה זו עלולות לכלול בין היתר:

  • בלבול
  • הזיות
  • כאבי ראש
  • פריחות
  • בחילות
  • הקאות
  • שלשולים
  • עצירות
  • חריגות בבדיקות הדם
  • סיכון גבוה לפגיעה בלתי הפיכה ברקמות חיבור שונות שמהוות רקמת בסיס בין היתר בגידים (דלקות, קרעים)
  • שרירים וסיבי עצב במערכת העצבים הפריפרית ובמערכת העצבים המרכזית ועוד.

על פי ה FDA אדם ממוצע המטופל בתרופה ממשפחה זאת:

  • מעלה דרמטית את הסיכון לפציעת גידים וזאת בהשוואה לאדם המטופל באנטיביוטיקה ממשפחה אחרת

כך למשל נמצא שהסיכון בקרב המטופלים באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים:

  • להתפתחות קרע חלקי בגיד עולה ב- 70%
  • ולהתפתחות קרע מלא בגיד עולה ב30%

השימוש באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים מעלה אף יותר את הסיכון לפגיעה בגיד אכילס וזאת בגלל אספקת הדם הדלה שלו. למעשה טוענים ב- FDA אנטיביוטיקה זאת:

לטענת הFDA הסיכונים הללו אינם חולפים עם תום נטילת התרופה ובחלק מהמקרים הם עלולים להמשיך להתקיים גם חודשים ואף שנים לאחר תום הטיפול.

למה התרופה מסוכנת לרצים?

מקריאה של רשימת תופעות הלוואי האפשריות לטיפול באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים ברור למה התרופה הזאת מסוכנת לרצים, לספורטאים בענפי ספורט אחרים ולאחרים. תרופות ממשפחה זאת זה משבשות את המבנה של הגיד. אחת הסברות היא שהתרופה מעלה את רמת האנזימים שמזיקים לתאי רקמת החיבור המרכיבים את הגיד ושאר הרקמות. סברה אחרת מעלה את האפשרות שמנגנון השיבוש של הכפלת הDNA שבאמצעותו משמידה התרופה את החיידקים גורמת גם לשיבוש תהליך הכפלת הDNA בתאי רקמות החיבור שהוא תהליך קריטי בתיקון פציעות קלות הנגרמות לגיד במהלך ריצה.

בלי קשר לאופן המדויק שבו האנטיביוטיקה פוגעת בגיד התוצאה היא אחת טיפול מסוג זה משאיר אותנו עם גיד חלש ופגיע יותר וכאשר לוקחים בחשבון את העומסים האדירים המוטלים על הגידים של הספורטאים מבינים שמדובר בבעיה משמעותית שיש לקחת בחשבון

קרע בגיד ואנטיביוטיקה? מה הן ההמלצות?

קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה
קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה

יש לשקול היטב את היתרונות והחסרונות של הטיפולים המומלצים בכל מקרה של דלקות זיהומיות כולל:

  • דלקת של הגתות (סינוסיטיס)
  • דלקות בדרכי הנשימה
  • דלקת בדרכי השתן ועוד

לפי ה- FDA כאשר זה ניתן, יש לעשות כול מאמץ כדי:

  • להימנע מטיפול אנטיביוטי באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים
  • ולהעדיף שימוש באנטיביוטיקה מסוג שונה

כמובן שכאשר מתגלה דלקת זיהומית עקשנית במיוחד שאינה מגיבה לאנטיביוטיקה מסוג אחר או כאשר אתם אלרגיים לתרופה אחרת אז אין ברירה אלא לטפל בזיהום באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. המלצה זאת נכונה כאשר מדובר באתלטים אבל גם כאשר מדובר באנשים שלא עוסקים בספורט. מלבד הנושא התרופתי יש להקפיד על הכללים האחרים להגנה על הגידים.

ספורטאי ונוטל אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים?

אם אתם ספורטאים המטופלים באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים אז סביר שזה נעשה בגלל שסוגי אנטיביוטיקה אחרים אינם יעילים עבורכם או שאתם אלרגיים אליהם. כדאי לכם להיות מודעים לכך שאתם נמצאים בקבוצת סיכון שבה הסיכוי שלכם לפגיעה משמעותית בגידים ובשרירים הוא גבוה יותר. עוד חשוב שתדעו שהסיכון הזה עלול להימשך שנה ויותר. עליכם לעשות את השינויים הנדרשים בפעילות הגופנית שלכם על מנת לצמצם את הסיכון הזה.

ראשית חשוב להגביר למקסימום את המודעות שלכם לכאב ולעצור את הפעילות עם הסימן הראשון לתחושה זאת. בעיקר שימו לב "לשידורים" המגיעים אלכם מגיד אכילס ומשרירי הגפה התחתונה ובעיקר משרירי המיתר ומשריר התאומים. שנית הקפידו על סולם מאמצים מאוד הדרגתי. שינויים נוספים לביצוע כוללים בין היתר:

  • הקפדה על חימום יסודי ואטי
  • הפחתת מרחקי ריצה
  • הורדת מהירות ריצה
  • נעליי ריצה טובות
  • ריצה על משטחים נטולי מהמורות ועוד

חשוב להקפיד להתמיד בביצוע שינויים אלו לפרק זמן ארוך של לפחות שנה כדי לנטרל את כול את רוב ההשפעות של הטיפול התרופתי על רקמות החיבור שלכם.

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

דלקת פרקים מעלה את הסיכוי ליפול

דלקת פרקים מעלה את הסיכוי ליפול

דלקת פרקים? נפילות בגיל מבוגר עלולה להיות התוצאה! פציעות ואפילו מוות בגיל מבוגר בעקבות מעידה ונפילה היא תופעה שכיחה. על פי הערכות מידי שנה כשליש מהמבוגרים בארצות הברית נפצעים או מתים בעקבות נפילה. בין הגורמים לתופעה נמנה שיווי משקל לקוי, תהליכים ניווניים במפרקים ועוד. 

פריצת דיסק גב התחתון - מכתב תודה

פריצת דיסק גב התחתון – מכתב תודה

פריצת דיסק בגב התחתון

ד"ר יצחק בכר שלום,
נשלחתי ע"י האורתופד שלי לד"ר בכר בתחילת פברואר 2005 עם פריצת דיסק גדולה ב L4-L5, כאב בלתי פוסק והקרנה חזקה לרגל שמאל. מה לא ניסיתי לפניו? פיזיותרפיה, זריקות אפידורל, גלי חום, פילאטיס ועוד. האורתופד כמעט

דלקת מהי ומה משפיע עליה

דלקת מהי ומה גורם לה

דלקת, מה זה? דלקת היא מצב רצוי שנוצר באמצעות המערכת החיסונית לנוכח נזק הנגרם מגורם חיצוני (טראומה, חבלה) או נזק הנגרם מגורם פנימי (חיידקים, וירוסים). התגובה הדלקתית מאפשרת ריפוי ותיקון של הנזק. מדובר בתגובה חשובה וחיובית שבלעדיה אין ריפוי!