קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה
קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה

קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


קרע בגיד – אולי האנטיביוטיקה אשמה! אתם וודאי שואלים מה הקשר בין טיפול אנטיביוטי בזיהום כזה או אחר לבין קרע חלקי או מלא בגיד. ובכן מתברר שיש קשר וה- FDA בכבודו ובעצמו מדווח על כך ומזהיר מפני שימוש בסוג זה של אנטיביוטיקה במצב שישנה אפשרות טיפול אחרת.

הFDA הלא הוא מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) קבע כבר בשנת 2016 ששימוש באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים (fluoroquinolones) עלול לפגוע באופן בלתי הפיך בשרירים, עצבים וגידים. על פי ה FDA רצים או ספורטאים אחרים המטופלים באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים מעלים דרמטית את הסיכון שלהם לפציעות שרירים, גידים ועוד. סיכון מוגבר זה עלול להימשך חודשים ואף שנים לאחר תום הטיפול התרופתי. עוד חשוב לציין שככולן שהמינון של תרופה זאת גבוה יותר כך גם גדל הסיכון.

קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה – רקע

פציעות גידים הן פציעות ספורט שכיחות יחסית. הגידים – אותם כבלים המחברים את השרירים לעצמות – בנויים מרקמת חיבור קשיחה. עומסי היתר על המפרקים ועל הרקמות סביבן עקב שימוש בעצימות גבוהה או שימוש חוזרני גורם לכך שברוב המקרים הפציעה של הגיד תתרחש בסמיכות למפרק. הגידים בגופנו נוטים להיפצע בשני אופנים עיקריים: עומסי יתר חוזרניים הגורמים לנזק המצטבר (מתיחה או קרע זעיר) עד להתפתחות נזק משמעותי וכמובן על רקע טראומטי (פציעת ספורט, נפילה, תאונה ועוד).

נזק בגיד בין אם נגרם על רקע טראומטי או באופן מצטבר מוביל להתפתחות דלקת בגיד (tendinitis, tendinopathy, tendinitis) ולהופעת סימנים ותסמינים אופייניים כגון כאבים, מגבלות תנועה ועוד. גורם סיכון משמעותי לפציעת גידים הוא הגיל. ככול שאנו מתבגרים תהליכי ניוון טבעיים מעלים את הסיכון לפציעה כזאת. על פי ה FDA האמריקאי גם טיפול בסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה מהווים גורם סיכון שיש לקחת בחשבון בעיקר אם אתם ספורטאים.
תהליך האבחון של קרע בגיד יכלול למידה של ההיסטוריה הרפואית של החולה ורקעו הבריאותי, בדיקה גופנית הכוללת תצפית על הגיד וסביבתו, בדיקות טווחי ויכולת תנועה, בדיקה עצבית ועוד. במידת הצורך ניעזר באולטרה סאונד ואמצעי דימות אחרים כמו רנטגן או MRI כדי לאשר או לשלול את האבחון.

הטיפול המועדף בגיד שניזוק באופן חלקי הוא טיפול שמרני ולא כירורגי. טיפול מסוג זה יכלול מנוחה, שינויים באופן ההתנהלות, טיפולים גופניים פסיביים ואקטיביים הדרגתיים במטרה להפחית כאב, לשפר את טווחי התנועה ואת יתר היכולות הביו מכניות. כאשר הקרע גדול מכדי שאפשר לטפל בו באופן שמרני נפנה את החולה לכירורג.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים – רקע

אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים היא אנטיביוטיקה רחבת טווח המשמידה סוגים רבים של חיידקים הגורמים בין היתר לזיהומים בדרכי הנשימה, בדרכי השתן, סינוסים ובכליות. תרופות אנטיביוטיות ממשפחה זו המאושרות לשימוש בישראל כוללות בין היתר את: לבופלוקסצין (Levofloxacin), ציפרופלוקסצין (Ciprofloxacin), מוקסיפלוקסצין (Moxifloxacin) אופלוקסצין (Ofloxacin) ועוד. מנגנון הפעולה של קבוצת תרופות זאת היא שיבוש הליך שיכפול ה DNA של החיידק ועל פגיעה ביכולת של החיידק להתרבות.

תופעות הלוואי האפשריות לתרופה זו עשויות להיות קלות ולכלול בין היתר בלבול, הזיות, כאבי ראש, פריחות בחילות, הקאות, שלשולים ועצירות אבל עלולות להיות חמורות יותר ולכלול בין היתר חריגות בבדיקות הדם, סיכון גבוה לפגיעה בלתי הפיכה ברקמות חיבור שונות שמהוות רקמת בסיס בין היתר בגידים (דלקות, קרעים), שרירים וסיבי עצב במערכת העצבים הפריפרית ובמערכת העצבים המרכזית ועוד.

על פי ה FDA אדם ממוצע המטופל בתרופה ממשפחה זאת מעלה דרמטית את הסיכון לפציעת גידים וזאת בהשוואה לאדם המטופל באנטיביוטיקה ממשפחה אחרת. כך למשל נמצא שהסיכון להתפתחות קרע חלקי בגיד בקרב המטופלים באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים עולה ב- 70% והסיכון להתפתחות קרע מלא בגיד עולה ב30%. השימוש באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים מעלה אף יותר את הסיכון לפגיעה בגיד אכילס וזאת בגלל אספקת הדם הדלה שלו. למעשה טוענים ב- FDA אנטיביוטיקה זאת מכפילה פי 4 את הסיכון של גיד אכילס להיקרע. לטענת הFDA הסיכונים הללו אינם חולפים עם תום נטילת התרופה ובחלק מהמקרים הם עלולים להמשיך להתקיים גם חודשים ואף שנים לאחר תום הטיפול.

למה התרופה מסוכנת לרצים?

מקריאה של רשימת תופעות הלוואי האפשריות לטיפול באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים ברור למה התרופה הזאת מסוכנת לרצים, לספורטאים בענפי ספורט אחרים ולאחרים. תרופות ממשפחה זאת זה משבשות את המבנה של הגיד. אחת הסברות היא שהתרופה מעלה את רמת האנזימים שמזיקים לתאי רקמת החיבור המרכיבים את הגיד ושאר הרקמות. סברה אחרת מעלה את האפשרות שמנגנון השיבוש של הכפלת הDNA שבאמצעותו משמידה התרופה את החיידקים גורמת גם לשיבוש תהליך הכפלת הDNA בתאי רקמות החיבור שהוא תהליך קריטי בתיקון פציעות קלות הנגרמות לגיד במהלך ריצה.

בלי קשר לאופן המדויק שבו האנטיביוטיקה פוגעת בגיד התוצאה היא אחת טיפול מסוג זה משאיר אותנו עם גיד חלש ופגיע יותר וכאשר לוקחים בחשבון את העומסים האדירים המוטלים על הגידים של הספורטאים מבינים שמדובר בבעיה משמעותית שיש לקחת בחשבון

קרע בגיד ואנטיביוטיקה? מה הן ההמלצות?

קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה
קרע בגיד אולי האנטיביוטיקה אשמה

בכול מקרה של דלקות זיהומיות שכיחות כמו דלקת של הגתות (סינוסיטיס), דלקת בדרכי הנשימה, דלקת בדרכי השתן ועוד יש לשקול היטב את היתרונות והחסרונות של הטיפולים המומלצים. על פי ה- FDA יש להימנע מטיפול אנטיביוטי באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים ולהעדיף שימוש באנטיביוטיקה מסוג שונה בכול מצב רפואי שבו זה ניתן. כמובן שכאשר מתגלה דלקת זיהומית עקשנית במיוחד שאינה מגיבה לאנטיביוטיקה מסוג אחר או כאשר אתם אלרגיים לתרופה אחרת אז אין ברירה אלא לטפל בזיהום באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. המלצה זאת נכונה כאשר מדובר באתלטים אבל גם כאשר מדובר באנשים שלא עוסקים בספורט.

ספורטאי ונוטל אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים?

אם אתם ספורטאים המטופלים באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים אז סביר שזה נעשה בגלל שסוגי אנטיביוטיקה אחרים אינם יעילים עבורכם או שאתם אלרגיים אליהם. כדאי לכם להיות מודעים לכך שאתם נמצאים בקבוצת סיכון שבה הסיכוי שלכם לפגיעה משמעותית בגידים ובשרירים הוא גבוה יותר. עוד חשוב שתדעו שהסיכון הזה עלול להימשך שנה ויותר. עליכם לעשות את השינויים הנדרשים בפעילות הגופנית שלכם על מנת לצמצם את הסיכון הזה.

ראשית חשוב להגביר למקסימום את המודעות שלכם לכאב ולעצור את הפעילות עם הסימן הראשון לתחושה זאת. בעיקר שימו לב “לשידורים” המגיעים אלכם מגיד אכילס ומשרירי הגפה התחתונה ובעיקר משרירי המיתר ומשריר התאומים. שנית הקפידו על סולם מאמצים מאוד הדרגתי. שינויים נוספים לביצוע כוללים בין היתר הקפדה על חימום יסודי ואטי, הפחתת מרחקי ריצה, הפחתת מהירות ריצה, נעלית נעליי ריצה טובות, ריצה על משטחים נטולי מהמורות ועוד. חשוב להקפיד להתמיד בביצוע שינויים אלו לפרק זמן ארוך של לפחות שנה כדי לנטרל את כול את רוב ההשפעות של הטיפול התרופתי על רקמות החיבור שלכם.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן