כאבים בכף היד גורמים
כאבים בכף היד גורמים

כאבים בכף היד גורמים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבים בכף היד? גורמים ותסמינים עשויים להועיל לנו לאבחן את מקור הבעיה. גורמים שכיחים לכפות ידיים כואבות כוללים בעיקר עומס יתר ונזקי חבלה. כף היד, מבנה רב מפרקי ובעל שליטה עילאית, מתוכננת לביצוע מגוון רחב של תנועות ומטלות באופן מגוון.

אנו נדרשים לעיתים לאחוז בחוזקה בפטיש ולהכות באמצעותו בעוצמה שוב ושוב ולפעמים אנו צריכים לאחוז מצבט ולהסיר בעדינות מרובה קוץ שחדר לעורנו. כף היד האנושית יודעת לנוע באופן מעודן, מדויק, מורכב, בכוח ובעוצמה. המורכבות האנטומית של כפות הידיים השימוש הרב שאנו עושים בהן חושפות אותן לעומסים חוזרים ונשנים לפגיעה ולכאבים בכף היד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



כאבים בכף היד גורמים – רקע

כפות הידיים האנושיות בנויות באופן מורכב ומעורר השתאות. הן כוללות עשרות עצמות, שרירים, גידים, סחוסים, עצבים ועוד המאפשרים ביצוע תנועות מדויקות מחד ומטלות כוחניות מאידך. היד האנושית יכולה לצייר ציור זעיר ומדויק אך יכולה גם להכות, בכוח רב, בפניו של יריב בקרב אגרוף. המרכזיות של הידיים בחיינו הופכת אותן לפגיעות לפציעות. הכאבים שמופיעים בכף היד עלולים לנבוע מכול אחת מהרקמות המרכיבות את כף היד.

הרבה פתולוגיות יכולות להיות הגורם לפציעות, מחלות וכאבים בכף היד כולל בין היתר דלקות של רקמות, מתיחה או קרי של רקמות, שחיקת סחוסים, לכידה של עצבים, שברים ומחלות שונות. רוב הבעיות הללו ניתנות לטיפול שמרני לאחר ביצוע אבחון מדויק של נגורם. חלק מהגורמים לכאבים בכף היד מפורטים בהמשך אך תחילה מעט על האנטומיה של היד האנושית.

כף היד. אנטומיה בסיסית

כאבים בכף היד גורמיםשורש כף היד וכף היד מורכבים סך הכול מ 27 עצמות. שתי עצמות הזרוע (Radius and Ulna) שמונה עצמות שורש כף היד (Carpal bones), חמש עצמות מסרק (Metacarpals) וארבע עשר עצמות הגליליים, שלוש בכול אצבע ושתיים באגודל. עצמות הזרוע ועצמות שורש כף היד יוצרות את מפרק שורש כף היד (Wrist joint). עצמות המסרק והעצמות הגליליות המקורבות יוצרות  את מפרק המטהקרפופלנג’ל  (Metacarpophalangeal joints) העצמות הגלילים יוצרים ביניהם את המפרקים הבין גליליים המקורבים (Proximal Interphalangeal).

לרצועות תפקיד בייצוב המפרקים. תפקידן של הרצועות הקו לטראליות והרצועה הוולרית (Volar plate) הוא למנוע תנועות לא רצויות  של האצבעות. בנקודת המפגש של העצמות בכף היד ישנו סחוס המאפשר תנועה חלקה וספיגת זעזועים. 

השרירים שהמשכם הגידים המותחים והגידים הכופפים שתפקידם להניע את האצבעות מתחילים באזור המרפק. נקודות האחיזה של השרירים אל האצבעות חשופה לפגיעות שונות. העצבים המעצבבים את כף היד מקורם במקלעת הזרוע (Brachial plexus) בעמוד השדרה הצווארי. העצבוב מאפשר את השליטה המוטורית ואת התחושות כאב, מגע, לחץ, טמפרטורה ומיקום לאורך היד. בין העצבים ניתן למצוא העצב האולנר (Ulnar), את עצב הרדיאל (Radial) ואת עצב המידיאן (Median). 

במקביל לעצבים ניתן למצוא גם את כלי הדם אשר מזינים את כף היד. כלי הדם הגדול ביותר ניקרא העורק החישורי באמצעותו אנו בודקים את הדופק. עורק נוסף הוא העורק הגומד שרץ במקביל לעצב הגומד דרך תעלה בשורש כף היד. שני העורקים הללו מספקים דם לחלק הקדמי של כף היד. כלי דם נוספים מספקים דם לחלק האחורי של כף היד.

גורמים לכאבים בכף היד

כפות הידיים שלנו חשופות לפגעים בכול הרבדים החל מהעור ועד לאחרון הגידים והעצמות. מגוון הגורמים לכאבי כף יד הוא גדול. כאבים שמקורם בפציעות טראומטיות, כאבים בגין דלקות זיהומיות, כאבים ממחלות כלי דם, כאבים ממחלות אוטו אימוניות, כאבים ממחלות מטבוליות, כאבים ממחלות תפקודיות וכמובן כאבים שנגרמים מדלקת פרקים. הפגיעות השכיחות ביותר שאותן נכסה במאמר זה הן הפגיעות הנובעות מטראומה וחבלה, מתפקוד לא תקין בכפות הידיים ומדלקות פרקים. להלן הגורמים לכאבי כף יד:

דלקות פרקים

דלקות פרקים באצבעות כף היד הינן שכיחות. המפרק בבסיס האגודל חשוף במיוחד לתופעה זאת. הכאבים בגין דלקות פרקים יכולים להגיע ממקורות רבים. מהרקמה הסינוביאלית – אותה רקמה שתפקידה להפריש חומר סיכה למפרק. מהגידים – אותם כבלים קשיחים המחברים את השריר לעצם. מהרצועות – אותן חגורות בהירות וגמישות אשר תומכות ומייצבות את הפרקים. מספר רב של דלקות פרקים עלולות לפגוע גם בפרקים של כף היד. ביניהן ניתן למנות דלקת פרקים פסוריאטית, דלקת פרקים שגרונית ועוד. אך דלקת הפרקים השכיחה ביותר היא דלקת  פרקים ניוונית. על פי מחקר שנערך השנה (May 4, 2017, Arthritis & Rheumatology) מעל 40% מהאוכלוסייה החוצה את גיל 47 צפוייה לסבול מדלקת פרקים בכף יד אחת לפחות.

דלקת פרקים ניוונית

דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis), היא דלקת הפרקים הנפוצה ביותר. מחלה זו תוקפת ברמות חומרה שונות כמעט את כול בני האדם (וגם בעלי חיים) מעל גיל 40. המחלה מתפתחת באופן איטי ופוגעות בכפות הידיים ובמפרקים הגדולים נושאי המשקל כגון הברכיים ופרקי הירך. דלקת פרקים ניוונית יכולה להקדים את הופעתה, ולהיות חמורה יותר בגלל פציעה, ניתוח, עומס יתר בגין שימוש לקוי או בגלל נטייה משפחתית. הסימנים והסימפטומים של דלקת פרקים ניוונית כוללים בין היתר  כאב, מגבלות תנועה, נוקשות ועיוות של המפרקים.

פגיעה טראומטית, שברים וחבלות

הנטייה הטבעי שלנו להגן על עצמנו מנפילה על ידי בלימה עם היד הופכת את השברים ביד לשכיחים. שברים, של העצמות כמו גם קרעים של גידים, רצועות ושרירים בגין מכות או נפילות כאשר כף יד מושטת לבלימה הן פציעות שגרתיות. להלן מקבץ של פציעות טראומטיות של כף היד:

שבר נביקולארי

שבר של עצם הנביקולאר היא תופעה ידועה שלעיתים קרובות אינה מאובחנת כראוי. מיקומה של העצם הוא בבסיס האגודל ושבר של העצם הזאת עלול להיות מאובחן כנקיעה ולא להיות מטופל נכון. החלמה לא טובה של השבר עלולים לגרום לתפקוד לוקה של שורש כף היד, מגבלת תנועה ולכאבים. יתכן ורק צילום רנטגן יוכל לאבחן בוודאות אם אכן יש שבר.

אצבע מלט

קרע חלקי של אחד הגידים באצבעות כף היד יכול להוביל למצב של “אצבע מלט”. לפתולוגיה הזאת יש גם שם נוסף “אצבע בייסבול ” בגלל השכיחות של הפגיעה בקרב השחקנים שהכדור אותו הם מנסים לתפוס במעופו מכה בעוצמה באחד האצבעות וקורע חלקית את הגיד. צילום רנטגן וחבישה מתאימה למספר שבועות יאפשרו החלמה מלאה.

אגודל סקי

אגודל סקי זוהי פציעה שכיחה בקרב העוסקים בסקי. היא מתרחשת כאשר האגודל של הגולש נותרת תקועה באחיזה של המוט בעודו נופל או מוטל קדימה. במצב הזה נוצרת הפרדה של האגודל מיתר האצבעות והרצועות האוחזות את האגודל לעצמות המטה-קרפל נמתחות, או נקרעות באופן חלקי או מלא. במידה ואין קרע או מדובר בקרע חלקי ניתן לטפל בפציעה באופן שמרני. קרע מלא מחייב כירורגיה. src=”images/stories/old_images/INJURIES/repetitive-strain.jpg” alt=”פציעות ממאמצים חוזרניים” width=”400″ height=”114″ title=”פציעות ממאמצים חוזרניים” style=”margin: 5px auto; display: block;” />

מחלות תפקודיות מקצועיות

בגין הצורך שלנו לבצע את רוב המטלות באמצעות הידיים אנו חושפים מפרקי כף היד השונים לעומסי יתר בגין ביצוע תנועות ומטלות חוזרות ולהתפתחות כאבים בכף היד. דוגמאות לסוג זה של מחלות מקצועיות כוללות גזרניות הגוזרות בדים, קלדניות המקלידות שעות ארוכות מידי יום, סופר סתם שיושב וכותב, טניסאי שאוחז ברקטה עוד ועוד. 

כול אלו ואחרים גורמים לעומסים על השרירים, גידים ושאר הרקמות הרכות בכפות הידיים. פציעות כמו דלקות גידים, דלקת פרקים ניוונית ותסמונת התעלה הקרפלית יכולים להיות התוצאה של עומס יתר. להלן מספר מחלות תפקודיות שכיחות:

דלקת בגיד

עומס יתר, נזק ודלקת באחד הגידים בכף היד או בשורש כף היד בגין תנועות חוזרות או מעמס חד פעמי גדול הינו שכיח. התסמינים כוללים כאב, רגישות למגע, נפיחות קלה, ותנועה מוגבלת. הכאב יכול להקרין מעלה לאזור האמה או מטה לכיוון כף היד. הכאב יכול להיות קבוע או רק להופיע בתנועות מסוימות. הכאב יכול להשפיע על תפקוד אחד או יותר מהאצבעות.

גנגליון

הגנגליון זוהי ציסטה רכה מלאה בנוזל הנוצרת בסמיכות לגידים ומפרקים. גנגליון יכול לגרום לכאב ורגישות אך לא תמיד. הוא יכול להישאר במקומו בעקשנות ויכול להיעלם ללא כל טיפול. הגורם לגנגליון אינו ברור. פעם לפני שנים רבות, על מנת להיפטר מהגנגליון היו מכים בו בעוצמה. אך מאחר והנזקים מפרוצדורה הזו היו חמורים אין הדרך הזו מומלצת.

תסמונת התעלה הקרפלית

תסמונת תעלה קרפלית מהווה אוסף של תסמינים הנגרמים בגין היצרות של התעלה בשורש כף  היד והלחץ הנגרם עקב כך על עצב המידיאן שעובר בה. התעלה הקרפלית היא למעשה מרווח אנטומי בשורש כף היד שנוצר מעצמות כף היד (רצפת התעלה) והרצועה הרחבה הקרפלית החוצה מעל (תקרת התעלה). בתוך התעלה הצרה הזאת אנו מוצאים בלבד עצב המידיאן גם את גידי האצבעות. 

התעלה הצנועה הזאת אינה מותירה מרווח מיותר ולמעשה כול פגיעה בשורש כף היד עלולה לגרום לפגיעה וללחץ ישיר על העצב ולפגיעה בתפקודו. לחילופין עומס או פגיעה ודלקת באחד או יותר מהגידים העוברים התעלה יכול גם הוא באופן עקיף ליצר לחץ על העצב ולפגיעה בתפקודו .  

הסימפטומים בגין תסמונת התעלה הקרפלית באים לידי ביטוי בחלקי היד המתעצבבים על ידי עצב המידיאן – האגודל, האצבע המורה, האמה ומחצית מאצבע הקמיצה. ללא הזרת. הסימפטומים כוללים כאבים (גם כאבי לילה) שעלולים להקרין במעלה היד, נפיחות בשורש כף היד, תחושת נימול בחלק מכף היד והאצבעות, תחושת דגדוגים או הירדמות בחלק מכף היד והאצבעות וכן שינויי גוונים של העור בכף היד. בשלבים מתקדמים תיתכן חולשת שרירי כף היד. (נפילת חפצים מהידיים).

אצבע הדק

תופעה זו נגרמת בגלל גירוי דלקתי והתנפחות השרוול של הגיד של אחת האצבעות או לחילופין בגלל התעבות של הגיד עצמו. במצב הזה כל ניסיון להניע את האצבע נתקל בקושי תחילי בגלל השרוול המוצר שלוכד את הגיד. יש להפעיל כוח על מנת ליישר את האצבע ולעבור את המכשול. כאשר חולף הגיד על פני הקטע המוצר התנועה שלו תשוב להיות חלקה. התלונות העיקריות בגין אצבע הדק כוללות: כאב (לרוב קל) ומגבלה תנועה. הטיפול יכלול מנוחה – במידת הצורך חבישה, שינוי אופן ביצוע מטלות מסוימות וטיפולים שמרניים להורדת דלקות כגון גלי הלם, לייזר ואולטרה סאונד. במקרים קשים יש לשקול הזרקות של סטרואידים ואף כירורגיה.

תסמונת דה קרוון 

תסמונת דה קרוון (De Quervain’s) נגרמת בגלל גירוי דלקתי ונזק לשרוול העוטף את הגיד של האגודל. כל ניסיון להזיז את האגודל נעשה כרוך בכאב. מעבר לכאב, תיתכן גם נעילה של האגודל, תנועה מוגבלת בגלל הכאב וכן רעשים. גם פה הטיפול צריך לכלול מנוחה – במידת הצורך חבישה, שינוי אופן ביצוע מטלות מסוימות וטיפולים שמרניים להורדת דלקות כגון לייזר אולטרה סאונד. במקרים קשים יש לשקול הזרקות של סטרואידים ואף כירורגיה.

תסמונת התעלה ע”ש גויון (Guyon’s)

תסמונת התעלה ע”ש גויון (Guyon’s) כוללת את סך כל הסימנים וההתסמינים המופעים עקב לכידה וגירוי דלקתי של עצב הגומד (Ulnar) בתוך התעלה המכונה כך המצויה בשורש כף היד. תעלה זו נוצרת על ידי שתי עצמות בשורש כף היד והרצועה שמחברת אותן מהווה את הגג של התעלה. לחץ ונזק לעצב האול בתוך התעלה יכול להתרחש בגין חבלה או שימוש לקוי חוזר ונשנה בכף היד. עצב האולנר מעצבב תחושה לאצבע הקטנה ומחצית האצבע השנייה וכן מספק שליטה מוטורית לשרירים הקטנים בכף היד. 

הסימפטומים כוללים: כאבים (גם כאבי לילה) שעלולים להקרין במעלה היד, נפיחות מקומית, נימול, דגדוגים או הירדמות של האצבע הקטנה ומחצית האצבע הסמוכה, שינויי גוונים של העור בכף היד ובשלבים מתקדמים: תיתכן חולשה בשרירים המניעים את הזרת ומחצית הקמיצה. המשמעות עלולה להיות נפילת חפצים מהידיים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן