למה כואב בגב כף היד? הגורמים השכיחים ומה עושים

למה כואב בגב כף היד? הגורמים השכיחים ומה עושים? כאב בגב כף היד מציב אתגר אבחנתי מורכב בקליניקה המודרנית, בשל המפגש האנטומי הצפוף בין מבנים גידיים, קפסולריים, עצביים וגרמיים במדור האחורי. פתולוגיות באזור זה נובעות לרוב מסטרס מכני ממושך, עומסי אימון קיצוניים חוזרניים או שינויים ניווניים מתקדמים. כדי להעניק מענה טיפולי יעיל, על הקלינאי לבצע אבחנה מבדלת קפדנית בין גורמים שכיחים כמו טנוסינוביטיס של הגידים המיישרים במדורים השונים, דלקת קפסולריתי הנובעה מפשיטת יתר כרונית, ציסטה גנגליונית המפעילה לחץ מקומי, או פתולוגיות עצביות כגון לכידה של הענף התחושתי של עצב הסורל.

ניהול שמרני מבוסס ראיות מתמקד כיום בהפחתת עומסים מבוקרת בשלב החריף, שיפור הקינמטיקה המפרקית של העצמות הקרפליות, והתאמת תוכנית תרגול להעמסת הרקמה. אבחון תפקודי מדויק וכניסה מוקדמת למסלול טיפול חיוניים למניעת כרוניות של הכאב, למניעת הצטלקות והתקשות ולשמירה על טווחי התנועה המלאים של כף היד. בפלטפורמה המקצועית שלנו תוכלו למצוא סקירות קליניות מעמיקות, פרוטוקולי שיקום מתקדמים ומבוססי מחקר, וכלים מעשיים ליישום מיידי. בכול מקרה של כאב בגב כף היד אני מזמין אתכם לפנות אלינו למרפאה לקבלת אבחון ובמידת הצורך טיפול יעיל.

למה כואב בגב כף היד? הגורמים השכיחים ומה עושים – רקע

כאבים בגב כף היד ובגב שורש כף היד הם תלונה שכיחה, אך לא תמיד פשוטה לאבחון. אותו אזור קטן יכול לכאוב בגלל גיד מודלק, גנגליון, פגיעה ברצועה, שבר סמוי, עומס יתר, עצב מגורה, אוסטיאוארתריטיס, או חבלה שלא נראתה חמורה בזמן אמת. לכן השאלה החשובה אינה רק “איפה כואב?”, אלא גם “מתי הכאב התחיל, מה מחמיר אותו, האם הייתה חבלה, האם יש נפיחות או גוש, והאם יש נימול או חולשה?”.

כאב בגב כף היד שמופיע לאחר נפילה שונה מכאב שמתחיל בהדרגה אחרי עבודה מול מחשב, אימון משקולות, טניס, טיפוס, יוגה או נגינה. כאב חד לאחר טראומה מחייב לשלול שבר או פגיעה רצועתית. כאב הדרגתי, לעומת זאת, מכוון יותר לעומס יתר, דלקת גידים, גנגליון, גירוי עצבי או שחיקה מפרקית. בספורטאים, כאב אמצעי־גבי בשורש כף היד עלול להתפספס אם לא בודקים היטב רצועות, מפרקים קרפליים, גידים ושברים סמויים (Hanson, 2022).

אנטומיה קצרה: מה נמצא בגב כף היד?

גב כף היד כולל עור דק, עצבים תחושתיים, גידי פושטי האצבעות, עצמות המסרק, מפרקי כף היד, עצמות שורש כף היד ורצועות מורכבות שמייצבות את המפרקים הקטנים. בשורש כף היד עצמו יש שמונה עצמות קרפליות, ובהן עצם הסירה, הסהרון, המשולשת והטרפז. תנועה תקינה דורשת תיאום עדין בין העצמות, הגידים והרצועות.

הגידים הפושטים עוברים דרך מדורים בגב שורש כף היד. כאשר יש עומס חוזר, חיכוך, נפיחות או שינוי בתנועה, עלולה להתפתח טנדינופתיה או טנוסינוביטיס. במקביל, הרצועות העמוקות, במיוחד הרצועה הסקפולונטית, שומרות על יציבות שורש כף היד. פגיעה בהן יכולה להתחיל בכאב בלבד ולהתקדם לאי־יציבות ולשחיקה אם אינה מאובחנת בזמן (Andersson, 2017).

דגלים אדומים: מתי כאב בגב כף היד מחייב בדיקה מהירה?

רוב הכאבים בגב כף היד אינם מסוכנים, אך יש מצבים שבהם לא כדאי להמתין. כאב לאחר נפילה על יד מושטת, כאב באזור בסיס האגודל, נפיחות משמעותית, עיוות, קושי להזיז אצבעות, ירידה בתחושה, חולשה, כאב לילה חריג, חום מקומי או פצע פתוח מחייבים הערכה רפואית. שבר הסירה עלול שלא להופיע בצילום הראשוני, ולכן כאב לאחר חבלה באזור הרדיאלי של שורש כף היד דורש חשד גבוה (Clementson, 2020).

אבחנה מבדלת לכאב בגב כף היד

הדרך היעילה להבין כאב בגב כף היד היא לחלק אותו לפי מקור: גיד, מפרק, רצועה, עצם, עצב, גוש או עומס תפקודי. האבחנה מבוססת על סיפור המקרה, מיקום הכאב, בדיקה גופנית ולעיתים הדמיה. בדיקה טובה כוללת טווחי תנועה, כוח אחיזה, מישוש נקודתי, בדיקת גידים, בדיקת יציבות רצועתית, בדיקת עצבים ובדיקת הצוואר והמרפק כאשר יש הקרנה או נימול.

דלקות גידים בגב כף היד: Extensor Tendinopathy

דלקות גידים בגב כף היד מערבות את גידי הפושטים, למשל Extensor Carpi Radialis Longus, Extensor Carpi Radialis Brevis, Extensor Pollicis Longus וגידי פושטי האצבעות. בפועל, המונח “דלקת” אינו תמיד מדויק, משום שבכאב כרוני יש לעיתים שינוי ניווני־עומסי בגיד יותר מאשר דלקת פעילה. לכן המונח טנדינופתיה מתאים יותר במקרים רבים.

איך מזהים טנדינופתיה של הגידים הפושטים?

הכאב ממוקם לרוב בגב שורש כף היד או בגב האמה התחתונה. הוא מוחמר ביישור שורש כף היד, הקלדה ממושכת, אחיזת עכבר, הרמת משקל, טניס, חתירה, טיפוס, שכיבות סמיכה או תרגילים שבהם שורש כף היד נמצא ביישור. לעיתים יש רגישות נקודתית על הגיד, נפיחות קלה או תחושת “חריקה” בזמן תנועה.

Intersection syndrome הוא דוגמה חשובה לעומס יתר בגידים הפושטים. הוא מתבטא בכאב גבי־רדיאלי באמה או בשורש כף היד, לעיתים עם חיכוך מורגש. הטיפול הראשוני כולל מנוחה יחסית, סד, נוגדי כאב לפי רופא, ובהמשך מתיחות וחיזוק הדרגתי; במקרים עקשניים ניתן לשקול הזרקה או התערבות אחרת (Balakatounis, 2017).

Distal Intersection Syndrome

תסמונת חיתוך דיסטלית היא צורה פחות שכיחה של טנוסינוביטיס בין המדור השני והשלישי של הגידים הפושטים. היא יכולה להופיע אחרי משחקי מחשב ממושכים, טניס, התעמלות או פעילות חוזרת אחרת. במקרים שתוארו בספרות, MRI הדגים נוזל ובצקת סביב גידי ECRB, ECRL ו־EPL באזור ההצטלבות ביניהם (Alter, 2023).

גנגליון בגב כף היד

גנגליון הוא גוש שפיר מלא נוזל ג’לטיני, שמקורו לרוב במפרק או במעטפת גיד. בגב שורש כף היד הוא שכיח במיוחד, ולעיתים הוא נראה בבירור כבליטה עגולה. במקרים אחרים מדובר בגנגליון סמוי שאינו נראה מבחוץ אך גורם לכאב בעומס, בכיפוף, ביישור או בשכיבות סמיכה.

גנגליונים הם מהגושים השכיחים ביותר בכף היד ושורש כף היד. רובם שפירים, וחלקם אינם דורשים טיפול אם אינם כואבים ואינם מגבילים תפקוד. כאשר יש כאב, הגבלה או חשש אבחנתי, אולטרסאונד או MRI יכולים לסייע. סקירה על גושים ברקמות הרכות של היד מציינת כי רוב הנגעים בכף היד שפירים, אך הדמיה נחוצה כאשר האבחנה אינה ברורה או כאשר צריך להגדיר את היקף הנגע (AbuMoussa, 2023).

מה עושים עם גנגליון?

אפשרויות הטיפול כוללות מעקב, התאמת עומסים, סד זמני, שאיבה, הזרקה או כריתה ניתוחית. שאיבה יכולה להקל אך שיעורי הישנות אינם נמוכים. במחקר על גנגליונים בשורש כף היד בילדים, שיעורי ההישנות לאחר טיפול פולשני השתנו לפי שיטת הטיפול, והחוקרים הדגישו את חשיבות השיחה עם המטופל והמשפחה על אפשרויות, סיכונים והישנות (Bratsman, 2023).

קרפל בוס: גוש גרמי שמתחפש לגנגליון

לא כל גוש בגב כף היד הוא גנגליון. Carpal Boss הוא בליטה גרמית באזור המפרקים הקרפומטקרפליים, בדרך כלל בבסיס עצמות המסרק השנייה והשלישית. הוא עלול לגרום לכאב מקומי, רגישות בלחץ, קושי באחיזה ולעיתים דלקת משנית בגידים סביבו.

קרפל בוס יכול להיראות כמו גנגליון, שבר או דלקת גידים. במקרים מסוימים צילום רגיל אינו מספיק, ו־CT או MRI עוזרים להבדיל בין גוש גרמי לבין גוש רך. תיאור מקרים משנת 2024 מדגיש שהמצב עלול להיות מאובחן בטעות, וששילוב MRI ו־CT יכול להראות בליטה גרמית, פסאודוארתרוזיס ושינויים אוסטיאוארתריטיים (Krishnamurthy, 2024).

פגיעות רצועתיות בשורש כף היד

פגיעות רצועתיות הן גורם חשוב לכאב בגב כף היד, במיוחד לאחר נפילה, חבלה בספורט או עומס חוזר עם נשיאת משקל על יד פתוחה. הרצועה הסקפולונטית היא אחת הרצועות החשובות ביותר ליציבות שורש כף היד. פגיעה בה עלולה לגרום לכאב בגב שורש כף היד, ירידה בכוח אחיזה, קליקים, תחושת אי־יציבות וקושי בשכיבות סמיכה או דחיפה.

פגיעה ברצועה יכולה להיות חלקית ודינמית, ולכן צילום רגיל עשוי להיות תקין. במקרים מתקדמים נוצרת הפרדה בין עצם הסירה לעצם הסהרון, שינוי זוויות בשורש כף היד ובהמשך שחיקה מסוג SLAC. סקירות בתחום מדגישות כי אבחון מוקדם חשוב במיוחד, משום שטיפול רצועתי יעיל יותר בשלבים הראשונים מאשר לאחר התפתחות אי־יציבות כרונית ושחיקה (Andersson, 2017; Konopka, 2018).

איך מטפלים בפגיעה רצועתית?

בפגיעה קלה ניתן להתחיל בקיבוע זמני, הורדת עומסים ושיקום ליציבות דינמית של שורש כף היד. שיקום כולל חיזוק הדרגתי, שליטה עצבית־שרירית, חזרה מדורגת לאחיזה ונשיאת משקל, ולעיתים טייפינג או סד. בפגיעה מלאה, כאב מתמשך, אי־יציבות או פער בצילום, יש לשקול הערכת כירורג כף יד. במקרים מסוימים נדרשת ארתרוסקופיה לאבחון ולטיפול.

שברי מאמץ ושבר הסירה

שבר הסירה הוא אחד השברים החשובים ביותר באזור שורש כף היד. הוא שכיח לאחר נפילה על יד מושטת, אך יכול להופיע גם בספורט או חבלה שנראית “קטנה”. הכאב ממוקם לרוב בצד האגודל של שורש כף היד, אך לעיתים המטופל מתאר כאב גבי עמום. רגישות ב־anatomical snuffbox, כאב בלחיצה על גבשושית הסירה וכאב בדחיסה של האגודל מעלים חשד.

כאשר צילום ראשוני תקין אבל החשד לשבר סירה נשאר גבוה, מומלץ לבצע MRI או CT בתוך ימים ספורים. CT שימושי להערכת תזוזה והחלמה, ו־MRI רגיש לשבר סמוי ובצקת עצם. שברים דיסטליים רבים יכולים להחלים בקיבוע, אך שברים פרוקסימליים או לא יציבים דורשים לעיתים קיבוע ניתוחי בשל סיכון לאיחוי לקוי (Clementson, 2020).

שברי מאמץ בגב כף היד

שברי מאמץ נדירים יותר משברים טראומטיים, אך קיימים אצל מתעמלים, טניסאים, מרימי משקולות, מטפסים ועובדים שמעמיסים על שורש כף היד שוב ושוב. הכאב לרוב הדרגתי, נקודתי ומוחמר בעומס. צילום רגיל יכול להיות תקין בתחילה, ולכן MRI או CT עשויים להידרש כאשר הכאב ממושך, נקודתי ואינו משתפר.

אוסטיאוארתריטיס ושחיקה במפרקי שורש כף היד

אוסטיאוארתריטיס בשורש כף היד יכולה להיות תוצאה של גיל, חבלה ישנה, שבר שלא התאחה היטב, פגיעה רצועתית כרונית או עומס חוזר. בשורש כף היד חשוב במיוחד לזהות דפוסים כמו SLAC, בעקבות פגיעה סקפולונטית, או SNAC, בעקבות אי־איחוי של שבר הסירה. בשני המצבים מתפתחת שחיקה מדורגת שמשפיעה על כאב, כוח אחיזה וטווח תנועה.

הכאב באוסטיאוארתריטיס נוטה להיות עמוק, נוקשה ומוחמר בעומס. לעיתים יש נפיחות, חריקות, ירידה בטווח התנועה וקושי בפעולות כמו פתיחת צנצנת, שכיבות סמיכה או נשיאת שקיות. סקירה עדכנית על SLAC ו־SNAC מציינת כי הטיפול תלוי בשלב השחיקה, גיל המטופל, דרישות תפקודיות ומצב המפרקים השמורים (Maris, 2024).

טיפול בשחיקה של שורש כף היד

הטיפול הראשוני כולל התאמת פעילות, סד בזמן עומס, תרגול טווחי תנועה, חיזוק מותאם, טיפול בכאב ולעיתים הזרקות. כאשר יש שחיקה מתקדמת וכאב משמעותי, נשקלות אפשרויות ניתוחיות כמו כריתת השורה הקרפלית הפרוקסימלית, איחוי חלקי או איחוי מלא. המטרה אינה רק להפחית כאב, אלא לשמר שימוש ביד בהתאם לצרכי המטופל.

נוירופתיות: כאב עצבי בגב כף היד

כאב עצבי בגב כף היד מתואר לרוב כשריפה, עקצוץ, נימול, זרמים, רגישות למגע או כאב שאינו פרופורציונלי לעומס. העצב החשוב ביותר בהקשר של גב כף היד הוא הענף התחושתי השטחי של העצב הרדיאלי. גירוי שלו נקרא Cheiralgia Paresthetica או Wartenberg Syndrome.

הענף השטחי של העצב הרדיאלי מספק תחושה לאזור הגבי־רדיאלי של כף היד, בסיס האגודל וחלק מהאצבעות. הוא רגיש ללחץ חיצוני, שעון הדוק, אזיקים, חבלה, דקירה, וריד שנפגע או תנועה חוזרת. מאמר סקירה ותיאורי מקרים מציינים כי הפגיעה מתבטאת בכאב, נימול ותחושת שריפה באזור הרדיאלי־גבי של כף היד (Hu, 2015).

איך מבדילים כאב עצבי מכאב גידי?

כאב גידי מוחמר לרוב בכיווץ שריר מסוים או במישוש לאורך גיד. כאב עצבי מוחמר יותר בלחץ על העצב, מגע קל, מתיחת עצב או תנוחה שמגרה את מסלול העצב. בבדיקה ניתן למצוא ירידה בתחושה, רגישות של Tinel, או כאב שורף שאינו ממוקם בדיוק על מפרק. לעיתים יש צורך ב־EMG, אולטרסאונד עצבי או הערכת נוירולוג/כירורג כף יד.

עומסי יתר מספורט ועבודה מול מחשב

עומס יתר הוא אחד ההסברים השכיחים לכאב בגב כף היד. בספורט, הכאב מופיע אצל מתעמלים, טניסאים, שחקני כדורסל, מטפסים, חותרים, מרימי משקולות ומתאמני יוגה או כושר שנשענים על כפות הידיים. במחשב, עומס יכול להגיע משילוב של תנוחה סטטית, אחיזה ממושכת בעכבר, הקלדה, חוסר הפסקות, מתח בצוואר ובכתף ושורש כף יד שנמצא זמן רב ביישור או סטייה.

חשוב להדגיש: עבודה מול מחשב אינה גורמת בהכרח לנזק קבוע, אבל היא יכולה להחמיר רגישות קיימת, טנדינופתיה, גנגליון, גירוי עצבי או כאב צוואר־כתף שמקרין ליד. מחקרים ארגונומיים מצביעים על קשר בין מנחים לא נוחים, תנועה חוזרת, משך עבודה ועומס פסיכו־סוציאלי לבין תסמיני שריר־שלד בעובדי משרד (Prasetya, 2024).

עומס יתר בספורטאים

אצל ספורטאים, כאב גבי־אמצעי בשורש כף היד יכול לנבוע מגנגליון סמוי, פגיעה סקפולונטית, dorsal wrist impingement, דלקת גידים, שבר מאמץ או חוסר יציבות. סקירה על ספורטאים ברמה גבוהה מדגישה כי החמצת אבחנה עלולה לעכב חזרה לספורט ולהחמיר תפקוד, ולכן חשוב לא להסתפק באבחנה כללית של “נקע” כאשר הכאב נמשך (Hanson, 2022).

פגיעות טראומטיות בשורש כף היד ובגב כף היד

חבלה ישירה, נפילה, מכה בספורט, תאונת אופניים או סיבוב פתאומי של שורש כף היד יכולים לגרום לנקע, קרע רצועתי, שבר, פריקה או פגיעה בגידים. הבעיה היא שחלק מהפגיעות נראות קלות בתחילה. המטופל ממשיך להשתמש ביד, ורק לאחר ימים או שבועות הכאב מתגבר.

בהדמיית טראומה לשורש כף היד, צילום הוא לרוב השלב הראשון, אך CT מדגים טוב יותר שברים מורכבים ו־MRI מדגים שברים סמויים, בצקת עצם, פגיעות רצועה ורקמות רכות. סקירה על טראומה קרפלית מדגישה כי זיהוי מוקדם של אי־יציבות קרפלית ודפוסי שבר ייחודיים חשוב למניעת טיפול מאוחר או לא מתאים (Okoro, 2023).

איך מאבחנים כאב בגב כף היד?

האבחון מתחיל בשאלות מדויקות: האם הייתה חבלה? האם יש גוש? האם הכאב חד או עמום? האם הוא מוחמר ביישור שורש כף היד? האם יש נימול? האם הכאב מופיע בעבודה מול מחשב או בספורט? האם יש כאב בצוואר, מרפק או כתף? לאחר מכן מבצעים בדיקה גופנית של טווחי תנועה, כוח, תחושה, גידים, רצועות, מפרקים ונשיאת משקל.

מה עושים כשכואב בגב כף היד?

הצעד הראשון הוא להפסיק להעמיס על הכאב בצורה שמחמירה אותו. אין הכוונה להשבית את היד לחלוטין, אלא להוריד זמנית פעולות כמו שכיבות סמיכה, אחיזה חזקה, הקלדה ממושכת ללא הפסקות, עבודה עם כלי רוטט, הרמת משקל או תרגילים שבהם שורש כף היד נמצא ביישור קיצוני. במקביל ניתן להשתמש בקירור בימים הראשונים לאחר חבלה, חימום עדין בכאב כרוני, וסד זמני לפי הצורך.

כאשר אין חבלה משמעותית ואין דגלים אדומים, טיפול שמרני כולל התאמת פעילות, סד קצר־טווח, תרגול הדרגתי, שיקום תנועתי וחיזוק. כאשר יש חשד לשבר, קרע רצועתי, גוש לא ברור או נוירופתיה, יש להיבדק ולא להסתפק בתרגילים כלליים.

טיפול לפי אבחנה

כירופרקטיקה בכאבי גב כף היד: מתי היא יכולה להועיל?

כירופרקטיקה יכולה להועיל בעיקר כאשר הכאב קשור למערכת השריר־שלד: עומס יתר, מגבלה בתנועת שורש כף היד, כאב שמקורו בצוואר או במרפק, טנדינופתיה, גירוי עצבי מכני, חוסר תיאום בין כתף־מרפק־שורש כף יד, או חזרה הדרגתית לספורט ולעבודה. כירופרקט מוסמך בודק לא רק את המקום הכואב, אלא גם את כל השרשרת התפקודית: צוואר, כתף, שכמה, מרפק, אמה, שורש כף היד וכף היד.

הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה של מפרקי שורש כף היד, טיפול ברקמות רכות, תרגילי החלקת עצב, חיזוק הדרגתי, שיפור שליטה בשכמה ובאמה, התאמת עומסים והדרכה ארגונומית. בתחום תסמונות עצביות של שורש כף היד קיימות ראיות מסוימות לטיפול ידני ונוירודינמי, בעיקר בתסמונת התעלה הקרפלית, אך אין להסיק מכך שכל כאב גבי בכף היד מתאים לטיפול ידני בלבד (Donati, 2024; Talebi, 2020).

מתי כירופרקט צריך להפנות הלאה?

כירופרקטיקה אינה תחליף להדמיה או לאורתופד כאשר יש חשד לשבר, קרע רצועתי משמעותי, פריקה, גוש לא ברור, זיהום, חולשה מתקדמת או ירידה בתחושה. טיפול אחראי כולל זיהוי דגלים אדומים, הפניה לצילום או MRI/CT לפי הצורך, ושיתוף פעולה עם רופא משפחה, אורתופד, כירורג כף יד, פיזיותרפיסט או מרפאת כאב.

מניעה: איך להפחית חזרה של כאב בגב כף היד?

מניעה מבוססת על ניהול עומסים ולא על הימנעות מוחלטת מתנועה. בעבודה מול מחשב כדאי לשמור על שורש כף יד ניטרלי, לקרב את העכבר, להניח את האמה, להפחית אחיזה חזקה בעכבר, לבצע הפסקות קצרות ולשנות תנוחה. בספורט כדאי להעלות עומסים בהדרגה, לשפר כוח כתף ושכמה, להימנע מקפיצה מהירה בנפח אימונים, ולבצע חימום ספציפי לשורש כף היד.

סיכום: כאב בגב כף היד הוא סימן, לא אבחנה

כאב בגב כף היד יכול לנבוע מגידים, גנגליון, רצועות, שברים, שחיקה, עצבים, עומס יתר או טראומה. האבחנה הנכונה תלויה בסיפור המקרה, מיקום הכאב, הבדיקה הגופנית ולעיתים הדמיה. כאב לאחר נפילה, רגישות באזור הסירה, נפיחות משמעותית, נימול, חולשה או כאב שאינו משתפר מצדיקים בדיקה מקצועית.

כירופרקטיקה יכולה להיות חלק יעיל מהטיפול כאשר מדובר בכאב שריר־שלדי, עומס יתר, מגבלה תנועתית או מרכיב עצבי־מכני. עם זאת, הטיפול חייב להיות מבוסס אבחנה, זהיר ומותאם. המטרה היא לא רק להפחית כאב, אלא להחזיר תפקוד, למנוע הישנות ולזהות בזמן מצבים שדורשים בירור רפואי מתקדם.

References:

AbuMoussa, S., Roshan, M. P., Souza, F. F., Daley, D., Rosenberg, A., Pretell, J., Fullerton, N., & Subhawong, T. (2023). Soft tissue masses of the hand: A review of clinical presentation and imaging features. Current Oncology, 30(2), 2032-2048. https://doi.org/10.3390/curroncol30020158

Alter, T. H., Romeo, P. V., Bielicka, D. L., & Monica, J. T. (2023). Distal intersection syndrome between second and third dorsal compartments of the wrist. Cureus, 15(3), e36919. https://doi.org/10.7759/cureus.36919

Andersson, J. K. (2017). Treatment of scapholunate ligament injury: Current concepts. EFORT Open Reviews, 2(9), 382-393. https://doi.org/10.1302/2058-5241.2.170016

Balakatounis, K., Angoules, A. G., Angoules, N. A., & Panagiotopoulou, K. (2017). Synthesis of evidence for the treatment of intersection syndrome. World Journal of Orthopedics, 8(8), 619-623. https://doi.org/10.5312/wjo.v8.i8.619

Bratsman, A., Vakharia, R. M., Jordan, M., & Shah, A. S. (2023). Surgical excision versus ultrasound-guided treatment of symptomatic wrist ganglia in pediatric patients. Journal of the Pediatric Orthopaedic Society of North America, 5(1).

Clementson, M., Björkman, A., & Thomsen, N. O. B. (2020). Acute scaphoid fractures: Guidelines for diagnosis and treatment. EFORT Open Reviews, 5(2), 96-103. https://doi.org/10.1302/2058-5241.5.190025

Donati, D., Di Vico, G., & Vanti, C. (2024). Manual therapy or surgery: Which is best for carpal tunnel syndrome relief? A systematic review. Journal of Clinical Medicine, 13(6), 1757. https://doi.org/10.3390/jcm13061757

Hanson, Z. C., & Lourie, G. M. (2022). Middorsal wrist pain in the high-level athlete: Causes, treatment, and early return to play. Orthopaedic Journal of Sports Medicine, 10(4), 23259671221088610. https://doi.org/10.1177/23259671221088610

Hu, S. Y., Choi, J. G., & Son, B. C. (2015). Cheiralgia paresthetica: An isolated neuropathy of the superficial branch of the radial nerve. The Nerve, 1(1), 1-5.

Konopka, G., Chim, H. (2018). Optimal management of scapholunate ligament injuries. Orthopedic Research and Reviews, 10, 41-54. https://doi.org/10.2147/ORR.S129620

Krishnamurthy, H. A., Gowda, H., Parameshwara, P. B., Raju, A. P., Mudunuri, S., & Parihar, P. (2024). Carpal boss: A case series of a radiological enigma in dorsal wrist pathology. Cureus, 16(8), e68078. https://doi.org/10.7759/cureus.68078

Maris, S., Apergis, E., Apostolopoulos, A., & colleagues. (2024). Scapholunate advanced collapse (SLAC) and scaphoid nonunion advanced collapse (SNAC): A review of treatment options for stage II. Cureus, 16(4), e59014. https://doi.org/10.7759/cureus.59014

Okoro, C. K., Skalski, M. R., Patel, D. B., White, E. A., & Tomasian, A. (2023). Imaging diagnosis and management of carpal trauma and instability—An illustrated guide. Life, 13(2), 515. https://doi.org/10.3390/life13020515

Prasetya, T. A. E., Suwondo, A., Jayanti, S., & others. (2024). Workstation risk factors for work-related musculoskeletal disorders among office workers: A systematic review. Journal of Public Health Research, 13(1).

Shehab, R., & Mirabelli, M. H. (2013). Evaluation and diagnosis of wrist pain: A case-based approach. American Family Physician, 87(8), 568-573.

Talebi, G. A., Saadat, P., Javadian, Y., & Taghipour, M. (2020). Comparison of two manual therapy techniques in patients with carpal tunnel syndrome: A randomized clinical trial. Caspian Journal of Internal Medicine, 11(2), 163-170.