כאבי גב תחתון בהריון
כאבי גב תחתון בהריון

כאבי גב תחתון בהריון

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבי גב תחתון בהריון מהווים תופעה שכיחה ביותר. מעל 50% מהנשים סובלות ממיחושים באזור עמוד השדרה המותני והאגן במהלך ההיריון. אצל 10% חומרת התסמינים גבוהה ונלוות להן מגבלות תפקוד קשות. ידיעת הגורמים ודרכי המניעה עשויים לאפשר היריון חלק.

 אצל כשליש מהנשים הללו הכאב הוא קל ונלוות לו מגבלות קלות בלבד. אצל יתר הנשים רמת הכאב בגב התחתון ממוצעת. כאבי גב תחתון יכולים להופיע בכל שלב של ההיריון ואולם על פי מחקרים רוב המקרים נוטים הכאבים להתפתח בין החודש השלישי לחודש השישי של ההיריון. הגורם העיקרי לכאבים אלו הוא מכאני עם זאת גורמים הורמונליים, פסיכולוגיים ובעיות בזרימת הדם משפיעים גם הם. 

כאבי גב תחתון בהריון – רקע

מעל מחצית מהנשים סובלות מכאב בחלק התחתון של גבן במהלך ההיריון. במשך חודשי ההיריון משתנה הגוף של האישה ההריונית והופף להיות פגיע יותר לנזקים בגב. משקל האישה עולה מה שיוצר עומסים גדולים יותר על עמוד השדרה, מרכז הכובד שלה משנה מיקום ובעקבותיו כך משתנה יציבתה. שרירי הבטן נחלשים ושינויים הורמונליים מחלישים את הרקמות שאמורות לייצב את האגן ועמוד השדרה. לנוכח שינויים אלו ולנוכח רמת העומסים המוטלים על גבה של האישה במהלך ההיריון ולאחריו כאבי הגב אינם אמורים להפתיע.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



סיווג כאבי גב בהריון 

כאבי גב בהריון את כאבי גב המופיעים במהלך ההיריון ניתן לסווג לארבעה סוגים:

1) כאבי גב שמקורם במפרקים ובשרירים של עמוד השדרה המותני.

2) סכיאטיקה – כאבי גב הקורנים לאחת הרגליים שמקורם לחץ על אחד משורשי העצבים בעמוד השדרה המותני. נדיר יחסית.

3) כאבי גב שמקורם במפרקי העצה והכסל. כאב זה נפוץ פי ארבע יותר מכאבי גב שמקורם בעמוד השדרה המותני. עם זאת כ20-30% מהנשים בהריון סובלות מכאבי גב הנובעים מעמוד השדרה המותני ומפרקי האגן גם יחד.

4) כאבי גב ליליים המופיעים רק בעת שינה על הגב.

גורמי סיכון

מחקרים רבים מציינים מספר גורמי סיכון שיכולים לתרום להתפתחות כאבי גב במהלך ההיריון. כך למשל הסיכוי של נשים שסבלו מכאבי גב לפני ההיריון ושל נשים שעברו הריונות רבים לסבול מכאבי גב במהלך הריונן הנו גבוה משמעותית. בעוד שמוצא, גובה, ומצב חברתי – כלכלי אינם נושאים השפעה כזאת. על פי מחקרים אחרים נשים צעירות נוטות לסבול מכאב גב חמור יותר במהלך ההיריון מנשים בוגרות יותר. 

גורמים

עליה במשקל

מספר רב של מחקרים אישרו את הקשר שבין כאבי מפרקים, דלקת פרקים ניוונית ועודף משקל. בהריון, ישנה אכן עליה משמעותית במשקל הכללי. בממוצע מעלה האישה במהלך הריונה כ 12 ק”ג וזאת לכשעצמו על פי מחקרים מסוימים עלול לתרום לעומס על הרקמות השונות של הגב התחתון והאגן ולגרום לשחיקה, דלקות וכאבי גב.

שינויים ביו – מכאניים

השינויים הביו-מכניים שעובר גוף האישה במהלך ההיריון הוא גורם רב משמעות בבסיס כאבי הגב התחתון. התפתחות העובר ועלייתו במשקל גורמים לאישה לאזן את יציבתה על ידי מתיחתו של עמוד השדרה המותני לאחור. שרירי הבטן המהווים חלק חשוב משרירי הליבה, נמתחים על מנת להכיל את הרחם הגדלה ויכולתם לתמוך ביציבה תקינה ומאוזנת נפגעת. 

התוצאה הנה הקשתה מודגשת של הגב ועומס מוגבר לשרירי הגב והחוליות. יציבה חדשה זו ההולכת ומחריפה ככל שהעובר מתפתח יוצרת עומס על החוליות התחתונות והרקמות הסובבות אותן (שרירי הגב, רצועות, דיסקים וכו) וגורמת לבלאי ולדלקות. 

להלן סיכום השינויים הביו-מכאניים שעובר גוף האישה במהלך ההיריון: 

  •  שינוי במרכז הכבידה

  •  שינוי באופן התנועה

  •  שינוי בעבודת השרירים

  •  שינוי ביציבה של עמוד השדרה

  •  שינוי בגמישות הפרקים

שינויים הורמונאליים

גורם חשוב נוסף הוא הורמונאלי. גופה של האישה מייצר ומפריש הורמונים (כגון: רלקסין) המכינים את האגן והגב התחתון ללידה. פעולתם של הורמונים אלו הנה ריכוך רקמות החיבור העוטפות ותומכות בפרקי האגן והגב התחתון. ריכוך זה מאפשר פתיחה קלה וגדולה יותר של תעלת הלידה בעת מעבר התינוק. תופעה חשובה זאת של ריכוך- הנמשכת עד מספר חודשים לאחר הלידה- משמעותה גם חוסר יציבות יחסית של הגב התחתון והאגן וחשיפה אפשרית לביצוע תנועות “לא נכונות”. זהו כנראה המנגנון לכאבי גב שמקורם במפרקי העצה והכסל.

 להלן סיכום ההשפעות והתהליכים: 

  •  רלקסין – מרכך את רקמות החיבור העוטפות ותומכות בתעלת הלידה

  •  עד כ3 חודשים לאחר הלידה- הגב התחתון והאגן וחשופים לתנועות “לא נכונות”.

  •  הרבה פעמים כאבי אגן חריפים בהריון משמעותו רמת רלקסין גבוהה בדם!

מנגנון כאב גב תחתון לילי

מנגנון זה אינו ברור לחלוטין. הסברים אפשריים לכאב גב תחתון לילי כוללים כאבי שרירים הנובעים מעייפות יומית מצטברת ועומס במשך היום על פרקי האגן ועמוד השדרה מיצרים סימפטומים המופיעים בלילה. תיאוריות נוספות מתמקדות בהפרעות באספקת דם סדירה לרקמות שונות כתוצאה מלחץ של העובר ובגין כך נוצרים כאבי הגב.

פעילות גופנית, מה מותר ומה אסור 

הווה ידוע שבמהלך ההיריון האישה מתענגת בגין האפשרות לאכול עבוד שניים. פעילות גופנית עבור שניים חשובה, גם אם לעיתים פחות מענגת. נשים הפעילות גופנית במהלך ההיריון מועדות פחות למחלות כגון סוכרת ולחץ דם גבוה, עולות פחות במשקל, יורדות במשקל מהר יותר לאחר הלידה, משפרות את מצב רוחן והרגלי השינה שלהן. ישנם מחקרים הטוענים גם לקיצור משך הלידה ולירידה במספר הניתוחים הקיסריים בקרב נשים הפעילות גופנית במהלך הריונן. בעוד שפעילות ספורטיבית במהלך ההיריון מועילה לרוב המכריע של הנשים הרי שלגבי המיעוט רצוי לבצע בדיקה התאמה. על כן מומלץ לקבל את אישור רפואי טרם פעילות. 

פעילות גופנית בהריון

בכל מקרה ולגבי כל סוג פעילות שתבחרי יש להקפיד על יציבה טובה לכל אורכו של האימון. להתחמם היטב בתחילת האימון (10-15 דקות) ולהתקרר לאחריו (מתיחות עדינות והירגעות), לקחת הפסקות תכופות, לשתות מים במהלך הפעילות והכי חשוב להימנע מכאב במהלך הפעילות. פעילות במהלך ההיריון קשה יותר לכן לא לנסות לחזור על הישגייך לפני ההיריון. רצוי להתחיל באופן הדרגתי, ולהגיע לעוצמה ולמשך פעילות נמוכה ביחס לעומסים אליהם הורגלת לפני ההיריון. 

בגלל הריכוך של רקמות החיבור וחוסר היציבות היחסי של האגן ועמוד השדרה עלייך להימנע מקפיצות ומתנועות חדות סיבוביות. על המתחילות לתחום את הפעילות האירובית למקסימום קצב לב של 60% ולמתקדמות אל לעבור קצב לב של 75%. ההריון אינו הזמן הנכון לאתגר את הלב השאירי זאת לאחר ההיריון. הימנעי מלהגיע למצב של חוסר נשימה. הליכה היא הפעילות האירובית המומלצת. עם זאת פעילויות נוספות אפשריות גם הן ועלינו להפעיל שיקול דעת לגביהם. כמובן שיש להימנע מפעילויות כגון קרב מגע, ג’ודו וקרטה הכרוכות בסיכון של נפילות וחבלות. 

כפיפות בטן לאחר החודש השלישי אינן מומלצות. הקפידו לכול אורך היום על כיווץ קל של שרירי הבטן. כיווץ זה משמר את היכולת האיזומטרית של השרירים. אימוני כוח יש לבצע עם מכונות כוח בלבד. עבודה עם משקולות חופשיים טומנת בחובה סיכון גבוה יחסית לביצוע תנועה שגויה בעוד שמכונות הכוח תוחמות את עבודתך לביצוע מדויק. עם זאת גם עם מכונות הכוח אין להגזים. מטרתנו הנה יותר לשמר את הטונוס והחוזק של שרירנו ולא לשפרם. 

במהלך ההיריון קצב חילוף החומרים של האישה עולה וגופה צורך פחמימות מהר יותר. פעילות גופנית גם היא מעלה את קצב חילוף החומרים. שילוב זה מוריד מהר יותר את רמת הסוכר בדם. עלייך עם כן האישה בהריון שגם מתעמלת לאכול הרבה פירות, ירקות ופחמימות מורכבות. 

כאבי גב תחתון לאחר הלידה

להערכתי העומסים על הגב של האישה לאחר הלידה גדולים לאין שיעור מהעומסים במהלך ההיריון. המטלות הרבות המוטלות בדרך כלל על הנשים לאחר הלידה מוסיפות להרע את מצב גופה. בין המטלות הללו ניתן למנות את ההנקה של התינוק בתנוחות משונות הנובעות מעייפות תמידית, ההחתלות, הרחצות, הכנסה והוצאה של התינוק מהלול, הכנסה והוצאה של התינוק מהמושב שלו ברכב, ההכנסה וההוצאה של העגלה מרכב ועוד ועוד. 

המחסור בשעות שינה שאינם מאפשרים את השיקום שמציע שנת לילה וחוסר הזמן לביצוע פעילות גופנית מתקנת הופכים את היציבה הלקויה שפיתחנו במהלך ההיריון ליציבה הקבועה שלנו. זאת ועוד לעיתים קרובות כאבי הגב לא נותרים באזור גבנו התחתון בלבד וכאבים בגב העליון והאמצעי מתפתחים גם כן. 

לפעילות הגופנית לאחר ההיריון רצוי לחזור באופן הדרגתי כבר כחודש עד חודש וחצי לאחר הלידה. במידה והנכם מתכננים היריון נוסף שפרו תחילה את מצבכם הגופני נסו לחזור לפחות למצבכן בטרם החל ההיריון. ככול שמצבכן הגופני לפני ההיריון היה טוב יותר כך תחזרו מהר יותר לכושר גופני טוב. עם זאת אין להאיץ ולזכור שאחרי ההיריון גופנו אינו במיטבו עוד פרק זמן של חודשים אחדים. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן