פעילות גופנית בהריון מה מותר
פעילות גופנית בהריון מה מותר

פעילות גופנית בהריון מה מותר

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


פעילות גופנית בהריון מה מותר ומה אסור? הריון אינה סיבה להפסיק לעסוק בפעילות גופנית. לפעילות גופנית אין השפעה שלילית על העובר במהלך הריון וזאת במידה ואת מורגלת בכך. למעשה, מחקרים מראים שפעילות גופנית במהלך הריון מועילה לאישה ולעובר.

פעילות גופנית במהלך הריון משפרת את בריאות האישה, מפחיתה את הסיכון לפתח כאבי גב תחתון במהלך חודשי הריון ומפחיתה גם את הסיכון לחלות במגוון מחלות כולל סוכרת ולחץ דם גבוה. נשים רבות אינן יודעות להחליט האם נכון עבורן להמשיך לעסוק בפעילות גופנית במהלך הריון. כמובן שאותן נשים מוטרדות גם לגבי מהי רמת העצימות המותרת להן.

פעילות גופנית בהריון – רקע

קוים מנחים מדויקים לגבי סוג הפעילות הגופנית שנכון לבצע בהריון וכמה פעילות גופנית נכון לבצע בהריון לא קיימים בפירוט הנדרש. רוב הנשים בהריון מחליטות לגבי שאלות חשובות אלה על סמך מגזינים כאלה ואחרים או התייעצות עם חברות. רופאים רבים חוששים להמליץ על פעילות גופנית לנשים בהריון שלא עסקו בפעילות גופנית ומנהלות אורח חיים יושבני. כאשר אותם רופאים ממליצים על פעילות גופנית הם לעתים מגבילים אותה באופן משמעותי. מחקרים אינם מגבים את ההגבלות הללו והן נובעות לעתים מפחדים שאינם רציונליים.

לאישה ההריונית חייב להיות ברור שכפי שמוכיח המחקר המסוקר כאן, פעילות גופנית אינה מסוכנת עבור התינוק שלך. הסיכוי של אישה פעילה גופנית במהלך הריון להתנסות בבעיות בשלבים מתקדמים של ההריון או במהלך הלידה קטנים יותר. ככול שהאישה ההריונית תבצע יותר פעילות גופנית ותהייה בכושר גופני טוב יותר כך היא תוכל להסתגל טוב יותר לשינויים במשקל וביציבה הנגרמים בגופה בשלבי ההריון השונים. פעילות גופנית במהלך הריון תעזור לה ללדת בקלות רבה יותר וגם לחזור מהר יותר למשקל הגוף שלה שלפני הריון.

הפרסומים בנושא של משרד הבריאות הבריטי המופנים לנשים בהריון כוללים המלצות לשמור על אותה שגרה של פעילות גופנית שאותה האישה ההריונית ביצעה לפני הריון כול היא מרגישה בנוח עם זה. הפעילות גופנית יכולה לכלול סוגים רבים של ספורט כולל ריצה, יוגה, ריקודים. למרות ההמלצות שהרבות לקיים אורח חיים ספורטיבי במהלך הריון רוב הנשים אינו עושה זאת וברוב המקרים הן אפילו מפחיתות באופן עקבי את רמת הפעילות הגופנית שלהן. איזו פעילות גופנית וכמה פעילות גופנית נכון לבצע במהלך הריון? התשובות לשתי השאלות ניתנות במחקר הנוכחי. במידה ואת מורגלת בפעילות גופנית ובמידה ואין סיבה רפואית שאוסרת על כך יש להמשיך לעסוק בפעילות גופנית. בכול הנוגע למינון ולעצימות יש להפעיל שיקול דעת.

פעילות שמומלץ לא לבצע בהריון

הימנעו מפעילות גופנית המחייבת שכיבה ממושכת על הגב כאשר אתן לאחר השבוע ה- 16 להריון. שכיבה ממושכת על הגב בשלב הזה עלול להוביל ללחץ על כלי הדם המוביל דם חזרה ללב ולגרום לתחושת התעלפות. הימנעי גם מפעילות שבה יש סיכוי לכך שאת עלולה להיחבט כמו למשל באומנויות לחימה או סקווש. הימנעי מצלילות עומק עם ציוד צלילה כיוון שהעובר אינו מוגן מפני מחלת הפחתת לחץ (Decompression sickness). אלא אם עברת תהליך הסתגלות, הימנעי מאימונים בגבהים של יותר מ- 2,500 מטרים מעל גובה הים וזאת כדי למנוע ממך ומהתינוק שלך את מחלת הגבהים.

מחקר

פעילות גופנית בהריון מה מותר
פעילות גופנית בהריון מה מותר

קיימים מספר קווים מנחים הממליצים על סוגים שונים של פעילות גופנית אך הם אינם מפורטים מספיק ומותירים סימני שאלה רבים מידי. אין מידע מספק על תגובת העובר לפעילות הגופנית הזאת. החוקרים ביקשו לבדוק מהי תגובת העובר לסוגים ומינונים שונים של פעילות גופנית במהלך הריון. לצורך המחקר נבדקו 45 נשים בשבוע ה- 28 – 32 של ההריון. 15 מתוכן אינן מתאמנות, 15 מתאמנות באופן רגיל ו-15 מתאמנות באופן קשה יותר. הוגדרה עבורן רמת המאמץ המקסימלית. קבוצת הנשים שהתאמנה באופן רגיל פעלה בתחום של 40 – 54% מקצב הלב המקסימלי והקבוצה שהתאמנה באופן קיצוני יותר התבקשה לא לחרוג מקצב לב של 60% – 84% מקצב הלב המקסימלית.

כול הנשים כולל אלה שלא התאמנו כלל עברו מבחן גופני קל ורק הנשים שהתאמנו באופן קשה יותר עברו את המבחן הגופני הקשה. מצבו של העובר נבחן במנוחה לפני הפעילות ומיד לאחר תום הפעילות הגופנית כולל בדיקת דופלר של העורק הטבורי (Umbilical Artery), מעקב אחר לב העובר ופרופיל ביו פיזיקלי (Biophysical Profile) שהיא בדיקה לא פולשנית שמבוצעת כדי להעריך את מצב העובר ברחם ובכלל זה את הסיכוי שלו למות בתוך הרחם.

ממצאי המחקר

כלל הקבוצה הייתה דומה בכול הנוגע לגיל, מדד מסת הגוף והשלב של ההריון. נשים שעסקו בפעילות גופנית קיצונית יחסית נהנתה מקצב לב במנוחה של כ-61 פעימות לדקה שהיה נמוך משמעותית ביחס לקצב לב במנוחה של כ-79 פעימות לדקה בקרב נשים שלא התאמנו כלל וביחס לקצב לב במנוחה של כ-71.9 פעימות לדקה בקרב נשים שהתאמנו באופן רגיל.

הנשים בקבוצת האימון הקשה יותר נהנו גם מתוצאות טובות יותר ביחס לשתי הקבוצות האחרות במבחן כושר שנעשה על המסוע ואילו הקבוצה שהתאמנה באופן רגיל נהנתה במבחן זה מתוצאה טובה יותר שהקבוצה שלא התאמנה כלל. העובר לא נמצא במצוקה בשום שלב של האימון לסוגיו השונים.

מסקנות המחקר

המחקר תומך בפרסומים השונים של משרדי הבריאות הכוללים קווים מנחים לגבי פעילות גופנית בהריון. נשים בהריון יכולות להתחיל או להמשיך בפעילות גופנית רגילה או מאומצת.

Obstet Gynecol. 2012 Mar; 119(3): 603–610

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן