דלקת חוליות מקשחת אבחון וטיפול

דלקת חוליות מקשחת אבחון וטיפול

דלקת חוליות מקשחת – אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע נזקים כרוניים ופגיעה קשה באיכות החיים.  הפרעה כרונית אוטואימונית זאת (אנקילוזיס ספונדיליטיס) שמות נוספים ובכללם מחלת בכטרב או קשחת חוליות. דלקת פרקים זאת פוגעת בעיקר בחוליות עמוד השדרה ובמפרקי הסקרואיליאק. לעתים היא עלולה לפגוע גם במפרקים אחרים ובגוף ובאיברים נוספים ובכלל זה עיניים ועוד.

המחלה גורמת בין היתר למגבלות תנועה חמורות וכאבים קשים בגב התחתון, באגן, צוואר ובגב עליון.

דלקת חוליות מקשחת אבחון וטיפול – רקע

דלקת חוליות מקשחת (AS – Ankylosing Spondylitis) פוגעת בגברים עד פי חמש יותר מנשים. רובם המכריע של המקרים מתרחשים בין גיל 15 לגיל 40. עם זאת, המחלה יכולה לפגוע גם בילדים צעירים יותר ובאנשים מבוגרים יותר. רק לעתים נדירות יחלו במחלה זו גברים מעל גיל 50. בבריטניה, אחד מכל אלף בני אדם סובל או יסבול מהמחלה הזאת.

מחלת פרקים כרונית זאת שייכת לקבוצת מחלות הקרויות דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות (Spondyloarthropathy). מחלות אלה מתאפיינות בין היתר בפגיעה:

  • בעמוד השדרה. מחלה זאת מכונה גם "עמוד שדרה במבוק" (Bamboo spine) כיוון שהחוליות של החולים במחלה מתאחות יחדיו לצינור נוקשה ללא מפרקים.
  • ובמפרקי הסקרואיליאק וגורמת להתפתחות סקרואילאיטיס.

בין המחלות בקבוצת מחלות זאת נמנה גם את:

הגורם המדויק ל- AS אינו ידוע, אך גורמים גנטיים, במיוחד נוכחות האנטיגן HLA-B27, ממלאים תפקיד.  סימפטומים אופייניים למחלה זאת כוללים בין היתר:

  • כאבי גב תחתון ומוגבלות תנועתית קשה

מחוץ למערכת שריר ושלד פוגעת המחלה בין היתר גם:

  • במערכת הראייה
  • עור
  • במערכת הנשימה והריאות
  • מערכת העיכול
  • לב וכלי דם ועוד

כמובן שבמצב שבו נפגעות מערכות גוף נוספות החולה התלונן על סימפטומים אחרים.

השכיחות של AS

השכיחות של דלקת חוליות מקשחת משתנה במידה רבה בין אזורים ואוכלוסיות שונות. השוני נובע בין היתר, מקריטריוני האבחון, שיטות איסוף הנתונים ושכיחות HLA-B27 ברקע. על פי סקירה שיטתית של (Dean et al. 2014), השכיחות הממוצעת של AS לכל 10,000 הייתה:

  • 23.8 באירופה
  • 16.7 באסיה
  • 31.9 בצפון אמריקה
  • 10.2 באמריקה הלטינית
  • 7.4 באפריקה

עם זאת, הערכות אלה עשויות שלא לשקף את המצב הנוכחי. הסיבה לכך היא שיכולות האבחון השתפרו ופותחו קריטריונים חדשים לדלקת מפרקים מסוג הזה. מחקר שנערך לאחרונה והתבסס על נתונים מעוקבה מבוססת אוכלוסייה קנדית (Haroon et al. 2021) דיווח:

  • כי שכיחות AS ירדה מ -0.72 לכל 10,000 שנות מטופל בשנת 1998 ל -0.39 בשנת 2007, ואז עלתה ל -0.57 בשנת 2017

גורמים לדלקת חוליות מקשחת

הגורמים המדויקים להתפתחות דלקת חוליות מקשחת אינם ברורים. עם זאת ברור לחלוטין שקיימת נטייה גנטית לחלות במחלה. לכמעט 9 מתוך 10 חולים יש גן הקרוי HLA-B27. אך ישנם גורמים נוספים שכן רק אחד מכל חמישה אנשים עם הגן הזה HLA-B27 יחלה במחלה. לדעת חוקרים גם לגורמים סביבתיים, נפשיים ולהרגלי אכילה יש השפעה על התפרצות המחלה.

תיאוריה נוספת טוענת שדלקת חוליות מקשחת יכולה להתפרץ לאחר תגובה ממושכת של המערכת החיסונית. לחימה ממושכת של המערכת החיסונית בגורמים מחוללי מחלות (חיידקים, וירוסים) עלולה, לטענת החוקרים, לגרום לשיבוש של המערכת החיסונית ולהוביל להתפתחות המחלה.

סימנים ותסמינים

דלקת חוליות מקשחת אבחון וטיפול
דלקת חוליות מקשחת אבחון וטיפול

דלקת חוליות מקשחת תגרום תחילה:

לכאבים ונוקשות בגב התחתון. כמו בדלקות מפרקים אחרות הכאבים והנוקשות נוטים להיות חמורים יותר במצבים של חוסר תנועה, בלילה ובבוקר. במהלך העשייה היומית ישנה רגיעה חלקית בכאבים. לעתים יכולים חולים הסובלים ממחלת חוליות מקשחת לסבול מכאבים ונוקשות גם במפרקי הירכיים והכתפיים. עם הזמן המחלה מתחילה לנוע מעלה ולהשפיע על:

  • חוליות הגביות
  • מפרקי בית החזה
  • וחוליות הצוואר

סימפטומים נוספים שיכולים להתלוות למחלה זאת כוללים:

  • חום
  • עייפות
  • מחלת מעי
  • אובדן משקל
  • ואנמיה

במקרים קשים:

  • הכאבים והנוקשות מתחילים לפוג והחוליות מתחברות והופכות בהדרגה לעמוד קשיח וללא יכולת תנועה.
  • קשיי נשימה כיוון שבית החזה לא יכול להתרחב כדי להכיל את כל נפח הריאות בנשימה
  • באחד מכל ארבעה מקרים צפויה גם "אובאיטיס" – דלקת של החלקים הפנימיים של העין
  • לעתים נדירות מתפתחת זליגה מהמסתם אאורטלי

בדיקה ואבחון

קושי לאבחן בשלבים הראשונים

האבחון בשלב הראשון של דלקת חוליות מקשחת אינו פשוט. לעתים קרובות ניתן לבלבל מחלה זאת עם מחלות אחרות התוקפות את עמוד השדרה. בין יתר המחלות שעלולות לגרום לסימנים ותסמינים דומים נכלול:

  • דלקת פרקים ניוונית
  • תסמונת רייטר
  • דלקת פרקים פסוריאטית
  • מחלת פרקים משנית למחלת מעי כרונית ועוד

לקיחת היסטוריה יסודית ובדיקה גופנית עשויות להקל על מלאכת האבחון. צילום רנטגן נחשב לאמצעי שאינו רגיש דיו ועל כן בשלבים הראשונית של המחלה יש בו מעט תועלת לצורך האבחון. בהמשך יופיעו השינויים הדלקתיים האופייניים של מפרקי האגן וקיבעון של חוליות הגב עד ליצירת עמוד שדרה במבוק. במקרים כרוניים ניתן יהיה לזהות אובדן טווח התנועה של הגב התחתון, דפורמציה במבנה של עמוד השדרה וירידה ביכולת ההתרחבות של בית החזה.

רמזים המעלים הסבירות לקיומה של מחלה זאת

הרמזים שינחו אותנו לצורך אבחון דלקת חוליות מקשחת כוללים:

  • הגיל הצעיר של החולה (15-35)
  • רוב גברי של המחלה ביחס של 3:1
  • הכאבים יהיו בשיאם במצבים של לאחר חוסר תנועה (במהלך שנת לילה ועם הקימה בבוקר)
  • תנועה עשויה להקל על הכאבים במקצת
  • בשלבים מתקדמים מתפתחת ירידה דרסטית בטווחי התנועה של עמוד השדרה כולל עמוד השדרה הצווארי
  • כמו כן חלים שינויים ביציבה של עמוד השדרה ובכלל זה קימור יתר של עמוד השדרה הגבי וראש מושט לפנים.

החולה מתלונן על נוקשות וכאבים קשים בחלק או בכל האזורים האנטומיים הבאים:

  • גב
  • אגן
  • כתפיים
  • מפרקי ירך
  • צלעות
  • עצם החזה
  • עקבים ועוד

סימנים ותסמינים שאינם קשורים למערכת שריר ושלד

חולים בדלקת חוליות מקשחת עלולים להתלונן על סימפטומים שאינם קשורים למערכות עצב שריר ושלד. בין הסימפטומים הללו ניתן לציין תסמינים כלליים כגון:

  • חום
  • עייפות
  • בחילות

עוד יכול החולה להתלונן על סימפטומים המעידים על פגיעה באברים מוגדרים כגון:

  • דלקות עיניים (uveitis)
  • פגיעה בלב
  • דלקות מעי
  • פסוריאזיס
  • מחלת ריאות
  • פגיעה בריאות
  • פגיעה בכליות
  • אובדן צפיפות עצם ועוד

בדיקה פיזית תדגים אובדן טווחי תנועה של עמוד השדרה והמפרקים הפריפריים ובכלל זה מגבלת התנועה של בית החזה.

אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה

בצילום רנטגן יודגמו השינויים האופייניים למחלה ובכלל זה התחברות של חוליות עמוד השדרה עד להיווצרותו של עמוד שדרה המדמה במבוק (bamboo spine). אין בדיקות מעבדה שיכולות לאבחן את המחלה באופן חד משמעי. בדיקות מעבדה עשויות להעניק לנו רמזים אך לא אבחון.

בדיקות מעבדה של דלקת חוליות מקשחת עשויות הצביע על נוכחות דלקתית, על נוכחות אנמית טיפוסית ועל קיומו של הסמן הגנטי HLA-B27. יחד עם זאת חשוב לזכור שגן זה יכול להיות קשור למחלה אך אינו ייחודי לה. אנשים בריאים רבים נושאים את הגן הזה.

אבחנה מבדלת

כדי לבסס אבחון של דלקת חוליות מקשחת יש צורך לבצע הליך של אבחנה מבדלת. בהליך זה נתבסס על הממצאים שהופקו מההיסטוריה הרפואי, מהבדיקה הגופנית ובמידת הצורך מבדיקות מתקדמות. במהלך למידת ההיסטוריה האישית והמשפחתית של החולה נברר האם בהווה או בעבר חליתם:

  • בדלקות מפרקים
  • במחלות מין
  • פסוריאזיס (מחלת מפרקים פסוריאטית)
  • דלקות מעי (מחלת מפרקים אנטרופטית)

האם בעבר או בהווה חליתם:

  • בדלקות בעיניים
  • או חשתם כאבים בנקודת החיבור של הגידים לעצם

אבחנה מבדלת של דלקת חוליות מקשחת מתבססת גם על אופי התסמינים שמהם סובל החולה. האם כאבי הגב שלכם כוללים גם:

  • כאבים במפרק האגן (מפרק אחד או שניים)?
  • האם הכאבים קשים יותר בבוקר או במהלך הלילה כאשר החולה מצוי במצב של חוסר תנועה? כאבים שאינם פוחתים במנוחה מעידים על רקע דלקתי. לרוב הסימפטומים בדלקת חוליות מקשחת אינם סימטריים

בכול הנוגע לבדיקות מעבדה של דלקת חוליות מקשחת אלה יצביעו:

  • על תהליך דלקתי (חלבון CRP ושקיעת דם גבוהים)
  • בדיקות שליליות בכול הנוגע גורם שגרוני (Rheumatoid factor)
  • חיוביות בחלק מהמקרים לגבי קיומו של סמן גנטי HLA-B27

טיפול בדלקת חוליות מקשחת

הגישה המקובלת לטיפול במחלה זאת – דלקת חוליות מקשחת – היא שילוב של שלושה מרכיבים:

טיפול התנהגותי

התנהגות עצמית נכונה הכוללת הקפדה על ארגונומיה, יציבה ופעילות גופנית נכונה על מנת להפחית את העומסים השליליים על הגב.

טיפול גופני

טיפולים גופניים ובכלל זה טיפול כירופרקטי שמטרתם לטפל באזורים הפגועים וזאת כדי לשמר את טווח התנועה, יכולת התנועה והפחתה של הכאבים. הטיפולים צריכים לכלול גם עבודה על בית החזה ועל חוליות הגב והצוואר כדי לשמר את יכולת התנועה ואת היכולת לנשום באופן סביר.

טיפול תרופתי

מעבר לכך יש הממליצים על שימוש בתרופות אנטי דלקתיות אף על פי שאין להן השפעה על התקדמות המחלה. כירורגיה במקרה של דלקת חוליות מקשחת אינה מומלצת שכן היא נושאת עמה רמות סיבוכים גבוהה מהרגיל להרדמה כללית.

References:

Dean LE, Jones GT, MacDonald AG, Downham C, Sturrock RD, Macfarlane GJ. Global prevalence of ankylosing spondylitis. Rheumatology (Oxford). 2014 Apr;53(4):650-7.

Haroon N, Inman RD, Paterson JM, Croxford R, Carty A, Haroon NN. Changes in ankylosing spondylitis incidence, prevalence, and time to diagnosis: a population-based cohort study in Ontario from 1998 to 2017. RMD Open. 2021 Sep;7(3):e001888.

Braun J, Sieper J. Ankylosing spondylitis. Lancet. 2007 May 5;369(9570):1379-90.

Reveille JD. Epidemiology of spondylarthritis in North America. Am J Med Sci. 2011 Apr;341(4):284-6.

Maksymowych WP, Inman RD, Salonen D, Dhillon SS, Krishnananthan R, Stone M et al. Spondylarthritis research Consortium of Canada magnetic resonance imaging index for assessment of sacroiliac joint inflammation in ankylosing spondylitis. Arthritis Rheum. 2005 Oct;53(5):703-9.

Zochling J, van der Heijde D, Burgos-Vargas R et al. ASAS/EULAR recommendations for the management of ankylosing spondylitis. Ann Rheum Dis. 2006 Apr;65(4):442-52.

Rudwaleit M, van der Heijde D, Landewé R et al. The development of Assessment of Spondylarthritis International Society classification criteria for axial spondylarthritis (part II): validation and final selection. Ann Rheum Dis. 2009 Jun;68(6):777-83.

Khan MA. Update on spondyloarthropathies. Ann Intern Med. 2002 Jun 4;136(11):896-907.

Braun J, Bollow M, Remlinger G et al. Prevalence of spondyloarthropathies in HLA-B27 positive and negative blood donors. Arthritis Rheum. 1998 Jan;41(1):58-67.

Gran JT, Skomsvoll JF. The outcome of ankylosing spondylitis: a study of 100 patients. Br J Rheumatol. 1997 Jul;36(7):766-71.

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

לשריפת שומן עדיפה פעילות אירובית

לשריפת שומן עדיפה פעילות אירובית

לשריפת שומנים? ספורט אירובי! אנשים רבים הסובלים מעודף משקל או השמנה מעוניינים לשרוף שומן. קווים מנחים המפרסמים ארגוני בריאות שונים שעוסקים בפעילות גופנית להפחתת משקל ממליצים לשם כך על אימוני כוח ואימונים אירוביים. מה עדיף?