קרע בשריר התאומים טיפול

קרע בשריר התאומים טיפול יסודי המתבסס על אבחון מדויק עשוי למנוע קרעים חוזרים בשריר. מתיחה או קרע בשריר התאומים ו/או בשריר הסוליה המצוי תחתיו היא פציעה שכיחה. נזקים אלו בשרירי השוק האחורי מתרחשים בתדירות גבוהה יחסית בקרב ספורטאים וטירונים. ברוב המקרים לא מדובר בספורטאים צעירים אלא כאלה שחצו את גיל 30. נתון זה מעיד על הליכי ניוון כגורם סיכון. לקרע בשריר התאומים יש נטייה מובהקת לחזור ולהתרחש שוב ושוב. ריפוי ושיקום יסודיים ימנעו קרעים חוזרים.

קרעים בשריר התאומים מתרחשים לרוב באופן חד ולעתים החולה שומע גם קול קריעת רקמות. הסימפטומים שמתפתחים לאחר קרע בשריר התאומים משתנים בהתאם לחומרת הנזק. אלה עלולים לכלול צליעה (לעתים חמורה), כאבים בשוק מאחור, נוקשות, עווית שרירית, שטף דם ועוד. אבחון קרע בשריר התאומים מתבסס על הממצאים המופקים מההיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הגופנית. לעתים נצטרך גם אולטרה סאונד אבחוני.

קרע בשריר התאומים טיפול – רקע

שרירי השוק האחורי כוללים את שריר התאומים (Gastrocnemius) ואת שריר הסוליה (Soleus) המצוי תחתיו. כול אחד מהשרירים עלול להיפצע בכל נקודה לאורך ולרוחב השריר. שריר התאומים, ממוקם מאחורי עצם השוק ומשתרע מן הברך אל העקב. ברוב המקרים הראש הפנימי של שריר התאומים הוא שנפגע. מיקום הפגיעה השכיח ביותר היא נקודת החיבור של סיבי השריר לרקמת החיבור (Musculotendinous junction).

קרע בשריר התאומים או בשריר הסוליה הוא אחד הפציעות השכיחות בשוק האחורית. קבוצת הסיכון לפציעה זאת כוללת ספורטאים ואוכלוסייה מעל גיל 30. השכיחות של קרע בשריר התאומים משתנה בהתאם לספורט אך דווח שהיא מהווה כ-13% מפציעות השרירים בכדורגל. קרע בשריר התאומים מתרחש לרוב, במהלך פעילות המערבת האצה, האטה או שינוי כיוון פתאומי, ויכולה להיות מלווה בתחושת "פיצוץ" פנימי בשריר (Hsu & Chang, 2023).

מכאן שסיכויי השריר להיפגע גדולים במיוחד בענפי ספורט כגון טניס, כדורגל או כדורסל. עם זאת קרע כזה, יכול להתרחש גם בפעילויות יומיומיות כגון טיפוס במדרגות או ריצה לאוטובוס. ללא שיקום תקין וטיפול יסודי, קיימת נטייה גבוהה לקרעים חוזרים הנובעים מהיווצרות רקמה צלקתית לא ארגונומית וחולשת שרירית.

אנטומיה

שריר התאומים נמתח מהברך עד לעקב וחוצה את מפרקי הברך והקרסול. הראש הפנימי של שריר התאומים נפגע לעיתים קרובות בנקודת המעבר בין שריר לגיד (musculotendinous junction) (Physiopedia, 2021). ספורט ואתגרי שוק כמו כדורגל, ריצה או טניס מגבירים את הסיכון לקריעה, במיוחד אצל מי שמתאמנים בצורה בלתי סדירה או בעלי יובש וגמישות פחותה (Green et al., 2022).

סימפטומים

הסימנים והתסמינים של קרע בשריר התאומים משתנים על פי חומרת הנזק ומיקומו. קרע חלקי של שריר התאומים עשוי לגרום לסימנים ותסמינים הבאים (Green et al., 2022; Hsu & Chang, 2023):

• כאב חד מאחורי השוק
• נפיחות
• שטפי דם, קושי לבצע כפיפה מטה של כף הרגל (plantar‑flexion)
• צליעה
• במצב של קרע מלא מלבד התסמינים הללו לא יהיה אפשרי לפשוט מטה את כף הרגל המעורבת.

גורמי סיכון לפציעה

מנגנון הפציעה הוא בדרך כלל כיווץ חזק של השריר כאשר הוא מתוח, כמו למשל במהלך דחיפה או נחיתה .גורמי הסיכון לקרע כזה כוללים גיל, חולשה של שרירי השוק, פציעות קודמות בשוק, חוסר חימום ועוד. אצנים ושחקני כדור מבוגרים (מעל גיל 35) מהווים קבוצת סיכון להתפתחות קרע בשריר התאומים. על קבוצת ספורטאים זו ובמיוחד אלו מקרבם שחוו פציעה בשריר התאומים לאפשר לשריר הזה החיוני לדחיפת הרגל בעת הריצה להתחמם היטב לפני העמסתו.

המלצתי לספורטאים מבוגרים ואצנים:

• לפני הריצה התחילו בהליכה.
• עברו בהדרגה לריצה קלה.
• ורק לאחר מכן לעבור לריצה מהירה יותר אם כי לא מהירה מידי.

אבחון קרע בשריר התאומים

האבחנה של קרע בשריר התאומים מתבססת על היסטוריה רפואית בדיקה גופנית ודימות. הדמיה, כגון אולטרסאונד (Nanni & Ort, 2018) מאפשרת הבחנה בין מתיחה לקרע מלא. לעיתים משתמשים גם ב‑MRI לאבחון מעמיק יותר. בשל הנטייה של שריר התאומים לפציעות חוזרות חשוב לאבחן ולטפל בפציעה מוקדם ככל האפשר. הפרוגנוזה והטיפול תלויים בסוג הפציעה ובחומרתה.

טיפול שמרני ושיקום פרוגרסיבי של הקרע

ברוב המקרים די בטיפול שמרני הכולל מנוחה, הגבהה של העקב, טיפולי כירופרקטיקה ושיקום הדרגתי. תיקון כירורגי עשוי להידרש עבור קרעים מלאים או מקרים עקשנים. הטיפול כולל שני שלבים עיקריים:

שלב ראשוני – מנוחה פעילה RICE

ימים 1–3 לאחר הפציעה: מנוחה, הגבהת העקב, חבישה קומפרסיבית והימנעות ממאמץ. קרח ותרופות NSAIDs עשויות להקל על הכאב אך לעיתים מעכבות ריפוי ע"י השהיית תהליכים דלקתיים (Physiopedia, 2021).

שלב חיזוק ופרוגריוספציה

מתחילים תרגילי מתיחה עדינים ולאחר מכן תרגילי חוזק, בעיקר עמידה עך קצות האצבעות ותרגילים לניהול עומס הדרגתי (Pull & Ranson, 2007). בשלב מתקדם משולבים תרגולים פרופריוספטיים לשיפור שליטה תנועתית וביומכניקה של הקרסול והגב התחתון (Green et al., 2022). מיד עם שוך הכאב ולאחר שהבנתם מה מנגנון הפציעה יש להתחיל באופן מדוד והדרגתי לנסות ולתקן ליקויים של:

• חוסר איזון שרירי.
• טכניקת משחק לקויה.
• ליקויים ביומכניים אחרים שעמדו בבסיס הפציעה.
• חזרה הדרגתית לפעילות.

ניהול עצמי של הקרע

טיפול בקרע בשריר התאומים תלוי בדרגת הפציעה ובמטרות ובציפיות של המטופל. לאחר האבחון של קרע בשריר התאומים חשוב לגשת ללא דיחוי למלאכת הריפוי. התעלמות ועיכוב בהענקת טיפול מתאים מעלים את הסיכוי למצב שבו השריר נקרע בכל מאמץ מינימלי. בעיקרון כאשר הנזק הוא קל וכולל מתיחה בלבד ניתן לטפל בו באופן עצמי. העקרונות לטיפול עצמי בפציעה מסוג זה כוללים:

• מנוחה מפעילות, מאמצים ותנועות הגורמים לכאב.
• להקפיד על פעילות גופנית חלופית שאינה גורמת לכאב משמעותי בשוק.
• ניתן לשקול חבישה של המקום.
• שימוש בהגבהה של העקב כדי להוריד לחץ מעל שרירי השוק.

טיפול כירופרקטי

במקרים שאין די בטיפול עצמי מומלץ לפנות לכירופרקט שמתמחה בפציעות ספורט. טיפול כירופרקטי בקרע של שריר התאומים עשוי לכלול:

• שלב אבחוני: בדיקה מלאה של הביומכניקה, פרופריוספציה, בדיקות כוח ותחושת כאב.
•  התאמות מפרקיות (הנעות/ מניפולציות): של מפרקי הקרסול והברך שמשפרים את הביומכניקה של השריר ומתווים תנועה פונקציונלית.
•  עיסוי רקמות עמוק: שחרורנקודות ורקמות נוקשות.
•  שימוש בלייזר רך או VT בשכיחות מוגדרת: להפחתת דלקת וקיצור זמן ההחלמה (search1).
•  תרגול חוזק ואיזון בשילוב תרגילי עמידה על רגל אחת, עמידה על קצות האצבעות :פרופריוספציה, עבודה על יציבות הקרסול והרגל.

שיפור תבנית תנועתית.

נלמד על מנגנון הפציעה וננסה לתקן את הטעון תיקון בכל הנוגע:

• לתבנית התנועתית של הגפה התחתונה.
• ולאיזון הנדרש מהרקמות השונות הפועלות על הגפה התחתונה.

בין היתר נדאג:

• להגמיש שרירים קצרים ולחזק שרירים חלשים הפועלים על הגפה התחתונה.
• נשפר טווחי התנועה של מפרקי הגפה התחתונה ושל הגב והאגן.
• במקביל ובאופן הדרגתי נתחיל בפעולות איזון של השריר. ובכלל זה הארכה פסיבית ואקטיבית של השריר וחיזוקו.
• נשקם את תחושת המצב של השריר והפרקים מעל ומתחת (פרופריוספציה).

ככל שנקדים בכך התקצר משך הטיפול והשיקום ונאפשר חזרה מהירה יותר לפעילות. החזרה לפעילות שגרתית תיתכן רק לאחר שהשריר יהיה מסוגל לעבוד מול התנגדות משתנה במהלך כל טווח התנועה.

מנגנוני פעולה כירופרקטית

טיפול כירופרקטי בשריר התאומים כולל טיפול ידני, הנעת מפרקים סביב הקרסול (Tibiotalar) והברך, עיסוי רקמות רכות, ולעיתים שימוש בלייזר רך או vibration therapy (VT) להפחתת דלקת ושיפור טווח התנועה (Nsitem, 2013). מחקרים מראים ש‑VT יכול להוביל להפחתת הכאב תוך 8 ימים ושיפור בכוח השריר תוך כ־16 ימים (search1).

תרגילי שיקום הדרגתיים. הרקמה הצלקתית שתיווצר עם האיחוי תגרום לכך שהשריר יהיה קצר ונוקשה יותר. הנוקשות תקשה על השריר להתמודד עם כוחות מתיחה והשריר עלול להיפצע שוב. בשלב הזה יש חשיבות לשיקום של השריר ולריכוך הצלקת. אלה יקנו לשריר יכולת תפקודית טובה יותר תחת עומס והימנעות מפציעה חוזרת.

סקירה של מקרים ומחקרים

מחקר מקרי שפורסם על טיפול כירופרקטי במטופלת עם קרע שריר התאומים, שכלל הנעה של מפרקי הברך והקרסול, טיפולי רקמות רכות ותמיכה ביופיזיקלית, הראה שיפור מדווח משמעותי בתפקוד (Nsitem, 2013). מחקר אקראי קטן בראיון מבצעי ב‑University of Johannesburg בדק השפעה של תיקון מפרק Tibiotalar יחד עם חיזוק שריר התאומים על יכולת כוח השריר. קבוצה שקיבלה את שני הטיפולים יחד הציגה שיפור ביחס לשתי קבוצות ביקורת (חיזוק בלבד או התאמות בלבד). למרות שאין הבדל מובהק סטטיסטית, אך עוצמת השריר ותפקוד כללית השתפרו ביותר בקבוצה המשולבת.

שיקום כירופרקטי של הקרע

השיקום של קרע בשריר התאומים מהווה אתגר. הסיבה לכך היא הנטייה של הפציעה הזאת לחזור שוב ושוב. במצב כרוני השריר עלול להיקרע גם ברמת עומס מינימאלית. הגורם העיקרי להפיכה הבעיה לכרונית הוא הניהול הלקוי של הפציעה. הקלינאי צריך להיות מודע לכך שתהליך ההחלמה של קרע בשריר התאומים הוא רב שלבי ומורכב.

איחוי לא טוב שעלול לנבוע מהתנהלות לא נכונה (פעילות יתר, חוסר פעילות גופנית ועוד) עלול להוביל להתפתחות רקמה צלקתית שבירה. רקמה צלקתית סופגת זעזועים באופן שונה ונוטה להיקרע בקלות יחסית עם חשיפה לעומס. קלינאי טוב ידע להתמודד עם הצלקת הנוצרת ולאפשר חזרה לשגרה של חיים פעילים. תוכנית השיקום צריכה לשאוף להחזיר את:

• טווח התנועה.
• הכוח.
• הגמישות.
• התפקוד של שרירי השוק.

זמן ההחלמה עשוי לנוע בין 4 -12 שבועות, בהתאם לחומרת הפציעה ועמידת המטופל בתוכנית הטיפול. ניתן לשקול התערבות כירורגית עבור חולים עם קרע מלא או תסמינים כרוניים שאינם מגיבים לטיפול שמרני. הניתוח כולל תיקון או השתלה של השריר או הגיד הקרוע ועשוי לדרוש תקופת החלמה ארוכה יותר מאשר טיפול לא ניתוחי.

יתרונות ותוצאות קליניות

מומלץ על שימוש בטכניקות תחזוקתיות אף אחרי החלמה מלאה כדי למנוע חזרה על הפציעה (Green et al., 2022). במקרים שבהם נבחן טיפול משולב (תחזוקה + חיזוק + מניפולציות), המטופלים דיווחו על הפחתת כאב, שיפור בקרת תנועה וחוזק שרירי מהר יותר מאשר טיפול שמרני בלבד (Nsitem, 2013).

המלצות טיפוליות לפי טיפוס מטופל

טיפול רפואי בקרע בשריר התאומים

טיפולים שמרניים לא ניתוחיים מומלצים לרוב המקרים של קרע בשריר התאומים. כאשר הטיפולים השמרניים כושלים או שמדובר בקרע מלא נפנה את הפצוע לניהול רפאוי. ניהול כזה עשוי לכלול אחד או יותר מהאמצעים הבאים:

• תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs).
• ניתוח עבור חולים שיש להם קרע מלא של שריר התאומים או שיש להם תסמינים מתמשכים לאחר ניהול שמרני.

 פרוגנוזה והמשך פעילות

החלמה מלאה מצופה לרוב בטווח של 4–12 שבועות לפי חומרת הקרע (Physiopedia, 2021). מוקדמות קרע חוזר נמוכה אם הטיפול והשיקום נעשו כראוי. רק 10‑15% מהקרעים דורשים התערבות כירורגית (Hsu & Chang, 2023).

מניעת קרע בשריר התאומים ותחזוקה לטווח ארוך

המפתח למניעת קרע בשריר התאומים ובעיקר קרע חוזר תלויה ביכולתנו לבנות שריר תאומים חזק וגמיש.רק שילוב זה יאפשר לשריר לשרוד פעילות מאומצת ומשתנה גם לנוכח השינויים הניווניים העוברים עליו. החשיבות של גמישות וחוזק מחדדים את החובה שלנו להקפיד לאחר פציעה של השריר על שיקומו המלא טרם שיבה לפעילות. לכן, למניעת קרע חוזר בשריר התאומים הקפידו על:

• הקפדה על חימום לפני פעילות מאומצת עם מתיחות עדינות.
•  שילוב אימונים על חוזק גבול וגמישות בתוכנית אימון קבועה.
•  הדרכה על תבניות ריצה ונחיתה נכונות. 

קרע בשריר התאומים טיפול – סיכום

קרע בשריר התאומים הוא פציעה שכיחה, כואבת ובעלת נטייה לחזור, במיוחד באוכלוסייה מבוגרת או שאינה מתאמנת באופן סדיר. טיפול שמרני מוקדם ושיקום הדרגתי חשובים – אך הטיפול הכירופרקטי מציע מענה משלים משמעותי: התאמות מפרקיות, טיפולי רקמות רכות, שיקום ביומכני ותמיכה טרנספירקלית בעזרת תרפיה עם ויברציה. שילוב בין גישות אלו עשוי להוביל להפחתת כאב מהירה יותר, שיקום תפקודי אפקטיבי והפחתה משמעותית של הסיכון לחזרה על הפציעה.

References:

Green, B., McClelland, J. A., Semciw, A. I., Schache, A. G., McCall, A., & Pizzari, T. (2022). The assessment, management, and prevention of calf muscle strain injuries: practices of expert sports clinicians. Sports Medicine – Open, 8(1), 10.

Hsu D, Chang KV. Gastrocnemius Strain. [Updated 2023 Aug 14]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-.

Nsitem, V. (2013). Diagnosis and rehabilitation of gastrocnemius muscle tear: a case report. Journal of the Canadian Chiropractic Association, 57(4), 327–333.

Nanni, G. S., & Ort, S. (2018). Gastrocnemius tear: incidental finding during a venous Doppler exam. Journal for Vascular Ultrasound, 42(2), 74–77.

Pull, M. R., & Ranson, C. E. (2007). Eccentric muscle actions: implications for injury prevention and rehabilitation. Physical Therapy in Sport, 8(2), 88–97.

Physiopedia. (2021). Calf strain: medial gastrocnemius strain. Physiopedia.