כאבי ברכיים: טיפולים יעילים ללא ניתוח מפורטים כאן במאמר. כאב בברך הוא מצב שכיח המשפיע על אנשים רבים, במיוחד מבוגרים. זה יכול להגביל תפקוד וניידות ולפגוע באיכות החיים. שכיחות כאבי הברכיים עלתה ב-20 השנים האחרונות, והיא אחראית למספר רב של ביקורים ברפואה הראשונית. כאבי ברכיים עלולים להתפתח בגלל נזקי חבלה, נזקים מצטברים מעומסים חוזרניים, נזקי מחלות פרקים ועוד. כאב בברך עלול גם להתפתח בגלל נזק וכאב ברקמה מרוחקת המושלך אל הברך.
חשוב לאתר את הרקמה שניזוקה בברך ולהעריך את חומרת הנזק. אבחון מדויק של הבעיה במפרק הברך היא הצעד הראשון והחשוב ביותר לריפוי ושיקום המפרק. ברגע שאתרנו את הגורם לכאבים בברכיים נחליט מה הטיפול הנכון וכיצד מומלץ להתנהל. אבחון לקוי של הנזק או איחור באבחון עלול לגרום להתפתחות סימנים ותסמינים כרוניים. בין היתר עלול החולה לסבול מכאבים כרוניים, מגבלות תנועה ואולי יזדקק לניתוח.
כאבי ברכיים: טיפולים יעילים ללא ניתוח – רקע
כאבי ברכיים הם אחת התלונות השכיחות ביותר במערכת השריר־שלד. הם יכולים להופיע אצל מתבגרים, ספורטאים, עובדים פיזיים, אנשים שיושבים הרבה, נשים וגברים בגיל הביניים, ואנשים מבוגרים עם שחיקת סחוס או אוסטאוארתריטיס. הכאב יכול להיות קדמי סביב הפיקה, פנימי בצד המדיאלי של הברך, אחורי מאחורי הברך, מפושט בתוך המפרק או מלווה בנפיחות, נוקשות, קליקים, תחושת חוסר יציבות או קושי בעלייה וירידה במדרגות.
למרות החשש הנפוץ מ”שחיקה”, “קרע במניסקוס” או “הברך גמורה”, רוב כאבי הברכיים אינם מחייבים ניתוח כשלב ראשון. במקרים רבים, טיפול שמרני נכון יכול להפחית כאב, לשפר תפקוד, להחזיר ביטחון בתנועה ולעכב או למנוע צורך בהתערבות פולשנית. הנחיות בינלאומיות לאוסטאוארתריטיס של הברך מדגישות שטיפול לא־ניתוחי – ובעיקר הדרכה, פעילות גופנית, ניהול משקל וטיפול תרופתי מותאם – הוא בסיס הטיפול ברוב המטופלים (Bannuru, 2019; Kolasinski, 2020).
שכיחות כאבי ברכיים ואוסטאוארתריטיס של הברך
כאבי ברכיים שכיחים במיוחד עם העלייה בגיל, אך הם אינם מוגבלים למבוגרים. בקרב אנשים מבוגרים, אוסטאוארתריטיס של הברך היא אחת הסיבות המרכזיות לכאב, ירידה בהליכה, קושי במדרגות ופגיעה באיכות החיים. ניתוחים עדכניים של נתוני Global Burden of Disease מראים שהנטל של אוסטאוארתריטיס בברך נמצא בעלייה עולמית, בין היתר בגלל הזדקנות האוכלוסייה, גידול אוכלוסין ועלייה בגורמי סיכון מטבוליים כמו עודף משקל (Chen, 2025).
אצל צעירים ומתבגרים, כאב קדמי בברך וכאב פטלופמורלי שכיחים במיוחד, בעיקר בפעילות הכוללת ריצה, קפיצות, מדרגות, כריעות או ישיבה ממושכת עם ברך כפופה. אצל אנשים בגיל הביניים, כאבים יכולים לנבוע משילוב של עומס, ירידה בכוח שרירים, שינויי מניסקוס ניווניים, התחלה של אוסטאוארתריטיס או דפוסי פעילות לא מאוזנים. לכן, מאמר זה אינו מתמקד באבחנה אחת בלבד, אלא בטיפולים יעילים ללא ניתוח לפי מנגנון הכאב.
מתי כאב ברכיים מתאים לטיפול שמרני?
ברוב המקרים, טיפול שמרני מתאים כאשר הכאב התפתח בהדרגה, מוחמר בעומס, משתפר במנוחה יחסית, אינו מלווה בחום או אודם חריג, ואין נעילה אמיתית של הברך או חולשה נוירולוגית. טיפול שמרני מתאים גם במקרים רבים של אוסטאוארתריטיס, כאב פטלופמורלי, כאב גידי, עומס סביב הפיקה, כאב אחרי פעילות, וחלק מהמקרים של קרע מניסקוס ניווני.
העיקרון החשוב הוא שהממצא בצילום או ב־MRI אינו קובע לבדו אם צריך ניתוח. אנשים רבים חיים עם שינויים ניווניים במניסקוס, בסחוס או במפרק בלי כאב משמעותי. לכן, ההחלטה צריכה להתבסס על השילוב בין הסיפור הקליני, הבדיקה, רמת התפקוד, גיל, מטרות המטופל, משך הכאב והתגובה לטיפול קודם.
אבחון נכון לפני טיפול: לא כל כאב ברך הוא אותו דבר
כאב קדמי בברך
כאב קדמי בברך, בעיקר סביב הפיקה, נפוץ אצל צעירים, מתבגרים וספורטאים, אך מופיע גם אצל מבוגרים. הוא מוחמר לרוב בעלייה וירידה במדרגות, כריעה, ריצה, קפיצה או ישיבה ממושכת. הטיפול המרכזי הוא הדרכה ותרגול שמחזק את שרירי הירך, הישבן והברך, יחד עם התאמת עומסים. מדריך best practice עדכני לכאב פטלופמורלי ממליץ על חינוך ותרגול כבסיס הטיפול, עם תוספות כמו מדרסים, טייפינג או טיפול ידני לפי צורך אישי (Neal, 2024).
כאב פנימי בברך
כאב בצד הפנימי של הברך יכול לנבוע מאוסטאוארתריטיס, עומס על המניסקוס המדיאלי, רגישות ברצועה המדיאלית, גירוי בגידי pes anserine או שינויי עומס לאורך הגפה. במבוגרים, כאב פנימי הדרגתי עם נוקשות בוקר קצרה, קושי במדרגות ורגישות במפרק מתאים לעיתים לאוסטאוארתריטיס. הטיפול כולל חיזוק, פעילות אירובית מותאמת, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, ניהול עומסים ולעיתים תרופות או זריקות.
כאב אחורי בברך
כאב אחורי בברך יכול לנבוע מציסטה על שם בייקר, עומס בגידי ההמסטרינג, שריר התאומים, בעיה מניסקלית, נוקשות מפרקית או לעיתים מקור כלי דם. כאב אחורי עם נפיחות משמעותית, חום מקומי, קוצר נשימה, כאב שוק חריג או חשד לקריש דם מחייב בירור רפואי. כאב אחורי מכני, לעומת זאת, עשוי להשתפר עם הפחתת עומס, תרגול וטיפול במקור המפרקי או השרירי.
טיפול יעיל ראשון: הדרכה וניהול עומסים
הדרכה היא טיפול לכל דבר. מטופלים רבים מפסיקים לזוז בגלל פחד ש”כל תנועה שוחקת את הברך”. בפועל, ברך זקוקה לתנועה ולעומס מדורג. הבעיה אינה עצם השימוש בברך, אלא עומס גבוה מדי, מהר מדי, ללא התאוששות מספקת. לכן, השלב הראשון בטיפול הוא לזהות מה מחמיר את הכאב: מדרגות, ריצה, כריעות, עמידה ממושכת, קימה מכיסא, אימון כוח, משקל גוף, נעליים או עומס עבודה.
ניהול עומסים אינו מנוחה מוחלטת. מנוחה מוחלטת עלולה להחליש שרירים, להוריד סבולת ולגרום לברך להיות רגישה יותר כאשר חוזרים לפעילות. במקום זאת, מפחיתים זמנית את הפעולות שמחמירות כאב, שומרים על פעילות שאינה מחמירה, ומעלים עומס בהדרגה. הנחיות OARSI ו־ACR/Arthritis Foundation מדגישות טיפול מותאם אישית, פעילות גופנית והשתתפות פעילה של המטופל בניהול המחלה (Bannuru, 2019; Kolasinski, 2020).
טיפול יעיל שני: פעילות גופנית מותאמת
למה תרגול הוא בסיס הטיפול?
פעילות גופנית היא אחד הטיפולים החשובים ביותר לכאבי ברכיים, במיוחד באוסטאוארתריטיס וכאב פטלופמורלי. התרגול משפר כוח שרירים, שליטה עצבית־שרירית, סבולת, יציבות, תפקוד יומיומי וביטחון בתנועה. הוא אינו “מגדל סחוס חדש” באופן ישיר, אך הוא מפחית עומס יחסי על המפרק, משפר חלוקת עומסים ומעלה את היכולת של הברך להתמודד עם פעילות.
סקירה ומטה־אנליזה רשתית עדכנית על טיפולים פיזיקליים באוסטאוארתריטיס של הברך מצאה שלטיפולים שונים יש פרופילי יעילות שונים, אך הדגישה שהראיות לרבים מהם עדיין בינוניות עד נמוכות, ולכן יש להתאים את הבחירה למטופל ולא להבטיח פתרון אחיד לכולם (Zhang, 2025).
איזה סוג תרגול מתאים לכאבי ברכיים?
אין תרגיל אחד שמתאים לכולם. באוסטאוארתריטיס של הברך, אפשר לשלב חיזוק שרירי ירך, חיזוק ישבן, תרגול שיווי משקל, הליכה, אופניים, תרגול מים, אימון אירובי מתון ותרגילי טווח תנועה. בכאב פטלופמורלי, מומלץ לשלב חיזוק ברך וירך, בעיקר שרירי ארבע־ראשי ושרירי ירך־אגן, עם הדרכה על עומסים ותנועה (Barton, 2015; Neal, 2024).
בשלב ראשון, המטרה היא לא לבצע את התרגיל “המושלם”, אלא למצוא עומס שהברך מקבלת. כאב קל בזמן תרגול יכול להיות סביר, אך כאב שמחמיר מאוד או נשאר מוגבר ביום שאחרי מצביע על עומס גבוה מדי. עם הזמן, התרגול צריך להתקדם: יותר חזרות, יותר התנגדות, יותר שליטה, יותר פעילות תפקודית.
טיפול יעיל שלישי: ירידה במשקל כאשר יש עודף משקל
עודף משקל הוא אחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר לאוסטאוארתריטיס של הברך. ההשפעה אינה רק מכנית, כלומר לא רק “יותר משקל על המפרק”. רקמת שומן קשורה גם למדדי דלקת ומטבוליזם, שיכולים להשפיע על כאב ועל התקדמות המחלה. לכן, אצל מטופלים עם עודף משקל וכאב ברכיים, ירידה מתונה במשקל יכולה להפחית עומס, לשפר הליכה ולהקל על תפקוד.
הטיפול היעיל ביותר אינו דיאטה קיצונית, אלא שילוב של תזונה מותאמת, פעילות גופנית ושינוי הרגלים. הנחיות קליניות לאוסטאוארתריטיס ממליצות על ירידה במשקל למטופלים עם עודף משקל או השמנה, כחלק מהטיפול הכולל ולא כפתרון מבודד (Bannuru, 2019; Kolasinski, 2020).
טיפול יעיל רביעי: פיזיותרפיה ושיקום תפקודי
פיזיותרפיה טובה אינה רק רשימת תרגילים. היא כוללת אבחון תנועתי, התאמת עומסים, שיפור טכניקה, חיזוק, תרגול שיווי משקל, תרגול הליכה, עבודה על טווחי תנועה, חינוך לכאב והתקדמות הדרגתית לפעילויות שהמטופל רוצה לבצע. אצל אדם מבוגר המטרה יכולה להיות ירידה בטוחה במדרגות; אצל רץ – חזרה לריצה; אצל עובד פיזי – עמידה והרמה; ואצל מתבגר – חזרה לספורט בלי כאב קדמי.
בכאבי ברכיים כרוניים, חשוב לשלב תרגול מקומי של הברך עם הסתכלות על כל השרשרת התנועתית: כף הרגל, הקרסול, הירך, האגן והגב התחתון. ברך אינה עובדת לבד. חולשת ירך, מגבלת קרסול, ירידה בשיווי משקל או פחד מתנועה יכולים לשמר כאב גם כאשר המפרק עצמו אינו “חמור”.
טיפול יעיל חמישי: טיפול ידני וכירופרקטיקה
איך כירופרקטיקה יכולה להועיל בכאבי ברכיים?
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מהמקרים של כאבי ברכיים כאשר הכאב קשור למערכת השריר־שלד ולדפוסי תנועה. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות או מניפולציות עדינות למפרקי הברך, הקרסול, הירך, האגן או הגב התחתון, עבודה על רקמות רכות, שיפור טווחי תנועה, הדרכה תפקודית ותרגול. המטרה אינה “להחזיר את הברך למקום”, אלא להפחית כאב, לשפר תנועה, להקל על עומסים ולתמוך בחזרה הדרגתית לפעילות.
סקירה שיטתית על טיפול ידני באוסטאוארתריטיס של הברך מצאה שהמחקרים שנכללו הצביעו על שיפור קצר־טווח בכאב, טווח תנועה ותפקוד, אך הדגישה שנדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע השפעות ארוכות טווח והשוואה ברורה לטיפולים אחרים (Tsokanos, 2021).
כירופרקטיקה כחלק מתוכנית ולא כתחליף לתרגול
הטעות הנפוצה היא לחשוב שטיפול ידני יכול להחליף חיזוק, ירידה במשקל, שינוי עומסים או פעילות גופנית. בפועל, כאשר כאב ברכיים נובע מחולשה, עומס חוזר או אוסטאוארתריטיס, טיפול ידני יכול להיות “חלון הזדמנות”: הוא עשוי להפחית כאב זמנית כדי שהמטופל יוכל לזוז יותר, לתרגל טוב יותר ולחזור לתפקוד. בלי תרגול ושינוי הרגלים, ההשפעה לרוב מוגבלת.
סקירה עדכנית על טיפול אוסטאופתי מנואלי באוסטאוארתריטיס מצאה ראיות ראשוניות לשיפור בכאב, נוקשות, טווח תנועה ותפקוד, אך גם שם הודגש הצורך במחקרים גדולים ואיכותיים יותר (Stoll, 2024).
טיפול יעיל שישי: תרופות נוגדות דלקת ומשככי כאב
תרופות יכולות לעזור, אך הן אינן מחליפות שיקום. נוגדי דלקת לא־סטרואידליים, במיוחד מקומיים כמו ג’ל דיקלופנק, מומלצים לעיתים כקו טיפול באוסטאוארתריטיס של הברך משום שהם יכולים להפחית כאב עם פחות חשיפה מערכתית לעומת טיפול פומי. מטא־אנליזה של נתוני מטופלים מצאה שטיפול מקומי ב־NSAIDs יעיל לכאב באוסטאוארתריטיס, אם כי לא תמיד ניתן לנבא מראש מי יגיב טוב יותר (Persson, 2020).
NSAIDs דרך הפה עשויים להיות יעילים יותר אצל חלק מהמטופלים, אך הם דורשים זהירות, במיוחד באנשים עם מחלות כליה, לחץ דם גבוה, מחלות לב, כיב קיבה, שימוש במדללי דם או תרופות אחרות. לכן, ההחלטה צריכה להיות רפואית ואישית. כאב ברכיים כרוני אינו סיבה לקחת תרופות לאורך זמן בלי מעקב.
טיפול יעיל שביעי: זריקות לברך
זריקות סטרואידים
זריקות סטרואידים לתוך הברך יכולות להפחית כאב ודלקת בטווח הקצר, במיוחד כאשר יש התלקחות עם נפיחות וכאב משמעותי. הן אינן מתקנות שחיקה ואינן מחליפות תרגול, אך הן יכולות לעזור למטופל לעבור שלב כואב ולהתחיל שיקום. יש להשתמש בהן בשיקול דעת, במיוחד כאשר יש סוכרת, זיהום, שחיקה מתקדמת או צורך בזריקות חוזרות.
חומצה היאלורונית ו־PRP
חומצה היאלורונית ו־PRP הן אפשרויות נפוצות יותר ויותר, אך ההמלצות לגביהן אינן אחידות בין הנחיות שונות. חלק מהמחקרים מציעים ש־PRP עשוי להועיל לחלק מהמטופלים עם אוסטאוארתריטיס קלה־בינונית, אך קיימת שונות גדולה בפרוטוקולים, בהרכב החומר, במספר הזריקות ובאוכלוסיות שנבדקו. סקירות עדכניות מדגישות את הפוטנציאל, אך גם את הצורך בהשוואות איכותיות ובמעקב ארוך טווח (Glinkowski, 2025; Shahbaz, 2024).
טיפול יעיל שמיני: ברכיות, מדרסים וטייפינג
ברכיות, שרוולים אלסטיים, מדרסים וטייפינג יכולים להקל על כאב אצל חלק מהמטופלים. הם אינם “מרפאים” את הברך, אך יכולים לשפר תחושת יציבות, להפחית עומס נקודתי ולאפשר פעילות. באוסטאוארתריטיס מדיאלית, ברכיות מסוימות עשויות להפחית עומס על המדור הפנימי. בכאב פטלופמורלי, טייפינג או מדרסים עשויים לעזור כטיפול תומך, בעיקר כאשר הם משולבים עם תרגול והדרכה (Collins, 2018; Neal, 2024).
הכלל המעשי הוא לבדוק תגובה: אם ברכייה מאפשרת הליכה טובה יותר, ירידה בכאב או ביטחון, אפשר להשתמש בה. אם היא גורמת לתלות, אי־נוחות או החמרה, אין צורך להתעקש. אמצעי תמיכה הם כלי זמני או משלים, לא תחליף לבניית כוח ותפקוד.
טיפול יעיל תשיעי: פעילות במים
פעילות במים מתאימה במיוחד לאנשים עם כאב משמעותי, עודף משקל, פחד מהעמסה, קושי בהליכה או רגישות גבוהה. המים מפחיתים עומס משקל על הברך ומאפשרים תנועה רחבה יותר. אפשר לבצע הליכה במים, תרגילי טווח תנועה, חיזוק עדין, תרגול שיווי משקל ואימון אירובי.
היתרון העיקרי של פעילות במים הוא התחלה בטוחה יותר של תנועה. החיסרון הוא שההשפעה על תפקוד יומיומי מחייבת בהמשך מעבר הדרגתי לפעילות יבשה: הליכה, מדרגות, קימה מכיסא ותרגול כוח. לכן, פעילות במים מצוינת כשלב ראשון או כטיפול משלים, אך לא בהכרח כטיפול יחיד.
טיפול יעיל עשירי: טיפול בכאב מניסקוס ניווני ללא ניתוח
קרע מניסקוס ניווני נפוץ בגיל הביניים ומעלה, ולעיתים מופיע יחד עם אוסטאוארתריטיס. בעבר בוצעו ניתוחים ארתרוסקופיים רבים לקרעים כאלה. כיום, הראיות תומכות בזהירות רבה יותר: במקרים רבים של קרע ניווני, טיפול שמרני ותרגול יכולים להשיג תוצאות דומות לניתוח מבחינת כאב ותפקוד.
סקירה ומטה־אנליזה מ־2024 על שיקום בקרעים מניסקליים ניווניים מצאה שפעילות גופנית יכולה לשפר כאב, כוח ותפקוד, אם כי איכות המחקרים והפרוטוקולים משתנה (Mao, 2024).
ניתוח עדיין יכול להיות רלוונטי במקרים מסוימים, למשל נעילה אמיתית של הברך, קרע טראומטי משמעותי, פגיעה מכנית ברורה או כישלון ממושך של טיפול שמרני איכותי. אך כאב בלבד עם ממצא ניווני ב־MRI אינו בהכרח סיבה למהר לניתוח.
טיפול יעיל אחד־עשר: שינוי פעילות במקום הפסקת פעילות
אנשים עם כאבי ברכיים נוטים לעיתים להפסיק פעילות לגמרי. זו טעות נפוצה. במקום להפסיק, כדאי לשנות. אם ריצה מחמירה כאב, אפשר לעבור זמנית להליכה, אופניים, שחייה או אימון כוח קל. אם מדרגות מחמירות, אפשר להפחית נפח ולתרגל עלייה מבוקרת. אם כריעות עמוקות כואבות, אפשר להתחיל בטווח קטן יותר.
שינוי פעילות מאפשר לשמור על כושר, מצב רוח, משקל ותפקוד. המטרה היא לא “להגן על הברך מכל עומס”, אלא למצוא עומס שהברך מסוגלת לשאת היום, ואז להעלות אותו בהדרגה. זהו עיקרון מרכזי בשיקום שמרני מוצלח.
גורמי סיכון לכאבי ברכיים
גורמי הסיכון משתנים לפי האבחנה, אך כוללים גיל, עודף משקל, היסטוריה של פציעה בברך, עומסים חוזרים, חולשת שרירים, עבודה פיזית, ספורט עם קפיצות או שינויי כיוון, גנטיקה, מין, מחלות מטבוליות ולעיתים גורמים פסיכו־סוציאליים כמו פחד מתנועה, שינה ירודה וסטרס. באוסטאוארתריטיס, עודף משקל ופציעה קודמת הם גורמים חשובים במיוחד. בכאב פטלופמורלי, עומס אימונים, חולשת ירך, עומס מדרגות וריצה יכולים להיות משמעותיים. בקרעים מניסקליים ניווניים, גיל ועומס מצטבר משחקים תפקיד מרכזי.
המשמעות המעשית היא שטיפול יעיל אינו יכול להיות “זריקה אחת” או “תרגיל אחד”. צריך לזהות אילו גורמים משמרים את הכאב אצל האדם הספציפי: משקל, כוח, עומס עבודה, פחד מתנועה, טכניקה, נעליים, חוסר שינה, פעילות נמוכה או דפוסי כאב כרוניים.
מתי טיפול ללא ניתוח לא מספיק?
טיפול שמרני הוא הבחירה הראשונה במקרים רבים, אך יש מצבים שבהם נדרש בירור רפואי מהיר או שיקול ניתוחי. פנייה דחופה נדרשת כאשר יש חבלה משמעותית, חוסר יכולת לדרוך, נפיחות גדולה ומהירה לאחר פציעה, עיוות, חום ואודם במפרק, חשד לזיהום, כאב שוק עם נפיחות חריגה, נעילה אמיתית של הברך, חולשה נוירולוגית או כאב שמחמיר בלי הסבר.
שיקול ניתוחי עשוי לעלות כאשר קיימת פגיעה מבנית משמעותית, כישלון של טיפול שמרני איכותי, מגבלה תפקודית קשה, קרע טראומטי מסוים, או אוסטאוארתריטיס מתקדמת שלא מגיבה לטיפולים שמרניים. גם אז, החלטה על ניתוח צריכה להיות משותפת, לאחר הבנת היתרונות, הסיכונים והחלופות.
תוכנית טיפול מעשית ללא ניתוח
שלב ראשון: הפחתת כאב והחזרת ביטחון
בשלב הראשון מפחיתים עומסים מחמירים, שומרים על תנועה קלה, משתמשים בקירור או חום לפי תגובה, שוקלים טיפול תרופתי קצר לפי ייעוץ רפואי, ומתחילים תרגילים עדינים. המטרה היא להחזיר תחושת שליטה ולא “לתקן” הכול בשבוע אחד.
שלב שני: חיזוק והגדלת עומס
לאחר שהכאב מתייצב, מוסיפים חיזוק הדרגתי: קימה מכיסא, גשר, תרגילי ירך, תרגילי ארבע־ראשי, הליכה מדורגת, אופניים, תרגילי שיווי משקל ותרגילים תפקודיים. ההתקדמות צריכה להיות לפי תגובת הברך.
שלב שלישי: חזרה לתפקוד מלא
בשלב מתקדם מחזירים מדרגות, הליכה ארוכה, ריצה, קפיצות, עבודה פיזית או ספורט לפי מטרה אישית. כאן חשוב במיוחד לתכנן עומסים: לא לחזור בבת אחת לנפח פעילות מלא, אלא לבנות סבולת וכוח בהדרגה.
סיכום: רוב כאבי הברכיים יכולים להשתפר ללא ניתוח
כאבי ברכיים הם תופעה שכיחה, אך ניתוח אינו הפתרון הראשון ברוב המקרים. טיפול יעיל ללא ניתוח מבוסס על אבחון נכון, הדרכה, ניהול עומסים, תרגול מותאם, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, פיזיותרפיה, טיפול ידני או כירופרקטיקה במקרים מתאימים, תרופות לפי צורך, ולעיתים זריקות או אמצעי תמיכה.
המסר המרכזי הוא שברך כואבת אינה בהכרח ברך “הרוסה”. ברוב המקרים, ניתן לשפר כאב ותפקוד באמצעות תוכנית שמרנית עקבית ומותאמת אישית. כירופרקטיקה יכולה להיות חלק מועיל מהתוכנית כאשר היא מתמקדת בתנועה, עומסים ותפקוד, אך היא יעילה ביותר כאשר היא משולבת עם תרגול, שינוי הרגלים והבנה נכונה של מקור הכאב.
References:
Bannuru, R. R., Osani, M. C., Vaysbrot, E. E., Arden, N. K., Bennell, K., Bierma-Zeinstra, S. M. A., Kraus, V. B., Lohmander, L. S., Abbott, J. H., Bhandari, M., Blanco, F. J., Espinosa, R., Haugen, I. K., Lin, J., Mandl, L. A., Moilanen, E., Nakamura, N., Snyder-Mackler, L., Trojian, T., Underwood, M., & McAlindon, T. E. (2019). OARSI guidelines for the non-surgical management of knee, hip, and polyarticular osteoarthritis. Osteoarthritis and Cartilage, 27(11), 1578-1589. DOI: 10.1016/j.joca.2019.06.011
Barton, C. J., Lack, S., Hemmings, S., Tufail, S., & Morrissey, D. (2015). The “Best Practice Guide to Conservative Management of Patellofemoral Pain”: Incorporating level 1 evidence with expert clinical reasoning. British Journal of Sports Medicine, 49(14), 923-934. DOI: 10.1136/bjsports-2014-093637
Chen, J., Liu, T., Xu, X., Zeng, C., & Li, H. (2025). Global burden of knee osteoarthritis from 1990 to 2021: Trends, inequalities, and projections to 2035. PLOS ONE, 20(6), e0320115. DOI: 10.1371/journal.pone.0320115
Glinkowski, W. M., Pokrywka, A., & Glinkowska, B. (2025). Platelet-rich plasma for knee osteoarthritis: Current evidence and clinical considerations. Journal of Clinical Medicine, 14(4), 1196. DOI: 10.3390/jcm14041196
Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhaver, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., Wise, B., Altman, R. D., DiRenzo, D., Fontanarosa, J., Giradi, G., Ishimori, M., Misra, D., Shah, A. A., Shmagel, A. K., Thoma, L. M., Turgunbaev, M., Turner, A. S., & Reston, J. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis Care & Research, 72(2), 149-162. DOI: 10.1002/acr.24131
Mao, S., Xiao, B., Li, Y., Wang, H., Zhang, Y., & Kim, H. (2024). Clinical outcomes of exercise rehabilitation for degenerative tibial meniscal tears: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Journal of Pain Research, 17, 3431-3448. DOI: 10.2147/JPR.S467423
Neal, B. S., Lack, S. D., Bartholomew, C., & Morrissey, D. (2024). Best practice guide for patellofemoral pain based on synthesis of a systematic review, the patient voice and expert clinical reasoning. British Journal of Sports Medicine, 58(24), 1486-1495. DOI: 10.1136/bjsports-2024-108110
Persson, M. S. M., Stocks, J., Walsh, D. A., Doherty, M., & Zhang, W. (2020). The relative efficacy of topical non-steroidal anti-inflammatory drugs and capsaicin in osteoarthritis: A network meta-analysis of randomised controlled trials. Rheumatology, 57(9), 1575-1584. DOI: 10.1093/rheumatology/kex437
Shahbaz, A., Khan, M. S., Warrier, A. A., Khan, Z. A., & Ali, M. (2024). Efficacy of platelet-rich plasma intra-articular injections in knee osteoarthritis: A systematic review. Cureus, 16(1), e52324. DOI: 10.7759/cureus.52324
Stoll, V., Cavalieri, T. A., & Dickson, E. L. (2024). Osteopathic manipulative treatment in osteoarthritis: A scoping review. Cureus, 16(1), e52351. DOI: 10.7759/cureus.52351
Tsokanos, A., Livieratou, E., Billis, E., Tsekoura, M., Tatsios, P., Tsepis, E., Fousekis, K., & Matzaroglou, C. (2021). The efficacy of manual therapy in patients with knee osteoarthritis: A systematic review. Medicina, 57(7), 696. DOI: 10.3390/medicina57070696
Zhang, S., Ge, X., Liu, Y., Wang, C., Chen, J., & Li, X. (2025). Effectiveness of physical therapies for patients with knee osteoarthritis: A systematic review and network meta-analysis of randomized controlled trials. Frontiers in Medicine, 12, 1714912. DOI: 10.3389/fmed.2025.1714912