דלקת בגיד אכילס – טיפול מהיר עשוי להציל את הגיד מנזקים בלתי הפיכים ותסמינים כרוניים. התפתחות סימנים ותסמינים ובכלל זה כאבים בגיד אכילס היא אחת התלונות השכיחות בקרב ספורטאים. גיד אכילס שהוא הגיד הגדול ביותר בגוף מחבר את שרירי השוק (Calf muscles) אל עצם העקב (Calcaneus). המבנה המסיבי של הגיד הזה מאפשר לו לעמוד בעומסים גדולים.
אנו משתמשים בו במצבים של הליכה, עלייה וירידה במדרגות, ריצה, קפיצה ועמידה על קצות אצבעות. כאבים בגיד אכילס נובעים מנזקים הנגרמים לגיד והתפתחות דלקת. הגיד יודע לעמוד בעומסים הנובעים מריצות וקפיצות ועוד אך לעתים אנו נוטים לעבור את המגבלות שלו ואז מתרחש הנזק. עומסי יתר או נזקי חבלה גורמים למתיחה, קרע חלקי או קרע מלא של הגיד. אבחון מהיר ומדויק יאשר טיפול יעיל. טיפול מהיר עשוי למנוע כאבים כרוניים בכף הרגל ומגבלות תנועה.
דלקת בגיד אכילס טיפול – רקע
גיד אכילס הוא הגיד המסיבי ביותר בגוף האדם. הגיד הזה מחבר את שרירי השוק ובכללם שרירי התאומים (Gastrocnemius) והסוליה (Soleus) אל עצם העקב מאחור. דלקת בגיד אכילס עלולה לנבוע ממתיחה של הגיד, מקרע חלקי או קרע מלא שלו. הנזק יכול להתפתח בכל נקודה לאורך הגיד:
- נקודת החיבור של הגיד לעצם העקב (Insertional Achilles tendinitis). פציעה שכיחה בכל גיל אך שכיחה יותר בקרב ספורטאים שמרבים לרוץ
- חלקו המרכזי של הגיד (Non insertional Achilles tendinitis). פציעה של הגיד בחלקו המרכזי אופיינית בקרב הספורטאים צעירים
- אזור החיבור של הגיד אל שרירי השוק
פציעה של הגיד מתחילה לרוב על ידי מתיחה או קריעה של מספר סיבים שמהם בנוי הגיד. התוצאה המיידית היא התפתחות דלקתית נפיחות וכאבים. יש לעתים שסיבי הגיד שניזוקו מסתיידים. עוד תיתכן צמיחה של זיז גרמי בנקודת החיבור של גיד אכילס הפצוע אל עצם העקב.
דלקת בגיד אכילס גורמת לכאב ונוקשות, בחלק האחורי של העקב ומגבלות תנועה. סיבוך אפשרי של דלקת זאת כולל סיכון מוגבר לקרע מלא של הגיד. הפרעה דלקתית זאת שכיחה בקרב קבוצות מסוימות של אנשים, כגון רצים, ספורטאים וגברים בגיל העמידה. לפי סקירה של מחקרים אפידמיולוגיים, השכיחות של דלקת בגיד אכילס:
- נעה בין 1.7% ל-24%, תלוי באוכלוסייה ובהגדרת המצב
- שיעור ההיארעות של דלקת בגיד אכילס בפרקטיקה הכללית מוערך כ-1.7 לכל 1,000 מטופלים רשומים
הגורמים וגורמי הסיכון להתפתחות דלקת בגיד אכילס
הגורם לפציעות וכאבים בגיד אכילס הם בעיקר עומסי יתר על רקע ביצוע פעולות חוזרניות כגון ריצה, משחקי כדור ועוד. גורמי סיכון להתפתחות כאבים בגיד אכילס כוללים בין היתר:
- פעילות גופנית הכרוכה בעומסים גדולים על כפות הרגליים
- הגברה חדה מידי בעצימות של הפעילות הגופנית
- שרירי שוק קצרים
- כפות רגליים שטוחות או גבוהות
- השמנה ועוד
התסמינים של דלקת בגיד אכילס
סימנים ותסמינים של דלקת בגיד אכילס כוללים:
- כאבים בעקב ולאורך הגיד
- הכאבים מופיעים בעיקר בבוקר ולאחר פעילות גופנית
- עיבוי של הגיד
- נפיחות מקומית בגיד ועוד
אבחון לקוי או מאוחר עלול למנוע טיפול ראוי בגיד אכילס. התוצאה עלולה להיות נזקים בלתי הפיכים בגיד ואולי אף ניתוח לתיקון הנזק.
דלקת בגיד אכילס – אבחון
היסטוריה
האבחון של דלקת בגיד אכילס יתחיל מלמידה של ההיסטוריה הרפואית. בשלב הזה נלמד הכול אודות הכאבים ושאר התלונות כולל:
- תיאור של התלונות שלכם
- מתי החלו
- כיצד החלו (בבת אחת או באופן הדרגתי)?
- מה גרם להם (סוג ספורט, הגברה חדה בעצימות של הספורט, נפילה, נקיעת קרסול…)
- האם סבלתם בעבר מאותם סימנים ותסמינים
- נלמד מהו סוג הכאב, מה מפחית אותו ומה מחמיר אותו
- נברר האם ישנם סימנים ותסמינים נוספים מלבד כאבים.
- האם אתם מטופלים תרופתית? תרופות מסוימות מעלות את הסיכון להתפתחות דלקת בגיד אכילס.
- נרצה לראות את נעלי הריצה. ניתן ללמוד מאופן ההתבלות שלהם על צורת הדריכה ועל ליקויים מבניים בכף הרגל. לאחר מכן נמשיך בבדיקה הגופנית.
בדיקה גופנית
במהלך הבדיקה הפיזית ננסה לשחזר את הכאב שנגרם בשל דלקת בגיד אכילס ולהבין מהן המגבלות שאתם חווים. נתבונן בגיד במהלך ביצוע מטלות שונות כולל הליכה, עמידה על קצות אצבעות ועוד. נמשש את הגיד במטרה לאתר את מיקום הנזק בגיד ולעריך את חומרת הפגיעה. הגיד מעובה? האם ניתן לחוש במרווח שנוצר בגיד בגלל הקרע? יש בצקת? נערות בדיקות טווחי תנועה פסיביים ואקטיביים של כף הרגל על חלקיה השונים. נערוך בדיקות נוירולוגיות ובדיקות מיוחדות לזיהוי ליקויים בכף הרגל והקרסול.
דגלים אדומים
דלקת בגיד אכילס הכרוכה בסימנים ותסמינים כגון חום גבוה, אובדן משקל בלתי מוסבר ועוד מעלים את הסבירות שהגורם לתופעה אינו מכאני. תסמינים אלו מהווים דגל אדום ומחייבים הפניה ובירור רפואי מעמיק נוסף.
דימות
אם עדיין נותר ספק לגבי האבחון או לביצוע אבחנה מבדלת נפנה את החולה לבדיקות דימות מתקדמות. בין הבדיקות נציין צילום רנטגן שאינו מראה את הגיד אבל עשוי לעזור לנו לשלול תופעות אחרות, אולטרה סאונד וכמובן MRI.
טיפול עצמי
זכרו התנהגות נכונה כאשר מתפתחת דלקת בגיד אכילס היא קריטית לריפוי עצמי. ככלל, מנוחה במיטה אינה מומלצת שכן די מהר היא גורמת לניוון ונזקים ומאיטה את ההחלמה. הכלל שכן צריך להנחות אתכם הוא הימנעות מכאב במהלך הפעילות. כל פעילות שניתן לבצע ללא כאב רצוי להמשיך ולבצע אותה.
הרבה פעמים מנוחה המלווה בהימנעות מנעלי עקב ומעבר לנעל רחבה, או הכנסה של מדרס מתאים לתוך הנעל מספיקים להקל על הכאבים. יתכן שתצטרכו לשקול שימוש בקביים ו/או חבישה כדי לאפשר מנוחה יסודית יותר לגיד אכילס. זכרו גם אם הכאב בגיד נעלם אתם עדין צריכים להיזהר לעוד פרק זמן של 4-8 שבועות וזאת כדי לאפשר החלמה מלאה ויסודית לדלקת. כאשר אתם חוזרים לפעילות שגרתית של עבודה וספורט עשו זאת באופן הדרגתי. הקפידו להימנע מאותן שגיאות שהובילו להיווצרות הבעיה.
טיפול ושיקום כירופרקטי
כאבים שמוסיפים להחמיר או אינם מגיבים לטיפול עצמי מחייבים עזרה מקצועית. מקצוע הכירופרקטיקה נותן מענה מקיף לבעיות מערכת שריר ושלד ובכלל זה כף רגל. ברוב המקרים דלקות בגיד אכילס נגרמות מסיבות מכניות ועל כן יכולים להיות מטופלים באופן שמרני, על ידי כירופרקט. כלומר ללא ניתוחים ובמידת האפשר גם שימוש בתרופות.
כירופרקט מוכשר לאתר ולטפל ברוב הדלקות בגיד אכילס שנוצרים בגלל עומס יתר, חבלה, שיבושים מבניים ו/או ליקויים תפקודיים. לאחר שהקשבנו להיסטוריה הרפואית של החולה, בדקנו את כף הרגל שלו, ערכנו ניתוח התנהגות ביו מכנית לגיד במצבים שונים וקבענו את האבחון יחל השלב הטיפולי.
שלב א: טיפול בכאב
הטיפול בהתפתחות דלקת בגיד אכילס נחלק למספר שלבים: בשלב הראשון, השלב הדלקתי נמליץ על מנוחה והימנעות מפעולות מכאיבות, נעשה שימוש במיטב המכשור הרפואי הקיים לריפוי דלקות כולל אולטרה סאונד, לייזר רך ו/או טיפול בגלי הלם. יתכן שבשלב הזה נמליץ על תמיכה של הגיד באמצעות חבישה או אפילו באמצעות קביים.
שלב ב: הנעה של כף הרגל ושימור יכולות
בשלב השני עם שוך הכאב נתחיל להניע את כף הרגל ואת הגיד ובמקביל נשמר את טווחי התנועה והיכולת התפקודית שרירי של הגפה התחתונה והשוק. נעשה זאת באופן הדרגתי בין היתר באמצעות תרגילים איזומטריים (Isometrics), תרגילים עם כיווץ קונצנטרי (Concentric) ותרגילים עם כיווץ אקסצנטרי (Eccentric).
שלב ג: שיקום משלים וחזרה למגרש
בשלב השלישי נעבור בהדרגת לשיקום של הגיד שמטרתו להכשיר את הגיד לעמוד בעומס פעילות מלא. בשלב הזה שבו החולה הולך כבר ללא צליעה נוודא שכף הרגל מתפקדת באופן מיטבי. בחלק מהמקרים נפנה את המטופל למכון כף רגל לצורך התאמת מדרסים. בשלב הזה נשים דגש על שיפור שיווי המשקל וחוש החישה העצמית (Proprioception), נחזיר בהדרגה את היכולות האתלטיות של החולה כולל מהירות זריזות שינויי כיוון ועוד. עם תום השלב הזה יחזור החולה שהבריא לפעילות מלאה.
טיפול רפואי
במידת הצורך וכאשר אותה דלקת בגיד אכילס לא מגיבה לטיפול שמרני נפנה את המטופל לטיפול רפואי. הטיפול הרפואי בדלקת בגיד אכילס יכלול שימוש:
- בתרופות משככות כאב למיניהן ובכלל זה תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים וסטרואידים.
לא מומלץ להשתמש או להזריק תרופות על בסיס סטרואיד שכן אלו עלולות לגרום לנזקים נוספים לגיד. באין מוצא או כאשר הנזק גדול מידי יש לשקול את האופציה הכירורגית.
מניעה
הכלל הראשוני בשמירה על הבריאות של כפות הרגליים ובכלל זה של גיד אכילס היא:
- בחירת נעליים נכונה. נעלים איכותיות חייבות להיות מרופדות ומתוחזקות היטב, נוחות, מצוידות בתמיכה לקשת, ורחבות מספיק כדי להכיל בנוחות את אצבעות כף הרגל. את הנעלים יש לבחור בהתאם לסוג הפעילות: נעלי הליכה להליכה, נעלי ריצה לריצה, נעלי טניס לטניס.
- מומלץ לא לוותר על גרביים.
- במידת הצורך חשוב להתאים מדרסים לשיפור התמיכה והתפקוד של כפות הרגליים.
- שמרו על משקל גוף סביר לגובה שלכם כדי למנוע עומסי יתר על הגידים ועל כפות הרגליים.
- הימנעו מעמידה ממושכת או משהייה ממושכת על כפות הרגליים.
- למדו ללכת ולרוץ נכון.
- יש להקפיד על ביצוע חימום הגוף וכפות הרגליים לפני כל פעילות גופנית ומתיחות עדינות של הגיד לאחריה.
- בכל פעילות שבה אתם בוחרים לבצע הקפידו על עלייה הדרגתית בסרגל העומסים.
- לרצים מומלץ לגוון את הפעילות האירובית שלכם. בצעו לסירוגין גם פעילות שאינה נושאת משקל כמו רכיבת אופניים או שחייה.
- נימצא קשר בין צריכת תרופות על בסיס סטרואידים וצריכת תרופות אנטיביוטיות לנזקים לגיד אכילס. צמצמו למינימום הכרחי השימוש בתרופות על בסיס סטרואידים כגון Prednisolone או תרופות אנטיביוטיות כגון Quinolone. קבוצת סיכון עיקרית להתפתחות דלקת בגיד אכילס הם מבוגרים מעל גיל 60 המטופלים עם תרופות סטרואידים.
References:
Lopes AD, Hespanhol LC Jr, Yeung SS, Costa LO. What are the main running-related musculoskeletal injuries? A systematic review. Sports Med. 2012 Oct 1;42(10):891-905.
Riel H, Jensen MB, Olesen JL, Vicenzino B, Rathleff MS. The prevalence and incidence of Achilles tendinopathy: a systematic review and meta-analysis. Br J Sports Med. 2019 Dec;53(23):1506-1513.
Ackermann PW, Renström P. Tendinopathy in sport. Sports Health. 2012 Jul;4(4):311-7.
Maffulli N, Longo UG, Gougoulias N, Loppini M, Denaro V. Long-term outcomes of operatively treated Achilles tendon ruptures. Am J Sports Med. 2012 Feb;40(2):276-81.
Alfredson H, Pietilä T, Jonsson P, Lorentzon R. Heavy-load eccentric calf muscle training for the treatment of chronic Achilles tendinosis. Am J Sports Med. 1998 May-Jun;26(3):360-6.
de Jonge S, van den Berg C, de Vos RJ, van der Heide HJL, Weir A, Verhaar JAN, Bierma-Zeinstra SMA, Tol JL. Incidence of midportion Achilles tendinopathy in the general population. Br J Sports Med. 2011 Oct;45(13):1026-8.
Kujala UM, Sarna S, Kaprio J. Cumulative incidence of achilles tendon rupture and tendinopathy in male former elite athletes. Clin J Sport Med. 2005 May;15(3):133-5.
Magnussen RA, Dunn WR, Thomson AB. Nonoperative treatment of midportion Achilles tendinopathy: a systematic review. Clin J Sport Med. 2009 Jan;19(1):54-64.
Rompe JD, Furia J, Maffulli N. Eccentric loading versus eccentric loading plus shock-wave treatment for midportion achilles tendinopathy: a randomized controlled trial. Am J Sports Med. 2009 Mar;37(3):463-70.
Sayana MK, Maffulli N. Eccentric calf muscle training in non-athletic patients with Achilles tendinopathy. J Sci Med Sport. 2007 Feb;10(1):52-8.