כאבי גב עליון בעידן המודרני: מסכים, סטרס וישיבה ממושכת

כאבי גב עליון בעידן המודרני: מסכים, סטרס וישיבה ממושכת זהו נושא המאמר. כאבי גב עליון (האזור הטורקלי והשכמות) הפכו למגיפה שקטה בעידן המודרני, הנובעת ישירות משילוב הרסני של אורח חיים יושבני, שימוש אינטנסיבי במסכים ומתח נפשי כרוני. שלושת הגורמים המרכזיים כוללים את:

• אפקט המסכים (צוואר טקסט ומנח קדמי), ישיבה ממושכת (ניוון שרירי, קיפוזיס מוגבר, עומס מפרקי ודיסקלי) וסטרס (הכיווץ הבלתי מודע).

כדי לשבור את מעגל הכאב, יש לפעול בשלושה מישורים: שינויים ארגונומיים, הפסקות תנועה והפחתת מתח. הקפידו על הגבהת מסך לגובה העיניים, על משענות ידיים תומכות, מיקום נכון של המקלדת והעכבר, קימה כל 20 דק' למתיחה ושחרור. הפחתת סטרס יעילה מבוססת על שילוב בין טכניקות גופניות מיידיות (להרגעת מערכת העצבים) לבין שינויים התנהגותיים ארוכי טווח. טכניקות יעילות לכך כוללות תרגילי נשימה, כיווץ ושחרור שרירים, חשיפה לאור שמש בבוקר פעילות גופנית מתונה ו שינוי תפיסתי והתנהגותי (לטווח הארוך).

כאבי גב עליון בעידן המודרני: מסכים, סטרס וישיבה ממושכת – רקע

כאבי גב עליון הם כאבים באזור שבין בסיס הצוואר, השכמות, עמוד השדרה החזי והחלק העליון של בית החזה האחורי. רבים מתארים אותם כתחושת עומס בין השכמות, שריפה בשרירי הגב העליון, לחץ מתחת לצוואר, נוקשות אחרי ישיבה ממושכת או כאב שמתגבר בסוף יום עבודה מול מחשב. בעידן המודרני, הכאב הזה מופיע לעיתים לצד כאבי צוואר, כאבי כתפיים, כאבי ראש ועייפות כללית. הסיבה אינה רק “יציבה לא טובה”, אלא שילוב של מסכים, חוסר תנועה, עומס נפשי, נשימה שטחית, ישיבה ממושכת, חולשה יחסית של שרירי הגב והשכמות, ושינה לא מספקת.

מה נחשב גב עליון מבחינה קלינית?

גב עליון מתייחס בדרך כלל לאזור עמוד השדרה החזי, כלומר החוליות שבין הצוואר לגב התחתון, יחד עם הצלעות, השכמות, שרירי הטרפז, השרירים המעוינים, זוקפי הגב ושרירים עמוקים יותר סביב עמוד השדרה. בניגוד לגב התחתון, האזור החזי מחובר לצלעות ולכן הוא יציב יותר, אך גם פחות תנועתי. כאשר האדם יושב שעות בתנוחה כפופה, מקליד, מסתכל מטה לטלפון או נושם בצורה שטחית, אזור זה עלול להפוך נוקשה ורגיש. לכן כאבי גב עליון הם לעיתים כאב מקומי, ולעיתים חלק משרשרת תפקודית הכוללת צוואר, כתפיים ובית חזה.

שכיחות כאבי גב עליון: עד כמה זה נפוץ?

כאבי גב עליון נחקרו פחות מכאבי צוואר וגב תחתון, ולכן לעיתים מכנים את האזור החזי “האזור הנשכח” של עמוד השדרה. למרות זאת, סקירה שיטתית רחבה מצאה כי כאב באזור החזי מופיע באוכלוסייה הכללית, בילדים, במתבגרים ובמבוגרים, עם שונות גדולה בין מחקרים בגלל הגדרות שונות, גילאים שונים וכלי מדידה שונים (Briggs, 2009). בסקירה על כאב גב אמצעי נמצא כי הכאב נפוץ כבר בגיל צעיר, משפיע על איכות חיים, ולעיתים מהלך ההחלמה אינו פשוט כמו שנהוג לחשוב (Johansson, 2017).

שכיחות בקרב עובדים ומבוגרים

בקרב אוכלוסייה עובדת, כאב גב עליון קשור לעומסים מכניים, עבודה מול מחשב, עבודה סטטית, עומסי כתף וגורמים פסיכו־חברתיים. סקירה על עובדים מבוגרים מצאה קשר בין כאבי גב חזי לבין גורמים תעסוקתיים כמו ישיבה ממושכת, עבודה חוזרת ותנוחות לא נוחות (Briggs, 2009). מחקר מעקב תעסוקתי בצרפת מצא שכאב באזור החזי אינו נדיר, ודיווח כי כ־1 מכל 10 גברים וכ־1 מכל 5 נשים במדגם סבלו מכאב גב חזי (Fouquet, 2015). המשמעות היא שכאב גב עליון אינו תלונה שולית, אלא חלק מוכר מעולם כאבי השריר־שלד.

מסכים וכאבי גב עליון: מה הקשר?

תנוחת ראש קדמית ועומס בין השכמות

כאשר הראש מתקדם קדימה מול מסך, שרירי הצוואר והגב העליון צריכים לעבוד יותר כדי להחזיק אותו. גם אם העומס בכל רגע קטן, שעות רבות של תנוחה דומה יוצרות עומס מצטבר. באזור השכמות, שרירים כמו הטרפז העליון, הטרפז האמצעי, הטרפז התחתון והשרירים המעוינים עשויים להיות פעילים לאורך זמן בלי מנוחה מספקת. מחקר בקרב עובדי מחשב מצא שכאבי צוואר וכתף נפוצים יותר בקרב עובדים עם דיסקינזיה של השכמה, כלומר שינוי בתנועתיות ובמיקום השכמה (Moon, 2023). זה חשוב כי כאב גב עליון מורגש לעיתים “בין השכמות”, אך מקורו יכול להיות שילוב של צוואר, כתף ושכמה.

מחשב נייד וטלפון חכם

מחשב נייד יוצר בעיה ארגונומית קלאסית: אם המקלדת בגובה נוח לידיים, המסך נמוך מדי לעיניים; ואם המסך בגובה העיניים, המקלדת גבוהה מדי. התוצאה היא נטייה לכיפוף צווארי, קירוב כתפיים והעמסת הגב העליון. בטלפון חכם, הבעיה דומה אך חדה יותר: המסך מוחזק לרוב נמוך, הראש יורד, והכתפיים מתכנסות. לאורך זמן, התנוחות האלה אינן בהכרח “הורסות” את הגב, אך הן מפחיתות תנועה, מגבירות עומס שרירי ומעלות סיכוי לרגישות מקומית.

ישיבה ממושכת: לא רק תנוחה, אלא חוסר תנועה

למה ישיבה ממושכת מכאיבה?

הבעיה המרכזית בישיבה אינה עצם הישיבה, אלא משך הזמן שבו הגוף נשאר כמעט באותו מנח. גם תנוחה “נכונה” עלולה לגרום כאב אם נשארים בה שעה שלמה ללא שינוי. כאשר יושבים זמן רב, בית החזה נעשה פחות תנועתי, הנשימה מתקצרת, הכתפיים נוטות קדימה והשרירים סביב השכמות עובדים בצורה סטטית. מחקר ניסויי על עמדת עמידה הראה ששינוי תנוחה בעבודה מול מחשב יכול להשפיע על זווית הראש, עייפות שרירית ואי־נוחות אצל אנשים עם תנוחת ראש קדמית (Lee, 2024). המסקנה אינה שעמידה תמיד טובה מישיבה, אלא שתנועה ושינוי תנוחה חשובים יותר מחיפוש אחר תנוחה מושלמת.

תנוחה אחת לא מסבירה הכול

חשוב להיזהר מהמסר הפשטני שלפיו כל כאב גב עליון נגרם מ“ישיבה עקומה”. מחקרים עדכניים בכאב שריר־שלד מראים שהקשר בין תנוחה לכאב מורכב. יש אנשים שיושבים כפוף ואינם סובלים מכאב, ויש אנשים עם “יציבה יפה” שסובלים מאוד. ההבדל יכול להיות בכמות התנועה, רמת הכושר, עומס העבודה, שינה, סטרס, היסטוריה של כאב ומערכת העצבים. לכן הטיפול אינו צריך להתמקד רק ביישור גב, אלא בשיפור היכולת של הגוף לשאת עומסים משתנים.

סטרס וכאבי גב עליון: הגוף משלם את המחיר

סטרס מעלה מתח שרירי

סטרס מודרני אינו נשאר רק במחשבות. הוא משפיע על מערכת העצבים, הנשימה, איכות השינה וטונוס השרירים. אנשים רבים מגיבים ללחץ באמצעות הרמת כתפיים, כיווץ לסת, נשימה שטחית והחזקה מתמשכת של שרירי הצוואר והגב העליון. לאורך זמן, השרירים סביב השכמות יכולים להפוך רגישים וכואבים. מחקרים על עובדי מחשב מצאו שגורמים פסיכו־חברתיים ועומס מנטלי קשורים להופעת תסמינים שריר־שלדיים, ולא רק גורמים מכניים כמו גובה מסך או כיסא (Soria-Oliver, 2021).

סטרס, חרדה וכאב צוואר־כתף

סקירה שיטתית ומטא־אנליזה מצאה קשר בין סטרס או חרדה לבין כאב כרוני לא־ספציפי באזור צוואר־זרוע (Ortego, 2016). אף שהמחקר מתמקד בצוואר ובזרוע, הממצאים רלוונטיים גם לכאב גב עליון, משום שהגב העליון, הצוואר והשכמות פועלים כמערכת אחת. אדם שנמצא בדריכות גבוהה לאורך היום עלול להחזיק את השכמות והצוואר במתח בלי לשים לב. לכן טיפול יעיל בכאב גב עליון צריך לשאול גם על עומס רגשי, שינה, הפסקות, עבודה, לימודים ומתח יומי.

איך כאב גב עליון מתפתח?

עומס קטן שחוזר אלפי פעמים

כאבי גב עליון בעידן המסכים מתפתחים לרוב בהדרגה. זה מתחיל בתחושת אי־נוחות קלה אחרי יום ארוך, ממשיך לנוקשות בבוקר או בסוף יום, ובהמשך עלול להפוך לכאב קבוע יותר. הסיבה אינה בדרך כלל פעולה אחת גדולה, אלא עומס קטן שחוזר פעמים רבות: ישיבה, הקלדה, גלילה בטלפון, כתפיים מורמות, נשימה שטחית ומעט מדי פעילות גופנית. כאשר אין לגוף מספיק הפסקות ותנועה מאזנת, הרקמות נעשות רגישות יותר.

כאב מיופסיאלי ונקודות רגישות

חלק גדול מכאבי הגב העליון קשור לרקמות רכות: שרירים, פסציה, גידים ורקמות חיבור סביב השכמות והצוואר. כאב כזה יכול להרגיש כמו “קשר”, “שריפה”, לחץ עמוק או כאב שמקרין לכתף ולצוואר. לעיתים לחיצה על נקודה רגישה בטרפז או בין השכמות משחזרת את הכאב המוכר. במצבים כאלה MRI או צילום לרוב אינם מספקים תשובה ישירה, משום שהבעיה אינה בהכרח נזק מבני גדול, אלא רגישות ותפקוד שרירי.

תסמינים נפוצים של כאבי גב עליון

איך זה מרגיש בפועל?

התסמינים הנפוצים כוללים כאב בין השכמות, נוקשות בחלק העליון של הגב, כאב שמתגבר בישיבה, תחושת שריפה בשרירים, קושי לשבת זקוף לאורך זמן, כאב שמקרין לצוואר, כאבי ראש עורפיים ולעיתים תחושת לחץ בבית החזה האחורי. חלק מהאנשים מרגישים צורך “לפצח” את הגב או למתוח את הכתפיים שוב ושוב. אחרים מרגישים שהכאב משתפר בתנועה, הליכה, חימום או עיסוי, אך חוזר לאחר יום מסכים נוסף.

מתי צריך לבדוק דגלים אדומים?

ברוב המקרים כאב גב עליון הוא כאב שריר־שלד שאינו מסוכן. עם זאת, כאב באזור החזי דורש תשומת לב כאשר הוא מופיע לאחר חבלה משמעותית, מלווה בחום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילי חריג שאינו משתנה בתנוחה, קוצר נשימה, כאב בחזה, חולשה נוירולוגית, נימול משמעותי או כאב שמחמיר במהירות. במצבים כאלה חשוב לפנות לבדיקה רפואית ולא להסתפק בהנחה שמדובר “רק בשריר תפוס”.

אבחון כאבי גב עליון

האבחון מתחיל בשיחה

אבחון טוב מתחיל בהבנת סיפור הכאב: מתי הוא מופיע, כמה שעות יושבים, באילו מסכים משתמשים, האם הכאב מחמיר בעבודה, האם הוא משתפר בסופי שבוע, האם יש סטרס, שינה ירודה או כאבי צוואר וכתפיים. חשוב לשאול גם על פעילות גופנית, הרגלי נשימה, כאבי לסת, כאבי ראש ותנוחות שינה. לעיתים הסיפור חושף את המנגנון המרכזי יותר מכל בדיקה אחרת.

בדיקה גופנית של צוואר, גב ושכמות

בדיקה מקצועית יכולה לכלול טווחי תנועה של הצוואר והגב החזי, תנועתיות שכמות, כוח וסבולת שרירי גב עליון, רגישות שרירית, תנועת כתף, נשימה ותפקוד עמוד השדרה. מכיוון שכאב גב עליון קשור לעיתים לצוואר או לכתף, בדיקה שמסתכלת רק על הנקודה הכואבת עלולה לפספס את התמונה הרחבה. מטרת האבחון היא לא רק למצוא “מה כואב”, אלא להבין למה הכאב נשמר ומה צריך לשנות.

טיפול בכאבי גב עליון בעידן המודרני

שינוי עומסים במקום חיפוש תנוחה מושלמת

הצעד הראשון הוא להפחית עומס מצטבר. כדאי להגביה מסך, לקרב מקלדת ועכבר, להשתמש במסך חיצוני למחשב נייד, להניח אמות בצורה נוחה ולשנות תנוחה לעיתים קרובות. סקירה ומטא־אנליזה על התערבויות ארגונומיות מצאה כי התערבויות ארגונומיות יכולות להפחית עוצמת כאב בעבודה, אך ההשפעה משתנה בין סוגי כאב ואוכלוסיות (Santos, 2025). לכן ארגונומיה חשובה, אבל היא אינה כל הטיפול. צריך לשלב אותה עם תנועה, חיזוק וניהול סטרס.

הפסקות תנועה קצרות

הפסקות קצרות לאורך היום הן אחד הכלים הפשוטים ביותר. כל 30-45 דקות מומלץ לקום, ללכת דקה, לפתוח בית חזה, להזיז שכמות, לבצע סיבובי כתפיים או נשימות עמוקות. אין צורך באימון ארוך בכל הפסקה. המטרה היא לשבור עומס סטטי ולשלוח לגוף מסר של תנועה וביטחון. עבור תלמידים, סטודנטים ועובדי משרד, שינוי כזה יכול להיות מציאותי יותר מתוכנית אימונים מורכבת.

תרגילים לכאבי גב עליון

חיזוק שכמות וגב עליון

תרגילי חיזוק חשובים במיוחד כאשר הכאב חוזר שוב ושוב. תרגילים כמו חתירה עם גומייה, קירוב שכמות, הרמת ידיים מבוקרת, חיזוק טרפז תחתון, תרגילי גב עליון ותרגילי שליטה בצוואר יכולים לשפר את הסבולת של האזור. סקירות על התערבויות בעובדי משרד מצאו שתרגילי חיזוק לצוואר ולכתפיים יכולים להפחית כאב צוואר בקרב עובדים סימפטומטיים, ולעיתים יעילים יותר מהתערבות ארגונומית בלבד (Chen, 2018; Louw, 2017).

תנועתיות בית חזה ונשימה

אזור הגב העליון קשור גם לנשימה. כאשר בית החזה נוקשה, הנשימה עלולה להיות שטחית יותר, והשרירים סביב הצוואר והכתפיים משתתפים יותר בנשימה. תרגילי פתיחת בית חזה, סיבובי גב חזי, מתיחות עדינות ונשימה עמוקה יכולים להפחית עומס. המטרה אינה לבצע מתיחות אגרסיביות, אלא להחזיר לאזור תנועה מגוונת. תנועה עדינה ועקבית לרוב יעילה יותר ממתיחה חזקה פעם בשבוע.

כירופרקטיקה וכאבי גב עליון

איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?

כירופרקטיקה יכולה להיות רלוונטית לכאבי גב עליון כאשר הכאב קשור לתנועתיות עמוד השדרה, עומס שרירי, נוקשות באזור החזי, כאבי צוואר נלווים או מגבלות תנועה בשכמות ובכתפיים. כירופרקט מוסמך יכול לבצע בדיקה תפקודית, לזהות מגבלות תנועה, להעריך דגלים אדומים, ולהשתמש בטיפול ידני, מוביליזציות, מניפולציות, עבודה על רקמות רכות והדרכה תנועתית. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מצאה שהנחיות קליניות רבות כוללות טיפול מניפולטיבי כאפשרות שמרנית לכאבי גב וצוואר מתאימים (Trager, 2024).

מניפולציה באזור החזי והקשר לצוואר

הגב העליון והצוואר קשורים תפקודית, ולכן טיפול באזור החזי עשוי לעזור גם לאנשים שמרגישים כאב בצוואר ובשכמות. מטא־אנליזה על מניפולציה של עמוד השדרה החזי לניהול כאבי צוואר מצאה שיפור בכאב ובתפקוד במקרים מסוימים (Tsegay, 2023). מחקר נוסף על טיפול מניפולטיבי בכאב צוואר כרוני מצא ירידה בכאב ובמוגבלות לעומת קבוצות ביקורת, אם כי האיכות והגודל של ההשפעה משתנים בין מחקרים (Liu, 2023). עבור כאבי גב עליון, המשמעות היא שטיפול ידני עשוי להועיל במיוחד כאשר הוא משולב עם תרגול ושינוי עומסים.

כירופרקטיקה אינה תחליף לתנועה

הטעות הנפוצה היא לחשוב שטיפול ידני “מסדר” את הגב לבדו. בפועל, טיפול כירופרקטי יכול להפחית כאב ולשפר תנועה, אך התוצאה הטובה ביותר מגיעה כאשר המטופל גם משנה הרגלים: זז יותר, מחזק את הגב והשכמות, משפר עמדת עבודה ומנהל סטרס. טיפול פסיבי בלבד עשוי להקל זמנית, אבל ללא שינוי בעומסים היומיומיים הכאב עלול לחזור. לכן כירופרקטיקה יעילה במיוחד כחלק מתוכנית רחבה ולא כפתרון מבודד.

מסכים, סטרס וישיבה: שלושת המעגלים שצריך לשבור

מעגל המסך

המסך גורם לאדם לשקוע קדימה, לצמצם תנועה ולהתמקד לאורך זמן בנקודה אחת. כדי לשבור את המעגל, כדאי להגביה מסך, לקרב ציוד, להשתמש בתאורה נוחה ולהימנע מעבודה ממושכת על מחשב נייד ללא אביזרים. בטלפון, מומלץ להרים את המכשיר לגובה נוח יותר ולשנות ידיים ותנוחות. אין צורך להימנע ממסכים, אלא להשתמש בהם בצורה חכמה יותר.

מעגל הסטרס

כאשר סטרס נשמר לאורך זמן, הגוף נשאר דרוך. כדי לשבור את המעגל, כדאי לשלב נשימות איטיות, הליכה, הפסקות קצרות, פעילות אירובית קלה ושינה מספקת. גם מודעות ללסת ולכתפיים חשובה: האם הכתפיים מורמות? האם השיניים מהודקות? האם הנשימה נעצרת בזמן ריכוז? שאלות פשוטות כאלה יכולות להפחית עומס שרירי מצטבר.

מעגל הישיבה

ישיבה ממושכת נשברת באמצעות שינויי תנוחה. אפשר לעבוד חלק מהזמן בעמידה, אבל לא חייבים להפוך כל היום לעמידה. גם עמידה ממושכת עלולה ליצור עומס. הפתרון הטוב ביותר הוא גיוון: לשבת, לעמוד, ללכת, להישען, לזוז ולחזור. הגוף אוהב שינוי יותר משהוא אוהב תנוחה אחת “נכונה”.

מניעה: איך לשמור על גב עליון בריא?

סביבת עבודה חכמה

עמדת עבודה טובה כוללת מסך בגובה מתאים, כיסא שתומך בגוף, מקלדת ועכבר קרובים, תאורה נוחה ומקום שמאפשר שינוי תנוחה. אבל גם עמדת העבודה הטובה ביותר לא תעזור אם יושבים בה בלי לזוז. לכן כדאי לשלב תזכורות תנועה, פגישות הליכה, שיחות טלפון בעמידה והפסקות קצרות. המטרה היא להפוך תנועה לחלק טבעי מהיום.

פעילות גופנית שבועית

הליכה, אימוני כוח, שחייה, יוגה, פילאטיס או כל פעילות שאפשר להתמיד בה יכולים לתמוך בגב העליון. אין צורך לבחור פעילות “אידיאלית”; עדיף לבחור פעילות קבועה. חיזוק כללי של הגב, הרגליים והכתפיים מעלה את היכולת של הגוף להתמודד עם יום עבודה מודרני. כאשר הגוף חזק ומותאם לעומס, ישיבה ומסכים פחות נוטים להפוך לכאב.

סיכום: גב עליון כואב הוא איתות לשינוי עומסים

כאבי גב עליון בעידן המודרני הם תוצאה שכיחה של שילוב בין מסכים, ישיבה ממושכת, עומס נפשי וחוסר תנועה. הכאב אינו אומר בהכרח שיש נזק חמור, אך הוא כן מצביע על כך שהמערכת מקבלת עומס שחוזר על עצמו בלי מספיק התאוששות. הטיפול הטוב ביותר משלב ארגונומיה, הפסקות תנועה, תרגילי חיזוק, תנועתיות בית חזה, נשימה, שינה וניהול סטרס. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא מבוססת בדיקה מקצועית ומשתלבת עם תרגול והדרכה, בעיקר במקרים של נוקשות, כאבי צוואר־שכמה ותפקוד לקוי של עמוד השדרה החזי. המטרה אינה לשבת “מושלם”, אלא לבנות גוף שמסוגל לזוז, להתאושש ולעמוד בעומסים של החיים המודרניים.

References:

Briggs, A. M., Bragge, P., Smith, A. J., Govil, D., & Straker, L. M. (2009). Prevalence and associated factors for thoracic spine pain in the adult working population: A literature review. Journal of Occupational Health, 51(3), 177-192. doi: 10.1539/joh.K8007. (OUP Academic)

Briggs, A. M., Smith, A. J., Straker, L. M., & Bragge, P. (2009). Thoracic spine pain in the general population: Prevalence, incidence and associated factors in children, adolescents and adults. A systematic review. BMC Musculoskeletal Disorders, 10, 77. doi: 10.1186/1471-2474-10-77. (PMC)

Chen, X., Coombes, B. K., Sjøgaard, G., Jun, D., O’Leary, S., & Johnston, V. (2018). Workplace-based interventions for neck pain in office workers: Systematic review and meta-analysis. Physical Therapy, 98(1), 40-62. doi: 10.1093/ptj/pzx101. (PubMed)

Fouquet, N., Bodin, J., Descatha, A., Petit, A., Ramond, A., Ha, C., & Roquelaure, Y. (2015). Prevalence of thoracic spine pain in a surveillance network. Occupational Medicine, 65(2), 122-125. doi: 10.1093/occmed/kqu151. (PubMed)

Johansson, M. S., Stochkendahl, M. J., Hartvigsen, J., Boyle, E., & Cassidy, J. D. (2017). Incidence and prognosis of mid-back pain in the general population: A systematic review. European Journal of Pain, 21(1), 20-28. doi: 10.1002/ejp.884. (Wiley Online Library)

Lee, H., & Lee, Y. (2024). Effects of postural changes using a standing desk on the craniovertebral angle, muscle fatigue, work performance, and discomfort in individuals with a forward head posture. Healthcare, 12(23), 2436. doi: 10.3390/healthcare12232436. (Semantic Scholar)

Liu, Z., Shi, J., Huang, Y., Zhou, X., Huang, H., Wu, H., Lv, L., & Lv, Z. (2023). A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials of manipulative therapy for patients with chronic neck pain. Complementary Therapies in Clinical Practice, 52, 101751. doi: 10.1016/j.ctcp.2023.101751. (ScienceDirect)

Louw, S., Makwela, S., Manas, L., Meyer, L., Terblanche, D., & Brink, Y. (2017). Effectiveness of exercise in office workers with neck pain: A systematic review and meta-analysis. South African Journal of Physiotherapy, 73(1), 392. doi: 10.4102/sajp.v73i1.392. (Semantic Scholar)

Moon, S. E., & Kim, Y. K. (2023). Neck and shoulder pain with scapular dyskinesis in computer office workers. Medicina, 59(12), 2159. doi: 10.3390/medicina59122159. (PubMed)

Ortego, G., Villafañe, J. H., Doménech-García, V., Berjano, P., Bertozzi, L., & Herrero, P. (2016). Is there a relationship between psychological stress or anxiety and chronic nonspecific neck-arm pain in adults? A systematic review and meta-analysis. Journal of Psychosomatic Research, 90, 70-81. doi: 10.1016/j.jpsychores.2016.09.006. (Semantic Scholar)

Santos, W., et al. (2025). Efficacy of ergonomic interventions on work-related musculoskeletal pain: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 14(9), 3034. doi: 10.3390/jcm14093034. (Semantic Scholar)

So, B. C. L., Cheng, A. S. K., & Szeto, G. P. Y. (2017). Cumulative IT use is associated with psychosocial stress factors and musculoskeletal symptoms. International Journal of Environmental Research and Public Health, 14(12), 1541. doi: 10.3390/ijerph14121541. (MDPI)

Soria-Oliver, M., López, J. S., Torrano, F., & García-González, G. (2021). Do psychosocial factors mediate the appearance of musculoskeletal symptoms? Evidence of an empirical study about the role of mental workload in computer workers. PLOS ONE, 16(6), e0252179. doi: 10.1371/journal.pone.0252179. (PubMed)

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi: 10.3390/jcm13195668. (MDPI)

Tsegay, G. S., Gebregergs, G. B., Weleslassie, G. G., & Hailemariam, T. T. (2023). Effectiveness of thoracic spine manipulation on the management of neck pain: A systematic review and meta-analysis of randomized control trials. Journal of Pain Research, 16, 597-609. doi: 10.2147/JPR.S368910. (PubMed)