כאבים בכתף מאחור: הפרעות ותסמינים, זהו נושא של המאמר הנוכחי. כאבי כתפיים אינם זרים לרוב האוכלוסייה. מפרק הכתף הוא שילוב של ארבעה מפרקים שונים המתפקדים יחדיו. אחד המאפיינים המרכזיים של מפרק הכתף הוא טווח התנועה הגדול שלו. המבנה האנטומי של המפרק מאפשר מחד טווח התנועה רחב ומאידך גורם לחוסר יציבות וחשיפה לפציעות. פציעות וכאבי כתפיים נובעים בעיקר:
- עומס יתר המוטל על אחת מהרקמות המרכיבות את המפרק הזה. דוגמאות לכך כוללות ספורט מגע, זריקות כדור, הרמות ורוטציות כתף חוזרניות ועוד
- נזקים טראומטיים לאחת או יותר מרקמות המפרק
- נזק לרקמות המפרק הנגרמות בגלל מחלות כאלה ואחרות
במאמר הנוכחי "כאבים בכתף מאחור: הפרעות ותסמינים" נפרט מה הן ההפרעות הבריאותיות שגורמות כאבים בחלק האחורי של הכתף ואלו תסמינים נוספים נלווים להן.
כאבים בכתף מאחור: הפרעות ותסמינים – רקע
כאב שממוקם “מאחורי הכתף” (Posterior shoulder pain) הוא תלונה נפוצה שמבלבלת לא פעם: אנשים מתארים כאב עמוק בתוך המפרק, כאב באזור השכמה (periscapular), “דקירה” בחלק האחורי־צידי של הכתף, או כאב שמקרין לאורך הזרוע. הבלבול נובע מכך שמספר מערכות “משתפות פעולה” ביצירת תחושת הכאב: מפרק הכתף עצמו (גלנו־הומרלי), מנגנון השכמה־בית חזה (scapulothoracic), שרירי השרוול המסובב והשרירים הפריסקפולריים, וכן עצבים שמקורם בצוואר או עוברים בסמוך לכתף. לכן כאב אחורי אינו “אבחנה” אלא נקודת פתיחה לבירור שיטתי.
חשוב להדגיש: מיקום הכאב אינו תמיד מצביע על המקור המדויק. למשל, פתולוגיה של הלברום האחורי יכולה לגרום לכאב עמוק מאחור בזמן תנועה מהירה או עומס, בעוד שרדיקולופתיה צווארית עלולה להתבטא בעיקר בכאב באזור השכמה עוד לפני שמופיעים תסמינים ביד (Carmichael, 2025). להלן סקירה מעודכנת ומעמיקה של ההפרעות המרכזיות שגורמות לכאב אחורי בכתף והסימנים/תסמינים האופייניים לכל אחת, עם דגשים קליניים שמסייעים להבדיל ביניהן.
1) חלוקה קלינית: “איפה” באמת כואב?
בפרקטיקה, נוח לחשוב על כאב אחורי לפי 4 אזורי־מקור עיקריים:
- מקור תוך־מפרקי (גלנו־הומרלי) – לברום אחורי, אי־יציבות אחורית, “צביטה פנימית” (internal impingement), שחיקת סחוס / ארתריטיס. (DeFoor, 2025; Manske, 2013).
- מקור שרירי ־ גידי השרוול המסובב (Rotator cuff / myofascial) – בעיקר אינפרה־ספינטוס/טרס מיינור, נקודות הדק, טנדינופתיה / קרעים חלקיים. (Sergienko, 2015; Zhai, 2024).
- מקור שכמה־בית חזה – בורסיטיס שכמתי (scapulothoracic bursitis), סינדרום פיצפוץ עצם השכמה “(Snapping scapula)”, דיסקינזיה של השכמה. (Baldawi, 2021; Salamh, 2023). (PMC)
- מקור נוירוגני/מופנה – רדיקולופתיה צווארית, נוירופתיה של הסופרה־סקפולר, תסמונת המרובע (Quadrilateral Space Syndrome). (Carmichael, 2025; Bellot, 2025; Mishra, 2025).
- המשמעות: אבחון מדויק נשען פחות על “איפה כואב” ויותר על באיזה מצב כואב, אילו תנועות מעוררות, ומה מתלווה לכאב (קליקים, תחושת “בריחה”, נימול, חולשה, קרפיטציות וכו’).
2) פתולוגיות תוך־מפרקיות מרכזיות שמופיעות ככאב אחורי
א. קרעים בלברום האחורי (Posterior labral tears)
הלברום הוא טבעת סחוסית שמעמיקה את הגלנואיד ותורמת ליציבות. קרע אחורי עשוי להופיע עם או בלי אי־יציבות “ברורה”. לעיתים הקרע לא נראה היטב ב־MRI רגיל, ובארתרוסקופיה מתגלה קרע משמעותי יותר (Kim, 2024).
תסמינים אופייניים:
- כאב עמוק מאחור בתוך המפרק, לעיתים “כאב חד” בפעולות דחיפה/לחיצה.
- החמרה בחתירה, שכיבות סמיכה, לחיצת חזה, או תנועות כוח עם כתף בכיפוף+אדוקציה+רוטציה פנימית.
- קליקים/תחושת “תפיסה” (catching) או “חריקה” תוך־מפרקית.
- לעיתים אין תלונה על “פריקה” או חוסר יציבות, ולכן האבחנה מתפספסת (Kim, 2024).
רמזים בבדיקה:
- מבחנים פרובוקטיביים לאי־יציבות/לברום אחורי (למשל Jerk test, Kim test) יכולים לשחזר כאב/קליק, אך יש שונות ברגישות ולכן חשוב לשלב היסטוריה, בדיקה ותמונה.
ב. אי־יציבות אחורית של הכתף (Posterior shoulder instability)
זו הפרעה שנוטה להיות תת־מאובחנת, במיוחד אצל ספורטאי מגע או אנשים שמרימים משקולות. היא יכולה להיות טראומטית (לאחר אירוע) או מיקרו־טראומטית (עומסים חוזרים) (DeFoor, 2025).
תסמינים אופייניים:
- כאב עמוק מאחור, לעיתים “לא ברור”, שמופיע תחת עומס.
- כאב ב־push-ups, bench press, חסימות/דחיפות, ולעיתים בחתירה (DeFoor, 2025).
- תחושת “חוסר ביטחון” במנחי דחיפה, ולעיתים “קלונק” (clunk) במעבר תנועה.
- בחלק מהמקרים: תסמינים חופפים לטנדינופתיה של השרוול המסובב ולכן נדרש חשד קליני.
דפוסי סיכון:
- עומסי דחיפה חוזרים, ספורט מגע, מורפולוגיה גרמית מסוימת (כמו רטרוורזיה של גלנואיד), ורפיון קפסולרי אחורי (DeFoor, 2025).
ג. צביטה פנימית אחורית (Posterior internal impingement) אצל זורקים/מעל־הראש
במנגנון הזה, במנח של הרחקה+רוטציה חיצונית קיצונית (late cocking), יש מגע פתולוגי בין החלק האחורי־עליון של הגלנואיד לבין משטח גידי השרוול המסובב (בעיקר סופרה־/אינפרה־ספינטוס) (Manske, 2013). זה מאפיין מגישים בכדור־יד/כדורעף, טניסאים, פיצ’רים וכו’.
תסמינים אופייניים:
- כאב אחורי שמופיע “בדיוק בשלב” מסוים של זריקה/הגשה (בדרך כלל בשלב ההכנה המאוחרת).
- כאב שמקרין לעיתים לצד הזרוע מעל הדלטואיד.
- לעיתים מתלווה ירידה בביצועים/דיוק או תחושת “היד כבדה”.
- גורמי־תורם שכיחים: ירידה ברוטציה פנימית (GIRD), דיסקינזיה של השכמה, וחולשת מייצבים (Manske, 2013).
3) מקור שכמה־בית חזה: כשכואב סביב השכמה ולא “בתוך” הכתף
א. תסמונת השכמה המקפצת (Snapping scapula)
תסמונת השכמה המקפצת או "סינדרום פיצפוץ עצם השכמה") היא מצב המאופיין בקולות של פצפוץ, קליקים, או תחושת חיכוך (גריסה) כאשר מניעים את השכמה על פני בית החזה. חיכוך לא תקין בין השכמה לצלעות יכול לנבוע מדלקת בבורסה (שקית נוזלים המפרידה בין העצמות), חולשת שרירים הגורמת לשכמה "לרקוד", או שינויים במבנה העצם (כמו בליטות גרמיות).
תסמינים אופייניים:
- קולות "קליק" או "פופ" בזמן הרמת היד מעל הראש
- כאב עמום באזור השכמה
- לעיתים נפיחות או תחושת חולשה בכתף.
הקשר לשריר התת שכמי:
השריר התת-שכמי (Subscapularis) נמצא בדיוק ברווח שבין השכמה לצלעות; כשהוא חלש או מודלק, הוא לא מצליח להוות "כרית" מגינה, מה שמגביר את החיכוך והקולות.
ב. בורסיטיס שכמתי – חזי (Scapulothoracic bursitis)
בורסיטיס שכמתי-חזי (Scapulothoracic bursitis) היא דלקת בשקיות הנוזל (בורסות) הממוקמות ברווח שבין השכמה לצלעות. זהו המרכיב הדלקתי של תסמונת השכמה המקפצת (Snapping Scapula. בכתף תקינה, הבורסות משמשות כחומר סיכוך המאפשר לשכמה להחליק בצורה חלקה על פני בית החזה. כשהן מודלקות, כל תנועה הופכת למכאיבה ורועשת.
הגורם העיקרי להתפתחות בורסיטיס שכמתי הוא שימוש יתר. תנועות חוזרות ונשנות של הזרוע מעל הראש (שכיח בשחייה, טניס או עבודות צבע). גורם אפשרי נוסף הוא דיסקינזיה של השכמה. כששרירי השכמה (כמו הסרטוס אנטריור) חלשים, השכמה "מתחככת" בצלעות ומגרה את הבורסה. גם מבנה גרמי עלול לגרום לכך. בליטה קטנה בעצם השכמה (Luschka's tubercle) או בצלעות שגורמת לגירוי מכני קבוע. לעיתים קשור ליציבה קיפוטית (Baldawi, 2021).
תסמינים אפשריים:
- כאב אחורי שממוקם יותר “על השכמה” מאשר “במפרק” יכול להיות קשור לחיכוך מוגבר בין השכמה לבית החזה, לעיתים עם בורסיטיס. מצב זה עשוי להתבטא בצליל/תחושה של “קפיצה” או חריקה בזמן תנועות הרמה (Baldawi, 2021).
- כאב עמום ומציק באזור השכמה (לרוב בפינה העליונה או הפנימית שלה).
- תחושת נפיחות / "מלאות" או חום מקומי מתחת לשכמה.
- קולות גריסה (Crepitus) ותחושה של "חול" או חיכוך בזמן הזזת השכמה.
איך מטפלים?
- ברבים מהמקרים טיפול שמרני (שיקום, שינוי עומסים, שליטה שכמתית) יעיל, ורק לאחר חודשים נשקל טיפול פולשני/ניתוחי (Baldawi, 2021).
רמז טיפולי חשוב:
ב. דיסקינזיה של השכמה (Scapular dyskinesis)
דיסקינזיה היא דפוס תנועה/מנח לא מיטבי של השכמה. היא לא תמיד “פתולוגיה” בפני עצמה, כי נמצאת גם אצל אסימפטומטיים, אך היא יכולה להיות גורם תורם משמעותי לכאב אחורי ולתסמונות עומס (Salamh, 2023).
תסמינים אופייניים:
- כאב סביב השכמה/האזור האחורי בזמן פעילות חוזרת.
- עייפות מהירה, תחושת “שריפה” בין השכמות.
- בולטות של גבול מדיאלי (“כנף”) או תנועה לא סימטרית בזמן הרמה.
נקודה קלינית:
המשמעות של דיסקינזיה תלויה בהקשר: האם היא מופיעה יחד עם כאב שמתגבר בעומס? האם תיקון מכוון של השכמה מפחית כאב? שילוב התשובות עוזר להחליט אם היא “נהג” של הבעיה או “נוסעת” שלה (Salamh, 2023).
4) מקור שרירי־גידי ומיופסציאלי: כשכואב “בשריר” מאחור
א. טנדינופתיה / קרעים של השרוול המסובב האחורי (Infraspinatus / Teres minor)
השרוול המסובב האחורי אחראי בעיקר על רוטציה חיצונית וייצוב דינמי של ראש ההומרוס. עומס חוזר, במיוחד מעל־הראש או תחת דחיסה אחורית, יכול לגרום לכאב אחורי־צידי, לעיתים עם חולשה ברוטציה חיצונית.
תסמינים אופייניים:
- כאב מאחור־צדדי שמתגבר בהרמה עם עומס, במיוחד עם רוטציה חיצונית נגד התנגדות.
- כאב לילי בשכיבה על הצד הפגוע.
- ירידה בכוח/סבולת ברוטציה חיצונית.
כאן חשוב להבדיל בין כאב “גידי” לבין כאב “מפרקי” (לברום/אי־יציבות): בגיד לרוב נראה רגישות מקומית יותר, וכאב במבחני התנגדות ספציפיים; בלברום/אי־יציבות הכאב “עמוק” ולעיתים עם קליקים/תחושת חוסר יציבות.
ב. כאב מיופסציאלי וטריגר־פוינטס (Myofascial pain)
בכאבים אחוריים רבים יש רכיב מיופסציאלי משמעותי, במיוחד באינפרה־ספינטוס, טרפז עליון/אמצעי, רומבואידים ולווטור סקפולה. סקירות מצביעות על כך שטריגר־פוינטס בשרירי הכתף שכיחים ויכולים לייצר כאב מוקרן שמרגיש “מפרקי” למרות שמקורו שרירי (Sergienko, 2015). מחקרי מיפוי מציעים שהאינפרה־ספינטוס הוא מקור נפוץ לכאב מוקרן באזור אחורי־צידי של הכתף ולעיתים עד הזרוע (Zhai, 2024).
תסמינים אופייניים:
- כאב עמום/שורף שמתגבר בעומס סטטי (למשל ישיבה ממושכת/עבודה מול מחשב) או לאחר פעילות.
- רגישות נקודתית עם “כאב מוכר” בלחיצה על הטריגר.
- טווח תנועה שמוגבל “בכאב” אך משתפר לאחר חימום/עיסוי/שחרור.
טיפול אפשרי (בהתאם לאבחנה):
שילוב של חיזוק הדרגתי, שינוי עומסים, טיפול ידני, ולעיתים דיקור יבש/טכניקות מיופסציאליות. מטא־אנליזה על דיקור יבש לטריגר־פוינטס בצוואר/כתף מצאה יעילות בעיקר בטווח הקצר־בינוני להקלה בכאב, אך איכות העדויות משתנה ויש מקום לשילוב עם שיקום פעיל (Liu, 2015).
5) מקור עצבי: כשכאב אחורי הוא “שפת גוף” של עצב
א. רדיקולופתיה צווארית (Cervical radiculopathy) עם כאב באזור השכמה
שורשי עצב בצוואר יכולים להפנות כאב לכתף ולשכמה. סקירה מיפתה שכאב בשכמה נפוץ ברדיקולופתיה צווארית ואף עשוי להקדים כאב זרוע בשבועות (Carmichael, 2025). לכן, כאב אחורי בכתף עם מרכיב צווארי מחייב בדיקת צוואר ושורשים.
תסמינים אופייניים:
- כאב באזור השכמה/צוואר שמתגבר בתנועות צוואר מסוימות.
- תחושת זרמים/נימול, שינוי תחושה או חולשה לאורך דרמטום/מיוטום (לא תמיד בתחילה).
- לעיתים הקלה כאשר מניחים יד על הראש (סימן אפשרי להפחתת מתיחה עצבית אצל חלק מהמטופלים).
ב. נוירופתיה של העצב הסופרה־סקפולרי (Suprascapular neuropathy)
העצב מעצבב חלק מהשרוול המסובב (סופרה־ספינטוס ואינפרה־ספינטוס). פגיעה בו יכולה לגרום לכאב אחורי עמוק וחולשה ברוטציה חיצונית/הרמה, ולעיתים אטרופיה של השרירים. תיאורטית ובפועל המצב עלול להיות מוחמץ כי הוא “מתחפש” לטנדינופתיה רגילה (Bellot, 2025).
תסמינים אופייניים:
- כאב אחורי־עליון של הכתף, לעיתים יותר “עמוק” ופחות נקודתי.
- חולשה ברוטציה חיצונית או בהתחלת הרמה.
- סימנים של מעורבות עצבית (לעיתים כאב שמוחמר במתיחות נוירודינמיות מסוימות) (Bellot, 2025).
ג. תסמונת המרובע (Quadrilateral Space Syndrome)
מצב נדיר יחסית של לחץ על העצב האקסילרי ו/או העורק ההומרלי העוקף האחורי במרחב המרובע, שעשוי להתבטא בכאב אחורי, נימול וחולשה, במיוחד בעומס או בהרמות חוזרות (Mishra, 2025).
תסמינים אופייניים:
- כאב אחורי־צידי שמתגבר בהרמה/אבדוקציה ולעיתים בפעילות מעל־הראש.
- פארסתזיות באזור “תג סמל” על הדלטואיד (עצבוב אקסילרי), או חולשה בדלטואיד/טרס מיינור.
- לעיתים סימנים וסקולריים בעומס (נדיר).
6) איך מבדילים בין ההפרעות השונות בכתף? עקרונות אבחון ממוקד
בבירור כאב אחורי בכתף, רצף חשיבה יעיל כולל:
אופי הכאב וזמני הופעה
- “בדיוק בשלב מסוים של זריקה”: לחשוב על אימפינג’מנט פנימי (Manske, 2013).
- “בכל דחיפה/לחיצת חזה”: לחשוב על אי־יציבות/לברום אחורי (DeFoor, 2025).
- “חריקה/קפיצה סביב השכמה”: לחשוב snapping scapula (Baldawi, 2021).
סימנים נלווים
- קליקים/תפיסה תוך־מפרקית ← יותר לכיוון לברום.
- נימול/זרמים/חולשה נוירולוגית ← לחשוד מקור צווארי/עצב פריפרי (Carmichael, 2025).
בדיקה פונקציונלית
- השוואת טווחי רוטציה (כולל GIRD) בספורטאי מעל־הראש (Manske, 2013).
- תצפית על השכמה בזמן הרמה (דיסקינזיה) (Salamh, 2023).
הדמיה: מתי ולמה
- ב־snapping scapula: הדמיה לשלול גורם מבני/גרמי אם טיפול שמרני נכשל (Baldawi, 2021).
- בלברום אחורי: לעיתים MRA רגיש יותר מ־MRI רגיל; ועדיין ייתכנו ממצאים “מוחמצים” (Kim, 2024).
7) טיפול: העקרונות המשותפים והדגשים לפי מקור
למרות השונות באבחנות, יש חוט משותף: ברוב המקרים מתחילים טיפול שמרני מובנה, ורק במצבים מסוימים (כשל שיקום ממושך, חסר יציבות משמעותי, לחץ עצבי ברור, או נגע מבני) עוברים להתערבויות פולשניות.
טיפול שמרני (לרוב קו ראשון)
וויסות עומסים: הפחתת תנועות שמגרות את הכאב (לדוגמה: הפחתת bench press/שכיבות סמיכה באי־יציבות אחורית), תוך שמירה על פעילות חלופית. (DeFoor, 2025)
שיקום ייעודי:
- אימון שליטה שכמתית וחיזוק מייצבים (במיוחד סביב השכמה) (Salamh, 2023).
- חיזוק הדרגתי של רוטטורים חיצוניים וסבולת שרוול מסובב, תוך דגש על טכניקה.
- מתיחות/מוביליזציה של הקפסולה האחורית במקרים של GIRD/זריקה. יש עדויות שהמתיחה האחורית יכולה לשפר טווח ולהפחית תסמינים בהקשר המתאים (Guo, 2025).
- טיפול בכאב מיופסציאלי: טכניקות שחרור, תרגילי נשימה/יציבה, ולעיתים דיקור יבש כחלק מתוכנית רחבה (Liu, 2015; Sergienko, 2015).
8) כירופרקטיקה וטיפול מנואלי: מה אומר המחקר?
שני מסרים עקביים עולים מהספרות העדכנית. טיפול ידני לבדו לא תמיד עדיף על גישות אחרות, אבל:
- כאשר משלבים טיפול ידני עם תרגול – יש יתרון סביר בכאב ותפקוד, לפחות בטווח הקצר-בינוני, במצבים מסוימים של כאב כתף הקשור לשרוול המסובב/תסמונות תת-אקרומיאליות.
מטא-אנליזה על טיפול ידני בפגיעות שרוול מסובב מצאה יתרון לשילוב טיפול ידני + תרגול לעומת תרגול בלבד במדדים של כאב ותפקוד (Liu, Chen et al., 2024).
בנוסף, סקירה שעסקה בהתערבויות מנואליות לבית החזה (thoracic manual therapy) כחלק משיקום לתסמונת כאב תת-אקרומיאלית תיארה תוצאות חיוביות בעיקר כשמשלבים עם רכיב תרגילי, תוך ציון מגבלות של הטרוגניות במחקרים (Robles-Pérez, et al., 2025).
מה זה אומר בפועל על כירופרקטיקה?
במסגרת כירופרקטית/מנואלית איכותית, הדגש לרוב יהיה:
- הערכת תנועתיות בית חזה/צוואר ושכמה (כי הם משפיעים על עומסים בכתף).
- טכניקות ידניות (מוביליזציה/מניפולציה/רקמות רכות) ככלי תומך, לא כתחליף לתרגול.
- תכנית תרגול הדרגתית שמבוססת על אבחנה תפקודית (שליטה בשכמה, כוח שרוול, סבולת, קואורדינציה מעל הראש).
- התאמת פעילות/ספורט ספציפית (זריקות, חדר כושר, שחייה וכו’).
9) התערבויות נוספות לפי מצב
זריקות:
- ב־scapulothoracic bursitis: לעיתים זריקה אבחנתית/טיפולית לבורסה עשויה לסייע (Baldawi, 2021).
- בתסמונת המרובע: ייתכנו זריקות מונחות אולטרסאונד כחלק מגישה מדורגת (Mishra, 2025).
ניתוח:
- אי־יציבות/לברום אחורי: ארתרוסקופיה לתיקון לברום/ייצוב כאשר הטיפול השמרני נכשל וההפרעה מגבילה משמעותית (DeFoor, 2025; Kim, 2024).
- snapping scapula: בורסקטומיה/כריתה חלקית של זווית שכמה במקרים עמידים (Baldawi, 2021).
- תסמונת המרובע: דקומפרסיה במקרים רפרקטוריים עם עדות ללחץ/פתולוגיה מבנית (Mishra, 2025).
8) “דגלים אדומים” שמצריכים הערכה רפואית דחופה
למרות שרוב כאבי הכתף האחוריים הם שריר שלד, יש מצבים שבהם לא כדאי להמתין:
- חולשה מתקדמת, אובדן תחושה משמעותי או החמרה נוירולוגית.
- חום, ירידה חדה בתפקוד, נפיחות ניכרת או כאב לילה חריג שאינו מושפע משינוי תנוחה.
- כאב לאחר טראומה משמעותית עם חשד לשבר/פריקה.
סיכום
כאב בכתף מאחור הוא סימפטום רב־פנים: הוא יכול לנבוע מקרע בלברום אחורי או אי־יציבות, ממנגנון אימפינג’מנט פנימי אצל ספורטאי מעל־הראש, מהפרעות שכמה־בית חזה כמו snapping scapula, מכאב מיופסציאלי בשרירי השרוול המסובב, או ממקור נוירוגני כמו רדיקולופתיה צווארית או פגיעה בעצב הסופרה־סקפולרי. הדיוק הקליני מגיע משילוב של היסטוריה מכוונת (“מתי בדיוק כואב?”), בדיקה פונקציונלית (שכמה/טווחים/מבחנים פרובוקטיביים), והדמיה מושכלת כשצריך. ברוב המקרים, טיפול שמרני מותאם, עם וויסות עומסים ושיקום פעיל הוא הבסיס. התערבות פולשנית נשקלת רק לאחר כשל טיפול או כשיש ממצא מבני/עצבתי ברור.
References:
Baldawi, H., Gouveia, K., Gohal, C., Almana, L., Paul, R., Alolabi, B., Moro, J., & Khan, M. (2021). Diagnosis and treatment of snapping scapula syndrome: A scoping review. Sports Health, 14(3), 389-396. doi:10.1177/19417381211029211
Bellot, N., Ridehalgh, C., Brismée, J.-M., Crawford, M., St-Pierre, M.-O., Effatparvar, M. R., Lavoie, F.-A., & Sobczak, S. (2025). Neurodynamic testing of the suprascapular nerve: An observational cadaveric study. Clinical Biomechanics, 121, 106380. doi:10.1016/j.clinbiomech.2024.106380
Carmichael, J., Weber II, K. A., Rubinstein, S., Svoboda, E., & Bade, M. (2025). Scapular pain in cervical radiculopathy: A scoping review. North American Spine Society Journal, 23, 100619. doi:10.1016/j.xnsj.2025.100619
DeFoor, M. T., McDermott, E. R., DePhillipo, N. N., & Dekker, T. J. (2025). Posterior shoulder instability in the contact athlete: A review of the diagnosis, management and outcomes. Annals of Joint, 10, 38. doi:10.21037/aoj-25-26
Guo, R., Yu, Z., Zhang, J., Ding, L., & Zhang, Y. (2025). Effectiveness of posterior shoulder stretching for posterior shoulder tightness in overhead athletes: A systematic review and meta-analysis. Medicine (Baltimore), 104(2), e41117. doi:10.1097/MD.0000000000041117
Kim, J. H., Ahn, J., & Shin, S. J. (2024). Occult, incomplete, and complete posterior labral tears without glenohumeral instability on imaging underestimate labral detachment. Arthroscopy: The Journal of Arthroscopic and Related Surgery, 40(1), 58-67. doi:10.1016/j.arthro.2023.06.015
Liu, L., Huang, Q.-M., Liu, Q.-G., Ye, G., Bo, C.-Z., Chen, M.-J., & Li, P. (2015). Effectiveness of dry needling for myofascial trigger points associated with neck and shoulder pain: A systematic review and meta-analysis. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 96(5), 944-955. doi:10.1016/j.apmr.2014.12.015
Liu, S., Chen, L., Shi, Q., Fang, Y., Da, W., Xue, C., & Li, X. (2024). Efficacy of manual therapy on shoulder pain and function in patients with rotator cuff injury: A systematic review and meta-analysis. Biomedical Reports, 20, 89. doi:10.3892/br.2024.1778
Manske, R. C., Grant-Nierman, M., & Lucas, B. (2013). Shoulder posterior internal impingement in the overhead athlete. International Journal of Sports Physical Therapy, 8(2), 194-204. (PMCID: PMC3625798)
Mishra, N., Shirodkar, K., Saran, S., Pellakuru, S. R., Shah, A., Raniga, S., Shah, A. B., Iyengar, K. P., & Botchu, R. (2025). Exploring the quadrilateral space: Clinical anatomy, pathology, and imaging insights. Clinical Imaging, 121, 110460. doi:10.1016/j.clinimag.2025.110460
Robles-Pérez, R., Vallejo-Martínez, R., Carrasco-Uribarren, A., Jiménez-del-Barrio, S., Hernández-Lázaro, H., & Ceballos-Laita, L. (2025). Thoracic manual therapy with or without exercise improves pain and disability in subacromial pain syndrome: A systematic review of randomized trials. Healthcare, 13, 2479. doi:10.3390/healthcare13192479
Salamh, P. A., Hanney, W. J., Boles, T., Holmes, D., McMillan, A., Wagner, A., & Kolber, M. J. (2023). Is it time to normalize scapular dyskinesis? The incidence of scapular dyskinesis in those with and without symptoms: A systematic review of the literature. International Journal of Sports Physical Therapy, 18(3), 558-576. doi:10.26603/001c.74388
Sergienko, S., & Kalichman, L. (2015). Myofascial origin of shoulder pain: A literature review. Journal of Bodywork and Movement Therapies, 19(1), 91-101. doi:10.1016/j.jbmt.2014.05.004