כאבים ברגליים: טיפול ושיקום הגפה התחתונה

כאבים ברגליים: טיפול ושיקום הגפה התחתונה שמתבססים על אבחון אמין עשויים למנוע נזקים וכאבים כרוניים. מיחושים לאורך הרגל עשויים להיות קלים או להיות עוצמתיים ומשתקים. ברוב המקרים הם נגרמים בגלל נזק קל לאחת מהרקמות ברגל וצפויים לחלוף עם מנוחה בלבד. לעתים הנזק הוא חמור יותר ונדרש עבורו טיפול מקצועי. הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה ברקמות ברגל הם עומסי יתר ונזקים מצטברים. עומסי יתר על רקמות הגפה התחתונה נוצרים בגלל ביצוע מטלות ותנועות חוזרניות כמו ריצה למשל. גורמי נזק נוסף לרקמות הגפה התחתונה הם כמובן טראומה או מחלות ובכלל זה מחלות פרקים.

נזק לאחת או יותר מהרקמות בגפה התחתונה יוביל להתפתחות אחת מההפרעות האפשריות הרבות. בין יתר ההפרעות נציין נקע או פריקה של מפרקים, מתיחה או קרעים של רקמות ועוד. כאבים בגפה התחתונה עלולים להופיע גם כאשר אין נזק לרגל עצמה. במקרים אלו יש לחפש את הנזק ברקמה מרוחקת יותר שיש ביכולתה להשליך כאב אל הרגל. כך למשל פריצת דיסק בגב התחתון הלוחצת על שורש עצב מותני גורמת להשלכת כאב במורד הרגל. טיפול יעיל בהפרעה הבריאותית ברגל חייב להישען על אבחון מדויק.

כאבים ברגליים: טיפול ושיקום הגפה התחתונה – רקע

כאבים ברגליים הם תלונה רחבה מאוד. הם יכולים להתחיל בכף הרגל, בקרסול, בשוק, בברך, בירך, באגן או בגב התחתון, ולהרגיש כמו כאב חד, שריפה, נימול, כבדות, התכווצות, לחץ, דקירה או חולשה. לכן הביטוי “כואבת לי הרגל” אינו מספיק כדי לבחור טיפול נכון. כאב שמקורו בגיד אינו מטופל כמו כאב שמקורו בעצב, וכאב שמופיע בהליכה בגלל כלי דם אינו זהה לכאב שמופיע אחרי אימון בגלל עומס שרירי.

העיקרון החשוב ביותר בשיקום הגפה התחתונה הוא התאמת הטיפול למקור הכאב. שיקום יעיל אינו מסתפק בהפחתת כאב זמנית, אלא בודק מדוע הכאב הופיע, אילו רקמות מעורבות, מה מצב הכוח והשליטה התנועתית, האם קיימים גורמי סיכון, ואיך מחזירים את האדם לתפקוד יומיומי, עבודה, ספורט או הליכה בטוחה.

שכיחות כאבים ברגליים והיקף הבעיה

כאבי גפה תחתונה הם בעיה שכיחה מאוד, במיוחד בעולם שבו אנשים יושבים שעות רבות מצד אחד, אך גם מתאמנים, רצים, עובדים בעמידה או מבצעים עבודה פיזית מצד שני. במחקר שבחן עומס מחלות שריר־שלד בארצות הברית דווח כי בשנת 2019 כ־36.5% מהמבוגרים דיווחו על כאב בגפה התחתונה בשלושת החודשים הקודמים, נתון שממחיש עד כמה כאבי רגליים אינם בעיה שולית (Al-Ajlouni, 2024).

כאבי גפה תחתונה שכיחים גם בעולם העבודה. מחקר גדול בסין על קבוצות תעסוקתיות בתעשיות מפתח תיאר מחלות שריר־שלד של הגפה התחתונה כבעיה בעלת השפעה משמעותית על היעדרות מעבודה ועל הנטל הכלכלי, וכלל כאבים והפרעות בירך, בברך, בקרסול ובכף הרגל (Jia, 2024).

הגפה התחתונה כמערכת אחת: גב, אגן, ירך, ברך וכף רגל

הגפה התחתונה אינה עובדת כאוסף חלקים נפרדים. כף הרגל משפיעה על הקרסול, הקרסול על הברך, הברך על הירך, והירך והאגן משפיעים על הגב התחתון. לכן כאב בברך יכול להיות קשור לחולשת ירך, כאב בכף הרגל יכול לשנות את ההליכה ולגרום לכאב בברך, וכאב שמורגש בשוק יכול בכלל להגיע מלחץ עצבי בגב התחתון.

בגישה שיקומית נכונה בודקים את כל השרשרת. אין די לשאול “איפה כואב?”, אלא צריך לבדוק איך האדם הולך, עולה מדרגות, יושב, קם מכיסא, רץ, נוחת, מבצע סקוואט או נושא משקל. לעיתים הטיפול באזור הכואב בלבד נותן הקלה זמנית, אך הכאב חוזר משום שהסיבה המכנית או התפקודית לא טופלה.

גורמים נפוצים לכאבים ברגליים

כאב שרירי ועומס יתר

כאבים שריריים יכולים להופיע אחרי אימון, הליכה ארוכה, עבודה בעמידה, חזרה מהירה לפעילות או שינוי בנעליים. כאב כזה מורגש לעיתים ככיווץ, רגישות או עייפות שרירית. בדרך כלל הוא משתפר עם מנוחה, תנועה קלה, שינה טובה והפחתת עומס זמנית. כאשר הכאב חוזר שוב ושוב, מופיע רק בצד אחד או גורם לצליעה, יש לבדוק האם קיימת חולשה, שינוי בטכניקה או עומס לא מדורג.

כאבי גידים: אכילס, גיד הפיקה וגידי הירך

טנדינופתיה היא מצב שבו גיד נעשה רגיש לעומס, ולעיתים עובר שינוי רקמתי. כאב בגיד אכילס מופיע לרוב מאחורי הקרסול או מעט מעל העקב. כאב בגיד הפיקה מופיע בקדמת הברך, בעיקר בקפיצות, מדרגות או סקוואט. כאב בגידי הירך יכול להופיע סביב הישבן, המפשעה או הצד החיצוני של הירך. הטיפול המרכזי אינו מנוחה מוחלטת, אלא ניהול עומסים ותרגול כוח מדורג.

כאב מפרקי: ירך, ברך וקרסול

כאבים מפרקיים יכולים לנבוע מאוסטאוארתריטיס, דלקת, חבלה, נקע, פגיעה בסחוס, קרע במיניסקוס או עומס חוזר. כאב מפרקי נוטה להחמיר בעומס כמו מדרגות, כריעה, הליכה ממושכת או ריצה. לעיתים קיימים נפיחות, נוקשות, חריקות או תחושת חוסר יציבות. באוסטאוארתריטיס של הברך, לדוגמה, פעילות גופנית וחיזוק שרירים נחשבים חלק מרכזי בטיפול, משום שהם משפרים תפקוד ומפחיתים כאב (Zhang, 2024).

כאב עצבי מהרגל או מהגב

כאב עצבי יכול להרגיש כמו שריפה, זרם, נימול, דקירות, תחושת רדימות או חולשה. מקורו יכול להיות בגב התחתון, למשל בלחץ או גירוי של שורש עצב, או בעצבים פריפריים באזור הרגל. כאב גב תחתון שמקרין לרגל נחשב מורכב יותר מכאב גב בלבד, ועלול להיות קשור למוגבלות ממושכת יותר (Barbari, 2024).

חשוב להבדיל בין כאב מקרין שאינו מסוכן לבין מצב שמחייב בירור מהיר. חולשה מתקדמת, ירידה בתחושה באזור נרחב, קושי בשליטה על סוגרים, כאב חזק אחרי חבלה או כאב שמלווה בחום הם סימנים שמחייבים הערכה רפואית.

כאב כלי דם ברגליים

כאב שמופיע בהליכה וחולף במנוחה יכול להעיד לעיתים על בעיה בזרימת הדם, במיוחד אצל אנשים עם סוכרת, עישון, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה או מחלת לב. מחלת עורקים היקפית עלולה לגרום לכאב או התכווצות בשוק, בירך או בישבן בזמן הליכה. הטיפול במצבים כאלה כולל ניהול גורמי סיכון, פעילות הליכה מותאמת ולעיתים טיפול רפואי או כלי דם (Shah, 2023).

אבחון כאבים ברגליים: איך מוצאים את מקור הבעיה?

תשאול רפואי ותפקודי

אבחון נכון מתחיל בשיחה. המטפל צריך להבין מתי הכאב התחיל, האם הייתה חבלה, מה מחמיר אותו, מה מקל עליו, האם יש נימול או חולשה, האם הכאב מופיע בהליכה או במנוחה, האם יש נפיחות, האם קיימות מחלות רקע, ומה האדם כבר הפסיק לעשות בגלל הכאב. השאלה “מה אינך מצליח לעשות היום?” חשובה לא פחות מהשאלה “כמה כואב לך?”.

בדיקה גופנית

בדיקה טובה כוללת הסתכלות על הליכה, טווחי תנועה, כוח, שיווי משקל, תפקוד מפרקים, רגישות מקומית, בדיקות עצביות ובדיקות כלי דם בסיסיות לפי צורך. למשל, בכאב ברך יש לבדוק גם ירך וקרסול. בכאב שוק יש לבדוק גם גב תחתון, כף רגל וזרימת דם. בכאב עקב יש לבדוק עומס על כף הרגל, תנועת קרסול וחוזק שרירי שוק.

מתי נדרשות בדיקות הדמיה?

צילום, אולטרסאונד או MRI אינם נדרשים לכל כאב ברגל. במקרים רבים, האבחנה מתבססת על סיפור ובדיקה. הדמיה חשובה כאשר יש חשד לשבר, קרע משמעותי, פציעה שלא משתפרת, נפיחות חריגה, כאב לילי לא מוסבר, סימנים עצביים משמעותיים או צורך בתכנון טיפול מתקדם. הדמיה צריכה לענות על שאלה קלינית, לא לשמש תחליף לבדיקה.

דגלים אדומים בכאבים ברגליים

סימנים שמחייבים בדיקה דחופה

יש לפנות לבירור רפואי במהירות כאשר מופיעים כאב חזק לאחר חבלה, חוסר יכולת לדרוך, נפיחות משמעותית ופתאומית, אודם וחום מקומי עם חום גוף, קוצר נשימה עם כאב או נפיחות בשוק, חולשה מתקדמת, ירידה בתחושה, כאב לילה חריג, פצע שאינו מחלים בכף הרגל, או כאב הליכה שמחמיר עם גורמי סיכון לבביים. מצבים אלה יכולים להעיד על שבר, זיהום, קריש דם, בעיה עצבית משמעותית או בעיה בזרימת הדם.

עקרונות טיפול בכאבים ברגליים

טיפול יעיל מתחיל בהפחתת עומס חכמה

כאשר הרקמה רגישה, אין טעם “להילחם בכאב”. מצד שני, מנוחה מוחלטת ממושכת עלולה להחליש שרירים, לפגוע בכושר ולהגביר פחד מתנועה. לכן הגישה הנכונה היא הפחתת עומס זמנית וחכמה: מקטינים פעילות שמחמירה את הכאב, שומרים על פעילות שאינה מחמירה אותו, ומחזירים עומס בהדרגה.

לדוגמה, רץ עם כאב שוק יכול לעבור זמנית להליכה, אופניים או שחייה. אדם עם כאב ברך במדרגות יכול להפחית זמנית מדרגות רבות, אבל להמשיך תרגילי כוח בטווחים נוחים. הכאב אינו חייב להיעלם לחלוטין לפני כל פעילות, אך הוא לא אמור להחמיר בצורה ברורה או לגרום לצליעה.

חיזוק שרירים כבסיס לשיקום

חיזוק הוא אחד הכלים המרכזיים בשיקום הגפה התחתונה. שרירים חזקים סביב הירך, הברך, הקרסול וכף הרגל עוזרים לספוג עומסים, לשלוט בתנועה ולשפר ביטחון. בתוכנית טובה משלבים חיזוק ירך קדמית, ירך אחורית, ישבן, תאומים, שרירי כף רגל וליבה.

בכאבי רגל שמקורם בגב התחתון, אימוני התנגדות עשויים להיות בטוחים ומועילים, אם כי עדיין אין ודאות מלאה לגבי המינון הטוב ביותר לכל תת־קבוצה של מטופלים (Barbari, 2024). לכן חשוב להתאים את התרגול לאדם, לא רק לאבחנה.

שיווי משקל ושליטה עצבית־שרירית

הגפה התחתונה צריכה לא רק כוח, אלא גם תזמון ושליטה. תרגילי שיווי משקל, נחיתה, שינוי כיוון, עמידה על רגל אחת, תרגילי תגובה ושליטה באגן חשובים במיוחד לאחר נקע קרסול, כאב ברך, פציעת ספורט או חזרה לריצה. סקירה ומטה־אנליזה על אימון עצבי־שרירי בכדורגל מצאה שאימונים מסוג זה יכולים להפחית פציעות גפה תחתונה, במיוחד כאשר יש הקפדה והתמדה בתוכנית (Stergiou, 2025).

שיקום לפי אזור הכאב

כאבים בכף הרגל והעקב

כאב בכף הרגל יכול לנבוע מדורבן או כאב פלנטרי, עומס על קשת כף הרגל, נעליים לא מתאימות, דלקת גידים, עצב מגורה או שבר מאמץ. טיפול יעיל כולל התאמת עומס, נעליים מתאימות, תרגילי כף רגל, חיזוק שרירי שוק, מתיחות לפי צורך ולעיתים מדרסים. בסקירה עדכנית על כאב עקב פלנטרי נמצא כי שילוב של תרגילים ואורתוזות עשוי לעזור בחלק מהמקרים, אך איכות הראיות וההשפעה משתנות בין מחקרים (Thomas, 2026).

כאבים בקרסול ובשוק

כאבי קרסול ושוק נפוצים לאחר נקעים, עומס ריצה, שינוי נעליים, משטח קשה או חזרה מהירה לפעילות. שיקום נכון כולל החזרת טווח תנועה, חיזוק שרירי שוק, תרגילי שיווי משקל, אימון נחיתה והתקדמות הדרגתית לריצה או קפיצות. אחרי נקע קרסול, גם אם הכאב יורד מהר, חשוב לשקם שליטה עצבית־שרירית כדי להפחית סיכון לנקעים חוזרים.

כאבי ברכיים

כאבי ברכיים יכולים לנבוע ממפרק הפיקה, מיניסקוס, רצועות, גידים, אוסטאוארתריטיס או כאב מוקרן מהירך והגב. הטיפול תלוי במקור הכאב, אך ברוב המצבים יש מקום לחיזוק הדרגתי של ירך קדמית, ישבן, ירך אחורית ושוק. בכאבי ברכיים כרוניים, חשוב לבדוק גם טכניקת מדרגות, סקוואט, ריצה ונחיתה. טיפול ידני יכול לסייע בהפחתת כאב ושיפור תנועה בחלק מהמקרים, אך הוא יעיל יותר כאשר הוא משולב בתרגול פעיל (Tsokanos, 2021).

כאבים בירך ובאגן

כאב בירך יכול להיות קדמי במפשעה, צידי באזור הטרוכנטר, אחורי באזור הישבן או מקרין לאורך הרגל. המקור יכול להיות מפרק הירך, גידים, בורסה, גב תחתון או עצב. שיקום ירך ואגן כולל חיזוק ישבן, שיפור טווחי ירך, עבודה על שליטה באגן, תרגול הליכה ועלייה הדרגתית בעומס. כאשר יש כאב באגן או במפרק הסקרואיליאק, טיפול מנואלי ותרגילי בית עשויים לתרום להפחתת כאב ולשיפור תפקוד, אך יש להתייחס לכך כחלק מתוכנית כוללת (Hatik, 2022).

כאב עצבי, סוכרת ושיקום בטוח

נוירופתיה סוכרתית וכאבים ברגליים

אצל אנשים עם סוכרת, כאב ברגליים יכול לנבוע מנוירופתיה היקפית. הכאב עשוי להיות שורף, צורב, דוקר או מלווה בנימול וירידה בתחושה. מטה־אנליזה עדכנית העריכה כי שכיחות נוירופתיה סוכרתית כואבת בקרב אנשים עם סוכרת היא כ־33.9%, וזיהתה גורמי סיכון כמו איזון סוכר, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, השמנה ומשך מחלה (Zhou, 2025).

במצב כזה השיקום חייב להיות זהיר. יש לבדוק תחושה בכפות הרגליים, מצב עור, פצעים, נעליים, שיווי משקל וסיכון לנפילות. תרגול יכול לעזור לתפקוד, אבל אסור להתעלם מפצע, שינוי צבע, ירידה בתחושה או כאב חדש שאינו מוסבר.

כירופרקטיקה וכאבים ברגליים

איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?

כירופרקטיקה יכולה להועיל בכאבים ברגליים כאשר מקור הכאב קשור לתפקוד מכני של הגב התחתון, האגן, הירך, הברך או הקרסול. כירופרקט עשוי לבדוק מגבלות תנועה, עומס לא מאוזן, תבניות הליכה, כאב מוקרן מהגב, תפקוד מפרקי ושרירי, ולשלב טיפול ידני, מוביליזציות, מניפולציות מתאימות, עבודה על רקמות רכות ותרגילי שיקום.

התרומה החשובה ביותר של כירופרקטיקה אינה “החזרת חוליה למקום”, אלא שילוב בין הערכה תפקודית, הפחתת כאב, שיפור תנועה והדרכה לפעילות. בכאב סקרואיליאקי, למשל, מחקר השווה מניפולציה כירופרקטית, טכניקת Muscle Energy ותרגילי בית, ותיאר שיפור במדדי כאב ותפקוד בקבוצות טיפוליות (Hatik, 2022). עם זאת, מדובר במחקר קטן, ולכן אין לראות בו הוכחה שכל כאב רגליים ייפתר בטיפול כירופרקטי.

מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?

כירופרקטיקה אינה מחליפה רופא כאשר יש חשד לשבר, קריש דם, זיהום, מחלת כלי דם משמעותית, חולשה עצבית מתקדמת, פצע סוכרתי, חום, כאב אחרי חבלה קשה או חוסר יכולת לדרוך. במצבים אלה יש צורך בבירור רפואי. גם כאשר הטיפול הידני מפחית כאב, יש צורך בשיקום פעיל כדי לבנות כוח, סבולת ושליטה תנועתית.

תוכנית שיקום מעשית לגפה התחתונה

שלב ראשון: הרגעת כאב ושמירה על תנועה

בשלב הראשון מפחיתים פעולות שמחמירות כאב, אך משאירים פעילות נסבלת. אפשר להשתמש בהליכה קצרה, תנועות עדינות, אופניים קלים, תרגילי טווח תנועה או תרגילים איזומטריים. המטרה היא לא לאתגר את הרקמה מעבר ליכולתה, אלא להפחית רגישות ולהחזיר ביטחון בתנועה.

שלב שני: חיזוק בסיסי

לאחר שהכאב יציב יותר, מוסיפים תרגילי כוח. דוגמאות אפשריות הן גשר, סקוואט חלקי, עליית מדרגה נמוכה, הרמת עקבים, תרגילי ירך צדית, דדליפט קל ועמידה על רגל אחת. אין צורך להתחיל בעומס גבוה. התקדמות טובה היא כזו שבה הכאב נשאר בשליטה ואין החמרה משמעותית ביום שאחרי.

שלב שלישי: תפקוד יומיומי וספציפי

בשלב הבא מתרגלים פעולות אמיתיות: מדרגות, הליכה ממושכת, נשיאת תיק, קימה מהרצפה, ריצה קלה, קפיצות או שינויי כיוון לפי מטרת המטופל. ספורטאי צריך תרגול אחר מאדם שרוצה לחזור להליכה בפארק, ועובד פיזי צריך הכנה אחרת מאדם שעובד בישיבה.

שלב רביעי: מניעת חזרה של כאב

כאשר הכאב משתפר, לא מפסיקים את השיקום מיד. דווקא בשלב הזה חשוב להמשיך חיזוק, שיווי משקל, ניהול עומסים ושינה טובה. כאב שחוזר שוב ושוב מלמד לעיתים שהגוף עדיין לא מותאם לעומס הרצוי. תוכנית תחזוקה קצרה, פעמיים עד שלוש בשבוע, יכולה להפחית סיכון לחזרה של כאב.

מניעה של כאבים ברגליים

עומס הדרגתי

הגפה התחתונה מסתגלת לעומס, אבל היא זקוקה לזמן. העלאה חדה בריצה, הליכה, קפיצות או אימוני כוח היא סיבה נפוצה לכאב. כלל מעשי הוא להעלות נפח או עצימות בהדרגה, לא לשנות הכול יחד, ולעקוב אחרי תגובת הגוף ב־24 עד 48 השעות שאחרי פעילות.

נעליים, משטח והרגלי עבודה

נעליים לא מתאימות, משטח קשה, עמידה ממושכת או ישיבה ממושכת יכולים להשפיע על כאבים ברגליים. אין נעל אחת שמתאימה לכולם, אבל נעל צריכה להיות נוחה, יציבה ומתאימה לפעילות. בעבודה בעמידה, הפסקות קצרות, שינוי תנוחה ותרגילי שוק יכולים לעזור. בעבודה בישיבה, קימה קבועה והליכה קצרה מפחיתות נוקשות.

שינה, התאוששות ותזונה

שיקום אינו מתרחש רק בזמן תרגול. שינה, התאוששות ותזונה משפיעים על כאב, ריפוי רקמות, כוח ורמת אנרגיה. כאב כרוני ברגליים מוחמר לעיתים כאשר יש סטרס, שינה ירודה, פחד מתנועה או חוסר פעילות. לכן טיפול נכון מתייחס גם להרגלי חיים, לא רק למפרק הכואב.

טיפים נוספים

• שמרו על אורח חיים מאוזן מבחינה תזונה ופעילות גופנית. עישון, יתר שומנים בדם וחוסר פעילות גופנית הם גורמי סיכון למגוון מחלות שעלולות לגרום בין היתר להתפתחות כאבים ברגליים ובכללן ניתן למנות מחלות כלי דם פריפריות. פעילות גופנית נכונה תשמר את צפיפות וחוזק העצמות, חוזק השרירים וחוזק הפרקים שלכם.
• למניעת נפילות ופציעות שפרו את מערכת שיווי המשקל וגם את החוש לחישה עצמית (פרופריוספציה).
• שמרו על משקל גוף סביר לגובה שלכם. משקל עודף או השמנה מהווים גורמי סיכון משמעותיים לדלקת פרקים ניוונית. בעיקר נכונים הדברים לגבי המפרקים של הגפה התחתונה שהם מפרקים נושאי משקל.
• אם אתם חולים במחלה כלשהי שמהווה גורם סיכון לגרימת כאבים ברגליים נסו לשמר אותה תחת שליטה. חולים בסוכרת? שימרו על רמת סוכר מאוזנת, סובלים מלחץ דם גבוה? שימרו על רמה מאוזנת של לחץ דם, סובלים מרמה גבוהה של שומנים בדם? טפלו בזה, יש לכם רמה גבוה מידי של חומצת שתן בדם? טפלו בזה כדי למנוע גאוט.

סיכום: טיפול נכון בכאבים ברגליים מתחיל באבחנה תפקודית

כאבים ברגליים יכולים לנבוע משרירים, גידים, מפרקים, עצבים, כלי דם, גב תחתון, סוכרת או שילוב של כמה גורמים. לכן אין טיפול אחד שמתאים לכולם. אבחון נכון כולל תשאול, בדיקה תפקודית, זיהוי סימני אזהרה ולעיתים הדמיה או בדיקות נוספות. ברוב המצבים השיקומיים, הטיפול היעיל כולל ניהול עומסים, תרגול כוח, שיווי משקל, שיפור הליכה, חזרה הדרגתית לפעילות והדרכה.

כירופרקטיקה יכולה להיות גורם מועיל כאשר היא משתלבת בגישה רב־מקצועית ומבוססת תפקוד: טיפול ידני, שיפור תנועה, בדיקת אגן וגב, הדרכה ותרגילים. עם זאת, היא אינה מחליפה בירור רפואי במצבים חריפים או מסוכנים. המטרה הסופית של שיקום הגפה התחתונה היא לא רק להוריד כאב, אלא להחזיר יכולת, ביטחון, תנועה וחיים פעילים.

References:

Al-Ajlouni, Y. A., Al Ta’ani, O., Zweig, S., Gabr, A., El-Qawasmi, Y., Nwatu Ugwu, G., Al Ta’ani, Z., & Islam, M. (2024). Quantifying the strain: A Global Burden of Disease (GBD) perspective on musculoskeletal disorders in the United States over three decades: 1990-2019. Journal of Clinical Medicine, 13(22), 6732. doi:10.3390/jcm13226732

Barbari, V., Carbone, M. M., Storari, L., Testa, M., & Maselli, F. (2024). The effectiveness and optimal dose of resistance training in patients with subacute and persistent low back-related leg pain: A systematic review. Cureus, 16(3), e57278. doi:10.7759/cureus.57278

Hatik, S. H., Tekin, D., & Bayram, K. B. (2022). Comparing the effectiveness of chiropractic manipulation and muscle energy technique in sacroiliac joint dysfunction treatment. International Journal of Traditional and Complementary Medicine Research, 3(1), 8-17. doi:10.53811/ijtcmr.1023789

Jia, N., Wang, Z., Zhang, M., Zhang, H., Ling, R., Wang, Z., Li, G., Yin, Y., Shao, H., Li, J., Zhang, H., Xiao, B., Zou, H., Wang, D., Ye, Y., Li, D., Chen, J., Jiang, E., Qiu, B., Zeng, Q., Mei, L., Liu, Y., Liu, J., Li, T., Qi, J., Xu, Q., Yang, M., Guo, X., & Sun, X. (2024). Prevalence and risk factors of lower extremity musculoskeletal disorders among occupational groups in key industries – China, 2018-2023. China CDC Weekly, 6(52), 1388-1395. doi:10.46234/ccdcw2024.276

Shah, A. J., Pavlatos, N., & Kalra, D. K. (2023). Preventive therapies in peripheral arterial disease. Biomedicines, 11(12), 3157. doi:10.3390/biomedicines11123157

Stergiou, M., Lorenzo Calvo, A., & Forelli, F. (2025). Effectiveness of neuromuscular training in preventing lower limb soccer injuries: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 14(5), 1714. doi:10.3390/jcm14051714

Thomas, M. J., Rathleff, M. S., Menz, H. B., Whittaker, G. A., & Roddy, E. (2026). Exercises and foot orthoses in the treatment of plantar heel pain: A systematic review. British Journal of Sports Medicine. doi:10.1136/bjsports-2025-110064

Tsokanos, A., Livieratou, E., Billis, E., Tsekoura, M., Tatsios, P., Tsepis, E., & Fousekis, K. (2021). The efficacy of manual therapy in patients with knee osteoarthritis: A systematic review. Medicina, 57(7), 696. doi:10.3390/medicina57070696

Zhang, J., Yuan, H., Wang, Z., Li, Y., & Wang, X. (2024). Efficacy of lower limb strengthening exercises based on different muscle contraction characteristics for knee osteoarthritis: A systematic review and network meta-analysis. Frontiers in Medicine, 11, 1394521. doi:10.3389/fmed.2024.1394521

Zhou, P., Zhou, J., Li, J., Qin, L., Hu, W., Zhang, X., Wang, J., & Shi, Z. (2025). Prevalence and risk factors for painful diabetic peripheral neuropathy: A systematic review and meta-analysis. Frontiers in Neurology, 16, 1564867. doi:10.3389/fneur.2025.1564867