הרצאה על היציבה וטיפוחה תפרט בין היתר מהי יציבה, מה הם הגורמים המשפיעים עליה, מה עלול לעולל יציבה לקויה ועוד. על פי ההגדרה המילונית של אבן שושן היציבה היא "מצב אברי הגוף בשעת עמידתו". לטעמי אין ההגדרה הזאת מקיפה מספיק. מבחינתי יציבה היא סידור אברי הגוף השונים בכל מצב שבו אנו שוהים: ישיבה, עמידה, שכיבה, כפיפה ועוד או בכל מצב שבו אנו מתפקדים: שינה, ישיבה מול מחשב, עמידה מול מחרטה ועוד. היציבה היא למעשה החלון דרכו אנו מביטים בבריאותו של מערכות עצב, שריר ושלד בכלל ושל עמוד השדרה בפרט.
בין ההפרעות שנקשרות בין היתר ליציבה לקויה נציין כאבי גב, כאבי צוואר, כאבי פרקים ושרירים. בין היתרונות הנקשרים ליציבה טובה נציין צמצום הסיכון לפציעות ובלאי, שיפור תפקוד הריאות, נשימה וחמצון טובים יותר ולכן גם זיכרון טוב יותר ועוד. ישנם מחקרים הטוענים שיציבה טובה משפרת שורה ארוכה של יכולות מנטליות ובכלל זה ביטחון עצמי מראה בוטח יותר ועוד. הרצאות בתחומי ההתמחות שלנו כוללות גם הרצאות בנושא ליקויי יציבה והאופן להתמודד איתם.
1) הרצאה על היציבה וטיפוחה – רקע
יציבה היא אחד הנושאים שהכי קל “למכור” לגביהם פתרונות פשוטים – והכי קשה באמת להבין אותם לעומק. כמעט כל אחד שמע משפטים כמו “שב/י ישר”, “אל תתכופף/י ככה”, “הצוואר שלך קדימה”, “הכתפיים שמוטות”, או “הגב עקום”. אבל כשבודקים את המחקר המודרני, מתברר שיציבה אינה רק צורה סטטית של הגוף מול מראה, אלא מערכת חכמה של הסתגלות: היא תוצאה של אנטומיה אישית, כוח וסבולת שרירית, הרגלי תנועה, עומסים יומיומיים, עייפות, נשימה, מצב רוח, כאב, וגם הסביבה (מסך, שולחן, נעליים, עבודה). לכן “טיפוח יציבה” היום הוא פחות ניסיון לכפות תנוחה אחת “נכונה”, ויותר בנייה של יכולת: לשהות בנוחות במגוון תנוחות, לשנות תנוחה בזמן, להתמודד עם עומס בלי להילכד בכיווץ, ולהגיב מוקדם לפני שהכאב הופך קבוע.
במילים פשוטות: היציבה הכי טובה היא זו שמתחלפת. והטיפוח הכי יעיל הוא זה שמחבר בין מודעות, תנועה, כוח, והרגלים – לא רק בין “יישור” ל”נזיפה”.
2) מהי “יציבה” באמת? שלושה מושגים לפתיחת ההרצאה
א. יציבה סטטית מול יציבה דינמית
- סטטית: איך הגוף “נראה” בעמידה/ישיבה כשלא זזים.
- דינמית: איך הגוף מתארגן בזמן תנועה – הליכה, הרמה, ריצה, עבודה מול מחשב, ספורט.
בחיים האמיתיים, רוב העומס מגיע מהדינמיקה: כמה זמן נשארים ללא שינוי, כמה חוזרים על אותה תנועה, ומה קורה כשעייפים.
ב. יציבה היא אסטרטגיה, לא זהות
אנשים עם אותו “מבנה” יכולים לחוות כאב שונה לחלוטין. המחקר בתחום כאבי גב מדגיש שמדובר בתופעה רב־גורמית – ביולוגית, עצבית, פסיכולוגית וחברתית – ולכן יציבה לבדה בדרך כלל לא מסבירה הכול (Hartvigsen, 2018; Foster, 2018).
ג. אין “סטנדרט מושלם” אחד שמתאים לכולם
סקירת מיפוי עדכנית טענה בצורה חדה שהרעיון של “סטנדרט יציבה” אוניברסלי (כמו זה שמופיע בחלק מספרי הלימוד הקלאסיים) אינו נשען טוב על ראיות עדכניות ועלול לייצר “אבחון־יתר” של “ליקויי יציבה” אצל אנשים בריאים (Barra-López, 2024). זו נקודת פתיחה מצוינת בהרצאה, כי היא משחררת אנשים מהמרדף אחרי שלמות ופותחת מקום לחשיבה על תפקוד.
3) יציבה וכאב: מה המחקר באמת אומר (ולמה זה חשוב לשפה שבה משתמשים)
המחקר המודרני בעשור האחרון חולל מהפכה בתפיסה שלנו: הקשר בין יציבה "לקויה" (כמו גב כפוף או ראש קדימה) לבין כאב הוא חלש בהרבה ממה שחשבנו בעבר. מבחינת הציבור, “יציבה לא טובה” נתפסת כגורם ישיר לכאב. במציאות, הקשר מורכב יותר. המדע באמת אומר על הקשר בין יציבה לכאב "יציבה היא עניין של נוחות וגיוון, לא של נכון או לא נכון" מוחלט:
א. אין יציבה אידיאלית אחת
מחקרים רחבי היקף הראו שלאנשים עם "יציבה מושלמת" יש כאבי גב בדיוק באותה שכיחות כמו לאנשים עם גב כפוף. המבנה האנטומי (צילום רנטגן או MRI) הוא מנבא גרוע מאוד לכאב. הכאב הוא חוויה רב-ממדית המושפעת ממערכת העצבים המרכזית.
ב. הזמן בתנוחה עשוי להיות חשוב מהתנוחה עצמה
הבעיה היא לא איך אתם יושבים, אלא כמה זמן אתם נשארים באותה תנוחה. מחקר ניסויי על ישיבה במהלך משימת מחשב הראה שגם תנוחות “מומלצות” לא מנעו הופעת כאב אם נשארים זמן ממושך, בעוד תנוחות מסוימות העלו כאב ופעילות שרירית יותר מאחרות – אבל המסר המרכזי היה שהשהייה הממושכת (והמינון) משמעותיים מאוד (Christensen, 2023). כאב נובע מעומס סטטי ממושך שיוצר היפוקסיה (חוסר חמצן) מקומית ברקמה ומעייף את הצומת עצב-שריר. תנועה תדירה היא הדרך של הגוף לשמור על הומאוסטזיס. מכאן נובעת המלצת־זהב להרצאה:
- לעצב סביבת עבודה והרגלים שמייצרים תנועה ושינוי, לא רק “יישור”.
ג. הקשר הפסיכולוגי והדחף הקורטיקלי
האמונה שיש לכם "גב חלש" או "יציבה גרועה" פוגעת בדחק הקורטיקלי. המוח מפרש את היציבה כאיום, מה שמעלה את הרגישות לכאב (Hyperalgesia). מחקרים מראים ששיפור הביטחון בתנועה חשוב יותר לשיקום מאשר יישור פיזי של הגב.
ד. חוסן (Robustness) מול צורה
המחקר תומך בכך שגוף חזק יכול לשאת מגוון רחב של תנוחות. אם מסלולי ה-mTOR (בקר מרכזי בתא האחראי על וויסות צמיחה, חילוף חומרים ובניית חלבונים) שלכם פעילים ושרירי הליבה מאומנים, הגב שלכם יהיה חסין לכאב גם אם תתכופפו מדי פעם "לא נכון". הכאב מופיע כשהעומס על הרקמה עולה על יכולת ההסתגלות שלה.
ה. הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית
המחקר היום מתמקד בגורמים כמו איכות שינה, סטרס וניהול עומסים כמשתנים משמעותיים בהרבה מיציבה סטטית. ספורטאי ישן ורגוע עם "יציבה רעה" יסבול פחות מכאבים מאשר ספורטאי בסטרס עם יציבה צבאית זקופה.
ו.האם יש קשר בין יציבה לקויה לבין:
כאבי גב תחתון – אין קונצנזוס על סיבתיות חד־כיוונית
סקירה של סקירות (“umbrella review”) מצאה שאין הסכמה מחקרית לגבי סיבתיות: נמצאו קשרים בין חשיפות פיזיות (כולל ישיבה/עמידה ממושכת, כיפוף/סיבוב, תנוחות לא נוחות, ועוד) לבין כאב גב, אך קשר אינו בהכרח סיבה – ולא תמיד ברור מה קדם למה (Swain, 2020). המשמעות:
- לא נכון לפשט את המסר ל”אם תשב ישר לא יכאב לך”.
- כן נכון לדבר על עומס מצטבר, שינויי תנוחה, וניהול חשיפות.
“מנח ראש קדמי” (Forward Head Posture) וכאבי צוואר – תלוי גיל ותלוי הקשר
במטא־אנליזה נמצאו הבדלים בין מבוגרים עם כאב צוואר לבין אנשים ללא כאב, וכן קשרים מסוימים בין מדדי “ראש קדימה” לבין עוצמת כאב/מוגבלות – אבל התמונה משתנה לפי גיל, ובמתבגרים הקשר לרוב חלש יותר (Mahmoud, 2019). זה מסר חשוב:
- אצל חלק מהמבוגרים, שינוי הרגלים וצמצום “ראש קדימה” יכול להיות רלוונטי.
- אצל צעירים, לא תמיד היישור הוא הבעיה המרכזית, ולעיתים עומס, שינה וסטרס חשובים לא פחות.
4) למה “לתקן יציבה” לפעמים לא עובד – ומה כן עובד במקום
הרבה אנשים מנסים “לתקן” יציבה דרך:
- למשוך כתפיים אחורה כל היום
- להחזיק בטן בפנים
- להרים סנטר בכוח
- לשבת זקוף בלי להישען
התוצאה לעיתים קרובות: עייפות, כיווץ, כאב חדש, ואז תחושת כישלון (“אין לי משמעת”). זה קורה כי הם מנסים לפתור בעיית סבילות (יכולת להחזיק/לשנות תנוחה לאורך זמן) באמצעות כוח רצוני רגעי.
גישה יעילה יותר לטיפוח יציבה מבוססת על ארבעה עמודים:
- מודעות (להבחין מוקדם)
- שונות (להחליף תנוחה)
- יכולת פיזית (כוח וסבולת ברקמות הנכונות)
- ניהול עומס (למנוע קפיצות עומס והרגלים שמדליקים כאב)
5) “טיפוח יציבה” בפועל: מודל ארבע שכבות שאפשר ללמד בהרצאה
שכבה 1: מודעות – בלי אובססיה
מודעות יציבתית אינה להסתכל כל הזמן במראה, אלא לזהות סימנים מוקדמים: כובד בצוואר, כתפיים שעולות, קושי לנשום עמוק, תחושת “קריסה”, צורך להחליף תנוחה. מחקר שפיתח מדד למודעות יציבתית הראה קשרים בין מודעות לבין מדדי כאב ותפקוד בקרב אנשים עם כאב כרוני, ואף שינויים במודעות היו קשורים לשינויים בעוצמת הכאב בתכניות גוף־נפש (Cramer, 2018). מסר פרקטי:
- מודעות היא מיומנות. אפשר לאמן אותה דרך “עצירות קצרות” ביום, לא דרך נוקשות.
תרגיל להרצאה (30 שניות):
לשבת כמו שיושבים רגיל ← לשים לב לנשימה ולמגע כפות רגליים ← “לגדול” טיפה מעלה בלי להקשיח ← לנשום עמוק פעם אחת ← ואז להרפות 10% ולהישאר נינוחים. המטרה היא חוויה של שינוי קטן ולא מאמץ גדול.
שכבה 2: שינוי תנוחה ומתן “מנוחה תנועתית”
המטרה היא לבנות הרגל: כל 30 – 60 דקות משתנה משהו קטן. לא חייבים “הפסקת ספורט” – מספיק:
- לקום לדקה
- לשנות זווית מסך
- להחליף תמיכה בידיים
- לעשות 5 נשימות עמוקות
- 10 צעדים במסדרון
במחקרי עמדות עבודה ובמחקרים על ישיבה ממושכת, חוזר מסר עקבי: התועלת הגדולה מגיעה מהפחתת “סטטיות” (Christensen, 2023; Alaca, 2025).
שכבה 3: יכולת פיזית – סבולת ולא רק כוח
טיפוח יציבה מחייב שרירים שיודעים לעבוד לאורך זמן בלי להיכנס לכיווץ הגנתי. שלושה אזורים “מרכזיים”:
- שכמות וגב עליון: סבולת של שרירי “אמצע־גב” ושכמות עוזרת לכתפיים לא “לטפס” למעלה ולצוואר לא לעבוד לבד.
- צוואר עמוק: תיאום בין שרירי צוואר עמוקים לשרירים שטחיים משפיע על תחושת עומס.
- ירך/ישבן וגו: ישיבה/עמידה “קורסות” לעיתים בגלל עייפות של אגן־ירך יותר מאשר “גב חלש”.
מחקרים קליניים מראים שתכניות תרגול מסוג “אימון ספציפי” וצורות של עבודה “פוסטורלית” יכולות להפחית כאב צוואר ולשפר תפקוד, אך לא תמיד יש יתרון לשיטה “קסומה” אחת – לעיתים כמה סוגי תרגול עובדים דומה אם הם עקביים ומדודים (Fernandes, 2023).
דוגמה פרקטית לתוכנית בסיס (10 דקות ביום):
- 2 דקות: הליכה בבית/מדרגות קלות
- 2 דקות: תרגיל שכמות (משיכה עדינה אחורה־מטה + החזקות קצרות)
- 2 דקות: “סנטר פנימה” עדין בשכיבה/ישיבה (בלי כאב)
- 2 דקות: קימה מכיסא איטית 8 – 10 פעמים
- 2 דקות: נשימות עמוקות עם הארכת עמוד שדרה
שכבה 4: ניהול עומס והרגלים – החלק שמכריע תוצאות
הסיבה השכיחה שאנשים “נופלים” היא שהם עושים שינוי גדול מדי:
- עוברים בבת אחת לשבת זקוף כל היום
- מתחילים עמידה ממושכת מול שולחן עמידה
- עושים תרגילים אגרסיביים לצוואר/גב
במקום זאת, טיפוח יציבה עובד כמו אימון כושר: הדרגתיות. תוספת קטנה שניתן להתמיד בה עדיפה על מהפכה של שבוע.
6) יציבה במסכים: מה כדאי ללמד בלי להפחיד
א. “מנח ראש קדמי” כמושג תפקודי
במקום לומר “הראש שלך קדימה וזה הורס לך את הצוואר”, כדאי לומר:
- “כשאנחנו מתקרבים למסך לאורך זמן, שרירי הצוואר והכתפיים עובדים יותר. לא ננסה להיות ‘ישרים’, ננסה להיות ‘משתנים’ ולעזור לגוף לקבל הפסקות.”
כדאי להזכיר שקשר בין “ראש קדימה” לכאב קיים בעיקר אצל מבוגרים ולא בהכרח אצל מתבגרים (Mahmoud, 2019), כדי לא להכניס בני נוער ללחץ מיותר.
ב. כלל “המסך שמקרב אותך”
הרבה כאב נוצר כשאנחנו מתקרבים למסך כי קשה לראות/להתרכז:
- להגדיל פונטים
- לקרב מסך ולא את הראש
- לשים מסך בגובה עיניים בקירוב
- להשתמש באוזנייה במקום “כתף־טלפון”
המטרה: להפחית “זחילה” קדימה לאורך זמן.
7) איך לדבר על “שכמות”, “כתפיים שמוטות” ו”גב קמור” בצורה נכונה
כאן נופלים להרבה מיתוסים. המסר העדכני:
- כתפיים קדימה אינן “אופי”; הן לרוב תגובת עומס, עייפות או נשימה שטחית.
- לתקן בכוח (“כתפיים אחורה כל היום”) יוצר לעיתים כאב.
התיקון היעיל הוא שילוב של: שינוי תנוחה תדיר + סבולת שרירי שכמות + פתיחת בית חזה בעדינות + התאמת עמדת עבודה.
תרגיל קצר להרצאה:
“כתפיים קדימה מאוד” ← “כתפיים אחורה מאוד” ← למצוא אמצע נוח (“10% אחורה”). ואז לשלב נשימה עמוקה. זה מלמד שהמטרה היא טווח ולא נקודה אחת.
8) מתי “אבחון יציבה” כן מועיל – ומתי הוא מזיק
מועיל כאשר:
- יש כאב חוזר, ומזהים דפוס שמדליק אותו (למשל ישיבה סטטית 3 שעות).
- יש מגבלה תנועתית ברורה (למשל ירך נוקשה שמייצרת פיצוי בגב).
- יש פער גדול בכוח/סבולת שמשפיע על תפקוד.
מזיק כאשר:
- מחפשים “ליקויים” בכל אדם בריא ומדביקים תוויות.
- מייצרים פחד מתנועה (“אסור להתכופף”, “הדיסק יברח”).
כאן אפשר לשלב את המסר מהספרות על כאב גב: פחד מתנועה והימנעות עלולים להחמיר תפקוד ולהנציח כאב (Hartvigsen, 2018; Foster, 2018).
9) מה עושים כשכבר כואב: “פרוטוקול שלושה צעדים” שמתאים להרצאה
להוריד זמנית את הטריגר (לא להפסיק לזוז):
- אם הכאב מופיע אחרי 60 דקות ישיבה – לא “להחזיק ישר”, אלא לשנות את הסביבה כך שתזוז אחרי 30 – 40 דקות.
להמשיך תנועה ידידותית:
- הליכה קצרה, נשימות, תרגול עדין – כדי לשמור על תחושת יכולת ולא להיכנס ל”קיפאון”.
לבנות הדרגתיות:
- כמו אימון: להוסיף דקות ישיבה/עמידה/עבודה מדורגת, עם מדד ברור: האם ההחמרה נרגעת תוך 24 שעות.
10) כירופרקטיקה ויציבה: איפה זה נכנס (ואיפה לא)
חשוב להציג כירופרקטיקה באופן מדויק: כירופרקטיקה מתמקדת בהפרעות שריר־שלד, לעיתים משתמשת במניפולציה (SMT), מוביליזציה, עבודה על רקמות רכות, הדרכה ותרגול. בספרות העדכנית על SMT לכאב גב כרוני נמצאה תועלת ממוצעת צנועה אך משמעותית, לרוב דומה לטיפולים שמרניים אחרים (Rubinstein, 2019). סקירה עדכנית שסיכמה מגמות מחקר והמלצות בהנחיות מצאה שרבות מההנחיות הקליניות בעולם תומכות ב־SMT בעיקר לכאב גב וצוואר, בדרך כלל כחלק מגישה רב־מרכיבית ולא כטיפול יחיד (Trager, 2024).
איך זה קשור ליציבה?
- טיפול ידני עשוי להפחית כאב ולשפר תחושת תנועה קצר־טווח – וכך לאפשר לאדם להתחיל לתרגל ולהחליף תנוחות בלי פחד.
אבל “יישור יציבה” כיעד יחיד הוא בדרך כלל יעד חלש. המטרות החזקות הן: תפקוד, סבילות, והפחתת עומס מצטבר.
שאלות שכדאי ללמד בקהל לשאול לפני טיפול כירופרקטי בהקשר “יציבה”:
- מה היעד התפקודי (ישיבה/עבודה/שינה/ספורט), ולא רק “לעמוד ישר”?
- איזו תכנית תרגול והרגלים תלווה את הטיפול?
- איך מודדים הצלחה תוך 2 – 4 שבועות (פחות החמרות, יותר זמן עבודה, פחות כאב)?
- מתי מפנים לרופא/הדמיה אם יש סימנים חריגים?
כך הטיפול הופך חלק מ”טיפוח יציבה” אמיתי – ולא תהליך פסיבי שמייצר תלות.
11) מבנה מוצע להרצאה של 60 דקות
- פתיחה (5 דק׳): “אין יציבה מושלמת אחת” + למה יציבה היא אסטרטגיה.
- מיתוסים (10 דק׳): “שב ישר”, “כיסא יקר”, “גב עקום = כאב” (Barra-López, 2024; Swain, 2020).
- מה המחקר אומר (10 דק׳): קשרים מורכבים; זמן בתנוחה חשוב; גיל משנה את התמונה (Mahmoud, 2019; Christensen, 2023).
- כלים מעשיים (20 דק׳): מודעות, שינוי תנוחה, “עוגן תנועה” יומי, תרגילי סבולת קצרים (Cramer, 2018; Fernandes, 2023).
- מה עושים כשכואב (10 דק׳): הורדת טריגרים + תנועה + הדרגתיות.
- סיכום (5 דק׳): שלוש החלטות למחר בבוקר: שינוי קטן בעמדה, עוגן תנועה אחד, תרגיל אחד לסבולת.
סיכום קצר שאפשר לשים בשקופית האחרונה:
- יציבה היא יכולת להשתנות, לא תנוחה אחת מושלמת. (Barra-López, 2024)
- הקשר בין יציבה לכאב מורכב; ניהול עומס וזמן בתנוחה קריטי. (Swain, 2020; Christensen, 2023)
- טיפוח יציבה עובד כשמשלבים מודעות, תנועה, סבולת והרגלים – ולא רק “ליישר”. (Cramer, 2018; Fernandes, 2023)
- טיפול ידני, כולל כירופרקטיקה, יכול להשתלב בעיקר כדי לאפשר תנועה ושיקום פעיל – לא כדי להבטיח “יציבה מושלמת”. (Rubinstein, 2019; Trager, 2024)
References:
Barra-López, M. E. (2024). The standard posture is a myth: A scoping review. Journal of Rehabilitation Medicine, 56, jrm41899. https://doi.org/10.2340/jrm.v56.41899
Christensen, S. W. M. P., Palsson, T. S., Krebs, H. J., et al. (2023). Prolonged slumped sitting causes neck pain and increased axioscapular muscle activity during a computer task in healthy participants: A randomized crossover study. Applied Ergonomics, 110, 104020. https://doi.org/10.1016/j.apergo.2023.104020
Cramer, H., Lauche, R., Haller, H., Langhorst, J., & Dobos, G. (2018). Postural awareness and its relation to pain: Validation of an innovative instrument measuring awareness of body posture in patients with chronic pain. BMC Musculoskeletal Disorders, 19, 109. https://doi.org/10.1186/s12891-018-2029-3
Fernandes, T. M., et al. (2023). A randomized controlled trial on the effects of “Global Postural Re-education” versus neck specific exercise on pain, disability, postural control, and neuromuscular features in women with chronic non-specific neck pain. European Journal of Physical and Rehabilitation Medicine, 59(2), 227 – 238. https://doi.org/10.23736/S1973-9087.22.07579-5
Foster, N. E., Anema, J. R., Cherkin, D., Chou, R., Cohen, S. P., Gross, D. P., Ferreira, P. H., Fritz, J. M., Koes, B. W., Peul, W., Turner, J. A., Maher, C. G., & Lancet Low Back Pain Series Working Group. (2018). Prevention and treatment of low back pain: Evidence, challenges, and promising directions. The Lancet, 391(10137), 2368 – 2383. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30489-6
Hartvigsen, J., Hancock, M. J., Kongsted, A., Louw, Q., Ferreira, M. L., Genevay, S., Hoy, D., Karppinen, J., Pransky, G., Sieper, J., Smeets, R. J., & Underwood, M. (2018). What low back pain is and why we need to pay attention. The Lancet, 391(10137), 2356 – 2367. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30480-X
Mahmoud, N. F., Hassan, K. A., Abdelmajeed, S. F., Moustafa, I. M., & Silva, A. G. (2019). The relationship between forward head posture and neck pain: A systematic review and meta-analysis. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 12(4), 562 – 577. https://doi.org/10.1007/s12178-019-09594-y
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689
Swain, C. T. V., Pan, F., Owen, P. J., Schmidt, H., & Belavy, D. L. (2020). No consensus on causality of spine postures or physical exposure and low back pain: A systematic review of systematic reviews. Journal of Biomechanics, 102, 109312. https://doi.org/10.1016/j.jbiomech.2019.08.006
Sugavanam, T., Sannasi, R., Anand, P. A., & Javia, P. A. (2025). Postural asymmetry in low back pain: A systematic review and meta-analysis of observational studies. Disability and Rehabilitation, 47(7), 1659 – 1676. https://doi.org/10.1080/09638288.2024.2385070
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668