כאבי ברכיים, נשים סובלות יותר
כאבי ברכיים, נשים סובלות יותר

כאבי ברכיים, נשים סובלות יותר

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבי ברכיים? נשים סובלות יותר! שיעור כאבי הברכיים בקרב נשים מעל גיל 50 עולה באופן משמעותי. בין הגורמים המנבאים התפתחות מיחושים אלה ניתן למנות: משקל עודף, פציעה קודמת בברכיים וסימנים של דלקת פרקים ניוונית הנראים בצילומי רנטגן.

גברים ונשים שונים בהרבה מובנים כולל בין היתר בעובדה שנשים חשופות משמעותית יותר מגברים לפציעות רציניות בברכיים. הקביעה הזאת נכונה לאתלטיות מקצועיות אך נכונה גם לגבי ספורטאיות חובבות המשחקות כדור עף חופים, משחקות כדור סל עם חברות לשכונה או משתתפות בשיעורים עם פעילות אירובית.

כאבי ברכיים, נשים סובלות יותר – רקע

פציעות ברכיים שכיחות מאוד בקרב בני אדם אך נשים נוטות לסבול מהן יותר. אנשים רבים חושבים בטעות שברכיי נשים הם למעשה גרסה מוקטנת של ברכי גברים. למעשה ישנם הבדלים אנטומיים בין הברכיים של שני המינים הגורמים לברכי נשים להיות פגיעות יותר לפציעות. שתי פציעות שכיחות יותר בקרב נשים לעומת גברים: קרע של הרצועה הצולבת הקדמית (Anterior Cruciate Ligament) המתרחשת פי 2 – 8 יותר בקרב נשים ותסמונת פטלו-פמורל – שחיקה של הסחוס מתחת לפיקת הברך המתרחשת פי 2.23 יותר בקרב נשים. מה הן הסיבות לכך שנשים מצויות בסיכון גבוה יותר לסבול מפציעות אלה לעומת גברים.

הבדלים אנטומיים וביומכניים כגורם סיכון

שתי סיבות עיקריות: סיבה ראשונה היא השוני בזווית של ברכי הנשים. ברכי הנשים בנויות אחרת מאלו של גברים. האגן של הנשים רחב יותר ולעתים זה גורם לזווית Q גדולה יותר בברכיים שלהן. תופעה זאת הנקראת גם ברכי X חושפת את הרצועות ואת הסחוסים בברכיים לעומסי יתר וסיכויי פציעה גדולים יותר. הבדל נוסף מצוי בתחום ההורמונלי. מחקרים שונים מראים שנשים מצויות בסיכון גבוה יותר להיפצע בברכיים במהלך הביוץ זמן שבו רמת ההורמון הנשי אסטרוגן עולה. הסיבה לכך טוענים החוקרים שאסטרוגן מסיבות לא ברורות מחליש את הרצועות. במחקרים אחרים מצעים חוקרים לנשים ליטול אמצעי מניעה כדי לנטרל את ההשפעה של ההורמון הזה.

על פי מחקרים נשים נוטות לנוע אחרת מגברים. נשים רצות זקופות יותר ונוטות לנחות מניתור תוך קריסה של הברכיים פנימה. נוטות להעמיס מאוד במצבים מסוימים על רגל אחת ולפעול יותר רחוקות ממרכז הכובד שלהן. כול אלו מעלים את הסיכון לפציעות ברכיים של נשים. חשוב לזכור שבעוד שמבחינה אנטומית לא ניתן לעשות דבר הרי שבכול הנוגע לאופן שבו נשים משחקות ונעות ניתן לעשות הרבה.

מניעת פציעות ברכיים בקרב נשים

מספר צעדים שנשים יכולות לנקוט כדי לצמצם את הסיכון לפציעות ברכיים מתבססים בעיקר על נטרול או הקטנת ההשפעה של גורמי סיכון להתפתחות כאבים ופציעות בברכיים. בין גורמי הסיכון שיש להתייחס אליהם נמנה שמירה על משקל גוף מאוזן, הקפדה על נעילת נעליים מתאימות ותומכות, חיזוק של שרירי הגפה התחתונה ובעיקר של השריר הארבע ראשי (quadriceps) לפנים ושל שרירי המיתר (hamstrings) מאחור, ושיפור הביומכניקה והתנועה כולל בין היתר מעבר לנחיתה על כריות כף הרגל, מודעות לאופן שבו הן מבצעות סיבובי ציר ועוד.

המחקר

כאבי ברכיים, נשים סובלות יותרמטרת המחקר: הייתה לתאר את דפוסי הופעת הכאבים בברכיים בקרב קהילה של 489 נשים בגיל ממוצע של 52 שנים ועם מדד מסת גוף ממוצע של 24.39. 11.7% מקבוצת הנשים הזאת הראתה סימנים ראשוניים של דלקת פרקים ניוונית באחת הברכיים. אוכלוסייה במחקר ארוך טווח שנמשך 12 שנים. לצורך המחקר נערך ניתוח מידע על דיווחים שהתקבלו באופן עצמוני על כאבים בברכיים כולל אופיים, משכם ועוד. הדיווחים ניתנו 4 פעמים לאורך 12 שנות מעקב. חישובים סטטיסטיים נערכו על מנת לזהות גורמים מנבאים לכול סוג של כאב.

ממצאי המחקר: בקרב הנשים שדיווחו על כאבים במהלך כול החודש האחרון 9% סבלו מכאב קבוע, 24% סבלו מכאב שהופיע באופן פתאומי, 29% סבלו מכאב לסירוגין. בקרב נשים שדיווחו על כאב ברוב ימי החודש האחרון 2% סבלו מכאב קבוע, 16% מהן סבלו מכאב פתאומי, 18% מהן סבלו מכאב לסירוגין. מדד מסת גוף גבוה היווה גורם מנבא לכאב קבוע. הנוכחות של סימנים רנטגנולוגים של דלקת פרקים ניוונית הייתה גם היא גורם מנבא לכאבים קבועים. גם דיווחים על רקע היסטורי של פציעה בברך היוו גורמים מנבאים לכאבים קבועים וגם לכאבים לסירוגין.

מסקנות המחקר: 12 שנות המעקב אחר קהילה זאת הראתה שינויים נרחבים בכול הנוגע לאופי, תדירות ומשך הכאבים בברכיים. ידיעת אופן התפתחות הכאב בברכיים והכרת גורמי הסיכון לכאבים אלו עשויים לאפשר טיפול טוב יותר בתופעה מטרידה זאת.  

Arthritis Rheum. 2012 Apr;64(4):1145-52

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום. אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום, ומה זה גרם אצלי? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת. {loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן