כאבים ברגליים: גורמים, זהו נושאו של המאמר הנוכחי. הגורם העיקרי לפציעות והפרעות בריאותיות ברגליים הם עומסי יתר חוזרניים. אנו נוטים ליצור עומסים קיצוניים על הגפה התחתונה במצבי שגרה רבים. אנו עומדים, רצים, קופצים, משחקים או מרימים משקלות כאשר העומס הוא על הרגליים. התוצאה של עומסים אלה היא לעתים פגיעה באחת מהרקמות ברגליים, דלקת, כאבים וסימפטומים נוספים. כאבים ברגליים עלולים להתפתח בגלל נזק טראומטי או נזק משני למחלות. דוגמאות לכך כוללות:
- שברים וקרעים של רקמות לאורך הרגל.
- היצרות תעלת השדרה המותנית (Lumbar Spinal Stenosis).
- קריש דם הנוצר בוורידים העמוקים (פקקת ורידים עמוקה -DVT) ועוד.
התייחסות מהירה ומנוחה יכולים לרפא את רוב הנזקים ברגל. התעלמות מהכאב עלולה לגרום להחמרה בתסמינים, להיווצרות בעיה כרונית ואולי אף בצורך עתידי בניתוח. במקרה של כאבים ברגליים: גורמים להם צריכה להיות אחת השאלות העיקריות שהכירופרקט צריך חענות עליהן. הכירופרקט ייעזר בסימנים ובתסמינים הייחודיים לכול בעיה כדי לאבחן ובמידת הצורך לטפל בבעיה.
1) כאבים ברגליים: גורמים – רקע
“כאבים ברגליים” הוא מונח מטרייה המתאר כאב בכל אחד מחלקי הגפה התחתונה – ירך, ברך, שוק, קרסול וכף-רגל – ולעיתים גם כאב “מוקרן” שמקורו בגב התחתון אך מורגש לאורך הרגל. מבחינה קלינית חשוב להבדיל בין כאב שמקורו במערכת השריר-שלד (כמו עומס יתר, דלקת גידית, שינויים ניווניים במפרק), לבין כאב שמקורו עצבי (למשל רדיקולופתיה/סיאטיקה, נוירופתיה סוכרתית), כלי-דמי (מחלת עורקים היקפית, מחלה ורידית), או סיסטמי (דלקת מפרקים מערכתית, זיהום ועוד). ההבחנה אינה “אקדמית”: היא קשורה מאוד לדפוס הכאב, לגורמי הסיכון ולרמת הדחיפות.
מעבר לסבל האישי, כאבי גפיים תחתונות קשורים לירידה בפעילות גופנית, פגיעה בשינה, הימנעות מהליכה וממדרגות, ירידה באיזון ועלייה בסיכון לנפילות – וכך נוצרת לעיתים “סחרור” שבו כאב מפחית תנועה, הפחתת תנועה מחלישה שרירים ומחמירה עומסים, והעומסים מחזירים כאב. בחלק מהמקרים מתווספים גם רכיבים פסיכו-סוציאליים (חרדת תנועה, סטרס, דיכאון) שמעצימים תפיסת כאב ומקטינים הסתגלות תפקודית.
2) שכיחות: כמה זה נפוץ, ובאילו אוכלוסיות?
השכיחות של “כאבי רגליים” משתנה מאוד לפי הגדרה (כאב נקודתי/מפושט, אקוטי/כרוני, כאב עם מגבלה תפקודית או בלעדיה) ולפי גיל. לכן במחקר מקובל למדוד שכיחות דרך אבחנות שכיחות שמייצרות כאב ברגליים, וגם דרך שכיחות כאב לפי אזור אנטומי.
2.1 עומס גלובלי של מצבים שמקרינים כאב לרגליים
כאב גב תחתון – אחד הגורמים המרכזיים לכאב מוקרן לרגל – הוא מהמצבים בעלי נטל התחלואה הגבוה בעולם, עם השלכות תפקודיות משמעותיות לאורך החיים (GBD 2021 Low Back Pain Collaborators, 2023). (PubMed)
2.2 סיאטיקה/רדיקולופתיה – שכיחות משתנה לפי הגדרה
בספרות האפידמיולוגית נמצא טווח רחב מאוד לשכיחות סיאטיקה (כאב עצבי לאורך הרגל, לרוב עקב גירוי שורש עצב מותני). הסקירה של Konstantinou ו-Dunn (2008) מדגישה שהשונות הגבוהה נובעת מהבדלים בהגדרות (דיווח עצמי לעומת בדיקה קלינית) ובשיטות איסוף נתונים.
2.3 כאב בקרסול וכף-רגל – שכיח במיוחד בגיל הביניים והזקנה
מחקר קהילתי גדול מצא שכיחות של כאב בקרסול סביב 11.7%, ושכיחות נמוכה יותר של אוסטיאוארתריטיס קרסולית סימפטומטית בהדמיה – עם הבדלים לפי מין ועיסוק (Murray et al., 2018).
בנוסף, סקירה שיטתית על כאב כף-רגל/קרסול בגיל הביניים והזקנה מצאה שהבעיה נפוצה ומשמעותית תפקודית (Thomas et al., 2011).
2.4 מחלות כלי-דם שמופיעות ככאב ברגליים
מחלת עורקים היקפית (PAD) עשויה להתבטא ככאב במאמץ (Claudication), ומטא-אנליזות גלובליות העריכו שכיחות משמעותית באוכלוסייה הבוגרת, שעולה עם הגיל ושכיחה יותר בנוכחות גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים (Fowkes et al., 2013; Song et al., 2019).
גם מחלה ורידית כרונית ואי-ספיקה ורידית (CVI) נפוצות בקהילה, ועלולות להתבטא בכאב/כבדות ברגליים, נפיחות והחמרה בעמידה ממושכת (Ruckley et al., 2002; Ortega et al., 2021).
2.5 נוירופתיה סוכרתית וכאב נוירופתי ברגליים
בסוכרת, נוירופתיה היקפית שכיחה ומהווה גורם מוביל לתחושת שריפה/דקירות/נימול וכאב בכפות רגליים. מטא-אנליזה גדולה סיכמה שכיחות משמעותית של נוירופתיה היקפית בקרב אנשים עם סוכרת (Sun et al., 2020). כאשר מתמקדים בנוירופתיה סוכרתית כואבת, מטא-אנליזה עדכנית סיכמה גם שכיחות וגם גורמי סיכון (Tao et al., 2025).
3) גורמים עיקריים לכאבים ברגליים: מיפוי לפי מערכות
3.1 מערכת השריר-שלד (הגורם השכיח ביותר ברפואה ראשונית)
- עומס יתר ומיקרו-טראומה: עלייה חדה בנפח אימונים/הליכה, קפיצות, ריצה על משטחים קשיחים, או שינוי נעליים.
- שינויים ניווניים (אוסטיאוארתריטיס): ברך, ירך ולעיתים קרסול/כף-רגל; תהליך רב-שנים המושפע מגיל, עומסים ומטבוליזם (GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators, 2023; Xie et al., 2025).
- פתולוגיות גידיות ורצועתיות: טנדינופתיות (אכילס, פיקה), פסיה פלנטרית (Plantar fasciitis) – לעיתים עם כאב בוקר אופייני בכף-הרגל. מחקר קליני השווה גישות מנואליות שונות בפסיה פלנטרית במסגרת טיפול שמרני (Yelverton et al., 2019).
- תסמונות כאב אזוריות: כמו כאב קדמי בשוק (shin splints), או כאב סביב הברך הקשור לשרירי ירך חלשים/בקרת תנועה לקויה.
- שברים מאמץ ומצבי עצם: פחות שכיחים אך חשובים, במיוחד עם עומס יתר, חסר תזונתי או הפרעות הורמונליות.
רעיון מרכזי: במצבים שריר-שלדיים רבים, הכאב נוצר משילוב של עומס מכני, סבולת רקמות, ובקרת תנועה (שרירים, יציבות, טווח תנועה). לכן גורמי סיכון כמו השמנה, חוסר כושר, או חזרה מהירה מדי לפעילות – משפיעים כמעט על כל התת-קטגוריות.
3.2 מערכת עצבית: כאב מוקרן, כאב נוירופתי ותסמונות לכידה
- רדיקולופתיה מותנית / סיאטיקה: גירוי שורש עצב (לרוב עקב בלט/פריצת דיסק או היצרות) עשוי ליצור כאב “יורה”, נימול, או חולשה לאורך הרגל. השכיחות המדווחת משתנה מאוד כאמור (Konstantinou & Dunn, 2008).
- נוירופתיה היקפית: במיוחד בסוכרת; קשורה גם לאובדן תחושה, חוסר יציבות וסיכון לפצעים בכפות רגליים (Sun et al., 2020; Tao et al., 2025).
- לכידת עצבים פריפריים: כמו תסמונות באזור השוק/קרסול/כף-רגל, שמושפעות מאנטומיה, עומס, ונפיחות מקומית.
3.3 מערכת כלי-דם: כאב במאמץ, כבדות, נפיחות וסיכון לאירועים חריגים
- מחלת עורקים היקפית (PAD): כאב בשוק/ירך בזמן הליכה שחולף במנוחה הוא תיאור קלאסי. גורמי סיכון מרכזיים כוללים עישון, סוכרת, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה (Fowkes et al., 2013; Song et al., 2019).
- אי-ספיקה ורידית כרונית (CVI): יכולה להתבטא בכבדות, כאב, נפיחות, החמרה בעמידה ושיפור בהרמת רגליים; קשורה גם לשינויים בעור ולעיתים לכיבים (Ruckley et al., 2002; Ortega et al., 2021).
- מצבים דחופים פחות שכיחים: קריש דם ורידי (DVT) או איסכמיה חריפה – אינם “נפוצים” יחסית, אך חשוב לזכור שכאב חד עם נפיחות/אודם/חום מקומי או שינוי צבע/קור ברגל דורשים הערכה רפואית בהקדם.
3.4 גורמים דלקתיים/סיסטמיים
דלקות מפרקים (למשל מחלות ראומטולוגיות), זיהומים, או תופעות לוואי תרופתיות יכולים להתבטא בכאבי רגליים. כאן “הקשר” חשוב: חום, נפיחות מפרקית, נוקשות בוקר ממושכת, ירידה במשקל, פריחה, או כאב במספר מפרקים.
4) גורמי סיכון: מה מעלה את הסיכוי לכאבים ברגליים?
4.1 גורמי סיכון כלליים (חוצים אבחנות)
- גיל: עלייה בשכיחות מצבים ניווניים, ירידה במסת שריר ובאלסטיות גידים, והצטברות עומסים לאורך שנים (GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators, 2023).
- השמנה ו-BMI גבוה: מגדילים עומס מכני על מפרקים (בעיקר ברך/קרסול/כף-רגל) ומשפיעים גם דרך מסלולים דלקתיים-מטבוליים.
- כושר נמוך וחולשת שרירים: במיוחד שרירי ירך/עכוז ושוק; מובילים לבקרת תנועה פחות טובה ולעומסים נקודתיים.
- עבודה בעמידה/הליכה ממושכת או עבודה פיזית: קשורה גם לכאב כף-רגל/קרסול וגם לעומסים בברכיים (Murray et al., 2018).
- היסטוריית פציעות: נקעים בקרסול, פגיעות ברך, או כאבי גב – מעלים סיכון לכאב חוזר/כרוני.
4.2 גורמי סיכון עצביים-מטבוליים
- סוכרת ומשך סוכרת: סיכון לנוירופתיה היקפית (Sun et al., 2020).
- מחלה כלייתית/סיבוכי סוכרת נוספים: נקשרו בספרות לנטייה לכאב נוירופתי משמעותי יותר (Tao et al., 2025).
- עישון: תורם גם לנוירופתיה וגם למחלת עורקים היקפית.
4.3 גורמי סיכון כלי-דמיים
- עישון, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה וסוכרת: גורמי סיכון מרכזיים ל-PAD (Fowkes et al., 2013; Song et al., 2019).
- ורידים ודפוסי עמידה: עמידה ממושכת, היסטוריה משפחתית, והשמנה עשויים לתרום למחלה ורידית כרונית (Ruckley et al., 2002; Ortega et al., 2021).
4.4 גורמי סיכון “תפקודיים-ביומכניים” (חשובים במיוחד בכאב שריר-שלד)
- עלייה מהירה מדי בעומס (אימונים/הליכה/עבודה).
- הגבלה בטווח תנועה (למשל בקרסול) שמייצרת פיצוי בברך/ירך/כף-רגל.
- נעליים לא מתאימות או שחוקות, במיוחד למי שעומד/הולך הרבה.
- בקרת תנועה ירודה: דפוסי הליכה/ריצה, קריסה פנימה של הברך, או עומס יתר על פסיה פלנטרית.
4.5 גורמי סיכון פסיכו-חברתיים (בעיקר בכאב כרוני)
- בכאבים כרוניים, פחד מתנועה, דיכאון/חרדה וסטרס מתמשך יכולים להעצים כאב ולהפחית סבילות לפעילות. הם אינם “מדמיינים כאב”; הם משנים עיבוד כאב במערכת העצבים ומשפיעים על התנהגות ותפקוד.
5) התייחסות לכירופרקטיקה: היכן היא נכנסת לתמונה, ובאילו גבולות?
כירופרקטיקה עוסקת בעיקר בהערכת מערכת השריר-שלד והעצבים בהקשר תפקודי, עם דגש על טיפול מנואלי (כולל מניפולציה/מוביליזציה בעמוד השדרה ולעיתים גם בגפיים), שיקום תנועתי, וייעוץ אורח-חיים.
5.1 כאב רגל מוקרן מהגב (LBP עם רדיקולופתיה/סיאטיקה)
הראיות לטיפול מנואלי משתנות לפי תת-האבחנה. במחקר אקראי כפול-סמיות נמצא שטיפול במניפולציה בעמוד השדרה עשוי להועיל בכאב גב אקוטי עם סיאטיקה על רקע בלט/פריצת דיסק, בהשוואה למניפולציה “מדומה” (Santilli et al., 2006). נוסף לכך, במחקר אקראי פרוספקטיבי הושוותה מניפולציה לטיפול ניתוחי זעיר-פולשני (מיקרודיסקטומיה) אצל מטופלים עם סיאטיקה משנית לפריצת דיסק, והמחקר מציע שמניפולציה עשויה להיות חלופה שמרנית בחלק מהמקרים המתאימים (McMorland et al., 2010). יחד עם זאת, מחקרים כאלה מתייחסים לקבוצות נבחרות, והבחירה תלויה בחומרת סימנים נוירולוגיים, משך תסמינים ותגובה לטיפול שמרני.
במבט רחב יותר, סקירה ועדכון ראיות בריטיים על טיפול מנואלי מצאו שבתחומים רבים איכות הראיות בינונית-נמוכה ושיש שונות בין שיטות ופרוטוקולים (Clar et al., 2014). כלומר: יש מקום לטיפול מנואלי כחלק מארגז כלים, אך לא כ”פתרון קסם” אחיד לכל כאב רגל.
5.2 כאב שריר-שלד מקומי ברגל (כף-רגל/קרסול/ברך)
כאן הכירופרקטיקה עשויה להשתלב דרך:
- טיפול מנואלי למפרקים פריפריים (קרסול/כף-רגל),
- עבודה על רקמות רכות,
- תרגול מדורג (חיזוק שוק/ירך, שיפור טווח קרסול, יציבה ושיווי משקל),
- והתאמות עומס והרגלים.
למשל, בפסיה פלנטרית (גורם שכיח לכאב עקב/כף-רגל), מחקר השווה שלוש גישות מנואליות שמרניות וכל אחת הראתה שיפור במדדי כאב ותפקוד במסגרת המחקר (Yelverton et al., 2019). חשוב להבין: הראיות בתחום זה תלויות מאוד בפרוטוקול, משך התסמינים ובחירת המטופלים.
5.3 כאב ממקור כלי-דמי או נוירופתי
במצבים כמו PAD או נוירופתיה סוכרתית, כירופרקטיקה אינה “מטפלת במחלה הוסקולרית/מטבולית” עצמה. הערך האפשרי הוא בעיקר:
- זיהוי דגלים אדומים והפניה מתאימה,
- שיתוף פעולה רב-מקצועי,
- התאמת פעילות גופנית בטוחה,
- שיפור תפקוד ותנועה במגבלות הכאב,
- והפחתת עומס מכני משני (למשל שיפור הליכה/שיווי משקל אצל מי שיש ירידה בתחושה).
6) נקודות פרקטיות לסיכום: איך לחשוב על כאב רגל “בצורה נכונה”
- המערכת השכיחה ביותר היא שריר-שלד, אבל לא כל כאב הוא “עומס” – דפוסים כלי-דמיים או עצביים חשוב לזהות.
- גורמי סיכון מרכזיים שחוזרים שוב ושוב: גיל, השמנה, עלייה חדה בעומס, עישון, סוכרת וגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים.
- אבחנה טובה מתחילה בדפוס: כאב במאמץ שחולף במנוחה (חשוד ל-PAD), כאב שורף/נימול (חשוד לנוירופתי), כאב מכני שמחמיר בעומס ומשתפר במנוחה (לעיתים קרובות שריר-שלד).
- כירופרקטיקה יכולה להיות רלוונטית בעיקר בכאב שריר-שלד ובכאב מוקרן, כחלק מתכנית שמרנית הכוללת גם תרגול ושינוי עומסים – ובתנאי שנשללים מצבים דחופים ומנוהלת הפניה מתאימה כשצריך.
- אם יש סימני אזהרה (חולשה מתקדמת, הפרעת שליטה בסוגרים, כאב חד עם נפיחות משמעותית/אודם, שינוי צבע/קור ברגל, חום או כאב לילי חריג) – לא “מחכים שזה יעבור”.
References:
Clar, C., Tsertsvadze, A., Court, R., Lewando Hundt, G., Clarke, A., & Sutcliffe, P. (2014). Clinical effectiveness of manual therapy for the management of musculoskeletal and non-musculoskeletal conditions: Systematic review and update of UK evidence report. Chiropractic & Manual Therapies, 22, 12.
Fowkes, F. G. R., Rudan, D., Rudan, I., Aboyans, V., Denenberg, J. O., McDermott, M. M., Norman, P. E., Sampson, U. K. A., Williams, L. J., Mensah, G. A., & Criqui, M. H. (2013). Comparison of global estimates of prevalence and risk factors for peripheral artery disease in 2000 and 2010: A systematic review and analysis. The Lancet, 382(9901), 1329-1340.
GBD 2021 Low Back Pain Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(6), e316-e329.
GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of osteoarthritis, 1990-2020 and projections to 2050: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(9), e508-e522.
Konstantinou, K., & Dunn, K. M. (2008). Sciatica: Review of epidemiological studies and prevalence estimates. Spine (Phila Pa 1976), 33(22), 2464-2472.
McMorland, G., Suter, E., Casha, S., du Plessis, S. J., & Hurlbert, R. J. (2010). Manipulation or microdiskectomy for sciatica? A prospective randomized clinical study. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 33(8), 576-584.
Murray, C., Marshall, M., Rathod, T., Bowen, C. J., Menz, H. B., & Roddy, E. (2018). Population prevalence and distribution of ankle pain and symptomatic radiographic ankle osteoarthritis in community dwelling older adults: A systematic review and cross-sectional study. PLOS ONE, 13(4), e0193662.
Ortega, M. A., Fraile-Martínez, O., García-Montero, C., Álvarez-Mon, M. A., Lahera, G., Monserrat, J., & Álvarez-Mon, M. (2021). Understanding chronic venous disease: A critical overview of its pathophysiology and medical management. International Journal of Molecular Sciences, 22(10), 5235.
Ruckley, C. V., Evans, C. J., Allan, P. L., Lee, A. J., & Fowkes, F. G. R. (2002). Chronic venous insufficiency: Clinical and duplex correlations. The Edinburgh Vein Study of venous disorders in the general population. Journal of Vascular Surgery, 36(3), 520-525.
Santilli, V., Beghi, E., & Finucci, S. (2006). Chiropractic manipulation in the treatment of acute back pain and sciatica with disc protrusion: A randomized double-blind clinical trial of active and simulated spinal manipulations. The Spine Journal, 6(2), 131-137.
Song, P., Rudan, D., Zhu, Y., Fowkes, F. J. I., Rahimi, K., Fowkes, F. G. R., & Rudan, I. (2019). Global, regional, and national prevalence and risk factors for peripheral artery disease in 2015: An updated systematic review and analysis. The Lancet Global Health, 7(8), e1020-e1030.
Sun, J., Wang, Y., Zhang, X., Zhu, S., & He, H. (2020). Prevalence of peripheral neuropathy in patients with diabetes: A systematic review and meta-analysis. Primary Care Diabetes, 14(5), 435-444.
Tao, Y., Zhang, H. Y., MacGilchrist, C., Kirwan, E., & McIntosh, C. (2025). Prevalence and risk factors of painful diabetic neuropathy: A systematic review and meta-analysis. Diabetes Research and Clinical Practice, 222, 112099.
Thomas, M. J., Roddy, E., Zhang, W., Menz, H. B., Hannan, M. T., & Peat, G. M. (2011). The population prevalence of foot and ankle pain in middle and old age: A systematic review. Pain, 152(12), 2870-2880.
Xie, X., Zhang, K., Li, Y., Li, Y., Li, X., Lin, Y., et al. (2025). Global, regional, and national burden of osteoarthritis from 1990 to 2021 and projections to 2035: A cross-sectional study for the Global Burden of Disease Study 2021. PLOS ONE, 20(5), e0324296.
Yelverton, C., Rama, S., & Zipfel, B. (2019). Manual therapy interventions in the treatment of plantar fasciitis: A comparison of three approaches. Health SA Gesondheid, 24, a1244.
de Zoete, A., Rubinstein, S. M., de Boer, M. R., Ostelo, R., Underwood, M., Hayden, J. A., et al. (2021). The effect of spinal manipulative therapy on pain relief and function in patients with chronic low back pain: An individual participant data meta-analysis. Physiotherapy, 112, 121-134.