תת פריקת כתף – גורמים ותסמינים עשויים להועיל בזיהוי והערכת החומרה של הנזקים. פריקת כתף היא מהפציעות השכיחות ביותר. תת פריקה של הכתף שכיחה בקרב אנשים עם גפה עליונה חלשה במיוחד.
בפריקת כתף ראש עצם הזרוע יוצא לחלוטין ממקומו בשקע הגלנואידי. במצב של תת פריקה ראש עצם הזרוע יוצא מהשקע באופן חלקי ושב במהירות למקומו האנטומי. הגורם לפריקה הוא לרוב חולשה ברקמות הממוקמות ופועלות סביב המפרק שהאמורות לתמוך במפרק במקומו ולייצבו. סימנים ותסמינים שכיחים של תת פריקת כתף כוללים כאבים בכתף, מגבלות תנועה ועוד. אבחון מהיר של תת פריקת כתף יאפשר שיקום מוצלח של המפרק.
תת פריקת כתף גורמים ותסמינים – רקע
מפרק הכתף (glenohumeral joint) נהנה מטווחי התנועה הגדולים ביותר מבין המפרקים בגוף האדם. יכולות התנועה המרשימה שלו היא תוצאה של המבנה האנטומי. מדובר במפרק מסוג מכתש ועלי שמקנה את התנועתיות הרחבה. הרקמות התומכות והמייצבות את הכתף פועלות באופן המאפשר את טווחי התנועה המרהיבים של הכתף. השרירים הפועלים סביב המפרק הזה הם אלו שעליהם נשען מפרק הכתף לצורך ייצובו. לעתים קרובות מידי אין די בכך. טווחי התנועה העצומים וחוסר היציבות של המפרק הם גורמי הסיכון האנטומיים החושפים אותו לפריקות. למעשה מדובר במפרק הנוטה לפריקה יותר מכול מפרק אחר בגוף.
- בפריקה מלאה ראש עצם הזרוע יוצא לחלוטין ממקומו
- במצב של תת פריקה ראש עצם הזרוע יוצר באופן חלקי בלבד ממקומו
בדומה לפריקה המלאה גם במצב של פריקה חלקית ראש עצם הזרוע יכול לצאת קדימה, אחורה או למטה. אף פעם לא למעלה. הבדל נוסף בין שני סוגי הפריקות המלאה והחלקית הוא:
- ברוב המקרים במצב של פריקה החלקית ראש עצם הזרוע חוזר למקומו ספונטנית
על פי מחקרים שונים השכיחות של תת פריקת הכתף שווה בין המינים. תופעה זאת של פריקת כתף חלקית מתרחשת בקרב 17% – 81% מהאנשים עם גפה עליונה משותקת באופן מלא או חלקי על רקע בין היתר שבץ מוחי. במחקר שנערך בצבא האמריקאי לגבי יציבות הכתף של חיילים שנפצעו מספורט נמצא:
- 84.6% מהם סבלו מחוסר יציבות בכתף בעקבות תת פריקה של הכתף
- 15.4% סבלו מחוסר יציבות בגלל פריקה מלאה של הכתף
אנטומיה בסיסית של הכתף
עצם הזרוע, עצם השכמה ועצם הבריח יוצרים למעשה ארבעה מפרקים שונים המהווים את החלק הגרמי של מפרק הכתף. ארבעת המפרקים בכתף כוללים את:
- מפרק הזרוע (Gleno humeral)
- המפרק בין עצם החזה ועצם הבריח (Sternoclavicular)
- מפרק שיא הכתף והבריח (Acromioclavicular)
- גם ציר התנועה בין עצם השכם וכלוב הצלעות (Scapulothoracic) מהווה סוג של מפרק
השקע הגלנואידי מועמק בזכות רקמה טבעתית הקרויה לברום, המפרק עטוף במעטפת רחבה ונתמך על ידי מספר רצועות. הרצועות העיקריות שתפקידן כאמור לתמוך במפרק כוללות את הרצועות הבאות:
- גלנו הומרל (glenohumeral)
- קורקו הומרל (coracohumeral)
- רצועה ושמה קורקו אקרומיאל (coracoacromial )
- קורקו הומרל (acromiohumeral)
- אקרומיו קלביקולה (acromioclavicular) היא רצועה נוספת מחזקת את המעטפת של מפרק שיא הכתף והבריח. הרצועה מעניקה יציבות נוספת לחלק העליון של מפרק הכתף.
עקב הרפיון היחסי של מעטפת המפרק ושל הרצועות תלוי מפרק הכתף לצורך יציבותו בשרירים המסובבים הפועלים סביבו. השרירים הללו שכוללים את:
- השריר הרום קוצי (Supraspinatus)
- את השריר המך קוצי (Infraspinatus)
- השריר העגול הקטן (Teres minor)
- ואת השריר התת-שכמי (Subscapularis)
השרירים הללו תורמים ליציבות של המפרק יותר מכול הרקמות האחרות גם יחד. קבוצת השרירים הללו הקרויה מסובבי הכתף או השרוול המסובב (rotator cuff) לא תמיד מצליחים לעמוד במשימה על הגנת המפרק מפני פריקות מלאות או חלקיות.
גורמים אפשריים
תת פריקה של מפרק הכתף נגרמת מסיבות טראומטיות וגם מסיבות שאינן טראומטיות. בכל הנוגע לסיבות טראומטיות הדברים ברורים למדי:
- נפילה
- תאונת דרכים
- פציעת ספורט ועוד
עלולים לגרום לנזקי חבלה המספיקים לגרום לתת פריקה של הכתף. החבלה עלולה להיות ישירה בכתף כמו בהתנגשות עם שחקן יריב. אך לרוב הפריקה נגרמת בגלל נפילה על יד שמושטת לפנים על מנת לבלום או רוטציה קיצונית של המפרק. סוג זה תת פריקה מתרחש לרוב בקרב צעירים פעילים גופנית בסוגי ספורט אגרסיביים כמו כדורגל, סקי, אגרוף, היאבקות ועוד.
אך תת פריקה של הכתף יכולה להתרחש גם ללא טראומה. הפרעה מסוג זה מתפתחת בקרב צעירים או מבוגרים בשל ביצוע תנועות חוזרניות עם הכתף. בעיקר הרמות כתף חוזרניות מעל גובה הראש.
תת פריקה של הכתף, עלולה להתרחש גם בשני שלבים. בשלב הראשון מתרחשת פציעה של הרקמות התומכות הגורמת, בגלל שיקום לא מוצלח או חוסר שיקום לחוסר יציבות של המפרק. בשלב הבא כול נפילה או תנועה מינורית עלולה להסתיים בתת פריקה או אפילו בפריקה מלאה של הכתף.
גורמי סיכון לתת פריקה של מפרק הכתף
בין גורמי הסיכון לגרימת תת פריקת כתף נמנה:
- גמישות יתר של הרקמות המעורבות ביציבות המפרק כולל שרירים וגידים, רצועות מעטפת המפרק וטבעת הלברום,
- חולשה של השרירים המסובבים של הכתף על רקע שבץ מוחי או בגלל שיתוק של הגפה העליונה או מסיבה אחרת
- מבנה אנטומי לקוי של המפרק כמו מחבת (שקע גלנואידי) שטוח יותר, ראש של עצם הזרוע פחות עגול ויותר אובלי (ביצי) ועוד.
- הריון מכיוון שהוא יכול להוביל להתפתחות גמישות יתר של הרקמות התומכות במפרק
- סוגים של פעילות גופנית שחושפים את העוסקים בהם לפריקת כתף אפשרית כמו משחקי כדור יד ועוד
- שליטה עצבית קלושה בשרירי המפרק
- נזקי חבלה מוקדמים לרקמות האוחזות במפרק ובכלל זה שרירים וגידים, רצועות, מעטפת המפרק וטבעת הלברום ועוד
- ניוון וחולשה מוקדמים של השרירים מסובבי הכתף ואחראים לייצוב המפרק.
שינויים תפקודיים וניווניים מוקדמים אלה עלולים להתרחש בגלל חוסר העשייה הגופנית מובילה בין היתר גם לניוון שרירים בגוף ובכלל זה בשרירים בכתף. שינויים מוקדמים אלה ביכולת שליטה על הכתף מתקיימת גם בקרב אנשים משותקים או משותקים חלקית בגפה העליונה כמו לאחר שבץ מוחי, פציעה של הצמה הברכיאלית ועוד.
תת פריקה של מפרק הכתף – סימנים ותסמינים
סוג הסימנים והתסמינים במקרה של תת פריקה של מפרק הכתף וחומרתם תלויים בסוג הנזק שהתרחש. הסימנים והתסמינים עלולים לכלול חלק או את כל הסימנים והתסמינים הבאים:
- כאב במפרק
- נוקשות
- מגבלות תנועה
- נפיחות
- שינויים תחושתיים כמו נימול או הירדמות לאורך הזרוע
- חולשה
- חופש תנועה רחב של ראש עצם הזרוע במפרק
- רעשים הבוקעים מהמפרק
- תחושת תפיסות ונעילת הכתף במצב של תנועה ובעיקר תנועה רחבה וגבוהה של המפרק ועוד
הסימנים והתסמינים צפויים להיות חריפים יותר אם נוצרים נזקים נוספים במפרק ובכלל זה:
- קרעים במעטפת המפרק
- קרע של כלי
- מתיחה או קרע של סיבי עצב
- בצקת לשדית בעצם
חשוב לציין שלאחר פריקה ראשונה מפרק הכתף מאבד מיציבותו והוא נמצא סיכון גבוה יותר לפריקות חוזרניות.
