אוסטאוארטריטיס אצל נשים: למה זה נפוץ יותר ומה אפשר לעשות? אוסטאוארטריטיס (שחיקת סחוס) היא מחלת המפרקים השכיחה ביותר בעולם, אך נתון אחד נותר יציב ומטריד במיוחד לאורך השנים: נשים סובלות ממנה בשיעורים גבוהים משמעותית בהשוואה לגברים. הפער המגדרי הזה אינו מקרי; הוא מתעצם בעיקר לאחר גיל המעבר ומציב בפני נשים אתגרים בריאותיים ותפקודיים מורכבים, המשפיעים ישירות על איכות חייהן, על ניידותן ועל עצמאותן. הדבר בולט במיוחד במפרקים נושאי משקל כמו הברכיים והירכיים, וכן במפרקי כפות הידיים.
אוסטאוארטריטיס אצל נשים: למה זה נפוץ יותר ומה אפשר לעשות? – רקע
מהי אוסטאוארטריטיס ולמה היא חשובה במיוחד אצל נשים? אוסטאוארטריטיס היא מחלת מפרקים כרונית שבה מתרחשים שינויים הדרגתיים בסחוס, בעצם התת־סחוסית, במעטפת המפרק, ברצועות, בשרירים וברקמות סביב המפרק. בעבר נהגו לתאר אותה בעיקר כ“שחיקה”, אך כיום ברור שזה תיאור חלקי מדי. אוסטאוארטריטיס אינה רק תוצאה של גיל או שימוש יתר; היא מחלה מורכבת המשלבת עומס מכני, דלקת בדרגה נמוכה, גנטיקה, משקל, פציעות קודמות, הורמונים, כאב, ירידה בכוח שרירי וגורמים מטבוליים. אצל נשים, המחלה נפוצה יותר, לעיתים כואבת יותר, ולעיתים משפיעה יותר על תפקוד יומיומי, במיוחד לאחר גיל המעבר (Steinmetz, 2023).
שכיחות אוסטאוארטריטיס אצל נשים
אוסטאוארטריטיס היא אחת הסיבות המובילות לכאב ולמוגבלות בעולם. ניתוח גלובלי של Global Burden of Disease העריך שבשנת 2020 חיו בעולם כ־595 מיליון אנשים עם אוסטאוארטריטיס, והמספר צפוי להתקרב למיליארד עד שנת 2050 בשל הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במשקל הגוף ושינויים באורח החיים (Steinmetz, 2023).
המחלה שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, ובמיוחד במפרקי הברך והידיים. לפי נתוני המחקר הגלובלי, בשנת 2020 נשים היוו כ־61% ממקרי האוסטאוארטריטיס בעולם, לעומת כ־39% גברים (Steinmetz, 2023). הפער הזה אינו אחיד בכל גיל ובכל מפרק: לפני גיל המעבר ההבדלים בין נשים וגברים קטנים יותר, אך לאחר גיל המעבר שכיחות המחלה אצל נשים עולה בצורה בולטת, בעיקר בברכיים, בידיים ולעיתים גם בירכיים.
למה אוסטאוארטריטיס נפוצה יותר אצל נשים?
גיל המעבר והורמונים
אחד ההסברים המרכזיים לפער בין נשים לגברים הוא השינוי ההורמונלי סביב גיל המעבר. ירידה ברמות אסטרוגן עשויה להשפיע על סחוס, עצם, רקמת חיבור, דלקת, כאב ותהליכי תיקון ברקמות. עם זאת, חשוב לדייק: אסטרוגן הוא כנראה חלק מהסיפור, אך הוא אינו ההסבר היחיד. סקירות עדכניות מציינות שהקשר בין אסטרוגן לאוסטאוארטריטיס מורכב, ושלא הוכח באופן חד־משמעי שטיפול הורמונלי מונע או מטפל באוסטאוארטריטיס בכל הנשים (Nguyen, 2024; Gulati, 2023).
המשמעות הקלינית היא שאין להתייחס לאוסטאוארטריטיס לאחר גיל המעבר כאל “בעיה הורמונלית בלבד”. יש להתייחס גם לכוח שרירי, משקל, פעילות, שינה, כאב, פציעות עבר, בריאות מטבולית ותפקוד כללי.
הבדלים במבנה ובביומכניקה
נשים וגברים שונים במבנה האגן, בזוויות מפרקי הירך והברך, בדפוסי תנועה, בגמישות, במסת שריר ובחלוקת עומסים. לדוגמה, במפרק הברך, זוויות שונות בין האגן לברך עשויות להשפיע על עומס במדור הפנימי או החיצוני של הברך. בנוסף, מסת שריר נמוכה יותר בממוצע יכולה להפחית את התמיכה הדינמית במפרק.
אין להסיק מכך שגוף נשי “פחות טוב” או “פחות יציב”. להפך: המשמעות היא שתוכנית מניעה וטיפול צריכה להיות מותאמת לאדם, ולא להסתמך על המלצות כלליות. אישה עם אוסטאוארטריטיס בברך זקוקה לעיתים לחיזוק ירך, עכוז ושרירי ירך קדמיים ואחוריים, לא רק לתרגיל נקודתי לברך.
כאב ורגישות מערכת העצבים
נשים עם אוסטאוארטריטיס מדווחות לעיתים על כאב חזק יותר, רגישות גבוהה יותר ומוגבלות תפקודית משמעותית יותר מגברים באותה דרגת שינוי מבני. זה לא אומר שהכאב “פסיכולוגי”; זה אומר שכאב הוא תוצר של מערכת ביולוגית מורכבת. הורמונים, שינה, סטרס, דלקת, מערכת העצבים, מצב רוח וחוויות כאב קודמות יכולים להשפיע על עוצמת הכאב (Gulati, 2023).
לכן טיפול באוסטאוארטריטיס אצל נשים אינו צריך להתמקד רק בצילום רנטגן. שתי נשים עם אותו צילום יכולות לחוות רמות כאב שונות לחלוטין. טיפול טוב מתייחס גם לתפקוד, פחד מתנועה, שינה, כוח, פעילות, משקל, תמיכה חברתית וניהול כאב.
אילו מפרקים נפגעים יותר אצל נשים?
אוסטאוארטריטיס של הברך
הברך היא אחד המפרקים השכיחים ביותר באוסטאוארטריטיס, והיא נפגעת במיוחד אצל נשים לאחר גיל המעבר. כאב ברכיים מופיע לרוב בעלייה וירידה במדרגות, קימה מכיסא, הליכה ממושכת, כריעה או עמידה ממושכת. אצל חלק מהנשים מופיעה גם נפיחות, נוקשות בוקר קצרה, חריקות ותחושת חוסר ביטחון.
אוסטאוארטריטיס בברך אינה אומרת שחייבים להפסיק ללכת. להפך: פעילות מותאמת היא חלק מרכזי בטיפול. הנזק הגדול ביותר מתרחש לעיתים כאשר הכאב מוביל להימנעות מתנועה, ירידה בכוח ועלייה במשקל – ואז העומס היחסי על הברך גדל עוד יותר.
אוסטאוארטריטיס של הידיים
אוסטאוארטריטיס של הידיים שכיחה יותר אצל נשים, במיוחד במפרקי האצבעות ובבסיס האגודל. היא יכולה לגרום לכאב, נפיחות, נוקשות, ירידה בכוח אחיזה וקושי בפעולות עדינות כמו פתיחת צנצנת, כתיבה, שימוש בטלפון או בישול. אצל נשים רבות המחלה בידיים מופיעה סביב או אחרי גיל המעבר, אך הקשר ההורמונלי עדיין נחקר ואינו מסביר את כל המקרים (Gulati, 2024).
אוסטאוארטריטיס של הירך
אוסטאוארטריטיס בירך גורמת לרוב לכאב במפשעה, בירך הקדמית, בישבן או בברך. היא יכולה להקשות על הליכה, כניסה לרכב, גריבת גרביים ועלייה במדרגות. בניגוד לברך, כאב בירך לא תמיד מורגש במקום המפרק עצמו, ולכן לעיתים האבחון מתעכב. טיפול מוקדם כולל תרגול, חיזוק, התאמת פעילות, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, ולעיתים טיפול ידני או תרופתי לפי צורך.
גורמי סיכון חשובים אצל נשים
עודף משקל והשמנה
משקל גוף גבוה הוא גורם סיכון מרכזי לאוסטאוארטריטיס, במיוחד בברך, אך לא רק בגלל עומס מכני. רקמת שומן פעילה מבחינה ביולוגית ומשחררת חומרים דלקתיים שיכולים להשפיע על מפרקים וכאב. המחקר הגלובלי מצא של־BMI גבוה יש תרומה משמעותית לנטל אוסטאוארטריטיס, בעיקר בברך (Steinmetz, 2023).
חשוב לנסח זאת בזהירות: המטרה אינה להאשים נשים במשקלן, אלא להדגיש שגם ירידה מתונה במשקל, כאשר היא מתאימה ובריאה, יכולה להפחית כאב ולשפר תפקוד. הטיפול צריך להיות מכבד, הדרגתי ומבוסס בריאות, לא דיאטה קיצונית.
פציעות קודמות
פציעות ברך, קרע רצועה, קרע מניסקוס, שברים סביב מפרק או ניתוחים קודמים מעלים סיכון לאוסטאוארטריטיס בהמשך החיים. אצל נשים שעברו פציעת ספורט בגיל צעיר, למשל קרע ברצועה הצולבת הקדמית, הסיכון לשינויים ניווניים בברך עשוי לעלות גם שנים לאחר מכן. לכן שיקום טוב לאחר פציעה הוא גם מניעה עתידית של אוסטאוארטריטיס.
גיל, גנטיקה והיסטוריה משפחתית
הסיכון לאוסטאוארטריטיס עולה עם הגיל, אך המחלה אינה “חובה” של הזדקנות. יש נשים בגיל מבוגר עם תפקוד מצוין, ויש נשים צעירות יותר עם כאב משמעותי. גנטיקה משפיעה במיוחד באוסטאוארטריטיס של הידיים, אך גם כאן אורח חיים, כוח, פעילות ומשקל יכולים להשפיע על תפקוד וכאב.
איך מאבחנים אוסטאוארטריטיס אצל נשים?
האבחנה מתחילה בסיפור ובבדיקה
אוסטאוארטריטיס מאובחנת לפי שילוב של תסמינים, בדיקה גופנית ולעיתים הדמיה. התסמינים כוללים כאב מפרקי, נוקשות קצרה לאחר מנוחה, הגבלה בתנועה, חריקות, נפיחות קלה וירידה בתפקוד. בבדיקה בודקים טווח תנועה, כוח שרירי, רגישות, נפיחות, צורת הליכה, יציבה ודפוסי תנועה.
לא כל כאב מפרק הוא אוסטאוארטריטיס. כאב מפרקים יכול לנבוע מדלקת מפרקים, גאוט, פציעה, כאב עצבי, כאב שרירי, מחלה מערכתית או בעיה אחרת. לכן אבחון נכון חשוב לפני שמתחילים טיפול.
צילום רנטגן לא תמיד מסביר את הכאב
צילום יכול להראות היצרות מרווח מפרקי, זיזי עצם ושינויים בעצם, אך הוא אינו מספר את כל הסיפור. יש נשים עם שינויים משמעותיים בצילום וכאב קל, ויש נשים עם כאב חזק וצילום יחסית מתון. לכן ההחלטות הטיפוליות צריכות להתבסס על תפקוד וכאב, לא רק על “דרגת שחיקה”.
MRI אינו נדרש לרוב המקרים של אוסטאוארטריטיס טיפוסית, אלא אם יש חשד לפגיעה אחרת, כאב חריג, נעילה, נפיחות משמעותית, חבלה או כישלון טיפול שמרני.
מה אפשר לעשות? עקרונות טיפול מרכזיים
חינוך והבנה של המחלה
הצעד הראשון הוא להבין שאוסטאוארטריטיס אינה גזר דין. אי אפשר תמיד “להחזיר סחוס”, אך אפשר להפחית כאב, לשפר תפקוד, להאט הידרדרות תפקודית ולשמור על עצמאות. הנחיות קליניות מדגישות חינוך, פעילות, ניהול משקל, תרגול ותמיכה בהחלטות טיפוליות כבסיס הטיפול (Kolasinski, 2020; Bannuru, 2019).
הבנה נכונה מפחיתה פחד. מפרק עם אוסטאוארטריטיס אינו “שביר”; הוא זקוק לעומס מתאים, לא להימנעות מוחלטת. פעילות מותאמת מזינה את המפרק, מחזקת שרירים ומשפרת כאב.
פעילות גופנית כטיפול מרכזי
פעילות גופנית היא אחד הטיפולים החשובים ביותר לאוסטאוארטריטיס. היא מפחיתה כאב, משפרת תפקוד, מחזקת שרירים, תומכת במשקל גוף בריא ומשפרת מצב רוח ושינה. הנחיות EULAR המעודכנות ממליצות שכל אדם עם אוסטאוארטריטיס בירך או בברך יקבל תוכנית פעילות הכוללת חיזוק, פעילות אירובית, גמישות או אימון עצבי־שרירי במינון מתאים (Moseng, 2024).
אין סוג פעילות אחד שמתאים לכולן. הליכה, אופניים, שחייה, תרגילי כוח, יוגה מותאמת, טאי צ’י, פילאטיס שיקומי או אימון במים יכולים לעזור. העיקר הוא התאמה אישית, הדרגתיות והתמדה.
חיזוק שרירים סביב המפרק
בברך, חיזוק שריר הארבע־ראשי חשוב, אך לא מספיק. כדאי לחזק גם עכוז, ירך אחורית, שרירי ירך צידיים ושוק. בירך, חיזוק עכוז ושרירי ליבה יכול לשפר הליכה ויציבות. בידיים, תרגילי טווח תנועה, כוח אחיזה עדין ותמיכות לפי צורך יכולים להפחית עומס.
סקירות על פעילות גופנית באוסטאוארטריטיס של הברך והירך מצאו שתרגול משפר כאב ותפקוד, גם אם ההשפעה משתנה בין נשים לפי גיל, חומרה, התמדה ומחלות רקע (Young, 2023; Teirlinck, 2023).
ירידה במשקל: מה חשוב לדעת?
ירידה מתונה יכולה לעזור מאוד
כאשר יש עודף משקל ואוסטאוארטריטיס בברך, ירידה במשקל יכולה להפחית עומס מכני ודלקת מטבולית. במחקר אקראי גדול, תוכנית ששילבה תזונה ופעילות גופנית אצל אנשים עם אוסטאוארטריטיס בברך ועודף משקל שיפרה כאב ותפקוד יותר מקבוצת ביקורת (Messier, 2022). מחקרים מוקדמים יותר הראו שגם ירידה של 10% ממשקל הגוף יכולה להביא תועלת משמעותית בכאב, תפקוד ועומס על הברך (Messier, 2013; Messier, 2018).
המסר אינו “לרדת במשקל בכל מחיר”. דיאטות קיצוניות עלולות לפגוע במסת שריר, מצב רוח ובריאות כללית. המטרה היא שינוי בר־קיימא: תזונה מספקת, חלבון מתאים, פעילות כוח, שינה וניהול עומס.
טיפול תרופתי וזריקות
תרופות לפי צורך ובזהירות
הנחיות ACR/Arthritis Foundation ממליצות בחלק מהמקרים על NSAIDs מקומיים או פומיים, בהתאם למפרק, גיל, מחלות רקע וסיכון אישי (Kolasinski, 2020). תרופות יכולות לעזור לכאב, אך הן אינן מחליפות פעילות, חיזוק וניהול עומסים. חשוב להתייעץ עם רופא, במיוחד במקרה של מחלות לב, כליות, קיבה, לחץ דם או שימוש במדללי דם.
זריקות
זריקות סטרואידים יכולות להפחית כאב בטווח קצר במפרקים מסוימים, בעיקר כאשר יש התלקחות, נפיחות או כאב שמונע תפקוד. לעומת זאת, זריקות אינן פתרון קבוע לכל אישה עם אוסטאוארטריטיס. ההחלטה צריכה להיות אישית ולהתחשב בחומרת הכאב, תפקוד, מחלות רקע ותוכנית השיקום.
כירופרקטיקה ואוסטאוארטריטיס אצל נשים
איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מטיפול שמרני באוסטאוארטריטיס כאשר היא מתמקדת בתפקוד, תנועה, כאב וניהול עומסים. כירופרקט מוסמך יכול לבדוק את עמוד השדרה, האגן, הירך, הברך, כף הרגל, דפוסי הליכה, טווחי תנועה וחולשות שריריות. אצל נשים עם אוסטאוארטריטיס בברך או בירך, לעיתים הכאב מושפע גם מנוקשות בגב התחתון, באגן, בקרסול או בכף הרגל, ולכן הסתכלות על כל שרשרת התנועה יכולה להיות מועילה.
הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות מפרקיות, טיפול ברקמות רכות, תרגילי חיזוק, הדרכה להליכה, שינוי עומסים, התאמת פעילות והפניה לרופא לפי צורך. סקירות על טיפול ידני באוסטאוארטריטיס של הברך מצאו שטיפול ידני עשוי להפחית כאב ולשפר תפקוד, בעיקר כאשר הוא משולב עם תרגילים, אך איכות הראיות והיקף ההשפעה משתנים בין מחקרים (Feng, 2023; Serrano-García, 2025).
מה הכירופרקטיקה אינה עושה?
כירופרקטיקה אינה “מחדשת סחוס” ואינה מבטלת אוסטאוארטריטיס. היא גם אינה צריכה להחליף טיפול רפואי כאשר יש נפיחות חריגה, חום, כאב פתאומי חזק, חשד לדלקת מפרקים, שבר, זיהום או ירידה מהירה בתפקוד. תרומתה האפשרית היא בהפחתת כאב, שיפור תנועה, החזרת ביטחון ועזרה בבניית תוכנית פעילות מותאמת.
שילוב עם פעילות הוא המפתח
טיפול ידני יכול להקל ולאפשר תנועה טובה יותר, אך הוא אינו מספיק לבדו. אם אישה מקבלת טיפול פסיבי בלבד, ללא חיזוק וללא שינוי עומסים, ההשפעה עלולה להיות זמנית. הגישה הטובה ביותר היא שילוב: טיפול ידני לפי צורך, תרגילים, הליכה, חיזוק, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, שינה טובה והדרכה לניהול כאב.
תזונה, דלקת ואורח חיים
תזונה אנטי־דלקתית במובן המעשי
אין “דיאטת קסם” שמרפאת אוסטאוארטריטיס, אך תזונה איכותית יכולה לעזור בניהול משקל, דלקת מטבולית, כוח שרירי ובריאות כללית. תזונה עשירה בירקות, פירות, קטניות, דגים, שמן זית, דגנים מלאים וחלבון מספק יכולה לתמוך בגוף. עבור נשים בגיל המעבר, חשוב במיוחד לשמור על מסת שריר ובריאות עצם באמצעות חלבון, פעילות כוח, ויטמין D וסידן לפי צורך והמלצה רפואית.
שינה וסטרס
כאב אוסטאוארטריטיס מחמיר לעיתים כאשר השינה ירודה או כאשר יש סטרס כרוני. שינה לא טובה מגבירה רגישות לכאב ומפחיתה יכולת התאוששות. לכן טיפול באוסטאוארטריטיס צריך לכלול גם הרגלי שינה, הפחתת עומס נפשי, פעילות אירובית מתונה וכלים להרפיה. אצל נשים רבות, במיוחד סביב גיל המעבר, גלי חום, הפרעות שינה ושינויים במצב רוח יכולים להחמיר את חוויית הכאב.
מתי שוקלים ניתוח?
ניתוח להחלפת מפרק נשקל כאשר יש כאב משמעותי, פגיעה קשה בתפקוד, ירידה באיכות חיים וכישלון טיפול שמרני מתאים. ניתוח יכול לשפר מאוד תפקוד אצל נשים מתאימות, אך הוא אינו צעד ראשון. לפני ניתוח חשוב למצות טיפול שמרני: תרגול, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, תרופות לפי צורך, התאמת פעילות, טיפול ידני, אביזרי עזר והכנה פיזית.
החלטה על ניתוח צריכה להיעשות יחד עם אורתופד, תוך שקלול גיל, בריאות כללית, ציפיות, חומרת הכאב, צילום ותפקוד.
תוכנית פעולה מעשית לנשים עם אוסטאוארטריטיס
שלב ראשון: להבין את המפרק
קבלי אבחון מסודר. ודאי שהכאב אכן מתאים לאוסטאוארטריטיס ולא למצב אחר. שאלי מה המפרק המעורב, מה חומרת המגבלה ומה אפשר לשפר בפועל.
שלב שני: להתחיל תנועה מדורגת
בחרי פעילות שאפשר להתמיד בה. הליכה קצרה, אופניים, תרגול במים או תרגילי כוח קלים יכולים להיות התחלה טובה. המטרה היא לא “להתאמן חזק”, אלא לבנות סבילות.
שלב שלישי: לחזק
שלבי 2 – 3 אימוני כוח בשבוע, מותאמים לרמת הכאב. בברכיים וירכיים חשוב לחזק עכוז, ירך ושוק. בידיים חשוב לעבוד בעדינות על טווח תנועה וכוח אחיזה.
שלב רביעי: לנהל התלקחויות
בימים של כאב מוגבר, אל תפסיקי לזוז לחלוטין. הורידי עומס, קצרי הליכה, השתמשי בחום או קור לפי מה שמקל, וחזרי בהדרגה לשגרה. התלקחות אינה תמיד סימן לנזק חדש.
שלב חמישי: לשלב טיפול לפי צורך
כירופרקטיקה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ייעוץ תזונתי, טיפול תרופתי או ייעוץ אורתופדי יכולים להשתלב לפי הצורך. הטיפול הטוב ביותר הוא זה שמחזיר אותך לתפקוד, לא זה שמבטיח פתרון קסם.
טעויות נפוצות אצל נשים עם אוסטאוארטריטיס
להפסיק פעילות בגלל צילום
צילום שמראה “שחיקה” אינו סיבה להפסיק לזוז. להפך, חוסר תנועה מחליש שרירים ומגביר עומס יחסי על המפרק. צריך להתאים פעילות, לא לוותר עליה.
להתמקד רק בכאב ולא בתפקוד
כאב הוא חשוב, אך השאלה המרכזית היא מה אפשר לעשות טוב יותר: ללכת יותר, לעלות מדרגות, לפתוח צנצנת, לישון טוב יותר, לשחק עם נכדים, לחזור לעבודה או לטייל. מדידת תפקוד עוזרת לראות התקדמות גם כשהכאב משתנה לאט.
לחכות עד “שאין ברירה”
טיפול מוקדם יכול לשפר תפקוד ולהפחית הידרדרות. לא צריך לחכות לכאב קשה כדי להתחיל חיזוק, פעילות, ירידה במשקל או טיפול ידני מתאים.
סיכום: אוסטאוארטריטיס אצל נשים נפוצה יותר, אבל יש הרבה מה לעשות
אוסטאוארטריטיס נפוצה יותר אצל נשים בגלל שילוב של גיל, הורמונים, מבנה גוף, כאב, משקל, פציעות, גנטיקה וגורמים מטבוליים. היא שכיחה במיוחד בברכיים, בידיים ובירכיים, ולעיתים מחמירה לאחר גיל המעבר. עם זאת, המחלה אינה גזר דין לחוסר תנועה.
הטיפול היעיל ביותר הוא רב־מערכתי: חינוך, פעילות גופנית, חיזוק, ניהול משקל, שינה, טיפול בכאב, התאמת פעילות ולעיתים טיפול ידני או כירופרקטיקה. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא משולבת עם תרגול והדרכה, אך אינה מחליפה אבחון רפואי ואינה מחזירה סחוס. המטרה היא לשפר כאב, תנועה, ביטחון ותפקוד – כדי לאפשר לנשים לחיות חיים פעילים גם עם אוסטאוארטריטיס.
References:
Atasoy-Zeybek, A., Showel, K. K., Nagelli, C. V., Westendorf, J. J., & Evans, C. H. (2025). The intersection of aging and estrogen in osteoarthritis. npj Women’s Health, 3(1), 15. doi: 10.1038/s44294-025-00063-1.
Bannuru, R. R., Osani, M. C., Vaysbrot, E. E., Arden, N. K., Bennell, K., Bierma-Zeinstra, S. M. A., Kraus, V. B., Lohmander, L. S., Abbott, J. H., Bhandari, M., Blanco, F. J., Espinosa, R., Haugen, I. K., Lin, J., Mandl, L. A., Moilanen, E., Nakamura, N., Snyder-Mackler, L., Trojian, T., Underwood, M., & McAlindon, T. E. (2019). OARSI guidelines for the non-surgical management of knee, hip, and polyarticular osteoarthritis. Osteoarthritis and Cartilage, 27(11), 1578-1589. doi: 10.1016/j.joca.2019.06.011.
Feng, T., Wang, X., Jin, L., & Zhang, Y. (2023). Effectiveness and safety of manual therapy for knee osteoarthritis: An overview of systematic reviews and meta-analyses. Frontiers in Medicine, 10, 1081238. doi: 10.3389/fmed.2023.1081238.
Gulati, M., Dursun, E., Vincent, K., & Watt, F. E. (2023). The influence of sex hormones on musculoskeletal pain and osteoarthritis. The Lancet Rheumatology, 5(4), e225-e238. doi: 10.1016/S2665-9913(23)00060-7.
Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhaver, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., Wise, B., Altman, R. D., DiRenzo, D., Fontanarosa, J., Giradi, G., Ishimori, M., Misra, D., Shah, A. A., Shmagel, A. K., Thoma, L. M., Turgunbaev, M., Turner, A. S., Reston, J., & Miller, A. S. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis Care & Research, 72(2), 149-162. doi: 10.1002/acr.24131.
Messier, S. P., Mihalko, S. L., Beavers, D. P., Nicklas, B. J., DeVita, P., Carr, J. J., Hunter, D. J., Lyles, M. F., Eckstein, F., Williamson, J. D., Bennell, K. L., Guermazi, A., Loeser, R. F., & Miller, G. D. (2022). Effect of diet and exercise on knee pain in patients with osteoarthritis and overweight or obesity: The WE-CAN randomized clinical trial. JAMA, 328(22), 2242-2251. doi: 10.1001/jama.2022.21893.
Messier, S. P., Mihalko, S. L., Legault, C., Miller, G. D., Nicklas, B. J., DeVita, P., Beavers, D. P., Hunter, D. J., Lyles, M. F., Eckstein, F., Williamson, J. D., Carr, J. J., Guermazi, A., & Loeser, R. F. (2013). Effects of intensive diet and exercise on knee joint loads, inflammation, and clinical outcomes among overweight and obese adults with knee osteoarthritis: The IDEA randomized clinical trial. JAMA, 310(12), 1263-1273. doi: 10.1001/jama.2013.277669.
Messier, S. P., Resnik, A. E., Beavers, D. P., Mihalko, S. L., Miller, G. D., Nicklas, B. J., DeVita, P., & Loeser, R. F. (2018). Intentional weight loss in overweight and obese patients with knee osteoarthritis: Is more better? Arthritis Care & Research, 70(11), 1569-1575. doi: 10.1002/acr.23608.
Moseng, T., Vliet Vlieland, T. P. M., Battista, S., Dziedzic, K. S., Hagen, K. B., Heine, P., Juhl, C. B., Lawford, B. J., van der Leeden, M., Lund, H., Østerås, N., Pitsillidou, I. A., Ponzio, M., Pitsillides, A. A., Roos, E. M., & Fernandes, L. (2024). EULAR recommendations for the non-pharmacological core management of hip and knee osteoarthritis: 2023 update. Annals of the Rheumatic Diseases, 83(6), 730-740. doi: 10.1136/ard-2023-224913.
Serrano-García, B., Martínez-Cepa, C. B., Forriol, F., Angulo-Díaz-Parreño, S., Mesa-Jiménez, J. A., & Zuil-Escobar, J. C. (2025). Effects of manual therapy and strengthening exercise on pain in patients with knee osteoarthritis: A systematic review and meta-analysis. Applied Sciences, 15(1), 215. doi: 10.3390/app15010215.
Steinmetz, J. D., Culbreth, G. T., Haile, L. M., Rafferty, Q., Lo, J., Fukutaki, K. G., et al., & GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of osteoarthritis, 1990-2020 and projections to 2050: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(9), e508-e522. doi: 10.1016/S2665-9913(23)00163-7.
Teirlinck, C. H., Verhagen, A. P., Reijneveld-van de Vendel, E. A. E., Runhaar, J., & Bierma-Zeinstra, S. M. A. (2023). Effect of exercise therapy in patients with hip osteoarthritis: A systematic review and cumulative meta-analysis. Osteoarthritis and Cartilage Open, 5(1), 100338. doi: 10.1016/j.ocarto.2023.100338.
Young, J. J., Sharma, R., & Lee, M. (2023). Exercise therapy for knee and hip osteoarthritis. Osteoarthritis and Cartilage, 31(7), 927-937. doi: 10.1016/j.joca.2023.04.003.